בית המשפט פסק כי במצב עניינים זה נראה כי זה אחד המקרים הנדירים בהם תקופת מאסר ארוכה, כפי שהוטלה על ידי ביהמ"ש קמא, יש בה כדי לתרום ממשית לשיקומו של המערער, וכל קיצוץ בתקופת המאסר יהא בו כדי לחבל בסיכויי המערער להגמל מן הסמים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מאסר לצורך גמילה מסמים: המערער יליד 1956מרחובות, הועמד לדין והואשם בתקיפה ואיומים-עבירות לפי סעיף 379ו- 192לחוק העונשין תשל"ז-.1977 המערער לא התייצב שוב ושוב בבית המשפט קמא, וכאשר התייצב סוף סוף הוא כפר בעובדות כתב האישום. התיק נקבע לשמיעת ההוכחות, אולם המערער הגיע לעסקת טיעון עם התביעה לפיה הוא יודה בעבירת האיומים והתביעה תבקש למחוק מכתב האישום את עבירת התקיפה וכי יוטל על המערער עונש מאסר על תנאי בלבד. בשלב הזה, לאחר שבית המשפט קמא הסביר למערער כי הסדר הטיעון איננו מחייב את בית המשפט, ביקש המערער לצרף תיקים. בית המשפט החליט "לרשום לפניו" את הודאתו של המערער בעבירת האיומים, והדיון נדחה למועד אחר ואזי הופיע הסנגור עו"ד דגן וביקש דחיה נוספת לקבלת תסקיר שירות המבחן. המערער הודה בעובדות של רשימת התיקים ת/1, ובית המשפט קבע כדלקמן: "החלטה אני מורה על צירופם של כל התיקים המופיעים ברשימה ת/ 1למעט סעיפים 4ו-13, ואני מרשיעה את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו באותם כתבי אישום". שוב ושוב זכתה הסנגוריה לדחיות, והמערער לא הופיע לישיבות בית המשפט קמא. בסופו של דבר צורפו תיקים נוספים כדלקמן: "החלטה אני מורה על צירופם של כל התיקים ברשימה ת/ 2לדיון בתיק זה, ואני מרשיעה את הנאשם על פי הודאתו בכל העבירות המיוחסות לו באותם תיקים - עבירות לפי סעיף 415לחוק העונשין." בשלב הזה שוב נתבקשו דחיות, המערער לא הופיע, סנגורו הודיע לבית המשפט קמא כי המערער מאושפז במרכז "גשר לחיים" ועובר הליך גמילה פיזי. סוף דבר, לאחר דחיות של שנים (כתב האישום הוגש בדצמ' 93- גזה"ד ניתן בינו' 97), נגזר דינו של המערער ל- 60חודשי מאסר, 48לריצוי בפועל, ו- 12חודשים על תנאי. התנאי שנקבע הוא שהמערער לא יעבור את העבירות בהן הורשע, משך 3שנות התנאי, תחילתן מיום שחרורו מבית הסוהר, הופעל מאסר על תנאי למשך 5חודשים אשר היה תלוי ועומד כנגד המערער, כך שהמערער נשלח לריצוי בפועל של 53חדשי מאסר. על חמרת העונש הוגש הערעור בפנינו. לאחר שמיעת טיעונו של הסנגור המלומד ודבריו הנרגשים של המערער ותשובתה של המדינה, ועיון בכל התסקירים השונים אשר הוגשו לבית המשפט קמא וכן בתסקיר אשר הוגש לעיוננו היום, נראה כי לאחר שימוש ממושך בסמים מסוכנים בתקופה של כ- 20שנה, הצליח המערער להתחיל להגמל מן הסמים. ייאמר מפורשות כי עד כה כל נסיונות הגמילה השונים בהם החל המערער - נכשלו כשלון חרוץ, ורק עתה לראשונה בתוככי בית הסוהר נמצא המערער מתמיד בתכנית הגמילה, זה כ- 6חודשים. נראה לנו כי לאור גילו של המערער מהווה תכנית הגמילה הנוכחית בבחינת סיכוי אחרון למערער להחלץ מתהום הסמים. התסקיר האחרון של שירות המבחן (מיום 22.9.97), מפרט היטב את מצבו של המערער, דהיינו: אין בהתמדתו של המערער בתכנית הגמילה במשך כ- 6חודשים כדי להצביע בהכרח על הצלחת תכנית הגמילה. במצב עניינים זה נראה לנו כי זה אחד המקרים הנדירים בהם תקופת מאסר ארוכה, כפי שהוטלה על ידי ביהמ"ש קמא, יש בה כדי לתרום ממשית לשיקומו של המערער, וכל קיצוץ בתקופת המאסר יהא בו כדי לחבל בסיכויי המערער להגמל מן הסמים. לאור כל האמור לעיל אין לנו אלא להביע את תקוותנו כי המערער יצליח לגייס את כוחות הנפש הדרושים על מנת להתמיד בתכנית הגמילה. לאור כל האמור לעיל נדחה הערעור. בשולי פסק הדין ייאמר כי מרוב צירופי תיקים, צירופים אשר לא מצאו ביטוי הולם בצורת הכרעת דין מסודרת בתיק של בית המשפט קמא, נשתכח כנראה כתב האישום המקורי. בכתב האישום המקורי הועמד המערער לדין והואשם בתקיפה ואיום. ביום 1.5.94הוקרא כתב האישום למערער, והמערער כפר בעובדות כתב האישום. אמנם ב"כ התביעה הצהירה ביום 26.12.94כי התביעה תהא מוכנה למחוק את אישום התקיפה באם הנאשם יחזור בו מן הכפירה ויודה בעבירת האיום. יחד עם זאת, לא זוכה המערער בדין, מעבירת התקיפה. נראה לנו כי עפ"י מצוות המחוקק הרי הוטלה על השופט חובה כפולה, וזאת עפ"י תקנה 29לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד-1974, דהיינו: על בית המשפט לפרט בפסק דינו את העבירה שממנה הוא מזכה את הנאשם או מרשיעו בה, ובנוסף לכך חייב ביהמ"ש גם לציין את סעיף החיקוק הקובע את העבירה. לא מצאנו בהחלטות השונות אשר ניתנו על ידי בית המשפט קמא ביטוי הולם לתקנה זו. גמילה מסמיםמאסרסמים