במשך כ- 3 שבועות לאחר התאונה שב התובע והגיע ביוזמתו 4פעמים נוספות למחלקת המיון במרכז הרפואי "אסף הרופא" והתלונן על כאבי ראש חזקים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאבי ראש חזקים לאחר תאונת דרכים: (על דרך פשרה - לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) התובע, (להלן: "התובע"), יליד שנת 1961, נפגע בתאונת דרכים ביום 25.7.92עת נהג ברכבו. אין חולק כי בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה ביטחה חברת הביטוח דולב בע"מ (להלן: "המבטחת") את השימוש ברכבו של התובע. ממקום התאונה הובהל התובע למרכז הרפואי בילינסון שם אובחן מצבו כ"במצב כללי טוב", למעט ישנוניות וחתך (שנתפר) מעל לגבה השמאלית, ולאחר שאושפז להשגחה למשך 4 ימים שוחרר לביתו עם צוארון למשך 5 ימים ומנוחת בית בת שבוע, אך ללא טיפול תרופתי. במשך כ- 3 שבועות לאחר התאונה שב התובע והגיע ביוזמתו 4פעמים נוספות למחלקת המיון במרכז הרפואי "אסף הרופא" והתלונן על כאבי ראש חזקים, כאבים בחזה, הקאות ובחילות ובכל הפעמים נמצא כי מצבו הכללי הינו טוב. לאחר ביקורו הרביעי בחדר המיון (15.8.92) חדל התובע מלהגיע למיון ועד ליום הגשת התביעה (4.1.95) פסק מלהתלונן על נזקים כלשהם כתוצאה מן התאונה. בכתב התביעה טען התובע כי כתוצאה מן התאונה נחבל בראשו, בפיו - נשברו לו כתרים, בצווארו, בחזהו ובשאר חלקי גופו. כן טוען הוא כי כתוצאה מן התאונה החל סובל מכאבי ראש, מחוסר יציבות ומכאבים עזים בצוואר וכי הינו מוגבל בתנועות הצוואר ונזקק לטיפול רפואי, ולפיכך יש לפצותו בגין נזקיו, כמפורט בסעיף 10לכתב תביעתו. כמו כן, עתר התובע בכתב התביעה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, האורטופדי והפה והלסת לבדיקת נכותו בגין התאונה, אולם למרות הצעתי לעו"ד זאגא, ב"כ התובע, כי יציג מסמכים רפואיים המתייחסים לתלונות או טיפולים אותם עבר התובע, סבר עו"ד זאגא כי די במסמכים שהוגשו על-ידו כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה. בהחלטתי מיום 31.10.95 קבעתי כי: "מן המסמכים שהוצגו עולה שלמעט 'ישנוניות' לא נמצא כל ממצא אובייקטיבי אצל התובע סמוך לתאונה. ההיפך הוא הנכון. בסיכום המחלה של ביה"ח בילינסון נקבע מפורשות כי אין סימנים צרברליים. גם יתר הבדיקות לא העלו ממצא כלשהו. אשר על כן, אני סבורה שלא הוצגה בפני ולו ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 16-21). גם לענין בקשתו למינוי מומחה בתחום השיניים קבעתי, כי משלא הוצגה ראשית ראיה על-ידי התובע המצדיקה מינוי מומחה אין להעתר לבקשתו. על החלטות אלה הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (בר"ע 14174/95), אולם בהחלטתה מיום 15.4.96 דחתה כב' השופטת גרסטל את בקשתו וחייבה אותו בהוצאות המשיבה בסך 000, 1ש"ח + מע"מ, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל. לאור החלטת בית המשפט שלערעור הציע עו"ד זאגא כי בית המשפט יתן פסק דין על-פי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, אולם לאחר שעו"ד פרנקו, ב"כ הנתבעת, קיבלה הצעתו, החל עו"ד זאגא להציג מסמכים נוספים מעבר למצוי בתיק בית המשפט ולכך התנגדה עו"ד פרנקו. בהחלטתי לענין זה קבעתי כי: "צודקת גב' פרנקו ונעשה נסיון ע"י עו"ד זאגא לעקוף החלטה קודמת שלי אשר אושרה בבימ"ש של ערעור. בנסיבות אלה, לא נותר לי אלה להחזיר את הדיון לפסים הרגילים, ואני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות" (עמ' 9 לפרוטוקול). יום טרם ישיבת ההוכחות הגיש עו"ד זאגא בקשה