קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כריתת גליל אצבע: .1התובע יליד 1969, פועל במקצועו, עותר לפיצוי מהנתבעת בגין נזקיו עקב תאונת עבודה שארעה לו במפעל הנתבעת ביום 18/9/91(להלן: התאונה). בזמנים הרלוונטים היתה הנתבעת מעבידתו של התובע. .2מומחה בית המשפט ד"ר וולפין קבע כי לתובע נכות של % 5לצמיתות כתוצאה מהתאונה עקב כריתת כל הגליל המרוחק של אצבע 3ביד ימין, ללא הגבלה בטווח התנועות של האצבעות באותה יד. .3ב"כ הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וגובה הנזק. .4אחריות: לאחר עיון בתצהירים שהוגשו כעדויות ראשיות, ושמיעת עדויות התובע ובנימין וינשטוק מנהל משמרת במפעל הנתבעת - שוכנעתי להעדיף את עדותו של וינשטוק באשר לנסיבות ארוע התאונה. אלה נימוקי: 4.1בסעיף 7לתצהיר עדותו הראשית ציין וינשטוק שבירר עם התובע, את נסיבות המקרה מיד לאחר התאונה והתובע עצמו מסר לו שניסה להכניס למקומו ציר גלגל הנמצא בחלק המכונה המסתובב סביב עצמו ועשה זאת בלי שהפסיק קודם לכן את פעולת המכונה. בחקירתו הנגדית לא נחקר העד בנקודה מהותית זו, ממילא גרסתו לא נסתרה בחקירה זו ולא הובאה בפני כל ראיה כי לעד זה היה אינטרס כלשהו לבדות מליבו את שיחתו עם התובע מיד לאחר קרות התאונה. 4.2בסעיף 5לתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי בדק את הכבל ביד שמאל וביד ימין החזיק בפטיש כשלפתע נתפס הפטיש בגלגל הסקטור וידית הפטיש מעכה את אצבעו. התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הוא ימני וכל עבודה נעשית על ידו ביד ימין. בנסיבות אלה סביר כי היה ממשש את הכבל ביד ימין, אלא אם כן החזקת הפטיש ביד ימינו מתיישבת עם הגרסה לפיה ניסה להכניס למקומו ציר במכונה. 4.3ב"כ התובע טענה בסיכומיה כי יש לקבל את גרסתו משום שאופי פציעתו - אצבע מחוצה - מתיישב עם גרסתו כי אצבעו נמחצה בין ידית הפטיש למתכת ולא עם אופי פציעה המתחייב מגרסת הנתבעת. אין בידי לקבל טענה זו וההיפך הוא הנכון. מעיון בהודעה על פגיעה בעבודה עליה חתם התובע ב- 6/10/91צוין במהות החבלה: פצע - חתך באצבע ביד ימין. ובפירוט החבלה נרשם: בזמן העבודה נחתך באצבע .3גם במכתב השחרור מבית החולים רוטשילד נרשם מפיו של התובע - כי בעת עבודתו נחתך ממכשיר לחיתוך כבלים (אין כל איזכור לגרסה של המחצות האצבע בין הפטיש למתכת). בגליון החולה מיום 18/8/91נרשם: "הערב בעת העבודה נחתך ממכשיר חד". נוכח המפורט לעיל ובהיות התובע בעל דין שמסר עדות יחידה מטעמו, לא הצליח התובע להוכיח גרסתו "במידה של הטית מאזן ההסתברות" לטובתו. 4.4אשר על כן, אני קובע כי התאונה ארעה בעת שהתובע ניסה להכניס ציר למקומו במכונה ועשה זאת מבלי להפסיק את פעולת המכונה. 