מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה: .1התובע הגיש תביעה נגד הנתבע לתשלום הפרשי שכר עבודה ופיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו אצלו. .2בתיק זה העידו התובע בעצמו והנתבע בעצמו. .3מעדות התובע עולות העובדות כלהלן: א. הת' עבד אצל הנתבע מחודש 4.95עד לחודש .11.96 ב. כ- 3חודשים לפני סיום עבודתו פנה הת' לנת' בבקשה להעלאת שכר והנתבע נעתר לבקשתו. "מאותו רגע שהוא העלה לי את המשכורת, לצערי, הוא חיפש כל מיני דרכים לשנות את העבודה שלי על ידי כך שהמציא כל מיני שונות ומשונות ושלח לי מכתבים הביתה, וזאת על מנת לגרום לי עוגמת נפש ושאעזוב את העבודה מרצוני, מה שלא רציתי" (עמוד 2לפרוטוקול) ג. ביום 19.11.96הגיע הת' לעבודה וכרטיס העב' שלו לא היה במקום וכאשר שאל את הנת' היכן הוא - הורה לו הנתבע לצאת החוצה. ד. שכרו האחרון של הת' היה 504, 3ש"ח לחודש. ה. בימים 18.11.96- 1הת' לא עבד ולא קיבל שכר. ו. בחודש 11.96עבד הת' עד ליום 18.11.96כאשר מתוכם היה ב- 3ימי מחלה. ז. בחודש 10.96"קיבלתי תלוש משכורת עם כל מיני נספחים לא מובנים. כשביקשתי הסבר מהנת' מה זה הניכויים, לא היתה לו תשובה שתספק אותי. לא הבנתי למה קיבלתי חצי משכורת. הייתי אמור לקבל 000, 4ש"ח נטו. השכר הועלה לי ב- 3חודשים האחרונים והנטו שהייתי אמור לקבל היה 000, 4ש"ח. ב- 10.96קיבלתי 510, 2ש"ח נטו" (עמוד 3לפרטוקול). ח. בכתב ההגנה מכנה הנת' את התובע שקרן כרוני, הוא טוען שהת' לא עמד בחוזה, שהת' הוציא פריטים מרכבים של אנשים ומהחנות - "כל כתב ההגנה "מלכלך" אותי. יש סעיפים שהוא כותב שהוא בכלל לא מאמין לי. אז איך הוא יכול לבקש אותי גם עכשיו וגם במכתב, לחזור לעבודה. הרי הוא לא מאמין בי ואני "גנב" ושקרן לטענתו. עכשיו הוא עוד אומר שהוא רוצה שאחזור לעבודה. לצערי, זה לא נראה לי" (עמוד 3לפרטוקול). .4א. בראשית חקירתו הנגדית, לשאלת הנת' אם הוא אמר לת' שהוא מפוטר, השיב הת' - "אמרת לי: "צא החוצה. מרגע זה אתה לא עובד פה"" (עמוד 3לפרוטוקול) ולשאלה אם ביום 19.11קיבל הוא מכתב לחזור לעבודה השיב הת' - "כן. המכתב הזה לדעתי היה בסה"כ "לצורך הפרוטוקול" כדי שתוכל להראות לבית המשפט שביקשת אותי חזרה לעבודה" (עמוד 4לפרוטוקול). ב. כאשר טען הנתבע שבעת שהת' היה בחופשת מחלה ראו אותו עובד באור יהודה הבהיר הת' - "ראשית - העד הזה לא יכול היה לראות אותי כי לא הייתי במקום הזה בכלל. הייתי חולה בבית בגלל שיום קודם עברתי ניתוח באצבע ולא יכולתי להגיע לעבודה. כל העדות הזאת שאתה טוען לה, היא שיקרית וזה גם חבר שלך שעשית איתו יד ביד כדי להפליל אותי" ולשאלה אם נכון שבאותו יום התקשר אליו הנת' לפלאפון והת' היה אצל חבר, אישר זאת התובע והבהיר - "החבר שמדובר עליו זה חבר שגר דלת מולי. הוא היה בבית באותו יום כי הוא אמור להתגייס למחרת". ג. בהמשך חקריתו הנגדית הכחיש הת' שהוא נהג לאחר לעבודה, הכחיש שלקח רדיו טייפ מרכבים של אנשים - "לצערי אני לא יודע מאיפה המצאת