משק בית משותף - ביטוח לאומי


המבחנים לקביעה האם איש ואשה מנהלים "משק בית משותף" במקרה של משפחה ביגמית או פוליגמית וכאשר מדובר בבני זוג שהתגרשו אך ממשיכים להתגורר יחדיו או לנהל בית משותף, נקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה.
"לצורך פירוש חוק הבטחת הכנסה, אין להגדיר את המונח "משק בית משותף" על פי פירוש אותו מונח המופיע בסעיף 55לחוק הירושה, תשכ"ה- ...1965הפרשנות של ניהול משק בית משותף שבפסיקת בית המשפט העליון, מתייחסת לחוקים אחרים ולבעיות חברתיות מסויימות. לצורך פירוש מונח זה, בתחום חוק הבטחת הכנסה, עלינו לקבוע מבחנים מתאימים לחוק ולבטחון הסוציאלי".
(דיון מט/136- 04שצוטט לעיל).

בדיון מט/10- 04פאטמה דיב אבולבן נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' עמ' 334, 337, קבע בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' השופט ס. אדלר:ב
"כי הסימנים המעידים על ניהול משק בית משותף, לצורך יישום של סעיף 1לחוק, ובמסגרת משפט הבטחון הסוציאלי, מחייב בדיקת נסיבות, כגון:ו האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם האשה נשארת בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, והאם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושים או אירוע אחר; האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן מחזיק בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית בו גרה האשה; מה מרחק הבית שבו גרה האשה מהבתים של הנשים האחרות שעמן גר האיש; האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג".

ובדיון מ"ט/136-04, שצוטט לעיל, נפסק בעמ' 317ובעמ' 320:נ
"יש בני זוג ממשיכים לקיים משק בית משותף גם לאחר ה"גירושין".
במקרים כאלה, במגזר הבדואי נעשו הגירושין, כנראה, על מנת שלא לעבור על החוק האוסר ריבוי נשים, אך מבלי כוונה לפרק את המשפחה הפוליגמית... כאשר בני הזוג ממשיכים לנהל משק בית משותף, ללא שינוי ביחסים שהיו קיימים לפני הגירושין, ייחשבו כ"בני זוג" על פי החוק, ובקשת האשה לגימלה, תבדק על פי הנתונים של שני בני הזוג".


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משק בית משותף - ביטוח לאומי:

