קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה בגלל רוח חזקה: .1התובע, יליד 1948, הגיש נגד המדינה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונה שארעה לו בעת העבודה בשירות המדינה ברפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה) בתאריך .12.3.92לטענת התובע, בעת עבודתו במעבדה, ובמהלך פתיחת דלת לצרכי עבודתו, נשבה רוח חזקה והתובע הועף בחוזקה ע"י הדלת, נפל ונחבל בעמוד השדרה הצווארי. .2הנתבעת כפרה באחריותה לפצות את התובע בגין נזקיו וטענה כי התאונה ארעה מסיבות שאינן קשורות בנתבעת כלל. .3התובע צרף לכתב התביעה חוות דעת של רופא מומחה בתחום הכירורגיה האורתופדית, ד"ר מיכאל טנצמן, שהעריך את נכותו הצמיתה בשעור % .20הנתבעת הסתמכה על חוות דעת של רופא מומחה מטעמה, גם הוא בתחום האורתופדי, ד"ר משה רופמן, שקבע כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מן התאונה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כ"תאונת עבודה" וועדות רפואיות של המוסד קבעו כי לתובע נותרה נכות % 0לצמיתות (לאחר תקופה של 5.5חודשים בהם נפסקה לו נכות זמנית). .4בית המשפט מינה כמומחה את ד"ר י. שוופי שמסר חוות דעת נושאת תאריך 1.8.94בה קבע כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה. המומחה אף השיב לשאלות הבהרה שנשלחו לו בכתב ע"י ב"כ התובע (מכתבו מיום 22.12.94). המומחה אף נחקר בבית המשפט חקירה ממצה (עמ' 24-22) ולא מצא לנכון לשנות את ממצאיו ומסקנותיו. בכל הכרוך בשעור הנכות הרפואית שנותרה לתובע כתוצאה מן התאונה, אני מאמץ את מסקנות המומחה, ד"ר שוופי, במלואן. .5מטעם התביעה העיד התובע בעצמו וכן עו"ד עדי קראוס, העובדת בלשכה המשפטית של רפא"ל, אשר לגביה היה נסיון של "fishing" שבית המשפט לא יכול היה לתת לו יד ונאלץ "לקפל את חכתה" של ב"כ התובע. .6התובע העיד והציג 5תמונות של המקום בו ארעה התאונה (ת/ 1א-ה). הוא סיפר כי הוחלט ב"מדור" שבו עבד לעשות סדר ולזרוק החוצה דברים מיותרים, וזאת היו צריכים לעשות בעד הדלת המדוברת במשפט זה. התובע סיפר כי לאחר שפתח את בריח הדלת, נפתחה הדלת החוצה בחוזקה, וכאשר אחז בה בשתי ידיו, נהדף החוצה למרחק של כ- 5מטרים, נפל ונחבל. בעקבות התאונה מילא התובע דו"ח (ת/2, ת/2א). התובע בחר להגיש מסמכים שונים בעניין גובה הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מן התאונה (ת/3-ת/9). בחקירתו הנגדית העיד התובע כי הוא עובד ותיק ברפא"ל מאז 1972, בתפקיד הנדסאי מכונות במחלקת פיתוח. הוא אישר כי אותה דלת היתה דלת משנית, כאשר הכניסה והיציאה למעבדה היתה בעד דלת אחרת. התובע סרב להסכים כי מדובר ב"דלת חרום" וטען כי שלט כזה הודבק על הדלת רק לאחר התאונה. הוצגו מסמכים רפואיים נוספים (נ/1-נ/5), לרבות מסמכים מתוך תיק המל"ל, ותלושי משכורת נוספים (נ/6). עדותו של התובע היתה אמינה, לפחות בעניין תאור הארוע, אם כי קצת מוגזמת בעניין הסבל. .7מטעם ההגנה העידו שני עדים, חנוך חצ'ק, הממונה הישיר על התובע ברפא"ל, ומשה גוטסמן, גם עובד רפא"ל, האחראי על מערכת דיווח הנוכחות והתעסוקה במחלקת מערכי השכר. העד חצ'ק סיפר כי היה עד לארוע התאונתי של התובע. הוא אישר את גרסת התובע כי נשבה באותו יום רוח חזקה במיוחד וכי התובע ניסה לעצור את הדלת ש"נשאבה" החוצה בשתי ידיו. לדעתו, אם התובע היה עוזב את הדלת ומניח לה להפתח עד תום, התאונה לא היתה מתרחשת. ברצוני לציין כי גם עד זה עשה בבית המשפט רושם אמין ויש לקבל את דבריו כתואמים את האמת. .8העד גוטסמן, איש השכר, הגיש דו"ח ממש מפורט, שאינו ערוך באופן כרונולוגי, בדבר שעות וימים של עבודת התובע (נ/7). בעדותו הסביר כי התובע נעדר לאחר התאונה במשך לחודשיים ואח"כ עבד חלקית (שעה פחות כל יום) במשך 5.5חודשים. העד אישר כי התובע קיבל בכל תקופת ההעדרות את משכורתו מהמעביד, למעט שעות נוספות. .9התאונה נחקרה במפעל ע"י ועדת בטיחות (מוצג ת/10א) ואלה היו ממצאיה ומסקנותיה: "העובד ניסה לעצור דלת גדולה בעת משב רוח חזקה וקיבל מכה חזקה בכתב ימין. אחר הצהרים הרגיש כאבים חזקים ופנה למרפאת תאונות עבודה, קיבל טיפול ונעדר מהעבודה 15ימים. המלצות: יש לרתום דלתות גדולות ע"י סגר קבוע לקיר או ברצפה". על דברים אלה חתם ביום 16.6.92אדם בשם אברהם ארי, ממונה על בטיחות תעשייתית. דו"ח קודם (גם הוא פנימי) הוכן במועד קודם וגם הוא הוצג לתיק בית המשפט (ת/2א). .10מן הראיות עולה כי נתקיימו בעניין זה יסודות עוולת הרשלנות, כפי שהובאו בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון, בע"א 145/80, ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח’, פ"ד לז(1), .113 כל מעביד, ובכלל זה הנתבעת, חייב להזהיר את העובד מפני סכנות צפויות בעבודה ולהדריכו כיצד לנהוג כדי לקדם פני הסכנה ולמנוע אותה. ע"א 284/64, בית חרושת "אלבר" בע"מ נ' גולדמן, פ"ד יט(1), 371(בעיקר עמ' 378-376, 374); ע"א 477/85, בוארון נ' עירית נתניה ואח’, פ"ד מב(1), 415, 421-.420 התובע לא הוזהר מפני הסכנה שבפתיחת הדלת, ולא תודרך לגבי אופן פתיחתה של הדלת תוך מניעת הסכנה. למרות שמקצועו של התובע לא היה קשור בפתיחת דלתות מעין אלה, הרי עובדה כי שלצרכי עבודתו הוא נזקק לפתוח את הדלת ואז קרה מה שקרה. לפיכך, יש להטיל אחריות מלאה על הנתבעת ואין להטיל על התובע כל אשם תורם (שלא הוכח ע"י הנתבעת). .11באשר לגובה הנזק, הרי הפיצוי הראוי הוא כדלקמן: א. הפסד השתכרות מלא בעבר (חודשיים) שעות נוספות בלבד - 800, 3ש"ח. ב. הפסד השתכרות חלקי בעבר ( 5.5חודשים) שעות נוספות בלבד - 100, 5ש"ח. ג. אין לחשב הפסדים נוספים בעבר ובעתיד לאחר התייצבות הנכות על % 0נכות. ד. הוצאות בעבר - 500, 1ש"ח. ה. כאב וסבל (גלובלי) - 000, 5ש"ח. סה"כ - 400, 15ש"ח. ו. בניכוי תשלומי המל"ל (משוערכים) - 800, 10ש"ח. סה"כ - 600, 4ש"ח. לסכום זה יש להוסיף תשלום בעד אגרת המשפט ותשלום בעד שכ"ט עו"ד בשעור % 15+ מע"מ. הסכום הכולל ברכיב זה הוא איפוא סך 100, 1ש"ח. .12אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 700, 5ש"ח תוך 30יום מהיום באמצעות תשלום למשרד באת כוחו. אם לא ישולם הסכום במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ואילך. למען הסר ספק, מובהר כי התשלם הוא מעבר לסכומים בהם נשאה הנתבעת עד כה, דהיינו, התשלום לרופאים. פטור מיתרת אגרה בשל העובדה שהמדינה פטורה מאגרה.תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורינזקי רוחנפילה