4.5וינשטוק העיד כי לא מומלץ לגעת בכבל בזמן "נסיעתו" אך בהמשך הסביר כי כדי להרגיש אם יש שבבים בודקים את הכבל עם כפפה ולא חייבים לעצור את המכונה. עוד ציין העד כי הוא זוכר שהרכיבו מגינים על הסקטורים אך לא זוכר מתי זה בוצע. בתצהיר עדותו ציין כי יש איסור מפורש לגעת בחלק מסתובב אלא לאחר שפעולת המכונה הופסקה. ואולם התרשמתי כי על אף ההדרכה שקיבל התובע עליה אין מחלוקת, הוראות בטיחות המאפשרות מצד אחד מישוש המוצר בעת שהמכונה עובדת ומצד אחר אוסרת הכנסת ציר למקומו בעת שהמכונה עובדת - הינן הוראות היוצרות עמימות בנושא הבטיחות, מה גם שלא הוברר לי מתי הורכבו המגינים על הסקטורים. בנסיבות אלה עדיפה בענין זה גרסתו של התובע לפיה הם הורכבו לאחר התאונה. 4.6שקלתי מצד אחד, את חובותיה של הנתבעת כמעביד (חובת זהירות מושגית וקונקרטית), לרבות החובה להדרכה פרטנית, לפיקוח הולם ולהבטחת אמצעי מיגון מירביים. מן הצד האחר - נוכח קביעתי העובדתית באשר לארוע התאונה ממנה מתבקשת המסקנה כי התובע אשר קיבל הכשרה והדרכה להפעלת המכונה וידע כי החלק הצבוע באדום מסוכן - פעל בנסיבות בחוסר אחריות וברשלנות. לאחר בחינת "מידת האשם" של כל אחד מן הצדדים, שוכנעתי לקבוע חלוקת אחריות כדלקמן: אשמה של הנתבעת - %.70 אשמו של התובע - % .5 .30נזקיו של התובע: 5.1כאב וסבל - עקב התאונה אושפז התובע מספר ימים בבית החולים ועבר ניתוח השתלת עור וניתוח נוסף להשלמת הקטיעה של הגליל הסופי באצבע השלישית ביד ימין. כן עבר טיפולים פיזיוטרפיים. בהתחשב בעובדות אלה וכן עפ"י גילו ואחוזי נכותו לצמיתות, אני סבור כי הפיצוי ההולם בפריט זה הוא 000, 14ש"ח. 5.2הפסד עבר - הלכה הנהוגה היא כי בקביעת שיעור ההכנסה שיכול היה התובע להשתכר אלמלא התאונה (שאינה תאונת דרכים), אין להפחית מס הכנסה שעשוי היה להיות מוטל על אותה הכנסה בין במסגרת נזק מיוחד ובין במסגרת נזק כללי. 5.2.1בגין תקופת אי כושרו של התובע לעבוד מ- 19/8/91עד 31/1/92שולמו לו דמי פגיעה משוערכים בסך 534, 12ש"ח (הסך של 300, 20ש"ח שציינה ב"כ התובע בסיכומיה כולל מענק והלנה). סכום זה עפ"י תגמולי מל"ל מהווה % 75משכרו. אי לכך יש לפסוק לו בפריט זה (ולפני ניכוי תגמולי מל"ל), סך מעוגל ומשוערך של 700, 16ש"ח. 5.2.2בגין תקופת אי כושר נוסף עליה לא חלקו הצדדים של חודש ימים מ- 9/9/92עד 8/10/92לא הובאה ראיה כי קיבל תגמולי מל"ל. מעיון בת/ 3עולה כי שכרו באותם חודשים פחת, לעומת חודש עבודה מלא (כמו אוגוסט), אך לא מצאתי בסיס לטענה כי בחודשים נוספים פחת שכרו כתוצאה מאי כושרו לעבוד. בגין הפסד חלקי של כושר העבודה לתקופה של חודש נוסף ולאחר שערוך למועד מתן פסק הדין יש לפסוק לתובע בפריט זה סך נוסף של 340, 3ש"ח. 5.2.3הפסד עבר בגין הפסד קידום - מעדותה של כרמלה גרודסקי מנהלת כח האדם של הנתבעת עולה כי התובע נחשב לעובד טוב. מבדיקת הנתונים הרלוונטים גילתה כי באפריל 92לא קודם במשכורתו. שוכנעתי להניח כי אם לא היה נפגע בתאונה היה מקודם גם במועד זה. הקידום הממוצע במפעל באותה עת היה % .5.2בספטמבר 92קודם עפ"י הממוצע המפעלי ובאפריל 93קודם באופן משמעותי מעבר לקידום הממוצע המפעלי (%8.3). בנסיבות אלה יש לראות את ההפסד שנגרם לתובע כהפסד שנמשך מאפריל 92ועד אפריל .93 בהתחשב בשכר המהווה יסוד לתוספת הקידום (עפ"י נתוני ת/4) בשערוך להיום ולפי הפסד של % 5.2משכרו למשך 12חודש, אני פוסק לו בפריט זה סך של 000,2 ש"ח. 5.3הפסד לעתיד: מעדותה של מנהלת כח האדם של הנתבעת עולה כי שכרם של העובדים כולל התובע הוא שכר אישי. קידום הפועלים במפעל נתון להערכת הממונים ולאחר שכר המינימום המורכב בשנה הראשונה, כלשונה "השמים הם הגבול". בנסיבות אלה משהוכח כי התובע קודם משמעותית באפריל 93, ואין מניעה לקדמו בשיעור כזה או אחר בעתיד, אין מקום לפריט נזק נגרר של הפסד קידום בעתיד כנטען ע"י ב"כ התובע. בהתחשב בנכותו הצמיתה של התובע, בקביעת ד"ר וולפין כי כיום אין לו כל הגבלות בתנועת אצבעו ביד ימין שנפגעה, בשים לב לכך שחזרלעבודתו הקודמת, מתמיד בה ושכרו (כמפורט לעיל) לא נפגע, יש מקום לפסוק לתובע בפריט זה פיצוי גלובלי על דרך האמדן מאחר שפיצוי זה אינו מבוסס על הפסד השתכרות בפועל, אלא על אפשרות של הפסד כושר השתכרות בעתיד. אי לכך ובהתחשב בגילו, אני פוסק לתובע בפריט זה סך 000, 20ש"ח. 5.4פריטי הנזק שנטענו בכתב התביעה לענין הוצאות נסיעה, אבדן פנסיה ועזרת צד ג' לא הוכחו ולמעשה אף נזנחו בסיכומי ב"כ התובע ואין לפסוק כל סכום בגינם. אשר להוצאות רפואיות והוצאות התובע למתן חוות דעת מטעמו - משחוות דעת זו לא אומצה על ידי מומחה בית המשפט ושכ"ט של המומחה שמונה על ידי בית המשפט שולם על ידי הנתבעת, אין מקום לפסיקת הוצאות בענין זה. .6נוכח האמור לעיל הפיצוי המגיע לתובע הינו כדלקמן: 6.1כאב וסבל - 000, 14ש"ח 6.2הפסדי עבר - 040, 20ש"ח 6.3הפסד עבר בגין הפסד קידום - 000, 2ש"ח 6.4הפסד לעתיד - 000, 20ש"ח 6.5סה"כ פיצוי 040, 56ש"ח 6.6מסך כל הפיצוי יש להפחית אשמו התורם של התובע בשיעור % 30- 812, 16ש"ח 6.7הפיצוי לאחר ההפחתה - 228, 39ש"ח 6.8מהסכום המפורט בסעיף 6.7יש להפחית תגמולי מל"ל כולל מענק - 300,20 ש"ח 6.9יתרת סכום הפיצוי - 928, 18ש"ח .7אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 928, 18ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ בסך של 800, 4ש"ח. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. אם חל תשלום יתרת אגרה, הוא ישולם ע"י הנתבעת. אצבעות