קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכה נזקק תקנה 18‏א: ראשית ההתדיינות בתיק זה במכתב הדחייה, אותו יש לצטט במלואו: "הנדון: בקשתך להכיר בך כנכה נזקק. לצערי, דחתה הועדה את בקשתך להכיר בך כנכה נזקק לתקופה 1/7/95- .30/9/95"נכה נזקק הוא מי שנקבעה לו נכות, שדרגתה זמנית לזמן מוגבל, והרשות המציאה ביחס לועדה אישור כי אין לדעתה לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהיא עקב הפגיעה בעבודה". מאחר ולדעת הועדה הינך מסוגל לעבוד במקצועך כשליח ובכל עבודה מתאימה אחרת, בתקופה האמורה לעיל, אינך נכה נזקק". האם יש לחזור ולתת תוקף למכתב הדחייה בחתימתו של פקיד התביעות נ.ע. יחזקאל זילברצווייג, מסניף המל"ל ביפו, מ-30.7.95, לפיו לא נענתה בקשתו של התובע להכיר בו כנכה נזקק, שמא נפלו פגמים בהליך ההחלטה ולכן יש לבטלו? עובדות הרקע אינן במחלוקת, כמפורט בתעודת עובד ציבור של פקיד התביעות כנ"ל, מ-3.5.96, אשר הוגשה ע"י ב"כ הנתבע לתיק: "המבוטח נפגע בתאונת עבודה ביום .23.10.94מר X הגיש טופס בקשה לראות בו נכה נזקק בהתאם לתקנה 18א' ביום 13.7.95לתקופה מ-1.7.95- .30.9.95לתקופה זו נקבעה לו נכות זמנית בשיעור % .15ועדת הרשות מ- 7/95החליטה לדחות את הבקשה בנימוק שהתובע מסוגל לחזור לעבודתו בכל עבודה מתאימה אחרת. עפ"י הנתונים שבידינו החל הנ"ל לעבוד כשליח ב- 7.8.95ונפגע שוב בתאונת עבודה ב- .9.8.95בגין התאונה השניה כאמור קיבל דמי פגיעה לתקופה מ- 10.8.95 .21.12.95הועדה דחתה את בקשתו להכיר בו כנכה נזקק מהנימוק העיקרי כי הוא היה מסוגל לעבוד ואכן מסתבר שגם עבד בפועל. בנסיבות המיוחדות שנוצרו אין ספק שאי כושר לעבודה לאחר 9.8.95נגרם כתוצאה מהתאונה השניה ולכן אינה רלבנטית לתאונה הנדונה". מהלך ההתדיינות: התביעה הוגשה ע"י ב"כ התובע ב-17.8.95, בהמשך כתב הגנה ב- .26.11.95בהמשך לדיון מוקדם מ-29.1.96, לאחר שהוגש תצהיר מאת התובע ב-27.2.96, זומנו והופיעו הצדדים לישיבת הוכחות ב- 6.5.96(עמ' 6- 3לפרוטוקול המוקלד) בה העיד ונחקר התובע על תצהירו, אח"כ, כבקשת ב"כ הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל-פה, כפי שנרשמו בפרוטוקול. בסופה של הישיבה הוחלט לאפשר לב"כ הצדדים לנסות ולאתר פסיקה לגבי הסוגייה כנ"ל, כאשר ב"כ שיגיש אסמכתאות, אם יש כאלה, ימציא עותק במישרין לצד שכנגד. משהוחזר התיק לעיון - לא הוגשה כל הודעה לעניין זה על ידי צד מהצדדים. טען ב"כ התובע: "תביעתו להכיר בו כנכה נזקק נדחתה והוא שוב נאלץ לחפש עבודה וביום השלישי לעבודתו היה שוב מעורב בתאונה. לטענתנו, אם הוא לא היה נאלץ לחזור לעבודה לא היתה מתרחשת תאונה נוספת. בפרוטוקול הועדה אין כל רישום בדבר התייעצות עם לישכת העבודה ואין כל התייחסות לאישור שהוצג ע"י התובע. כפי שחברי בדק עכשיו גם במקור שהוגש, שהיה בפני הועדה, נכתב בלתי ניתן להשמה לצמיתות. לעמדתנו יש לאשר לו קיצבת נכה נזקק ובנסיבות המקרה לקזז את תשלום דמי הפגיעה בתקופה החופפת". מנגד טען ב"כ הנתבע: "מהמשך התקנה ברור כי הגורם המקצועי הרלוונטי היחיד שצריך להפעיל שיקול דעת לענין זה הוא הרשות והרשות בלבד. נכון שעל הרשות להתייעץ עם לישכת העבודה, אולם כשמונח לפניה אישור ועמדת שירות התעסוקה ברורה ומשתקפת ממנו אין צורך בהתייעצות. התייעצות היא אך התייעצות. הסמכות בסופו של דבר, מבחינה עניינית לקביעה אם התובע נכה נזקק או לא היא בסמכות הרשות". במרכז המחלוקת מצוייה, איפוא, תקנה 18א, מתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז- 1956(להלן - "התקנות"). כאמור, לא הוגשו ע"י צד מהצדדים כל אסמכתאות אשר בהן נידונה התקנה כנ"ל, גם מאמצי איתור של הח"מ לא הועילו, גם אין איזכורי פסיקה לתקנה זו בעמ' 212לספרו המנחה של כב' השופט מ. גולדברג, עוקדן הביטחון הסוציאלי, כרך ראשון, בו מופיעה תקנה זו. ראוי לצטט במלואה את תקנה 18א, שכותרתה: "דרגת נכות לנכה נזקק": "(א) בתקנה זו - "הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956, מרופא מוסמך ומועבד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה; "נכה נזקק"- מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית ושהרשות המציאה ביחס אליו לועדה על פי בקשתו או מיזמתה היא אישור כי אין, לדעתה, לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות. (ב) הועדה רשאית לקבוע לנכה נזקק נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של % 100לתקופה שלא תעלה על 4חודשים. (ג) לא תסרב הרשות לתת את האישור כאמור על פי בקשת הנכה אלא לאחר התייעצות בלישכת העבודה של שירות התעסוקה" יש לחזור ולקרוא תקנה זו פעם ופעמיים, כדי להימנע מטעות בהבנת הנקרא, בעקבותיה, כנראה, נכתב במכתב הדחייה כי "לדעת הועדה" לא היה התובע "נכה נזקק", ראה גם הנטען בסעיף 1לכתב ההגנה. ברישא לתקנה מוגדרת "הרשות" כועדה המורכבת מפקיד השיקום, מרופא מוסמך ומעובד המל"ל שנקבע על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה. הועדה כנ"ל מהווה את "הרשות" אשר מתפקידה להמציא "לועדה" שהיא היא הועדה הרפואית - ראה סעיף 2לתקנות ("דרגת נכות של נפגע תקבע ע"י ועדה..." וכו') - אישור כי אין לדעת "הרשות" לנכה המבקש להיות "נכה נזקק" סיכוי סביר לעבודה כלשהי, כאשר "הרשות" לא תסרב לתת אישור כנדרש, אלא לאחר התייעצות בלשכת העבודה של שירות התעסוקה. במילים אחרות: הסמכות לקבוע "לנכה נזקק" נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית בשיעור של % 100לתקופה שלא תעלה על 4חודשים, היא של הועדה הרפואית, כנ"ל, כאשר ועדת המומחים המהווה את "הרשות" חייבת להמציא לועדה הרפואית ביחס לנכה כזה אישור כי אין לדעתה למבקש סיכוי סביר לעבודה כלשהי, אולם סירוב לתת אישור כזה לא יהיה תקף אלא לאחר התייעצות בלשכת העבודה. במהלך הטיפול בבקשתו של התובע שבכאן, להכיר בו כנכה נזקק על פי תקנה 18א, נפלו כמה וכמה פגמים של ממש בדרך להחלטה, המהווים סיבה מספקת לבטלה: אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי התובע המציא אישור משירות התעסוקה בחולון, לפיו הוא "ב.נ.ל. לצמיתות" (בלתי ניתן להשמה לצמיתות). מפרוטוקול ועדת הרשות עולה כי לא היתה כל התייחסות של ממש לתוכנו של האישור כנ"ל, גם לא נערך דיון בבקשה, בוודאי שאין זכר להתייעצות בלשכת העבודה כנדרש. זאת ועוד - הרכב ועדת הרשות הינו ספציפי ומוגדר ברישא לתקנה ולא ניתן כלל וכלל ללמוד ולדעת, פרט לרופא המוסמך שהשתתף בה, מי ומי היו המשתתפים - מי פקיד השיקום ומי עובד המוסד שנקבע לכך, למרות שטופס הפרוטוקול כולל פרטים של "חתימה, שם החותם, תפקיד". נכון הדבר כי "הדלת" לדיון מעשי בפני הועדה הרפואית לצורך קביעת נכות לזמן מוגבל לנכה נזקק יכולה להפתח רק לאחר ש"הרשות" הגיעה למסקנה כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות, אולם הדיון במסגרת "הרשות" - ודוק: לא הועדה ! - חייב להיות דיון לכל דבר ועניין, בהשתתפותו של המבקש, תוך פירוט טענותיו (בפרוטוקול הדיון בעניינו של התובע לא נרשם דבר בסעיף הדיון בבקשה), כאשר חובה על "הרשות" לא להגיע להחלטת סירוב, אלא לאחר התייעצות בלשכת העבודה, שלב התייעצות שאין לו איזכור כלל וכלל בפרוטוקול, גם אם נעשה, עניין המוטל בספק נוכח האישור שהומצא על ידי המבקש. המסקנה היא איפוא כי אין לחזור ולתת תוקף למכתב הדחייה, מ-30.7.95, ראשית ההתדיינות בתיק זה, בו צויין בין השאר כי "לדעת הועדה" (ולא כפי שהיה צריך להיות - "לדעת הרשות") יש לראות בו כמי שמסוגל לעבוד ולא כמי שאין לו סיכוי סביר לעבודה כלשהיא עקב הפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. דין התביעה להתקבל אין מקום להענות לבקשתו של ב"כ התובע ולאשר לו קיצבת נכה נזקק תוך קיזוז דמי הפגיעה בתקופה החופפת, אולם יש להחזיר את עניינו של התובע לדיון נוסף, מלא וראוי, על פי תקנה 18א לכל דבר ועניין, כמתחייב מהתקנה, בפני "הרשות". בנסיבות העניין יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך של 850ש"ח כולל, לתשלום תוך 30יום מקבלת פסק-דין זה, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל. נכותנכה נזקק