מה העונש על גניבת רכב ? בית המשפט גזר על המערער 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וכן שלילת רשיון נהיגה ופסילה מלקבל רשיון כזה למשך 24 חודש מיום שישוחרר ממאסרו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העונש על גניבת רכב: 1. המערער הורשע בכך שגנב את רכבו של המתלונן, יוסף X, ופגע במזיד ברכב. הוא מערער על הרשעתו ועל חומרת עונשו. 2. בין ה6.2.97- וה7.2.97-, ומכל מקום לא לפני 5.6.97, נגנב רכבו של המתלונן, יוסף X, שחנה בחניית הבית בו מתגורר X בעיר חולון. 3. הרכב נתפס בחזקתו של המערער ביום 17.2.97 ליד שער יפו בירושלים. המערער אמר במשטרה כי הרכב הגיע לידיו - בנסיבות שיתוארו להלן - ביום 11.2.97. על-פי עדותו במשטרה של אחיו של המערער, אשר התקבלה לפי סעיף 10א' לפקודת הראיות הרכב נמצא אצל המערער כבר ב9.2.97-. הערכאה הראשונה (כב' השופט פרנקל), העדיפה את עדותו של אחיו של המערער במשטרה על-פני עדותו בבית-המשפט. מעובדות אלה עולה, כי הרכב היה בחזקתו התכופה של המערער זמן קצר לאחר שנגנב מחניית ביתו של X בחולון. בהנחות הנוחות ביותר למערער, נגנב הרכב ב5.2.97-, והיה בחזקת המערער ב11.2.97-. 4. גרסת המערער במשטרה היתה כי הוא לא גנב את המכונית, אלא נהג בה. לדבריו, הרכב שייך לאדם בשם יוסף X מחולון. ב11.2.97- פגש אדם שלדבריו הציג עצמו כX בתחנה המרכזית בירושלים. אותו אדם מסר לו את הרכב כדי שיעבוד אצלו, כשליח ניירות ושיקים ללקוחות. מאז קבלת הרכב, הוא דיבר עם אותו אדם פעמיים בפלאפון. עוד מסר המערער בהודעה נוספת במשטרה, כי אחרי שפגש במי שהציג עצמו כX בתחנה המרכזית, התקשר אליו אותו אדם בפלאפון, אמר לו שהוא יתקשר אליו לפני סוף החודש, ואז הוא, המערער, יגיע אליו לחברה, ויקח את מה שצריך לאן שייאמר לו. 5. בעל הרכב, מר X עצמו, העיד כי הרכב נגנב ממנו בתאריכים האמורים, והוא דיווח על הגניבה ומסר את מפתחות הרכב לחברת הביטוח שלו. כשהתקשרה אליו המשטרה כעבור כעשרה ימים ומסרה לו שמצאו את הרכב בירושלים, הוא נסע לירושלים. ברכב מצא מפתח "מאסטר" שאיננו המפתח הרגיל של הרכב. X לא הכיר את המערער. גרסתו נמצאה אמינה על-ידי בית-המשפט. 6. הערכאה הראשונה ביססה את החלטתה, שהמערער אכן גנב את הרכב, במידה רבה על עדותו של X, ממנה עלה כי רכבו נגנב ממנו והוא לא מסר אותו למערער אותו איננו מכיר כלל. אכן, תיאורטית ייתכן שמאן דהוא אחר שאיננו X עצמו התחזה בפני המערער כבעל הרכב ומסר לו את הרכב, ולא בכדי אין X מכיר את המערער והמערער אינו מכיר את X. כך ייתכן, תיאורטית, ועל-כן טוענת הסניגורית כי לכל היותר ניתן לומר שהמערער היה צריך לחשוד כי הרכב שהועבר אליו הוא רכוש החשוד כגנוב, ועל-כן ניתן היה להרשיע את המערער - אם בכלל - בעבירה של אחזקת רכוש החשוד כגנוב. 7. עוד טוענת עורכת-דין צמל טענות כנגד עדותו של X. לטענות אלה אין לשעות. הערכאה הראשונה האמינה לX ואין אנו רואים שום סיבה להתערב במימצאה זה. 8. על-אף האפשרות התיאורטית שהועלתה לעיל, אין מקום להתערב במסקנתה של הערכאה הראשונה, לפיה המערער היה זה שגנב את הרכב וכי טענתו לפיה קיבל את הרכב מאדם שהציג עצמו כX - איננה נכונה. ראשית, הערכאה הראשונה לא קיבלה באמון את גרסתו של המערער בדבר הנסיבות בהן הגיע הרכב לחזקתו. שנית, גרסתו של המערער לפיה פגש ב11.2.97- אדם זר בתחנה המרכזית וזה האחרון הפקיד בידיו רכב יקר-ערך, כשכל כוונתו היא, כפי שעולה משיחת הפלאפון שתיאר המערער, שלקראת סוף החודש יתחיל המערער בביצוע השליחויות - איננה מתקבלת על הדעת כלל ועיקר. אין זה ממנהגם הסביר של בני אדם להפקיד את רכבם או רכב בבעלות של חברה שלהם בידי זר בנסיבות תמוהות כאלה בלי שהמערער היה בכלל, לגרסתו, במשרדיה של חברה כלשהי כדי להסדיר את נושא "העסקתו", ובפרט כשהצורך, כביכול, להעסיק את המערער בשליחויות אינו מתעורר באופן מיידי אלא רק לקראת סוף החודש. גרסת המערער כה בלתי מתקבלת על הדעת ומותר היה לערכאה הראשונה לדחותה. 9. בחזקתו התכופה של המערער היתה איפוא מכונית ימים ספורים לאחר הגניבה, והסברו לכך מופרך. בנסיבות אלה, המסקנה שהמערער היה זה שגנב את הרכב, גרם לו נזק וגם גנב את הארנק שבו - מקובלת עלינו ודין הערעור על ההרשעה להידחות. 10. המערער מערער כאמור גם על חומרת עונשו. הערכאה הראשונה גזרה עליו 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וכן שלילת רשיון נהיגה ופסילה מלקבל רשיון כזה למשך 24 חודש מיום שישוחרר ממאסרו. עורכת-דין צמל מבקשת כי נקל בצורה משמעותית בעונשו של המערער. היא מצביעה על גילו הצעיר של המערער שהוא בן 25 ועל עברו הנקי, על נסיבות לקולא שונות שנמנו בתסקיר שירות המבחן. עוד מצביעה היא על כך שמיום ביצוע העבירה ועד מועד גזר-הדין חלפו שלוש שנים, בהן היתה התנהגותו של המערער, לדבריה, ללא דופי. היא טוענת גם שהמערער נענש בשל כך שניהל הגנה בתיקו וכפר באשמה. 11. הטענה שלמערער עבר נקי - כך הסתבר בדיון שלפנינו, אינה נכונה. המערער נדון לאחר הענין נשוא האישום בת"פ 2698/99 בגין עבירה של נהיגה ללא רשיון, התחזות, שתי עבירות של נסיון לשיבוש הליכי משפט, שתי עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ושתי עבירות של זיוף מסמך. יש לו גם, כפי שנזכר בגזר הדין האמור, 34(!) עבירות תעבורה. בגזר הדין בתיק זה הוטלו על המערער, בשים לב לעונש שהוטל עליו בתיק נשוא הערעור שלפנינו, רק מאסר בפועל של 4 חודשים, מהם שלושה בחופף למאסר שהוטל עליו בתיק נשוא הערעור, כן שהמערער יצא כמעט פטור בלא כלום, בשים לב לעונש שהוטל עליו בתיק הנוכחי. המערער לא נענש על עצם הכפירה, אף שלא נהנה מהקלה בעונש הניתנת למי שמודה. 12. במכלול הנסיבות האלו, לא ראינו מקום להתערב בעונשו של המערער. 13. הערעור נדחה. שאלות משפטיותגניבת רכברכבביטוח גניבת רכב