את הדברים האלה. מעולם לא לקחתי מרכבים של אנשים או מהחנות. אני הגון מאוד ולא נוגע בדברים שלא שייכים לי" (עמוד 5לפרוטוקול). ד. וכאשר בסיום חקירתו הנגדית שוב שאל הנת' את הת' אם ב- 19.11הוא אמר לת' לצאת ולא לעבוד יותר בעסק חזר והשיב התובע - "אמרת לי לצאת החוצה ושאני לא עובד יותר". .5מעדותו של הנתבע עולות העובדות כלהלן: א. הת' לא פוטר מהעסק "עובדה לכך שהוא קיבל מכתב למחרת היום שהוא לא הגיע לעבודה לחזור לעבודה מסודרת ולפי תנאי העבודה שעובדים בכל מקום מסודר" (עמוד 5סיפא לפרוטוקול) ב. טענת הת' שהנת' "ירד לחייו" ב- 3החודשים האחרונים - נובעת מכך "שהחלטנו לעשות סדר בעסק ולהנהיג שעון נוכחות וכל עובד יחתום על ארגז כלים משלו, עקב כל הכלים שנעלמים במהלך העבודה. כשביקשנו מהת' לחתום על ארגז כלים, הוא אמר שאני לא אגיד לו אם לחתום על ארגז כלים ואם לחתום על שעון נוכחות" (עמוד 6לפרוטוקול) ג. ביום שהת' עזב את העסק הוא לקח עמו עובד נוסף ושניהם עזבו באותו יום. ד. הנת' הסכים שהת' יחזור לעבודה "אך ורק בתנאים שלנו". ה. הת' זכאי לשכר בגין 18ימי עבודה בחודש נובמבר .1996 ו. שכר התובע היה 504, 3ש"ח לחודש והעליה בשכר עליה סוכם היתה אמורה להנתן החל מחודש 12.96(וזאת בניגוד לאמור בכ"ה ששכר הת' היה 000, 4ש"ח נטו לחודש). ז. לגבי חודש 10.96הנת' ניכה משכר הת' את כל החיסורים והאיחורים שהיו לו במהלך חודש .10.96"באותו חודש הוא לא היה בעסק בשעות שהוא צריך היה להמצא. הוא היה נמצא בעסקים שבסמוך לעסקי והייתי צריך לקרוא ל בכל פעם שנכנס רכב. יש הוכחות לכך" (עמוד 6לפרוטוקול). .6א. מעיון בכתב ההגנה עולה שברישא כותב הנתבע שהת' לא פוטר כי הנתבע עדיין מחכה לחזרתו לעבודה ואילו בהמשך כותב הוא - שהתובע הפר את חוזה העבודה בין הצדדים, שהת' הוא שקרן כרוני, שהת' הוציא פריטים מהחנות ומרכבים ללא רשות הנתבע ו/או הלקוחות, שהת' סרב לחתום על ארגז כלים, שהתובע דיבר במשך כל שעות היום בפלאפון, שהתובע "גנב" לקוחות מהנתבע וכי הת' נהג לשטוף רכבו ולתקנו במשך שעות העבודה המקובלות על אף שהוזהר לא לעשות כן. ב. יצויין, שמקובלת עלי עדות התובע שלא ברור ולא סביר, לאור הדברים שאומר עליו הנתבע, לרבות שהוא שקרן כרוני וגנב, שעדיין מבקש הנתבע להעסיקו בעסקו. דברים אלה מתיישבים עם עדות הת', שהיתה אמינה מאד, שהנת' פיטרו. .7לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ומעדותם ולאור החומר שבתיק בית הדין, הנני קובעת שאמינה עלי עדות התובע, וקובעת עובדתית כלהלן: א. התובע עבד אצל הנתבע בתקופה 4.95עד .11.96 ב. .1ביום 19.11.96התובע חזר לעבודה, לאחר העדרות של 3ימים עקב מחלה, וכרטיס העבודה שלו לא היה במקום. .2כאשר שאל הת' את הנת' היכן כרטיס עבודתו - הורה לו הנתבע לצאת החוצה והוסיף שהת' לא עובד עוד אצלו. ג. שכרו האחרון של התובע היה 000, 4ש"ח נטו לחודש. ד. .1בימים 18.11.96- 1התובע עבד אצל הנתבע ולא קבל שכר עבור עבודתו, ועל כן זכאי הוא ל- 000, 2ש"ח בגין שכר עבודה לימים אלה. .2בימים 18.96- 16היה התובע בחופשת מחלה, ולא לא עבד הוא במקום אחר בימים אלה. ה. בגין עבודתו בחודש 10.96קבל התובע 510, 2ש"ח נטו וכאשר בקש הוא הסבר לכך, לא קיבל הוא תשובה שתספק אותו. לא הובאה כל ראיה לניכוי כלשהו בשכר חודש 10.96ואם כן כיצד נערך החישוב. ו. התובע לא לקח, ללא רשות, רדיו טייפ או כל דבר אחר ממכוניות של לקוחות. .8ראשית לתביעת התובע להפרשי שכר עבודה א. משקבעתי עובדתית ששכר התובע היה 000, 4ש"ח בחודש וכי בגין עבודתו בחודש 10.96שולם לו סה"כ 510, 2ש"ח נטו בלבד ומשקבעתי שהנתבע לא טען, ולבטח לא הוכיח, שהיה מקום לנכות סכום כלשהו משכר התובע ואם כן כמה וכיצד נערך החישוב וכיו"ב, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע, בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, הפרשי שכר עבור חודש 10.96בסך 490, 1ש"ח נטו. ב. הפרשי השכר בסך 490, 1ש"ח נטו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.96ועד לתשלום המלא בפועל. .9לתביעה לש"ע בגין חודש 11.96 א. משקבעתי עובדתית שהתובע עבד בימים 18.11.96-1, מהם 3ימי מחלה ולא קבל שכר עבור עבודתו ולאור הודאת הנתבע בסיכומיו בביה"ד שהת' אכן זכאי לשכר עבודה בגין חודש 11.96, הנני מחייבת את הנת' לשלם לתובע, בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, שכר עבודה בסך 000, 2ש"ח נטו (הסכום אותו תבע הת') בגין עבודתו בתקופה 18.11.96-.1 ב. שכר העבודה בסך 000, 2ש"ח נטו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.96ועד לתשלום המלא בפועל. .10לתביעת התובע לפיצויי פיטורים א. משקבעתי עובדתית שהתובע עבד אצל הנתבע מחודש 4.95עד לפיטוריו ביום 19.11.96, הנני מחייבת את הנת' לשלם לת', בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, פיצויי פיטורים בסך 500, 6ש"ח (הסכום אותו תבע התובע ושחושב, כפי שעולה מהסכום, על בסיס שכר הנטו בסך 000, 4ש"ח ולא על בסיס שכר הברוטו). ב. פיצויי הפיטורים בסך 500, 6ש"ח ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.11.96ועד לתשלום המלא בפועל. .11סוף דבר, הנתבע ישלם לתובע, בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, את הסכומים כלהלן: א. הפרשי ש"ע בסך 490, 1ש"ח נטו בגין חודש 10.96, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 8(ב) לפסק הדין. ב. ש"ע בסך 000, 2ש"ח נטו בגין חודש 11.96, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 9(ב) לפסק הדין. ג. פיצויי פיטורים בסך 500, 6ש"ח בצירוף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 10(ב) לפסק הדין. .12בנוסף, ישלם הנתבע לתובע, בתוך 30יום מקבלת פסק הדין, הוצאות בסך 750ש"ח. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. .11הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור, בתוך 15יום מקבלת פסק הדין,לנשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא.בית הדין לעבודה