עיכוב הליכים הסכם בוררות

לבית המשפט מסור שיקול דעת, להימנע מלהורות על עיכוב ההליכים אף אם קיים הסכם בוררות בן תוקף, זאת כל אימת שנמצאו טעמים מיוחדים לכך (סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968). שיקול דעת זה מסור ברגיל לערכאה הדיונית ורק במקרים נדירים, יוצאי דופן, יטה בית המשפט שלערעור להתערב בו (רע"א 254/88קיבוץ קדרים נ' מורד, פ"ד מב(3) 74, 75מול ו'; ע"א 205/87ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, 690מול ד'-ו'). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב הליכים הסכם בוררות: .1בהחלטה מיום 10.3.98דחה בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ש' פיינברג) את בקשות המבקשת והמשיבה מס' 3, להורות על עיכוב הליכים, בשל הסכמה למסור את הסכסוך לדיון בבוררות. על-כך הוגשה בקשה זו ליתן רשות ערעור. בקשה דומה לרשות ערעור, אשר הוגשה על-ידי המשיבה מס' 3(בר"ע 3096/98), נדחתה על-אתר, ביום 11.5.98, בהחלטת עמיתי כב' השופט ד"ר ע' חבש. .2באין התנגדות מטעם כל הצדדים ולאחר שניתנה להם ההזדמנות להשמיע את דעתם בנושא, ראיתי לדון בבקשה זו כבערעור עצמו. .3המשיבים 1ו-2, הם התובעים בבית משפט קמא, רכשו דירה במסכת התקשרות משולבת הסכמים: ראשית, חוזה משולש ביניהם לבין המבקשת, שהיא היזם של הפרוייקט ולה הוקצתה הקרקע, ועם המשיבה מס' 3, שהנה הקבלן הבונה; שנית, חוזה נוסף שנחתם ביניהם לבין העמותה המבקשת; ושלישית, חוזה בין האחרונה לבין המשיבה מס' .3בתובענה עותרים המשיבים 1ו-2, בין היתר, לתרופות בשל ליקויי בנייה, איחור במסירת הדירה והצהרה על קיום תוקף ההסכמים, לאחר שהמבקשת שלחה אליהם הודעת ביטול. .4הבקשה לעיכוב הליכים נסמכה על הוראות סעיף 17(ה) לחוזה שבין המבקשת לבין המשיבים 1ו-2, המפנה לנספח ז'. כך נרשם שם: "כל טענה, דרישה או תביעה שיהיו למועמד ו/או לעמותה זה כלפי זו או זו כלפי זה במהלך הבניה, וכן כל טענה, דרישה או תביעה שיהיו למועמד ו/או לעמותה האחד כלפי השני בכל הקשור במישרין או בעקיפין לתכנון הבניה, ביצוע עבודות פיתוח החצר, הארגון, הניהול, התאום והפיקוח על בניית הדירה ו/או בקשר לפרוייקט יוכרעו בהתאם הוראות שלהלן: (1) כל חילוקי דעות יבואו תחילה להנהלת העמותה ויעשה נסיון ליישבם בדרכי שלום. (2) אם ההנהלה לא תצליח לפשר בין הצדדים תוך 7ימים מיום שהובאו בפניה חילוקי הדעות הם יובאו, על פי בקשת אחד הצדדים, להכרעתו של הבורר הפנימי. (3) זהות הבורר הפנימי תהיה כקבוע בנספח 'ז' ותקבע בהתאם לסוג השאלות השנויות במחלוקת כקבוע בנספח זה. (4) סעיפים 17(ב)(4)-(ב)(7) לעיל יחולו בשינויים המחוייבים גם לענין ישוב חילוקי דעות עם העמותה". בנספח ז' נקבע, כי תביעות שתוגשנה נגד המבקשת או מי ממנהליה, תתבררנה "בפני בית דין ועד רבני חב"ד, בכל הרכב שיקבע על-ידי מזכיר ביה"ד של ועד רבני חב"ד, הרב ...". בנסיבות אלו, משהתובענה מופנית כלפי העמותה המבקשת, הוגשה בבית-משפט קמא הבקשה לעיכוב הליכים, מבלי שצורף לה תצהיר, "הואיל והיא מתבססת כולה על מסמכים אשר צורפו לכתב התביעה" (סעיף 7לבקשה). .5בדחותו את בקשת המבקשת התבסס בית-משפט קמא על הטענה לפיה סעיף 17(ה) האמור אינו חל בנסיבות העניין "היות והדירה איננה עוד 'במהלך הבניה'" (סעיף 4(א), בעמוד 3להחלטה). טענות המשיבה מספר 3, שנסמכו על סעיף בוררות אחר, נדחו בהחלטה, מכיוון שלדעת