עבודה כעוזר הוראה - פטור משכר לימוד

לגרסתו של הנתבע הובהר לו כי עבודתו בתור עוזר הוראה תזכה אותו בשכר ואף תפטור אותו לחלוטין מתשלום שכר לימוד. התובעת (אוניברסיטת ת"א ) טוענת כי לא הובטח לנתבע כי ישמש כעוזר הוראה אלא לכל היותר כי ייעשה מאמץ למצוא לו תקן ולא היה קשר וזיקה בין ההרשמה ללימודי התואר השני לבין העבודה כעוזר הוראה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה כעוזר הוראה: 1. בדיון מהבוקר הסכימו ב"כ הצדדים כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, על בסיס החומר שבתיק, עדותו של הנתבע, וסיכומים מפי ב"כ הצדדים. יאמר כבר עתה כי הדרך בה בחרו ב"כ הצדדים לסיים את המחלוקת היא דרך נכונה וראויה בדרך כלל ובמיוחד בנסיבות מקרה זה, שכן מדובר באירוע מלפני כ20 שנה ובהתנהלות לא שגרתית של תביעה. להלן גלגולו של התיק: 2. הנתבע סיים את לימודי התואר הראשון אצל התובעת במסגרת החטיבה ללימודי העבודה, ועם סיום הלימודים נרשם ללימודי תואר שני בשנת הלימודים תשמ"ז. הנתבע נרשם לקורסים שונים, השתתף בבחינות ולמעשה כמעט וסיים את שנת הלימודים. עם הרשמתו ללימודי התואר השני שילם הנתבע דמי רישום ואין מחלוקת כי לא שילם סכום נוסף כלשהו. הנתבע טוען כי כלל לא היה מעוניין בלימודי התואר השני במסגרת לימודי העבודה, אולם פרופ' אלקנה מרגלית הציע לו ללמוד לתואר שני ובמקביל לשמש כמתרגל וכעוזר הוראה שלו. לגרסתו של הנתבע הובהר לו כי עבודתו בתור עוזר הוראה תזכה אותו בשכר ואף תפטור אותו לחלוטין מתשלום שכר לימוד. התובעת טוענת כי לא הובטח לנתבע כי ישמש כעוזר הוראה אלא לכל היותר כי ייעשה מאמץ למצוא לו תקן ולא היה קשר וזיקה בין ההרשמה ללימודי התואר השני לבין העבודה כעוזר הוראה. לשיטתה של התובעת, היה על הנתבע לשלם את שכר הלימוד המלא, ורק אם היה מתקבל למשרת עוזר הוראה היה זכאי לזיכוי ולהפחתה בשכר הלימוד, וב"כ התובעת אף הבהיר כי זיכוי כזה היה ניתן בתלוש המשכורת. 3. הנתבע טוען כי לקראת סוף סמסטר ב' של אותה שנה הודיע לו פרופ' מרגלית כי לא אושר התקן, ומיד עם קבלת הודעה זו הודיע על הפסקת הלימודים, בפועל לא למד יותר ולא ניגש לבחינות, ואף לא הסכים לקבל הצעה חלופית של פרופ' מרגלית. עוד טען הנתבע כי העובדה שהתובעת איפשרה לו לגשת לבחינות סמסטר א' מבלי ששילם דבר, תומכת בטענתו כי ההסדר בדבר קבלתו לעוזר הוראה הייתה על דעת האוניברסיטה ומקובלת עליה. כל האמור עד כה התרחש בשנת 1986. 4. המשכו של הסיפור בשנת 1990 כאשר קיבל הנתבע פקודת מאסר לביתו ואז לראשונה נודע לו על התביעה שהוגשה נגדו לתשלום שכר הלימוד. הנתבע פנה לב"כ של האוניברסיטה באותה עת עו"ד דוויק עדנה, אשר פנתה לוועדת הערעורים והעבירה את בקשתו של הנתבע לפטור משכר לימוד. הבקשה הוגשה על ידי ב"כ התובעת בדיון היום וכן הוגש מכתב התשובה לפיו נדחתה פנייתו של הנתבע, הנתבע טוען כי לא קיבל את מכתב התשובה ומאחר ועוכבו ההליכים בהוצל"פ הניח כי העניין הוסדר. מנגד טוען ב"כ התובעת כי נוח היה לו לנתבע להתעלם מתיק ההוצל"פ שהוא כבר ידע על קיומו וכי מכתב התשובה נשלח לאותה כתובת שציין הנתבע בפנייתו, מכל מקום גם ללא קבלת תשובה היה על הנתבע לברר מה הוחלט בעניינו ולא להשאיר את העניין פתוח. אגב, מהמסמכים שהוגשו עולה כי הקשר שבין הנתבע לבין עו"ד דוויק, לא היה בשנת 1990 אלא 3 שנים מאוחר יותר בשנת 1993. 5. המשכו של הסיפור, מבחינתו של הנתבע, בשנת 2002 או 2003, כאשר קיבל הודעת עיקול על כל חשבונות הבנק שלו במסגרת אותו תיק הוצל"פ, ואז העביר את העניין לטפול משפטי. נראה כי בסמוך למועד האמור העבירה התובעת את המשך הטיפול בתיק לפרקליטה הנוכחי וזה כנראה ההסבר לפרק הזמן של כ- 10 שנים במהלכו לא ננקטו הליכים. הנתבע הגיש בקשה לבטול פסק הדין ובהחלטה מיום 22.5.03, בוטל פסק הדין בכפוף לתשלום שכר טרחה בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, ובכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת ביהמ"ש. 6. על פי הנתונים שנמסרו בדיון ועל פי טופס פירוט החוב שהגיש ב"כ התובעת, חוב הקרן לשנת 1986 היה 1,400 ₪. במסגרת הליכי ההוצל"פ עלה בידה של התובעת לגבות את הסך של 5,350 ₪, שהופחתו מהחוב וכן גבתה את ההוצאות שנפסקו בבקשה לבטול פסק הדין. יתרת החוב משוערך על פי עליית המדד בלבד ולאחר קיזוז מה שנגבה עומד היום על סך של כ- 7,000 ₪, ואילו היתרה מחושבת על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מגיעה ל- 22,500 ₪. 7. מהמסמכים שבתיק עולה התנהגות בעייתית של שני הצדדים גם יחד. התובעת הגישה את התביעה שלוש עד ארבע שנים לאחר היווצרות החוב, לטענתה, והפסיקה את הליכי הגבייה לתקופה של כ- 10 שנים, ללא הסבר כלשהו. מנגד ידע הנתבע בשנת 1993, או בשנת 1990, לגרסתו, על קיומם של ההליכים. הנתבע פנה לעו"ד דוויק ואף התברר כי העביר באמצעותה מכתב לוועדת הערעורים (מכתב שעל קיומו לא זכר עד שהוצג לו המסמך בדיון), ולאחר מכן זנח את המשך הטיפול עד שקיבל עיקול על חשבונות הבנק שלו. אם קיבל הנתבע את מכתב הדחייה של האוניברסיטה היה עליו לנקוט בצעדים לבטולו של פסק הדין כבר אז. מאידך, אם לא קיבל את מכתב התשובה, כפי שהוא טוען, היה עליו להיות בקשר עם עו"ד דוויק כדי לברר את ההחלטה לפנייתו. בדרך ההתנהלות שפרטתי לעיל חלפו שנים רבות באופן שהחוב גדל עקב עליית המדד וחיובי הריבית, וכל זאת בנוסף להוצאות שנגרמו לשני הצדדים במהלך השנים. 8. בבואי היום לפסוק את הדין הבאתי בחשבון את ההתנהלות של שני הצדדים, כפי שתיארתי לעיל, את סבירות גרסתו של הנתבע בהעמידי גרסה זו במבחן הספקות שהעלה ב"כ התובעת בסיכומיו ובחקירתו הנגדית של הנתבע. אני אף ער לכך כי בהליך המקוצר שהתקיים לא היה סיפק בידי הצדדים להביא ראיות להוכחת גרסאותיהם לרבות הצגת מסמכים נוספים מעבר לאלו שהוצגו, ואף אין להתעלם מחלוף השנים שמטבע הדברים פוגעים בזכרון ומשכיחים עובדות ואירועים. כמו כן ובנוסף הבאתי בחשבון את עיקרון הפשרה אשר בבסיס ההסכמה הדיונית שבין הצדדים לסיום המחלוקת בתיק. 9. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪ (כולל מע"מ). סך הכל על הנתבע לשלם לתובעת סך של 4,000 ₪. הואיל והנתבע הפקיד בקופת ביהמ"ש פיקדון בסך של 10,000 ₪, תעביר הגזברות לב"כ התובעת סך של 4,000 ₪ ואת כל יתרת הפיקדון לרבות רווחים, תעביר הגזברות לב"כ הנתבע. השכלה גבוההשכר לימוד