לדחיית הדיון, אולם כיוון שרק בשל התעקשותו להוסיף על העובדות שבכתבי הטענות, תוך התעלמות מהעובדה שלתובע לא נקבעו אחוזי נכות, לא הסתיים התיק, דחיתי את הבקשה הואיל ולא מצאתי כל הצדקה לגזול מזמנם של מתדיינים אחרים ולקבוע מועד נוסף להוכחות בתיק זה. לאור קיומה של ישיבת ההוכחות במועדה הוסכם בין הצדדים כי פסק הדין ינתן על דרך פשרה, כאמור בסעיף 4(ג) לחוק הפיצויים, לאחר שעורכי הדין ישמיעו סיכומיהם בעל פה. גובה הנזק בסיכומיו, טוען ב"כ התובע, כי בגין נזקיו של מרשו יש לפצותו בשני ראשי נזק: האחד, בגין כאב וסבל, פיצוי מלא על-פי % 10 נכות והשני, בגין אובדן השתכרות בעבר, פיצוי בגובה השכר הממוצע במשק למשך חודשיים (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 10-15). כאב וסבל לאחר התאונה אושפז התובע להשגחה בבית החולים בילינסון למשך 4 ימים. במהלך אשפוזו נתפר החתך שמעל לגבתו השמאלית, אולם למעט "ישנוניות" לא אובחנה כל פגיעה אחרת. במשך כ- 3 שבועות לאחר מכן שב התובע ביוזמתו לבית החולים והתלונן על כאבי ראש וחזה, הקאות ובחילות, אולם התלונות פסקו ואין כל אינדיצקיה כי לתובע נותרו כאבים כתוצאה מן התאונה, למעט הטענות שבכתב התביעה ובסיכומים. כמו כן, בשנת 1986עבר התובע תאונה קודמת ומחוות הדעת שצורפו לכתב הגנה עולה כי תלונותיו של התובע על כאבי ראש לאחר התאונה הינן בבחינת דפוס התנהגות חוזר ונשנה. כן יוער - כי כתוצאה מן התאונה לא נקבעה לתובע כל נכות ולפיכך, הצעתו של בא כוחו לפצותו בגין כאב וסבל על-פי נכות צמיתה של % 10 אינה סבירה בהתחשב בעובדה שבכל פניותיו של התובע לטיפול לא נמצא כל ממצא אובייקטיבי. לאור האמור לעיל, בהביאי בחשבון את מספר ימי אשפוזו, הטיפולים אותם קיבל והעדר כל נכות, אני פוסקת לו פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 000, 3 ש"ח. אבדן השתכרות בעבר מלבד טענתו הסתמית של עו"ד זאגא בסיכומים כי יש לפצות את התובע בגין אובדן השתכרות בעבר, הרי שלא הובאה כל ראיה להוכחת הטענה לפיה נגרמה לתובע פגיעה כלשהי בשכרו. יתרה מכך, בסיכומים מודה עו"ד זאגא כי "אין כל אינדיקציה על השתכרותו של התובע עובר לתאונה. אין תלושים ואין דיווחים" (עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 12). עוד נטען כי מאז התאונה התובע אינו עובד, אך מיד לאחר מכן מציין עוה"ד כי היתה לתובע תאונת דרכים קודמת בה נקבעו לו % 10 נכות פסיכיאטרית (שם, בעמ' 12, שורות 28-29) ולפיכך - לא ניתן לייחס לתאונה בתיק שבפני כל השפעה על חוסר תעסוקתו של התובע. בנסיבות אלה, משלא הוכח כל קשר בין התאונה לבין חוסר תעסוקתו של התובע ומשלא הוכח כי התובע עבד טרם התאונה ומה היה שכרו עובר לה - אין לפסוק לו כל פיצוי בגין ראש נזק זה. הוצאות רפואיות טענה זו נטענה באמרת אגב בסיכומים ואף היא, כקודמתה, לא הוכחה ולא בוססה ואף לא במעט. אשר על כן, גם דין טענה זו להדחות. סיכום א. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 000, 3ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (4.1.95) ועד למועד התשלום המלא בפועל. ב. כן תשלם הנתבעת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור % 13מהסכום שנפסק בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. ג. הנתבעת תהא רשאית לקזז מהסכום שנפסק לתובע הוצאות החלטת בית המשפט המחוזי בבר"ע 14174/95 בסך 000, 1ש"ח + מע"מ (בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.4.96 ועד מועד תשלום הסך שנפסק לתובע) במידה וסכום זה לא שולם לה.תאונת דרכים