בית המשפט לא ראוי היה בנסיבות העניין להורות על פיצול ההתדיינות, דהיינו - שאחת מהתביעות תתנהל בבוררות ואילו השנייה בבית המשפט. .6טענת המבקשת בבקשה שלפננו היא, כי שגה בית המשפט בקובעו שסעיף 17(ה) אינו חל בנסיבות העניין וזאת לאור הגדרת "מהלך הבניה" בסעיף 17(א) לחוזה. שם מוגדר המונח האמור כדלקמן (עם הדגשות שלנו): "כל מהלך התכנון, הבניה של הדירה, פיתוח החצר של הבנין החל מיום חתימת חוזה זה עד לאיכלוסו בפועל ועד לסיומה של תקופת האחריות לגבי הדירה כפי שזו תקבע בחוזים עם הקבלנים ו/או יתר הצדדים השלישיים". כמדומה אם-כן, כי המבקשת נכונה בטענתה הנ"ל, שהרי "מהלך הבניה" נקבע על-פי ההגדרה שאותה קבעו הצדדים ולא כמובנו הרגיל אצל אדם מן הישוב. כמפורט לעיל, תקופה זו חלה עד לסיום זמן האחריות לגבי הדירה. אומנם מסעיף 17(ד) לחוזה בין הצדדים אפשר להסיק גם מסקנה אחרת, עת בכותרת שם מדובר על "ישוב חילוקי דעות שיתגלעו אחרי מהלך הבניה" ומתוכן הסעיף ניתן להסיק, כי הכוונה היא לשלב גמר הבנייה ומסירת ההחזקה. ואולם בכללם של דברים, כאשר הגדרת "מהלך הבניה" מחזיקה במפורש גם את השלב שלאחר מסירת ההחזקה, לא נראה כי בית-משפט קמא צדק בפרשנות שניתנה על-ידו, גם בנסיבות בהן יש, כדעתו, לפרש את התניות נגד המנסח. .7עם זאת, ניתן לקיים את התוצאה מנימוקים אחרים. הרציונל שהתייחס בהחלטה למשיבה מספר 3, בדבר מניעת פיצול הדיון, יכול לחול עתה במידה שווה, גם לגבי המבקשת. בעיקר אמורים הדברים לאחר שבקשת המשיבה מספר 3לרשות ערעור נדחתה. .8כידוע מסור לבית המשפט שיקול דעת, להימנע מלהורות על עיכוב ההליכים אף אם קיים הסכם בוררות בן תוקף, זאת כל אימת שנמצאו טעמים מיוחדים לכך (סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968). שיקול דעת זה מסור ברגיל לערכאה הדיונית ורק במקרים נדירים, יוצאי דופן, יטה בית המשפט שלערעור להתערב בו (רע"א 254/88קיבוץ קדרים נ' מורד, פ"ד מב(3) 74, 75מול ו'; ע"א 205/87ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, 690מול ד'-ו'). שיקול דעת זה מקבל כאן משנה תוקף, בשים לב לטיבו של הסכסוך ולסעדים הכלולים בתובענה. בעיקר עת המשיבים מס' 1ו- 2טוענים לביטול החוזה בידי המבקשת, נושא אשר יכולות להיות לו השלכות ישירות ומשמעותיות, גם לגבי הקשרים עם המשיבה מס' 3וכל הנגזר מכך. בשלב זה, אין לפנינו את עמדת המבקשת בנושא, האם באמת היא עומדת על טענה זו, שכן טרם הוגש על-ידה כתב הגנה ויריעת המחלוקת טרם תוחמה. לפיכך נראה, כי מלכתחילה, קודם לבירור בקשת העיכוב, ראוי היה להגיש כתב ההגנה, על-מנת שיבוררו וילובנו השאלות שבמחלוקת, אף אם אין מניעה מלהגיש בקשה לעיכוב הליכים גם שלא בכתב ההגנה (סעיף 5(ב) לחוק הבוררות). יש נסיבות שבהן הבקשה לעיכוב הליכים - בדומה לבקשות סף אחרות - יכולה לאבד מעוקצה, באין כתבי טענות לליבון השאלות שבמחלוקת, הרלוונטיות גם לשאלת הסף. .9לא נעלם מעינינו הקושי הנעוץ בכך, שההחלטה בדבר מניעת הפיצול נסמכה ראש לכול על הקביעה השגויה, בנוגע לפרשנות של סעיף 17(ה) לחוזה; שהרי לאחר קביעה זו נמצא, בתוקף שיקול הדעת, כי הפיצול, בין עניין המבקשת לבין עניין המשיבה מס' 3, אינו רצוי. עתה חוזר נושא זה - חרף הטעות האמורה - מכיוון שבינתיים נדחתה הבקשה של המשיבה מס' .3ואולם, משהגענו למצב מעשי לפיו עניינה של המשיבה מס' 3יתברר בבית המשפט, שב תוכן שיקול הדעת, לגבי נושא הפיצול, על כנו. בנושא זה, לגופו, נראית לנו בהחלט מסקנת בית המשפט, למניעת הפיצול, כמסקנה הנכונה והמתבקשת (ראו על כך גם בספרה של פרופ' ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל, מהד' שלישית, 137). .10בנוסף לעניין הפיצול ניתן לקיים את החלטת בית-משפט קמא, גם מן הטעם שהבקשה המקורית, לעיכוב ביצוע, לא נתמכה בתצהיר. תנאי מוקדם לעיכוב הביצוע, לפי סעיף 5לחוק, נעוץ בכך, שהמבקש יצהיר במפורש על נכונותו "לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". טוען עו"ד קורן, פרקליטה המלומד של המבקשת, כי לא היה צורך בתצהיר מכיוון שהמבקשת לא גילתה בשלב כלשהו מניעה או העדר כוונה לפנות להליכי בוררות, וכי המשיבים 1ו-2, בפניותיהם המוקדמות, לא גילו את דעתם לפנות בתביעה אל בית המשפט. אינני סבור כטענתו זו. עסקינן בנטל ובתנאים להצלחת הבקשה לעיכוב ביצוע ככזו, כמות שהיא. נטל ההוכחה בנושא זה חל על מבקש העיכוב "ועליו להביא ראיה פוזיטיבית כלשהי להוכיח נכונות זו ולא להסתפק בהצבעה על כך, שאין לפני בית המשפט ראיה, שהוא סרב לנהל את הבוררות" (אוטולנגי, שם, 117). פשיטא, שתנאי מוקדם מצד מבקש העיכוב הוא להצהיר בתצהיר על נכונותו לקיים את הליכי הבוררות. הצהרה זו חייבת לבוא בתצהיר, על מנת לאפשר את החקירה הנגדית עליה, ואין להסיקה מעצם הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע. כך נקבעה ההלכה בנושא ברע"א 254/88קיבוץ קדרים הנ"ל, בעקבות ע"א 286/83קמר נ' ליפסקי (פ"ד לז(4) 245). בעניין קדר הובהר בהקשר לכך, כי המדובר לא רק בהצהרה כמצוות אנשים מלומדה, אלא בחשיפה לחקירה נגדית, על-מנת שתוכל להבחן כנות טענתו של מבקש העיכוב, אולי יעלה בידי הצד שמנגד להראות, כי הלה מכוון למעשה לסחבת או לניצול יתרונות בלתי הוגנים בהליך הבוררות. זוהי זכות התובע, שאת תביעתו מבקשים לעכב, ואין להגבילה על-ידי הימנעות מהגשת תצהיר המבקש-הנתבע. מן הטעם האמור נובע, כי בבקשה לעיכוב הליכים, בשל טענה להסכמה למסור סיכסוך להליכי בוררות, על בית המשפט להפעיל, בדרך כלל, את שיקול הדעת הנתון בתקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984ולהורות על חקירת המצהירים, לאחר הגשת הבקשה בכתב. באין תצהיר לפנינו, נפגמה זכותם של המשיבים 1ו- 2להוכיח את האמור ובכך לקתה הבקשה לעיכוב ההליכים בפגם יסודי. .11יתר-על-כן, המשיבים 1ו- 2מעלים גם טענה על תניות מקפחות בחוזה אחיד (כמפורט בכתב התביעה ובתצהיר אשר הוגש בתמיכה לתגובה - המענה לבקשה לעיכוב ההליכים). גם טענה זו ראויה ליבון עובדתי, שלא ניתן לקיימו במסגרת הליך ללא תצהירים וראיות. עוד יצוין, כי סעיף הבוררות דנן, המפנה את ההליכים כלפי המבקשת, העמותה להקמת שיכון חב"ד בירושלים וכלפיה בלבד, לועד רבני חב"ד, טעון למזער בדיקה ועיון על-פי תשתית עובדתית הולמת. המבקשת ערה לקושי האמור ובסעיף 15לבקשת רשות הערעור הודיעה, כי "לפנים משורת הדין" תהא נכונה להסכים להעביר את המחלוקת לבוררות "לפני גורם מתאים אחר בעל סמכות רבנית", אולם הקושי על-פי הרשום והמוסכם בחוזה עדיין קיים והיה טעון בירור וליבון כיאות, אילו בקשת העיכוב הייתה מוגשת כדבעי. .12לאור כל האמור, נדחים הבקשה והערעור לפיה. המבקשת תשא בהוצאות המשיבים 1ו- 2בסך של -.000, 3ש"ח בצרוף מע"מ. עיכוב הליכיםחוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות