מינוי בורר - תקנון אגודה שיתופית

בית המשפט פסק כי במקרה דנן, משהסכימו הצדדים, במסגרת הסכם עיסקי ספציפי ביניהם, שאינו קשור לתקנון האגודה, ליישב סכסוכים ביניהם הנובעים מן ההסכם על דרך של מינוי בורר, גוברות ההוראות של ההסכם הספציפי בדבר הדרך ליישוב סכסוכים מכח ההסכם הנדון, על הסדר אחר הקבוע בתקנון האגודה.

לפיכך, כאשר הסכימו הצדדים על ישוב סכסוך בדרך של בוררות מוסכמת ועוד הסכימו על זהות הבורר, עו"ד יעקב מרש או מי מטעמו, הרי הכפיפו עצמם להוראות חוק הבוררות ולא להוראות סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, בדבר הסמכת רשם האגודות השיתופיות ליישוב סכסוכים ביניהם.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי בורר - תקנון אגודה שיתופית:



מונחות בפני שתי תובענות – האחת (ת.א 3041/09) בקשת התובעת (להלן: "האגודה") לאשר את פסק הבורר, אשר ניתן על ידי עו"ד משה ברטל, מיום 23 בפברואר 2009 (להלן: "פסק הבורר") והשנייה (ת.א 3111/09)– בקשת הנתבע (להלן:"מגנוס") לבטל את פסק הבורר, מכוח העילות המנויות בסעיף 24(1), 24(2), 24(3), לחוק הבוררות התשכ"ח-1968. (להלן: "חוק הבוררות").




עניינה של הבוררות נוגע לתביעת פינוי ותביעה כספית שהוגשה על ידי האגודה כנגד מגנוס לרשם האגודות השיתופיות והועברה על ידו לבוררות בפני הבורר.


המסכת העובדתית שאינה שנויה במחלוקת


לאגודה "חוזה משולש" תלת צדדי אשר הצדדים לו הינם מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה, המונה 72 חברים להם משקים חקלאיים. מגנוס ובת זוגו הינם חברים באגודה ומחזיקים במשק מספר 29 במעמד של ברי רשות.




ביום 31.5.1988 נכרת הסכם (להלן: "ההסכם") בין האגודה לבין מגנוס. על פי הסכם זה נקבע כי מגנוס יחזיק וישתמש במתחם המקרקעין הקרוי "מתחם האיגום" לשימושו האישי של מגנוס ובתמורה ישמיש ויתחזק באופן שוטף את כלי האיגום החקלאיים של האגודה. (נספח ב' לבקשה לביטול פסק הבורר).
אין חולק כי במסגרת ההסכם הנדון הוסכם כי כל טענה או תביעה או כל מחלוקת הקשורה בהסכם זה תיושב על דרך "בוררות מוסכמת" ( ס' 18 להסכם) והבורר יהיה עו"ד יעקב מרש ז"ל או מי מטעמו.




בין הצדדים נתגלעה מחלוקת סביב ההסכם הנדון וביום 8.7.2008 הגישה האגודה כתב תביעה כנגד מגנוס, בפני רשם האגודות השיתופיות. רשם האגודות הפנה את המחלוקת לבוררות ומינה כבורר את עו"ד משה ברטל (להלן: "הבורר"), אשר הודיע לצדדים ביום 24.7.08 כי מונה כבורר בסכסוך.




טוען מגנוס כי על פי ההסכם ביניהם הקובע כי מחלוקות ייושבו בדרך של בוררות מוסכמת היה על האגודה לפנות אליו בבקשה למנות בורר מוסכם אחר, עקב פטירתו של הבורר המוסכם ובהעדר הסכמה לפנות לעזרת בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הבוררות ובכל מקרה לא על דרך של פניה לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למינוי בורר מטעמו.

מגנוס טען כי מעולם לא קיבל פנייה מצד האגודה לקיים הליך של בוררות מוסכמת ביניהם והוא אף הופתע מפניית האגודה, בכתב תביעה לרשם האגודות השיתופיות, תחת פניה למנות בורר.



ביום 19.11.08 הודיע ב"כ מגנוס דאז, עו"ד ישראל צור, כי אין לבורר כל סמכות לנהל הליך בוררות מאחר ומונה על ידי רשם האגודות השיתופיות ולא בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק הבוררות החל לטענתו בנסיבות העניין. טענת חוסר הסמכות נדחתה על ידי הבורר והליך הבוררות התקיים. בפני הבורר התקיימו שתי ישיבות אליהן התייצבו הצדדים וביום 23.2.09 ניתן פסק הבורר.




ביום 3.3.09 הגיש מגנוס תובענה לבית משפט זה (ה.פ. 4028/09), בבקשה להפסיק הליכי הבוררות מחמת חוסר סמכות הבורר לנהל את ההליך. ביום 25.6.09 ניתן פסק דין בתובענה נשוא ה"פ 4028/09, בו סולקה התביעה על הסף מהטעם שהטענות המועלות בה מקומן להטען במסגרת דיון בבקשה לביטול פסק הבורר, בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הבוררות.




ביום 17.3.09 הוגשה בקשה לאישור פסק הבורר על ידי האגודה. (נשוא תובענה זו – ת.א 3041/09).




ביום 1.4.09 הגיש מגנוס בקשה לעיכוב אישור פסק הבורר ולהארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר (בש"א 3322/09). ניסיון להתחקות אחר בקשה זו בתיקי בית המשפט והחלטה, אם ניתנה בעקבות בקשה זו, לא צלח. לא ברור אם בקשה זו נפתחה במסגרת התובענה שהגיש מגנוס לעיל (ה.פ. 4028/09), או שמא במסגרת תובענה זו של האגודה לאישור פסק בורר. בכל מקרה לא מצאתי כל החלטה בבקשה זו ויתכן כי נפלה טעות של בית המשפט עת לא נדרש לבקשה זו.




בכל מקרה, ביום 8.7.09 אושר פסק הבורר על ידי כב' השופטת אבניאלי, עת בא התיק בפניה, ויום למחרת , 9.7.09, הגיש מגנוס בקשה לביטול פסק הבורר. בקשה זו באה בפני כב' השופטת אבניאלי אשר בהחלטתה מיום 27.7.09 התנתה את ביטול פסק הדין המאשר את פסק הבורר בתשלום הוצאות ממגנוס לאגודה בסכום של 4,000 ₪ וזאת תוך 20 יום.




ביום 1.11.09 הגיש מגנוס בקשה לביטול חיובו בהוצאות. בקשה זו יחד עם התובענות הנגדיות נקבעו לדיון בפני. הצדדים טענו ארוכות בפני הן לעניין בקשת מגנוס לביטול חיובו בהוצאות והן לגופו של עניין לעניין אישור ו/או ביטול פסק הבורר.


טענות מגנוס


לעניין בקשתו לביטול חיובו בהוצאות טען מגנוס כי הגיש בקשתו במסגרת פרק הזמן שהעמיד לרשותו בית משפט לתשלום ההוצאות וכי סבר כי לנוכח טיב טענותיו אין לחייבו בהוצאות כתנאי לביטול פסק הדין ובכל מקרה לדחות סוגייה זו לסיום ההליך.




לגופו של עניין, מיקד מגנוס את עילות הביטול בטענה כי לא היה הסכם בוררות בר –תוקף-סעיף 24(1) לחוק הבוררות; כי פסק הבורר ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין –סעיף 24(2) לחוק הבוררות; כי הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות עפ"י סעיף 24 (3).




לטענתו, מכוח סעיף 18 להסכם אשר נחתם בינו לבין האגודה, הוסכם כי כל סכסוך, טענה, תביעה או מחלוקת הקשורים לענייני ההסכם, ייושב בדרך של בוררות מוסכמת. מכאן, שתנית בוררות מוסכמת זו גוברת על הוראות תקנון האגודה, בדבר ישוב סכסוכים במובן זה שמינוי של עו"ד ברטל כבורר בסכסוך, מכוח סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, אינו תקף וכי היה על האגודה אשר ביקשה לנקוט בהליכי בוררות לפנות לבית המשפט, על פי סעיף 8 לחוק הבוררות, בבקשה למינוי בורר. בהתאם טען כי, משמונה הבורר על ידי רשם האגודות השיתופיות הרי שפעל ללא סמכות וכי מטעמים אלו דין פסק הבורר להתבטל.




מנגד, טענה האגודה כי אין לדון בבקשת ביטול פסק הבורר מאחר ומגנוס לא עמד בתנאי אותו קבע בית המשפט, בדבר תשלום הוצאות לאגודה כתנאי לביטול פסק הדין המאשר את פסק הבורר. עוד טענה האגודה כי הבקשה לביטול פסק בורר הוגשה באיחור שלא במסגרת הזמנים הקבועים בחוק הבוררות וכי גם לגופו של עניין אין להידרש לעילות הביטול מקום בו השהה מגנוס את פנייתו לבית המשפט והמתין עם מחאתו כנגד אופן מינוי הבורר עד לאחר שכב' הבורר נתן את פסקו, אז גילה חוסר נחת מתוצאות הפסק.


דיון


בפן הפרוצדורלי עשה מגנוס מספר משגים בפניותיו אל בית המשפט. כך נמצא כי פסק הבורר ניתן ביום 23.2.09 והומצא למגנוס ביום 25.2.09 וכי תחת הגשת תביעה לביטול פסק הבורר הגיש מגנוס, ביום 3.3.09, תובענה להפסקת הליכי הבוררות (ה.פ. 4028/09).

תביעה זו כאמור נדחתה בשל חוסר הרלבנטיות שלה וזאת לנוכח העובדה כי פסק הבורר כבר ניתן באותה עת.
גם לאחר מכן לא הזדרז מגנוס להגיש תובענה לביטול פסק הבורר ועשה כן רק ביום 9.7.09, יום למחרת פסק הדין המאשר את פסק הבורר.
אולם, דלתות בית המשפט לא נסגרו בפניו ובקשתו של מגנוס לביטול פסק הדין המאשר את פסק הבורר נענתה על ידי כב' השופטת אבניאלי אשר, בהחלטתה מיום 23.09.09, התנתה את ביטול פסק הדין המאשר את פסק הבורר בתשלום הוצאות ממגנוס לאגודה בסכום של 4,000 ₪ וזאת תוך 20 יום.
ביום 1.11.09 הגיש מגנוס בקשה לביטול חיובו בהוצאות. בקשה זו יש לומר הוגשה במסגרת פרק הזמן שעמד לרשותו לביצוע תשלום האמור לאור פגרת סוכות אשר חלה באותם זמנים. לפיכך, אין לדחות על הסף בקשתו זו והיא תידון במסגרת הדיון כאן אשר יתייחס לטענות המהותיות לעניין ביטולו של פסק הבורר.
ולהלן הכרעתי:



דין פסק הדין של בית משפט זה מיום 8.9.09, המאשר את פסק הבורר, להתבטל, מבלי להתנות הדבר בחיוב בהוצאות. כאמור, מגנוס הגיש בקשתו לביטול חיובו בהוצאות במסגרת המועד שנקב בית משפט לתשלום ההוצאות ואין לומר כי אחר את המועדים. לנוכח טיב טענותיו לגופו של עניין ולנוכח ההליכים בהם נקט לאורך כל הדרך, הגם שפרוצדוראלית שגה בחלקם, כדי לקדם את ביטול פסק הבורר, אין לומר כי לא גילה דעתו במסגרת המועדים בחוק כי מבקש הוא לצאת כנגד פסק הבורר. מגנוס עשה כן בתביעתו מיום 3.3.09, בבקשתו לעיכוב הפסק, (בש"א 3322/09) ולאחר מכן בבקשתו לביטול פסק הבורר מיום 9.7.09. אין ספק כי בשגיאותיו הפרוצדוראליות גרר את האגודה להוצאות משפטיות אולם, לנוכח מהות הדברים אינני סבורה כי יש להעמיד את סוגיית ההוצאות כמכשול בפניו ורואה אני לנכון לדון בטענותיו לגופו של עניין ולהותיר את סוגיית ההוצאות לסוף ההליך.





גופו של עניין, השתית מגנוס, כאמור, את תביעתו לביטול פסק הבורר על העילות הנקובות בסעיף 24(1) 24(2) ו- 24(3) לחוק הבוררות. הוראות אלה קובעות כי: "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין (בחוק זה בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:....(1) לא היה הסכם בוררות בר-תוקף; (2) הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין; (3) הבורר פעל ללא-סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות.....".




נשאלת אפוא השאלה האם מינוי הבורר על דרך של פניה של אחד הצדדים, לרשם האגודות השיתופיות בבקשה כי ימנה בורר בסכסוך תואם את הדין אליו הכפיפו עצמם הצדדים, לנוכח הסכם הבוררות שחל בין הצדדים. או שמא, כטענת מגנוס לא היה בסמכותו של רשם האגודות השיתופויות למנות בורר במחלוקת כי אם לבית המשפט, על פי הוראת סעיף 8 לחוק הבוררות.




במקרה דנן, בהיות מגנוס חבר באגודה קיים מנגנון ליישוב סכסוכים בין הצדדים, מכח תקנון האגודה (ראה תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) תשל"ו – 1996. בדרך כלל, אגודות שיתופיות, בתקנון האגודה, בוחרות בהליך של בוררות כמנגנון ליישוב סכסוכים עם חבריה, בדרך זו או אחרת. בוררות בסכסוך בין אגודה שיתופית לבין חבר אגודה יכולה להיות על דרך של מינוי בורר בהסכמה, שאז תהיה הבוררות כפופה לחוק הבוררות או על דרך של מינוי רשם האגודות השיתופיות כבורר שאז, תנוהל הבוררות לפי הוראות פקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות שלה. (בוררות זו גם נכונה כבוררות סטטוטורית).




במקרה דנן, משהסכימו הצדדים, במסגרת הסכם עיסקי ספציפי ביניהם, שאינו קשור לתקנון האגודה, ליישב סכסוכים ביניהם הנובעים מן ההסכם על דרך של מינוי בורר, גוברות ההוראות של ההסכם הספציפי בדבר הדרך ליישוב סכסוכים מכח ההסכם הנדון, על הסדר אחר הקבוע בתקנון האגודה.

לפיכך, כאשר הסכימו הצדדים על ישוב סכסוך בדרך של בוררות מוסכמת ועוד הסכימו על זהות הבורר, עו"ד יעקב מרש או מי מטעמו, הרי הכפיפו עצמם להוראות חוק הבוררות ולא להוראות סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, בדבר הסמכת רשם האגודות השיתופיות ליישוב סכסוכים ביניהם.
בהינתן האמור, משהלך עו"ד מרש לעולמו והצדדים לא השכילו להגיע להסכמה בדבר מינוי בורר חליף, חלה הוראת סעיף 12(א) לחוק הבוררות הקובעת כי :
"נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר-חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות."

ובהתאם, סעיף 8 (א) לחוק הבוררות הקובע כי:
"נתגלע סכסוך בעניין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל –דין, למנות את הבורר. בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי."



לאור האמור לעיל, משנתגלעה מחלוקת בין הצדדים מכח ההסכם הספציפי שנחתם ביניהם,

ובהעדר הסכמה בין הצדדים על מינוי בורר אחר, תחת עו"ד מרש המנוח, היה על האגודה לפנות אל בית המשפט בבקשה למנות בורר חליף, לפי סעיף 8 לחוק הבוררות ולא לפנות אל רשם האגודות השיתופיות. נמצא אפוא כי פנייתה של האגודה אל רשם האגודות השיתופיות, בבקשה למינוי בורר, היתה שגויה. משמונה הבורר שלא בהתאם לדין אליו הכפיפו עצמם הצדדים, במסגרת סעיף הבוררות בהסכם, (חוק הבוררות), קמה למגנוס עילה לביטול פסק הבורר מכח סעיף 24(2) לחוק הבוררות.



