קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר שוטר על ידי היחידה לחקירות שוטרים: זהו ערר שהגיש החשוד על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט כרמל) מיום 30.11.99 שהורה על מעצרו של החשוד עד ליום 7.12.99. החשוד נעצר על ידי היחידה לחקירות שוטרים ביום 29.11.99 וזו הארכת מעצר ראשונה. החשוד הינו שוטר, בתחנת חברון והוא חשוד בביצוע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. בית משפט קמא בדק את החומר שהוגש לעיונו וקבע בהחלטתו כי יש חשד סביר לכך שהחשוד אכן היה מעורב בביצוע העבירות המיוחסות לו וכי שחרורו עלול להביא לשיבוש מהלכי החקירה ומניעת חשיפת מעורבים נוספים. 3. ב"כ החשוד טוען כי בית משפט קמא טעה כשהורה על הארכת מעצרו של החשוד וכי החלטתו סותרת את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) ואת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכי ניתן להשלים את החקירה בלא צורך לעצור את החשוד. עוד טוען ב"כ החשוד, כי אין חשש במקרה זה לשיבוש מהלכי החקירה, החשוד משתף פעולה עם המשטרה וחשוד נוסף שוחרר ממעצר. בנוסף מפנה ב"כ החשוד לנסיבותיו האישיות של החשוד. 4. לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת בית משפט קמא, בחומר החקירה ודו"חות שהוגשו לעיוני ובשים לב לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין בסיס לבקשה ויש לדחותה: א. בבוא בית משפט להכריע בשאלת מעצר לצורכי חקירה עליו לשקול זה מול זה את זכותו של האדם לחירות וכנגדה את האינטרס הציבורי החשוב לא פחות והוא קיומה של חקירה בחשדות לביצוע עבירות פליליות חמורות ללא הפרעה או שיבוש. עיינתי בחומר החקירה המצוי בשלב זה בידי המשטרה והוא מבסס חשד סביר לעבירות המיוחסות לחשוד. מדובר בחשדות למעשי עבירה חמורים ביותר וחומרה מיוחדת קיימת במקרה זה נוכח העובדה שהחשוד הינו איש משטרה. ב. עילת המעצר עליה ביסס בית משפט קמא את החלטתו הינה החשש לשיבוש מהלכי החקירה ומניעת חשיפתם של מעורבים נוספים. מהחומר שהציגה בפני ב"כ המשיבה עולה כי חשש זה מבוסס כראוי. ג. הוצגה בפני רשימת הפעולות שהיחידה לחקירות שוטרים ביצעה עד היום והתרשמתי כי נעשה מאמץ רב להתקדם ביעילות בחקירה ולעשות את הפעולות הנדרשות המתבקשות מטיבם של החשדות החמורים נגד החשוד. ד. הוצגה בפני גם רשימת פעולות החקירה שבדעת יחידת החקירות לעשות בתקופת הימים שנקצבה להם על ידי בית משפט ושוכנעתי כי יש צורך להשאיר את החשוד במעצר כל עוד צורכי החקירה והחשש מפני השיבוש והתיאום מחייבים זאת. ה. יש לדחות את בקשת החשוד להשתחרר בתנאים של מעצר בית וערבות. מעצר בית אינו תשובה הולמת בנסיבות המקרה שהרי אין כל אפשרות לפקח על פעולותיו של החשוד. ו. אין כל סתירה במקרה זה בין הוראת החוק וההחלטה על מעצרו של החשוד. יש לזכור כי מול זכותו של החשוד לחירות עומד אינטרס ציבורי חשוב לא פחות והוא - כי עבירות כה חמורות של שוחד, מרמה ומעילה באמון של עובד ציבור יחקרו באופן שיאפשר למשטרה להגיע לחקר האמת ללא שיבוש ותיאום עדויות של החשוד. ז. עברו הנקי של החשוד ונסיבותיו המשפחתיות אינן מהוות טעם המצדיק שחרורו ממעצר בשלב הראשוני בו נמצאת החקירה כשקיים חשש לשיבושה, אם החשוד ישוחרר. לסיכום, בית משפט קמא שקל ואיזן נכונה את כל הנתונים שהיו בפניו, לא מצאתי כל פגם בשיקול דעתו ולפיכך החלטתי לדחות את הערר. מעצרמשטרהשוטר