ניתוק יחסי עובד מעביד לצורכי דמי אבטלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניתוק יחסי עובד מעביד לצורכי דמי אבטלה: .1התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתשלום דמי אבטלה. .2משדחה הנתבע את תביעת התובע על סמך סעיף 127ו' לחוק (שהוחלף בסעיף 163לחוק הב"ל (נ"מ) התשנ"ה - 1995) בנימוק שלא נותקו יחסי העבודה בינו לבין אביו, הגיש הוא תביעתו לבית הדין. .3הפלוגתא היחידה בה יש להכריע בתיק זה הינה אם נותקו יחסי עובד ומעביד בין התובע בין אביו. .4בתיק זה העידו התובע בעצמו ואביו. הנתבע לא הביא עדים מטעמו. .5מעדות התבוע עולות העובדות כלהלן: א. לאביו של התובע (להלן "האב") יש חנות למוצרי חשמל. ב. בשנת 1993עבד התובע במשך כחצי שנה בחנות של האב (להלן: "החנות"). ג. בשנת 1994התובע לא עבד בכלל - לא בחנות ולא בשום מקום אחר. ד. בשנת 1995התובע לא עבד חצי שנה. ה. כחצי שנה לפני 1.11.95החל התובע לעבוד שוב בחנות "היתה עליה במכירות אצל אבי ואני עוד פעם התחלתי" (עמוד 3לפרוטוקול שורות 11-10). ו. בתקופות שהתובע עבד בחנות הוא עבד קבוע - 6ימים בשבוע משעה 00: 09עד 30: 19ובתמורה קבל שכר. ז. בסוף שנת 1993התובע פוטר "מאחר שהחנות היתה במצב לא רווחי" (עמוד 3לפרוטוקול שורה 14) ולא היתה מספיק עבודה. ח. מצבו הכלכלי של התובע מאז פיטוריו לא טוב והוא חי מחסכונות הוריו. ט. עקב מצבו הרפואי של האב הוא לא יכול היה לעשות עבודות מסוימות בחנות "ואני בתור בנו הייתי צריך לעזור לו" (עמוד 3לפורטוקול שורות 29-28). .6א. בראשית חקירתו הנגדית הודה התובע שכאשר נחקר הוא ע"י חוקר הנתבע בחודש 5.94, אמר הוא שהחנות היתה שלו והוסיף שזה היה כך עד שנת 1990שאז העביר הוא את החנות על שם אביו, וזאת ללא תמורה. הסיבה שהוא העביר החנות - "מכיוון שהחנות היתה לא במצב מי יודע מה. אני צריך להיות במקום אחר מכיוון שמבחינת השכלה לא עשיתי תואר שני בהנדסה גרעינית כדי לעבוד בחנות עד סוף החיים" (עמוד 4לפרוטוקול שורות 31-29). ב. בהמשך חקירתו הנגדית הבהיר התובע שאת לימודיו סיים הוא בשנת 1984, את החנות פתח בשנת 86- 87ועד שנת 1990עבד הוא בחנות. והדבר מתישב עם תשובתו שעבודה זו לא תואמת את השכלתו שכן "פניתי לתעשיות בטחוניות ואמרו לי שאני חדש ושאני צריך לעשות צבא וצריך להיות לי ותק של 10שנים במדינה ואני צריך לשפר את העברית. חשבתי שאני צריך איזו תקופה לעשות משהו אחר ולכן עבדתי בחנות" (עמוד 5לפרוטוקול שורות 15-12) ומה שהשתנה בשנת 1990- "מכיוון שלא הייתי סוחר אז החנות לא היתה רווחית... לאט לאט אני התחלתי לעשות דברים ששייכים להשכלה שלי. לאט לאט התחלתי להתנתק מהחנות" (עמוד 5לפורטוקול שורות 17; 19-18) וגם בהמשך החנות לא היתה רווחית. ג. וכאשר, בהמשך, נשאל התובע - אם החנות לא היתה רווחית עד שנת 90' וגם לאחריה "אז מה השתנה - לשם מה מסרת את החנות לאביך אם גם אחרי כן היא היתה לא רווחית" השיב הוא - "אבי הוא פנסיונר וזה טוב שיהיה לו מקום לעבוד כדי שיהיה מועסק" (עמוד 5לפרוטוקול שורות 25-22). ד. וכאשר נשאל התובע אם בשנים 93- 90עזר הוא לאביו בחנות הבהיר הוא "היו תקופות שעבדתי והיו תקופות שלא בתקופה הזאת" (עמוד 6לפרוטוקול שורה 8). ה. וכאשר נתבקש התובע להתייחס לשעות העבודה אישר הוא שבשנת 1993שעות העבודה היו קבועות. ולשאלה - "לחוקר הנת' אמרת ב- 9.5.94שהעבודה שלך באותה תקופה עבדת בשעות לא קבועות, מתי שרצית באת, מתי שרצית הלכת. איך זה מתיישב עם עדותך". תשובתו היתה - "אני לא יודע מה זה חשוב. אם אני אבוא ב- 8.00במקום 9.00מה זה חשוב. זו חנות משפחתית. אני לא מבין מה החשיבות של השעות. התשובה המדוייקת זה שאני בדר"כ מתחיל ב- 9.00עד .19.30כך השתדלתי להיות שם. אם היו תקופות שקמתי מוקדם יותר אז באתי שעה מוקדם יותר. אם בהמשך הייתי צריך להישאר יותר, הייתי נשאר יותר" (עמוד 6לפרוטוקול שורות 20-12) ואם הוא היה צריך לסדר משהו בקשר לחיפוש העבודה אז הוא היה עוזב את החנות בשעות העבודה, וכך גם כשרצה לאכול. ו. ובהתיחסו למשכורת שקבל, אישר התובע שאביו שילם לו 000, 1ש"ח לחודש "משהו כזה" (עמוד 6לפרוטוקול שורה 27) וזאת בשנת 1993כאשר החנות היתה בהפסדים. וכאשר הקשה ב"כ הנתבע ושאל - "נכון שכל ההכנסה של החנות היתה של המשפחה כולה וכשהיה כסף לקחתם וכשלא היה לא לקחתם" השיב התובע - "הוא שילם לי 000, 1ש"ח אבל זה לא מספיק. אז תמיד הוא נתן לי חסכונות שהיו לו מחו"ל. מדובר בחסכונות אישיים שלו שהביא מחו"ל כדי שיהיה לי ממה לחיות" (עמוד 6לפרוטוקול שורה 30עמוד 7לפרוטוקול שורה 7). ז. כאשר הופנה התובע להודעתו לחוקר הנתבע שם אמר הוא לחוקר שמאז שהפסיק לעבוד בסוף 11.93הוא המשיך להופיע בחנות ועסק בדיוק באותם הדברים שעסק קודם - "גם מאז שהפסקתי לקבל פה שכר אני בא והולך לעסק. כאשר אני בא אני מגיע לכאן. אני בא ויושב כאן או במעדניה הסמוכה אבל זה לא דרך קבע, כאשר אבא יוצא לסידורים או משהו אני מחליף אותו אבל העסק כאן בהפסד ואני כבר לא מקבל מפה שכר", השיב הוא שדברים אלה אינם נכונים והוסיף - "באתי אולי לשעה או שעה וחצי" (עמוד 7לפרוטוקול שורה 18). ח. בהתיחסו להודעה שמסר לחוקר הנתבע - נ/ 1- הודה התובע שהחוקר הקריא לו את הרשום בנ/ 1וכי התובע חתם עליו והוסיף - "אבל הייתי במצב של פחד והיו אנשים בעסק. הייתי במצב של לחץ בלי שום הכנה לשאלות שלו" (עמוד 8לפורטוקול שורות 13-12). ט. וכאשר נתבקש התובע להתייחס למכתב נ/ 2אישר הוא שהמסמך נכתב בכתב יד, ולשאלה - "בנ/ 2אתה בעצמך אומר שלמעשה מה שעשית בתקופה שקיבלת שכר באותה חצי שנה ובתקופה שלא קיבלת שכר שום דבר לא השתנה מבחינה מהותית ועשית אותו דבר. כאן, לא היה חוקר שיפחיד אותך כי זה מכתב שאתה בעצמך כתבת" השיב הוא - "מה בכלל כתוב במכתב. תקריא לי אותו" (עמוד 8לפרוטוקול שורות 29-25) ולאחר שהתובע קרא את המכתב נ/ 2השיב הוא - "קודם עבדתי 8שעות ואולי עכשיו שעה וחי בלי תשלום" (עמוד 8לפרוטוקול שורה 31- עמוד 9לפרוטוקול שורה 5). י. בסיום חקירתו הנגדית הבהיר התובע שבשנת 1994- "לא קיבלתי משכורת אבל עזרתי לו בחנות בגלל בעיות רפואיות שיש לו" (עמוד 9לפרוטוקול שורות 16-15) והיום - "עדיין יש לו. וב- 95הוא אומר לי שיש עליה במכירות אז אני לפני חודשיים התחלתי לעבוד שוב אחרי שנה וחצי שלא עבדתי" (עמוד 9לפרוטוקול שורות 19-18) והסיבה שעבד בדיוק חצי שנה עד לפיטוריו - "זה מקרי. אם אתה אומר שהכל היה מכוון אז תראה שבכלל לא פניתי ללשכה. לא ידעתי בכלל שקיים דבר כזה" (עמוד 9לפרוטוקול שורות 27-26). .7א. מעיון בהודעת התובע לחוקר הנתבע - נ/ 1עולה שהתובע מסר, בין היתר - "מאז 1993לאבי יש חנות...בשנים הראשונות לפעילות החנות היא היתה על שמי ואני עבדתי בה עם אבא ואני עבדתי בעיקר במכירות של דברי חשמל...