קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מועד הגשת ערעור לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה: החלטה זאת עניינה בטענת הסף של המשיב כי יש לדחות הערעור בשל איחור בהגשתו. רקע המנוחה ז"ל (להלן: "המנוחה") הייתה אלמנתו של המנוח ז"ל אשר נפל במלחמת לבנון בשנת 1982. המנוחה חלתה במחלה קשה ובהיותה בבית חולים תל השומר נישאה ביום 31.05.09 למערער. כעבור מספר שעות הלכה לעולמה. לטענת המערער אף כי חי עם המנוחה במשך 21 שנים ויש להם ילד משותף בן 19, הוא והמנוחה לא נישאו כיוון שהמנוחה רצתה להמשיך לקבל תגמולי אלמנה, שכן בהתאם להסדר החוקי שהיה קיים באותה תקופה, אלמנה שנישאה לא הייתה זכאית להמשיך ולקבל תגמולים אלא מענק נישואין בלבד. לאחר פטירת המנוחה פנה המערער למשיב וביקש לקבל את מענק הנישואין לו הייתה זכאית המנוחה. המשיב בהחלטתו מיום 04.05.10, היא ההחלטה עליה הוגש הערעור הנדון, דחה את תביעתו של המערער מהנימוק כי התביעה לא הוגשה על ידי האלמנה בהתאם למועדים הקבועים בחוק, וכי במקרה הנדון היות והאלמנה לא הגישה התביעה, הזכות אינה עוברת ליורשיה. בסעיף 4 להחלטת המשיב צוין כי למערער זכות ערעור על החלטת המשיב וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. הערעור על החלטת קצין תגמולים הוגש לוועדה ביום 20.10.10, חמישה חודשים לאחר החלטת קצין תגמולים. המשיב הגיש כתב תשובה וטען כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל איחור בהגשת הערעור. הצדדים הגישו טיעוניהם בנושא. טענות המערער לטענת המערער אין הצדקה בנוקשות כלפיו, שכן לא די בכך שחווה שכול מיד לאחר שהתחתן עם המנוחה, וכי בנוסף לכך למשיב לקחו 11 חודשים לטפל בתביעתו. לטענת המערער לאחר קבלת החלטת המשיב, פנה על מנת לנסות להבהיר את העובדות וביקש שיובהר לו "מה רוצים ממנו". המערער פנה באמצעות בא כוחו לשר הביטחון והוא נתבקש להמציא מסמכים שונים. תוך כדי טיפול וחלופת מכתבים קיבל תשובה מעו"ד רות בר, עוזרת שר הביטחון, כי ההחלטה של קצין תגמולים הפכה להיות חלוטה. לטענת המערער הבין כי המדובר בבירור ואין במקרה הנדון החלטה חלוטה של המשיב, כיוון שהמשיב המשיך לברר את העובדות ודרש מסמכים. לטענתו רק לאחר קבלת הודעת עוזרת שר הביטחון כי המדובר בהחלטה חלוטה, הוגש הערעור מייד. על כן יש למנות הימים להגשת הערעור מיום שהגיע המכתב של עוזרת השר לבא כוח המערער. לטענת המערער מעיון בפסיקה עולה כי קיימת ביקורת קשה ביותר של בית המשפט העליון על כך שהערעור נמצא במגבלות של 60 יום ולא יותר מכך. עוד טוען המערער כי החלטת המשיב היא החלטה לא ברורה לא מובנת והוא הונע לחשוב כי הנושא בבירור עד לקביעה של עו"ד רות ובר כי ההחלטה חלוטה ואז פנה מייד לערער. לטענת המערער אין לאפשר למשרד הביטחון להתחמק מתשלום מענק הנישואין המגיע לו. לטענת המערער החלטתו של המשיב הייתה החלטה לא נכונה, מוטעית ומבלבלת, אשר חייבה בירורים עם לשכת שר הביטחון, שהחלה הבדיקה של עניינו של המערער, וזאת עד להחלטת הדחייה התמוהה במכתבה של עו"ד ובר מיום 07.10.10. טענות המשיב לטענת המשיב, בסעיף 4 להחלטתו מיום 04.05.10 צוין כי קיימת למערער זכות להגיש ערעור על החלטת המשיב תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. על אף שזכות הערעור צוינה בהחלטת המשיב בחר המערער לנסות ולערער על החלטת המשיב בפני שר הביטחון ולא בפני הוועדה וזאת באיחור של 4 חודשים לאחר שהמועד להגשת ערעור חלף. לטענת המשיב בהתאם לחוק על המערער להגיש ערעור לוועדה תוך 30 יום מקבלת ההחלטה, כאשר לוועדה הסמכות להאריך המועד להגשת הערעור רק בהתאם למועדים הקבועים בחוק, ואין לה הסמכות להאריך המועד מעבר לכך, וזאת בהתאם לפסיקה הענפה בנושא. עוד