.1מדובר בתביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה שהוגשה לנתבע ביום .1.1.95
הנתבע דחה תביעת התובעת במכתב מיום 24.1.95בנימוק, כי בבדיקה שנערכה לא חל כל שינוי במצבה כבעבר, כאשר נדחתה בגין ניהול משק בית משותף עם אבי ילדיה. הנתבע מציין, כי התובעת הגישה תביעה בינואר 90ובמרץ 91, וממועד אותן תביעות לא חל כל שינוי במצבה ואין היא זכאית לבדיקת הכנסותיה בנפרד, לצורך קביעת זכאותה לקבלת הגמלה.
.2התובעת טוענת בכתב תביעתה ובתצהירה, כי הינה גרושה מזה 12שנה, אולם מאז שנולד בנה הקטין בתאריך 12.1.84אינה מתגוררת עם בעלה לשעבר ואינה מנהלת עמו משק בית משותף. מאותו מועד בו נולד הקטין מתגוררת התובעת בבית אמו של בעלה לשעבר בבית מס' 28בערוער, כאשר גרושה מתגורר בבית מס' 27עם אשה אחרת ושבעת ילדיהם. כן מציינת, כי בשנת 1987ויתרה על מזונותיה, כי הגרוש איים לרצוח אותה. התובעת נושאת בכל הוצאות הבית בו מתגוררת יחד עם חמותה וכן חמותה עוזרת לה בפרנסתה.
.3הנתבע בכתב ההגנה טוען, כי יש לדחות התביעה ואין התובעת זכאית לתשלום
גימלת הבטחת הכנסה כנפרדת מאחר וממשיכה לנהל משק בית משותף עם אבי ילדיה. הנתבע חוזר על האמור במכתב הדחייה מיום 24.1.95, אשר תוכנו צוטט לעיל.
.4התובעת הגישה מטעמה תצהיר במקום עדות ראשית וכן תצהיר מטעם אחותו של גרושה, בו הצהירה, אחותו, כי התובעת אינה מתגוררת עם בעלה לשעבר (אחי המצהירה - י.ה.) מאז נולד ילדם המשותף ב- 1984, וכי האם עוזרת בפרנסת התובעת וילדיה הקטינים.
.5מטעם הנתבע הוגשה עדות התובעת בפני חוקר המוסד (נ/2) ופסק דין של בית
הדין השרעי בבאר שבע בו הופסקו תשלום המזונות לתובעת ולילדיה בהסכמתה והתחייבותה לקחת המזונות על עצמה (נ/1).
המצהירים נחקרו על תצהיריהם והצדדים הגישו סכומים בכתב.
.6מחקירתה של התובעת בפני בית הדין עולה, כי הינה גרושה במשך 12שנה, כי בעלה לשעבר נשוי לאשה אחרת ויש לו 7ילדים מאותה אשה.
התובעת מתגוררת בבית של אמו של בעלה לשעבר, בבית הנמצא בבעלותה ושקבלה אותו
מהמינהל. התובעת העידה, כי משלמת הוצאות לאמו של גרושה בשעור 000, 2ש"ח לחודש. אחותו של הבעל לשעבר העידה, כי התובעת גרה עם האם, אולם לא ידעה להעיד אם הגרוש מבקר את ילדיו.
התובעת בעדותה הבהירה, כי ויתרה על המזונות, כי בעלה לשעבר איים לרצוח אותה, וכן עולה, כי בעבר היה חוט חשמל בין ביתו של בעלה לשעבר לבית בו הינה מתגוררת, אולם לפני 6חודשדים נותק החוט.
התובעת אשרה את שאמרה לחוקר המוסד, ובא כוחה ויתר על חקירתו. עוד ציינה,
כי אין לה אף קרוב משפחה בערוער, משפחתה חיה במצרים.
.7בסעיף 1לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980, הוגדר המונח "בני זוג"
לרבות "איש ואשה" החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, אם
מתקיים בהם אחד מאלה -
(1) האשה היא אם לילד שהאיש הוא אביו.
(2) משתלמת או השתלמה לאחד מהם, בהתאם לחוק הבטוח, תוספת תלויים בעד משנהו. מטרת האמור בסעיף הנ"ל היתה להבטיח שוויון בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים, לצורך הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. לפיכך אף אם איש ואשה אינם נשואים אך מנהלים משק בית משותף, ייחשבו כ"בני זוג" ובקשת כל אחד מהם לגימלה תיבחן לאור נתוני שניהם (סעיף 4).
חוק הבטחת הכנסה קובע כמבחן עיקרי לזכאות בגמלה לגבי בני זוג שאינם נשואים, קיום חיי משפחה ב"משק בית משותף". מטרת החוק הינה להעניק את הגמלה למי שזקוק לה ובכך לשמור על רמת חיים מינימלית, ולא להעניק גמלה באופן מינהלי רק על פי הרישום הרשמי של המעמד האישי (דיון מס' מט/136-04, עזיזה אלעביד ואח' נ. המוסד לבטוח לאומי פד"ע כ"ב, 309, 314).
המבחנים לקביעה האם איש ואשה מנהלים "משק בית משותף" במקרה של משפחה
ביגמית או פוליגמית וכאשר מדובר בבני זוג שהתגרשו אך ממשיכים להתגורר יחדיו
או לנהל בית משותף, נקבעו בפסיקת בית הדין.