וחומרי בנין...ראיתי שהעסק לא הולך והעברתי את העסק לאבי כדי שאוכל להתחיל לחפש עבודה...עד לפני 1/2שנה עבדתי כאן בעסק...בימים לא קבועים ובשעות לא קבועות. במקביל אני מחפש עבודה, העובד הקבוע היחיד בעסק בכל התקופה הזאת הוא אבי. אני קבלתי שכר של 000, 1ש"ח לחודש שכר גלובאלי, לא קשור לשעות העבודה שלי... הייתי בא לעבוד כאשר יכולתי ולא בשעות קבועות או ימים קבועים. גם מאז שהפסקתי לקבל פה שכר אני בא והולך לעסק, כאשר אני בא אני מגיע לכאן אני בא ויושב כאן או במעדניה הסמוכה אבל זה לא דרך קבע, כאשר אבא יוצא לסידורים או משהו אני מחליף אותו אבל העסק כאן בהפסד, ואני כבר לא מקבל מפה שכר...". ב. מעיון במסמך שכתב התובע - נ/ 2- עולה שהוא כתב, בין היתר - "לאבי יש חנות חשמל, שהוא מידי פעם יש לו סידורים או מתכוון לאכול אוכל אני מחליף אותו ללא תשלום. יתר הזמן או שמחפש עבודה או שנמצא במסעדה ליד החנות...לצורך קשר איתי ניתן להתקשר למספר טלפון בחנות או להשאיר לי הודעה שם...החנות של אבי נמצאת בהפסד...כך שאין לו לשלם משכורת אילו הייתי עובד בחנות שלו...אני עבדתי אצל אבי עד סוף ... . 1993nov" ג. מעיון במכתב מיום 25.11.93שכתב האב - נ/ 3עולה שהתובע פוטר מעבודתו בחנות "היות ואין הרבה עבודה בחנות...אני מצטער לומר לך כי בתאריך 1.12.93אתה מובטל ואין באפשרותי להחזיק אותך עוד". .8מעדות האב עולות העובדות כלהלן: א. בשנת 1994לא היו יחסי עבודה בין התובע לעד, והתובע "היה בא לעזור לי, לפעמים אם היה משהו יותר מידי כבד הוא עזר לי. זאת חנות לחומרי בנין וחשמל וצבע, ואלה דברים כבדים, הוא לפעמים בא לעזור לי בלי תשלום, כי הוא בסך הכל גר אצלי בבית" (עמוד 19לפרוטוקול שורות 8-5). ב. בשביל "הדברים הקטנים" אותם עשה התובע, העד לא שילם לו. .9בחקירתו הנגדית, כאשר נשאל האב "מה היה בעסק שלך בשנת 93ומה היה ב- 94" השיב הוא - "כמעט אותו דבר, העסק לא הלך ואני הפסדתי, לכן לא רציתי להביא מישהו לעזור לי תמיד". (עמוד 19לפרוטוקול שורות 16-14). .10לאחר ששמענו את עדות התובע ואביו והתרשמנו מהם ומעדותם ולאור החומר שבתיק בית הדין, הננו קובעים עובדתית כלהלן: א. התובע היה הבעלים של החנות עד שנת 1993שאז העביר הוא אותה, ללא תמורה, לאביו. ב. בשנים 1993ו- 1994לא היה שינוי במצב החנות ובמרבית התקופה, אם לא בכולה, היתה החנות בהפסדים. ג. הן בשנת 1993והן בשנת 1994עזר התובע לאביו בחנות והיה מגיע בימים ובשעות לא קבועים, בהתאם לצורך ובהתאם לעיסוקיו. ד. בחודשים 11.93- 6קבל התובע משכורת חודשית בגובה 000, 1ש"ח, בין במזומן ובין בהמחאה ובהתאם למצב הכספי של האב ובמועדים לא קבועים ומחודש 12.93פסק אביו לשלם לו שכר. ה. לא היה כל שינוי במצב החנות ובתנאים בהם עבד התובע בחנות מיוני 93ועד שנת 1994כולל - ככל שהדבר מתיחס לימי העבודה, שעות העבודה והעבודה אותה ביצע התובע בחנות. .11מהעדויות ומחומר הראיות שוכנענו שבחודש 12.93לא נותקו יחסי העבודה בין התובע לאביו והתובע המשיך לעבוד בחנות בימים ובשעות לא קבועים, בהתאם ליכולתו, ולאחר 1.12.93עשה הוא את אותה העבודה שעשה עד למועד זה. .12לאור קביעותינו העובדתיות ומשלא נותקו יחסי עובד ומעביד בין התובע לאביו, בדין נדחתה תביעתו לדמי אבטלה. .13התוצאה, איפוא, שהתביעה נדחית ללא צו להוצאות.יחסי עובד מעבידדמי אבטלה