טוען המשיב כי טענות המערער כי פנה לשר הביטחון אינה מצדיקה הגשת הערעור באחור רב. בנוסף טוען המשיב כי המערער אינו יכול להמציא מנגנוני תקיפה שהחוק אינו מכיר כגון פניה לשר- כמקרה הנדון, ולהיאחז בהם כאמצעי להארכת המועדים הקבועים בחוק. בנוסף טוען המשיב כי הוא דוחה את טענת המערער כי שלח מכתב לשר ופנייתו זו נבחנה על ידי עוזרת השר וזו היא הסיבה לאיחור בהגשת הערעור לוועדה, וכי יש לדחות את ניסיונו של המערער לראות בהחלטת עוזרת השר כ"החלטה". לעניין זה טוען המשיב כי בהחלטת עוזרת השר צוין במפורש כי החלטת המשיב היא חלוטה. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ועם כל הקושי בדבר אנו סבורים כי דין הערעור להדחות מחמת איחור בהגשתו. להלן ננמק החלטתנו. סעיף 25 (א) לחוק משפחות חיילים שנספו המערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950 (להלן: "חוק משפחות") קובע כדלקמן: "תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הוועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום". (ההדגשה הוספה, הוועדה). בהתאם לסעיף 25 לחוק משפחות המועד להגשת ערעור על החלטת קצין תגמולים הוא 30 יום, וכי לוועדה נתונה הסמכות להאריך המועד להגשת ערעור ב- 30 יום נוספים. הוראת סעיף 33(א) לחוק הנכים, שהיא המקבילה להוראת סעיף 25 לחוק משפחות פורשה כהוראה קשוחה, בה המחוקק נוהג בעניין המועדים להגשת ערעורים בוועדות - בקימוץ יד. ראו דבריו של כב' השופט כהן בע"א 377/78 אברהם אדרי נ' קצין התגמולים וכן ע"א (י-ם) 129/85 קצין התגמולים נ' אלון שביט, פ"מ תשמ"ו א 464, אשר עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון ר"ע 548/85 (לא פורסם), בו נקבע מפי כב' המשנה לנשיא מרים בן פורת : "בע"א 310/61 קולה נ' קצין התגמולים פ"ד טו עמ' 1961 אמר הנשיא דאז אולשן: "נוסח הסעיף הוא ברור ואינו מעורר כל ספקות. נאמר "להאריך" את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על ..." היינו ניתן להאריך, כך שסך הכל יהיה במקרה שבפנינו 60 יום. בכגון דא, כלל הוא שיש לשמור על יציבות ההלכה ומכאן שאין מקום לערער אחר ההלכה הקיימת." ראו גם ע"נ 188/99 (חי) יצחק אזולאי נ' קצין התגמולים (לא פורסם) ע"נ 274/98 גופמן ולדיסלב נ' קצין התגמולים (לא פורסם), וכן פסקי הדין אליהם הפנה המשיב בסעיף 8 לסיכומיו. במקרה הנדון אין מחלוקת שהמערער קיבל את ההחלטה בסמוך להוצאתה, כאשר לטענתו החלטת קצין התגמולים הייתה מטעה ומבלבלת ולכן פנה לשר הביטחון על מנת שיבדוק מחדש את ההתנהלות בתיק. על כל ההבנה למצבו של המערער, לצערנו, אין בטענותיו כדי לסייע לו במקרה הנדון. החלטת קצין תגמולים אשר נשלחה למערער מציינת בצורה מפורשת בסעיף 4 כי יש להגיש ערעור על ההחלטה תוך 30 יום לוועדת הערעורים וכן את כתובתה של ועדת הערעורים. גם אם סבר המערער כי נפלה טעות בהחלטת המשיב וכי אין בידי המשיב לסייע לו, היה עליו לפנות במועד לוועדה להגיש ערעור על ההחלטה או אף להגיש בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, עד לסיום הטיפול מול שר הביטחון, אך הדבר לא נעשה. היות ובהתאם לחוק והפסיקה הוועדה מוגבלת על פי החוק להאריך המועד להגשת ערעור עד ל- 60 יום, הרי שאין הוועדה יכולה, גם אם היא חפצה בכך, להאריך המועד להגשת ערעור מעבר למועדים אלו. על כן הוועדה קובעת כי דין הערעור להדחות על הסף. יוער כי בסיכומיו טען המערער לגופו של ערעור, אך היות והשאלה שעמדה בפני הוועדה הייתה טענה מקדמית לא ראינו לנכון לדון בטענות אלו. סוף דבר הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מקבלת ההחלטה. המועד להגשת ערעוריםצבאחוק משפחות חיילים שנספו במערכהאלמנות / יתומי צה"ל / משפחות שכולותערעורחיילים