"לצורך פירוש חוק הבטחת הכנסה, אין להגדיר את המונח "משק בית משותף"על פי פירוש אותו מונח המופיע בסעיף 55לחוק הירושה, תשכ"ה- ...1965הפרשנות של ניהול משק בית משותף שבפסיקת בית המשפט העליון, מתייחסת לחוקים אחרים ולבעיות חברתיות מסויימות. לצורך פירוש מונח זה, בתחום חוק הבטחת הכנסה, עלינו לקבוע מבחנים מתאימים לחוק ולבטחון הסוציאלי".
(דיון מט/136- 04שצוטט לעיל).
בדיון מט/10- 04פאטמה דיב אבולבן נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' עמ' 334, 337, קבע בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' השופט ס. אדלר:ב
"כי הסימנים המעידים על ניהול משק בית משותף, לצורך יישום של סעיף 1לחוק, ובמסגרת משפט הבטחון הסוציאלי, מחייב בדיקת נסיבות, כגון:ו האם בני הזוג מתגוררים באותו בית או בסמוך זה לזו, האם הם גרים בבתים נפרדים, האם נולדו לבני הזוג ילדים לאחר "הגירושים"; האם האשה נשארת בחיק המשפחה או הוצאה ממנה, והאם יש שינוי במעמדה בגלל הגירושים או אירוע אחר; האם בן הזוג מבקר, אוכל, ישן מחזיק בגדיו בבית האשה; למי שייך הבית בו גרה האשה; מה מרחק הבית שבו גרה האשה מהבתים של הנשים האחרות שעמן גר האיש; האם בן הזוג משלם חשבונות חשמל, טלפון וכו' בגין הבית שבו גרה האשה; מי מקבל את קיצבת הילדים; האם לאשה יש חשבון בנק משלה ונפרד מזה של בן הזוג; האם לאשה יש מקורות הכנסה נוספים על אלו שמעניק לה בן הזוג".
ובדיון מ"ט/136-04, שצוטט לעיל, נפסק בעמ' 317ובעמ' 320:נ
"יש בני זוג ממשיכים לקיים משק בית משותף גם לאחר ה"גירושין".
במקרים כאלה, במגזר הבדואי נעשו הגירושין, כנראה, על מנת שלא לעבור על החוק האוסר ריבוי נשים, אך מבלי כוונה לפרק את המשפחה הפוליגמית... כאשר בני הזוג ממשיכים לנהל משק בית משותף, ללא שינוי ביחסים שהיו קיימים לפני הגירושין, ייחשבו כ"בני זוג" על פי החוק, ובקשת האשה לגימלה, תבדק על פי הנתונים של שני בני הזוג".
.8אם ניישם האמור לעיל על המקרה שלפנינו כי אז הוכח, כי התובעת אמנם גרושה מזה 12שנה אולם ממשיכה להתגורר בביתה של אם הגרוש בסמוך לביתו. ערה אני לעובדה, כי לטענתה אין לה משפחה בארץ אולם הוכח, כי התובעת למעשה לא הוצאה ממשפחת בעלה לשעבר ויש ליתן משקל לעובדה זו בנסיבות המקרה שלפנינו.
התובעת העידה, כי משלמת לאמו של בעלה לשעבר כל הוצאות אחזקת הבית. בעדותה בפני חוקר המוסד העידה, כי משלמת לאמו של הגרוש 000, 1ש"ח בגין חשמל ו- 000, 1ש"ח עבור מים, הסכומים אינם סבירים על פניהם ודי בכך על מנת להביע ספק באשר למהימנות גירסתה של התובעת בפני בית הדין. מתוך פסק הדין למזונות (נ/1) עולה, כי התובעת ויתרה על מזונותיה והתחייבה לזון את ילדיה. טענתה בדבר ויתור על מזונות בגין איום ברצח על חייה סותר את האמור במסמך הנ"ל.
עדותה של אחותו של הגרוש לא היתה מהימנה על בית הדין, העדה הססה בתשובותיה והתובעת נאלצה ללחוש לעדה בזמן העדות, עד כי בית הדין נאלץ להוציאה מהאולם.
ובאשר לניתוק חוט החשמל שחיבר בין ביתו של הבעל לשעבר לבין אמו בו מתגוררת התובעת, אמנם חיבור הבתים אינו מהווה ראיה לקיום משק בית משותף אולם העובדה, כי היה קיים עד לניתוקו לפני שישה חודשים (כעדות התובעת) מביאה למסקנה, כי ניתן להסיק מכך השתתפות הגרוש באחזקת הבית בו מתגוררת התובעת וספק בהאמור בעדותה, כי היא זו שנשאה בהוצאות החשמל.
מכל שפורט לעיל, היינו, קרבת המגורים שבין הצדדים, עדותה הבלתי מהימנה של התובעת באשר להשתתפותה בהוצאות הבית של אם הגרוש ושעורם, עדות אחות הגרוש אשר אין בה משום תמיכה בטענת התובעת לגופו של ענין, והלכות הפסיקה שפורטו לעיל, מביאות למסקנה, כי בני הזוג למעשה ממשיכים לנהל משק בית משותף, אף אם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת, ולפיכך דין תביעת התובעת להידחות.

.9זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון