עיכוב העברת כספים לאחר פסק דין בהעדר הגנה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב העברת כספים לאחר פסק דין בהעדר הגנה: .1ביום 23.5.94ניתן בתיק זה פסק דין בהעדר הגנה והופעה. הנתבעת מבקשת את ביטול פסק הדין, ועל כן התנהל דיון בבקשתה. .2פסק הדין לא בוטל, אך ניתן צו עיכוב העברת כספים לתובעת, היא הזוכה על פי אותו פסק דין. .3הדיון בבקשה התנהל בהיקף של דיון בתובענה כולה. .4התובעת כללה בתביעתה חמישה רכיבים והם: שכר חודש עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביגוד ודמי הודעה מוקדמת. .5בעדותה טענה התובעת כי מגיעים לה פיצויי פיטורין וכמו כן טענה שהניכוי בן עשרה עד חמישה עשר ש"ח לחודש לוועד היה בלתי מוצדק. .6אין להזקק לשני נושאים אלה מכיוון שהם לא נכללו בכתב התביעה והדרך פתוחה בפני התובעת לכלול אותם בתביעה חדשה שהיא יכולה לנסות ולהגיש. .7מתברר כי בכתב התביעה נפלה טעות והתובעת עצמה העידה כי לא נותרה כל יתרת שכר לזכותה ואין היא תובעת שכר חודש עבודה. .8לגבי פדיון חופשה, מגיע לתובעת סכום של 352ש"ח. התובעת העידה כי לא קיבלה חופשה בתשלום. עיון בתלושי השכר, מוצגים ת/ 1עד ת/ 10מגלה כי למרות שיש בתלושים מקום לרישום מאזן ימי החופשה, לא התבצע כל רישום כזה ולכן הנתבעת אינה יכולה להישמע בטענה שהתובעת קיבלה חופשה בתשלום. אשר לטענת הנתבעת כי מדובר בשכר כולל, אין לקבל טענה זו מכיוון שהתובעת צירפה לכתב התביעה כתב מינוי והגדרת תפקיד בו נאמר ששכרה החודשי הוא 780ש"ח ולא צויין באותו מסמך כי שכר זה כולל גם דמי חופשה בתוכו. בנוסף, שכר התובעת הוא שכר מינימום מכיון שמדובר במשרה של 25שעות עבודה בשבוע ולכן לא ניתן עוד להפחית ממנו את דמי החופשה הניטענים על ידי הנתבעת ככלולים בו. אין לקבל את טענות הנתבעת שהועלו רק בחקירה הנגדית של התובעת לפיהן יש לחשב כימי חופשה את ימי חול המועד, בהם המתנ"ס בו עבדה התובעת היה סגור. מדובר בימים שהעובד אינו מגיע לעבודה בהם, לא מרצונו ולא כתוצאה מסיכום בינו למעביד כי ימים אלה יהיו ימי חופשתו, אלא הוא נעדר מן העבודה באופן כפוי, מכיוון שהמעביד אינו מעונין בעבודתו בימים אלה, אך הוא עומד לרשות העבודה. .9התובעת עבדה אצל הנתבעת 11חודשים ולכן מגיעים לה 11ימי חופשה בתשלום. ערכו של יום עבודה הוא 32ש"ח ולכן הסכום הכולל של דמי החופשה הוא 352ש"ח. .10לתובעת מגיעים דמי הבראה. אין מחלוקת על כך שהתובעת התחילה לעבוד אצל הנתבעת ביום .26.8.92כמו כן אין מחלוקת על כך שהיא קיבלה מכתב פיטורין נושא תאריך 13.7.93לפיו עבודתה מסתיימת ביום .20.7.93כפי שיפורט להלן, זו הודעה מוקדמת קצרה מדי ולמעשה התובעת זכאית להודעה מוקדמת עד .13.8.93בפועל אכן קיבלה התובעת את מלוא השכר של חודש יולי .93כך או כך, מדובר בתקופת העסקה הנושקת ממש לתחום שנת עבודה. לפיכך, זכאית התובעת לדמי הבראה שכן יהיה זה שימוש בזכות שלא בתום לב ולא בדרך מקובלת, אם לאחר תקופת העסקה כזו, לא תקבל התובעת את דמי ההבראה רק מכיון שחסר כחודש, או אף פחות מכך, כדי להשלים שנת עבודה. בהקשר זה ניתן להסיק מהוראת סעיף 3לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963כי זכויות המוענקות לעובד לאחר שנת עבודה, יכולות להיות מוענקות לו גם אם פוטר זמן קצר ביותר לפני תום שנת עבודה. אין מקום לקבל את הנימוק של שכר כולל דמי הבראה בתוכו, מאותם טעמים שכבר נסקרו לעיל בהקשר לדמי פדיון חופשה. .11לפיכך זכאית התובעת לדמי הבראה באופן יחסי לשיעור משרתה, %60, כעולה מהמסמך מיום 27.12.92החתום על ידי מנהל הנתבעת. שיעור דמי ההבראה הוא 165ש"ח ליום ועל כן % 60מהם הם 99ש"ח ליום והכפלת מספר זה ב- 5מביאה לתוצאה של 495ש"ח. התובעת זכאית, לכן, לדמי הבראה בסך 490ש"ח. .12עוד יצויין כי המסמך מיום 27.12.92כולל הבטחה לכך שהתובעת תקבל דמי הבראה בהגיע המועד לתשלום ודי בכך כדי לבסס את זכות התובעת לדמי הבראה, שהרי מדובר בהבטחה כי היא תקבל את דמי ההבראה, אם תעבוד בקיץ אצל הנתבעת ואפילו אם לא תשלים שנת עבודה מלאה. .13התובעת זכאית לקבל דמי ביגוד וזאת על פי אותה הבטחה המצויה במכתב מיום .27.12.92מכתב זה נכתב לאחר כתב המינוי ועל כן הוא בא להוסיף על האמור בכתב המינוי. .14טענת התובעת כי דמי הביגוד ממומנים על ידי העירייה לא נסתרה ועל כן יש לקבוע את שיעור דמי הביגוד על פי הנהוג ברשויות המקומיות. .15חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, קובעת בסעיף 21(ב) שלה כי קצובת הביגוד למקבלי קהל, אשר עודכנה החל מ- 1.7.93היא בסך 745ש"ח. התובעת זכאית להחשב כמקבל קהל מכיוון שתפקידה היה רכזת קהילתית המופקדת על ארגון פעילויות לקהל המבוגרים באזור פעילותו של המתנ"ס ובמסגרת החוגים שהוא מארגן והכל כמפורט בכתב המינוי. את הרמה יש לקבוע על פי רמה 3, המתאימה לתובעת כעובדת חדשה, בהיות רמה זו הנמוכה שבין השתיים הקיימות על פי האמור בסוף הערת שוליים 35בהסכם הקיבוצי הנ"ל כפי שהוא מופיע בעדכון 69של הספר הסכמים קיבוציים של פסטרנק ווינטרוב, בחלק הראשון לו. חלוקת סכום זה על פי השיעור היחסי של משרת התובעת מביאה לתוצאה של 447ש"ח וזהו הסכום המגיע לתובעת כדמי ביגוד. .16לתובעת מגיעה הודעה מוקדמת בשיעור שכר חודש, על פי הנוהג ועל פי המקובל. התובעת קיבלה רק שכר מחצית החודש ועל כן היא זכאית לסכום נוסף של 400ש"ח, שכר מחצית החודש. התובעת קיבלה את הודעת הפיטורים ביום 14.7.93ולכן אין די בכך ששולמה לה כל משכורת חודש יולי. .17כתב המינוי מיום 3.9.92אינו כולל כל הגבלת זמן לעבודתה של התובעת אצל הנתבעת. לא זאת בלבד, אלא שכאמור קיים גם מכתב פיטורים. מכתב זה נושא כותרת: "הפסקת עבודה" והוא נושא תאריך .13.7.93לכן אין מקום לטענה כי אין מקום להודעה מוקדמת מכיוון שמדובר בחוזה לזמן קצוב. לא זאת בלבד שהמינוי איננו לזמן קצוב, אלא הנתבעת טרחה להמציא לתובעת מכתב פיטורים. אילו היה מדובר בתום חוזה, אזי לא היה צורך במכתב כלל ולכל היותר, היתה הנתבעת שולחת מכתב המזכיר כי מועד תום החוזה מתקרב. העובדה שנשלח מכתב הפסקת עבודה מלמד על כך כי הנתבעת ידעה היטב שאין מדובר בחוזה עבודה לתקופה קצובה. .18סיכומם של דברים הוא כי לתובעת מגיע סכום של 352ש"ח דמי חופשה ועוד 490ש"ח דמי הבראה ועוד 447ש"ח דמי ביגוד ועוד 400ש"ח דמי הודעה מוקדמת ובסך הכל 694, 1ש"ח. .19מכיוון שפסק הדין שניתן ביום 23.5.94חייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 3041ש"ח, דינו להתבטל ונקבע בזה כי פסק הדין ההוא מבוטל בזה ובמקומו בא פסק הדין הניתן עתה. .20לאור כל האמור לעיל, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 1694ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.8.93ועד מועד התשלום בפועל. .21כמו כן, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 400ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .22על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.פסק דין בהעדר הגנה