קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענות נגד החלטת ועדה רפואית: 1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום: 03.01.2000, אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה, החל מיום: 01.08.98, בגין הפגיעה בעבודה מיום: 11.09.96. 2. ואלה נימוקי הערעור: א. הועדה לא בדקה את המערער באופן נאות ומקיף, לא התייחסה לתלונותיו והתעלמה מנימוקי הערר שהומצא לועדה במכתב מיום: 18.08.99. ב. הועדה לא התייחסה כלל למצבו הנפשי של המערער ולהשלכות הפגיעה על מצבו הנפשי, כמו גם לא התייחסה לטענותיו של המערער לענין הגב. ג. הרכב הועדה לא כלל מומחה בתחום המחלה המיוחדת נשוא הפגיעה, R.S.D (רפלקס סימפטטיק דיסטרופי), והועדה לא פרשה נכון את הממצאים הרפואיים בכל הקשור לתסמונת R.S.D כפי שהובהרו בחווה"ד של ד"ר וטין מיום: 18.01.2000. ד. יש להחזיר ענינו של המערער לועדה בהרכב אחר. 3. ואלה טיעוני ב"כ המשיב: א. הועדה התייחסה לתלונות המערער וציינה אותן בפרוטוקול. כמו כן בדקה את המערער וציינה ממצאיה באופן מפורט באשר לפגימה בכף וקרסול רגל ימין. ב. לענין הרכב הועדה - הועדה כללה רופא אורטופד מומחה, בתחום הפגימה, ואין צורך במומחה נוסף לענין תסמונת R.S.D כאשר גם חווה"ד שהוגשה ע"י המערער לענין זה, ניתנה ע"י פרופסור דקל שהינו אורטופד אף הוא. ג. חווה"ד של ד"ר וטין אינה רלבנטית לנשוא ערעור זה בהיותה מאוחרת לישיבת הועדה לעררים. גם החלטת הועדה לענין נכות כללית מיום: 29.08.2000, אינה רלבנטית משניתנה במועד שלאחר ישיבת הועדה לעררים נשוא ערעור זה. ד. נימוקי הערר שהוגשו ע"י ב"כ המערער מיום: 18.08.99, היו בפני הועדה אלא שבטעות נרשם תאריך אחר בפרוטוקול. ה. ב"כ המשיב מסכימה להחזרת התיק לועדה על מנת שתתייחס לטענות המערער באשר לגב כפי שהועלו בנימוקי הערר וכן שתבדוק את השלכות הפגיעה על מצבו הנפשי של המערער. ו. אין מקום לשנות את הרכב הועדה, באם יוחזר התיק אליה, שכן הועדה כללה אורטופד, נוירולוג ופסיכיאטר, מומחים בתחומי הפגימה שהוכרה. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים ובחנתי טיעוני ב"כ הצדדים, להלן החלטתי: 4. בתאריך: 11.09.96, במהלך עבודתו, נפגע המערער בכף וקרסול רגל ימין עקב דריסת מלגזה. הועדה הרפואית לעררים קיימה שתי ישיבות בענינו של המערער. בישיבתה הראשונה ביום: 02.11.99, בנוכחות המערער, ציינה הועדה את תלונותיו ביחס לכאבים בקרסול ימין ובגב. המערער נבדק ע"י הועדה בהקשר לתלונותיו ברגל ימין וממצאי הבדיקה הקלינית צויינו בפרוטוקול. (סעיף 27). בתום הישיבה נתבקש המערער ע"י הועדה לבצע בדיקת מיפוי עצמות עדכנית וצילום עדכני של קרסול וגב רגל ימין. הועדה ציינה בפרוטוקול כי עם קבלת התיעוד הרפואי העדכני תיתן החלטתה תוך התייחסות לחווה"ד של פרופסור דקל. 5. הועדה הרפואית לעררים, בישיבתה הנוספת ביום: 03.01.2000, עיינה בצילום רנטגן עדכני מיום: 18.11.99 באשר לכף וקרסול רגל ימין וכן בממצאי מיפוי העצמות מיום: 28.11.99, שנמצאו ללא ממצאים קליניים, תוך ציון בפרוטוקול בדבר שיפור ניכר שחל ביחס למיפוי קודם והעדר "הגבלה אמיתית בטווחי התנועות" ללא כל הבדל בין טווחי התנועות בקרסול וכף רגל ימין ושמאל. הועדה לא הייתה חייבת לערוך למערער בדיקה חוזרת עובר למתן החלטתה ביום: 03.01.2000 ודי בציון ממצאי בדיקתה את המערער כפי שפורטו בפרוטוקול ישיבתה הקודמת. קביעותיה של הועדה בהקשר לכף וקרסול רגל ימין, נשוא הפגימה, הן קביעות רפואיות שבשיקול דעת הועדה ובהסתמך על התיעוד הרפואי שהיה בפניה כמו גם על ממצאי בדיקתה היא את המערער, ואין מקום להתערב בהן. לציין שממצאי הועדה תואמים את מסקנותיו של פרופסור דקל בחוות דעתו מיום: 01.07.98, אשר הובאה בפני הועדה ע"י המערער. 6. באשר לתסמונת R.S.D - ראשית, אינני מקבלת את טענת ב"כ המערער לפיה היה על הועדה לכלול בהרכבה מומחה רפואי לענין תסמונת R.S.D, שכן די בכך שבהרכב נכלל רופא אורטופד, מומחה בתחום הפגיעה נשוא הערעור אשר יכול לחוות דעתו גם בענין התסמונת הנ"ל כפי שאכן עשה האורטופד פרופסור דקל מטעם המערער בחווה"ד מיום: 01.07.98, שהוגשה לועדה, ואשר אליה התייחסה הועדה בישיבתה מיום: 03.01.2000. שנית, בפרוטוקול הועדה מיום: 03.01.2001, ציינה הועדה כי היא מסכימה עם מסקנתו של פרופסור דקל לפיה אין עדות לתסמונת R.S.D והוסיפה וציינה כי "אם בעבר הייתה תסמונת R.S.D, התסמונת חלפה וכיום לא נותרה נכות". גם קביעתה זו של הועדה היא קביעה רפואית שאין בסמכות בית הדין להתערב בה. 7. באשר לחווה"ד של ד"ר וטין מיום: 18.06.2000 ולפרוטוקול הועדה בענין נכות כללית מיום: 29.08.2000 - מסמכים אלו מאוחרים למועד ישיבת הועדה הרפואית לעררים, נשוא ערעור זה, ועל כן אין מקום להיזקק להם בהליך זה. 8. בפרוטוקול הועדה (בשתי ישיבותיה) צויין כי בפני הועדה הונח מכתבו של המערער מיום: 20.06.99. אני נוטה לקבל גרסת ב"כ המשיב כי המכתב הנ"ל הינו למעשה נימוקי הערר כפי שנוסחו ע"י ב"כ המערער, מיום: 18.08.99 וכי בטעות נרשם בפרוטוקול הועדה תאריך שגוי, שכן הועדה בהחלטתה התייחסה לנושא תסמונת R.S.D תוך התייחסות לאמור בחווה"ד של פרופסור דקל, נושאים שהועלו במסגרת נימוקי הערר בפני הועדה. 9. עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מעלה כי הועדה לא התייחסה לענין פריצות דיסק וכאבי גב מהם סובל המערער כתוצאה ועקב התאונה כטענתו. כן לא התייחסה הועדה לטענות המערער כפי שהועלו בנימוקי הערר בפני הועדה לענין הנפשי ולהשלכות הפגיעה על מצבו הנפשי. ואמנם, ב"כ המשיב נתנה הסכמתה להעברת ענין זה לועדה לעררים. 10. לא שוכנעתי כי נתקיימו הנסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל לפיו מוחזר הענין לועדה הרפואית באותו הרכב, כפי שיש לעשות גם בעניננו. 11. אשר על כן, מוחזר ענינו של המערער לועדה הרפואית לעררים על מנת שתבדוק בשנית את המערער לענין כאבי הגב והמצב הנפשי ותתן החלטתה המנומקת בהתאם. באם תמצא הועדה להעניק אחוזי נכות למערער תשקול האם יש מקום להפעלת תקנה 15 ותנמק החלטתה. 12. המשיב יישא בהוצאות הערעור בסך של 750 ש"ח בצירוף מע"מ צמודים כדין מהיום. רפואהועדה רפואית