על אף קיומה של עילה זו לא יורשה בעל דין לטעון שמינויו של הבורר היה שלא כדין, אם לא עורר טענה זו בתחילת ההליכים בפני הבורר, אחרת יחשב הדבר כויתור, שכן מינוי בורר בהסכמה יכול להכשיר את המינוי. במקרה דנן, נמצא כי מגנוס אכן עשה כן. כאמור, הבוררות התפרסה על שתי ישיבות. עוד קודם לישיבה הראשונה ביקש מגנוס את ביטול הישיבה בשל העדר סמכות הבורר. בקשה אשר נדחתה על ידי כב' הבורר בהחלטה מיום 24.11.08. בהמשך, בפתח הישיבה הראשונה מיום 19.12.08, הביע מגנוס את מחאתו באלו המילים:

"אני חוזר וטוען שאני עומד על מינוי בורר מוסכם ואינני מסכים בשום אופן לקיום בוררות זו, אני מבקש לדחות את הבוררות כדי לאפשר לי למנות עו"ד ולהגיש לביהמ"ש בקשה להפסקת בוררות זו הואיל ולא היה לי זמן לעשות זאת עד עתה."

הבורר דחה טענה זו בקובעו:
"טענת מגנוס כבר הוכרעה בהחלטתי מיום 24.11.08 ואין מקום לחזור ולטעון אותה, מגנוס היה ועודנו רשאי לנקוט בכל הליך משפטי שימצא לנכון בעניין זה. אני דוחה את בקשת הדחייה שלא הוגשה מבעוד מועד."

בישיבה השנייה, אשר התקיימה בפני הבורר, ביום 20.2.09, חזר והודיע מגנוס, באמצעות בא כוחו, כי הוא נמצא בבוררות תחת מחאה.
נמצא אפוא כי, מגנוס לא וויתר על טענתו בדבר העדר סמכות הבורר. הסכמותיו הפרוצדוראליות של מגנוס במהלך הבוררות בדבר הגדרת השאלה השנויה במחלוקת ומתן אורכה לבורר למתן פסקו, אין בהם כדי לאיין את דבר התנגדותו המהותית להליך אשר נכפה עליו, בהעדר סמכות לבורר.



בהינתן כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לקבוע כי מינוי הבורר נעשה שלא כדין והבורר פעל בחוסר סמכות ועל כן, דין פסק הבורר להתבטל.




לעניין ההוצאות, על אף התוצאה האמורה לעיל, אני סבורה כי אין לזכות מגנוס בהוצאות לטובתו וזאת לנוכח מחדליו המרובים בהתנהלותו של מול האגודה , כמפורט לעיל. חיובו בהוצאות בגין בקשתו לביטול פסק הדין מתקזז אל מול זכאותו להוצאות כאן.




סוף דבר , פסק הבורר יבוטל.
כל צד יישא בהוצאותיו.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנון אגודה שיתופית

  2. תיקון תקנות אגודה שיתופית

  3. עורך דין אגודה שיתופית

  4. פטירת חבר אגודה שיתופית

  5. סמכויות ועד אגודה שיתופית

  6. סכסוך בין חברי אגודה שיתופית

  7. בוררות רשם האגודות השיתופיות

  8. ניגוד עניינים באגודה שיתופית

  9. תביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  10. מינוי בורר - תקנון אגודה שיתופית

  11. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  12. זכויות יורשים רווחי אגודה שיתופית

  13. אחריות אישית חברי ועד אגודה שיתופית

  14. עתירה נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות

  15. ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  16. זכויות חבר אגודה שיתופית לקבל שטח חקלאי

  17. בקשה לשינוי רישום ברשם האגודות השיתופיות

  18. התערבות בשיקול דעת רשם האגודות השיתופיות

  19. המרצת פתיחה ביטול הסכם עם אגודה שיתופית

  20. ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות

  21. עתירה לבג"ץ על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  22. התערבות בית משפט בהליך פירוק אגודה שיתופית

  23. סמכות עניינית בתביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  24. סמכות עניינית ביטול החלטת רשם האגודות השיתופיות

  25. סמכות ביהמ''ש לעניינים מנהליים לדון בהחלטות רשם האגודות השיתופיות

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון