קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור בחירות לעירייה: 1. המערער הגיש לבית משפט זה ערעור בחירות לפי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה1965-. הערעור הוגש נגד ועדת הבחירות לעירית ירושלים, נגד פקיד הבחירות, המשרד לבטחון פנים, מדינת-ישראל, מפקד מחוז ירושלים ומשטרת ישראל. המערער אף צירף כמשיבים פורמליים 30 רשימות של מועמדים לבחירות - בין שמועמדים מטעמן נבחרו בבחירות ובין שלא. 2. משהוסבה שימת לב המערער להוראות סעיף 72 לחוק, לאמור שהמשיבים בערעור בחירות יהיו ועדת הבחירות, פקיד הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו, כאמור בסעיף 72(ד), הוסכם לתקן את רשימת המשיבים ולקבוע כי המשיבים יהיו: ועדת הבחירות, פקיד הבחירות וכל מי שנבחר לבחירות האמורות (31 נבחרים). אולם, המערער עמד על עומדו בכל הנוגע לצירוף המדינה, המשרד לבטחון פנים ומפקד מחוז ירושלים כמשיבים נוספים. 3. הוגשו תצהירים מטעם ועדת הבחירות ומטעם מפקד מחוז ירושלים והתייצבו עורכי דין מטעם שתי קבוצות של נבחרים (המשיבים 22-19 והמשיבים 31-29), בעוד שיתר הנבחרים לא ביקשו להתייצב או להגיש תצהיר מטעמם. 4. עד כה נחקרו המערער ועוד 12 מצהירים מטעמו, וכן העיד העיתונאי חאלד אבו טועמה, ומפקד מחוז ירושלים נחקר אף הוא על תצהירו. אולם, המערער מבקש להעיד, מטעמו, את ניצב משנה X, היועץ לעניני ערבים במפקדת מחוז ירושלים של המשטרה, וכן ביקש לקבל דו"ח סיכום של מחוז ירושלים במשטרה לגבי אירועי הבחירות וההערכות הפנימיות שנעשו לענין זה. זאת, בנוסף לפירוט האירועים שניתן בתצהירו של מפקד המחוז. ביקשתי את תגובת נציגת המדינה לענין הגשת הדו"חות הפנימיים ולענין העדתו של ניצב משנה X, ששימש מרכז לדו"חות המודיעיניים בכל הנוגע לבחירות למועצת עירית ירושלים וראש עירית ירושלים, אשר נערכו ביום 10.11.98, ואמנם ניתנה תגובה מפורטת בכתב לענין זה. 5. אמת נכון הדבר, שלפי החוק המשיבים בערעור בחירות אינם המדינה או רשויותיה, מלבד ועדת הבחירות ופקיד הבחירות. העובדה שמערער פלוני צירף מי מרשויות המדינה ומנושאי תפקידים ברשויות האלה כמשיב - אינה עושה את המשיב האמור כצד לערעור בחירות. 6. העילות לערעור בחירות, וזאת מבלי שאקבע בשלב הזה כל עמדה לענין הערעור שבפני, קבועות בסעיף 72(א) לחוק, לאמור: שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה, שהמנדטים לא חולקו כחוק, הקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים הושגו שלא כחוק, וכי הצביעו בוחרים ששינו מענם כאמור בסעיף 85א לחוק. ועוד זאת: לפי סעיף 88 לחוק, השפעה על בוחר להצביע או להימנע מהצבעה בעד רשימת מועמדים מסוימת בדרך של מתן שוחד או הצעת שוחד, איום על בוחר בגרימת נזק לו או לאחר - אם הבוחר יצביע או ימנע מהצביע בכלל או בעד רשימה פלונית, והמבטיח עבודה לבוחר או מפטרו או מאיים לפטרו בגין אלה - עובר עבירה ודינו מאסר חמש שנים או קנס. אם נטען כי נעברה עבירה לפי סעיפים 85א או 88 האמורים, רשאי בית-המשפט להעביר את החומר לחקירת המשטרה, והעברה כאמור תדחה את המועד למתן פסק-דין שנקבע בסעיף 72 לחוק. 7. בענייננו, נטען על-ידי המערער, כי בשל איומים, הפחדות ושימוש באמצעי אלימות, הן ביום הבחירות והן שבועות לפני כן על-ידי הרשות הפלסטינית ועושי דברה בירושלים או בכפרים שבהם מתגוררים בעלי זכות בחירה למועצת עירית ירושלים וראש העיריה - נמנעו אנשים רבים שביקשו, לטענת המערער, ליתן את קולם למערער. משום כך, כך לטענת המערער, אחוז ההצבעה של הבוחרים הערביים בירושלים נפל בהרבה מזה שהיה בכל בחירות לרשויות המקומיות שקדמו לבחירות אלה. משום כך נזקק המערער לפירוט האירועים וההפרעות שחלו ביום הבחירות והערכות מסוימות לגבי מה שקדם ליום הבחירות. אשר לפירוט האירועים, ניתן בתצהירו של ניצב יאיר יצחקי פירוט מלא ועליו אף נחקר. אולם, בקשת המערער היא לגלות לו הערכות פנימיות ודו"חות סיכום פנימיים שאין להם דבר וחצי דבר עם האירועים הספציפיים, ולכך מתנגדת באת-כוח המדינה. 8. וגם זאת: המערער, בפרטו את הסעדים המבוקשים כלפי המשיבים 3, 5 ו6- (המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ומפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל), עותר בערעורו כהאי לישנא: "לצוות ו/או ליתן פסק-דין הצהרתי, המורה למשיבים 3, 5 ו6- להגיש לבית-המשפט הנכבד רשימת כל האירועים ו/או התלונות ו/או השיבושים ו/או אי הסדרים הנוגעים לבחירות באיזור ירושלים ובכפר צפפא והרשומים ביומני ו/או במסמכי המשטרה". סעד זה כבר ניתן למערער משבא תצהירו המפורט של ניצב יאיר יצחקי, מפקד המחוז ופירט את כל האירועים האמורים, ועדותו הוסיפה לענין זה פרטים נוספים. הדרישה של המערער לחקור את ניצב משנה X, היועץ לענינים ערביים במחוז, ולקבל לידיו מסמכים נוספים, שזכרם לא בא בערעור, היא מעבר לנדרש ואינה צריכה לענין כדי שבית-המשפט יסיק את המסקנות הדרושות בערעור בחירות - אין הוא נזקק להערכות מודיעיניות או סיכומים פנימיים של המשטרה, וכדי שבית המשפט יפעל על-פי האמור בסעיף 88 לחוק וליתן החלטתו על-פי סעיף 72 אין לו צורך בעדויות כלליות והערכות, במיוחד הערכות של מידת ההשפעה של עמדת ארגונים שונים - אם מטעם הרשות הפלסטינית או שלא מטעמה לענין זה. נחה דעתי כי מדובר בדו"חות פנימיים הכוללים הערכות מודיעיניות, חוות דעת וסיכומים, לרבות הפקת לקחים מבצעיים, ובתור שכאלה אין מקום לחשיפתם. יכול שדו"חות מודיעיניים יחשפו מקורות מודיעיניים, ומבחינה זו לא יביא בית-המשפט לחשיפתם, מה גם שבתגובתה מודיעה באת-כוח המדינה כי אם בית-המשפט יראה לטוב מלפניו לחשוף את הדו"חות והסיכומים האמורים, תתבקש דחיה לצורך הבאת תעודת חסיון מאת השר לבטחון פנים. 9. מלבד הערכתו של בית-המשפט בשלב הזה כי אין בדו"חות, בסיכומים ובהערכות, שהם כלליים ואינם ממקדים אירועים ספציפיים, כדי לסייע לבית-המשפט לקבוע מסקנות כאמור בסעיפים 72 ו73- לחוק, ובזיקה לסעיפים 85א ו- 88 לחוק, הרי לכאורה לא קמה למערער זכות לדרוש מסמכים נוספים מלבד אלה שכבר הוגשו בתיק על-ידי המשיבים השונים. 10. באת-כוח המשיבים 6-3 מפנה את בית-המשפט להוראות סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח1998-, ומבקשת להחילו גם לעניננו. סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע קובע כדלקמן: "רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התיפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; (2) מידע על אודות המדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; (3) מידע על אודות פרטי משא-ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות; (4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; (5) מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור; ..." סעיף 9(ב) מונה עוד סוגי מידע שאינם לעניננו, ולמעשה, לענייננו נוגע המידע המפורט בסעיף קטן (1) ו- (4). אכן, תחילתו של חוק חופש המידע היא ביום 29.5.99, ואולם לשונו של החוק, כמו דברי ההסבר של הצעת החוק (התשנ"ו, עמ' 609) עשויים להוות בעתיד, ונראה לי גם עתה, הנחיה ואמת מידה לאי גילויו של מידע מסוים מסוג המידע שפורט בסעיף 9(ב) לחוק. אין ספק בליבי, כי בית-המשפט רשאי להיזקק כבר בשלב הזה, ללשונו של החוק ולדברי ההסבר לגבי ההצעה של החוק, אף לענין שבפני, משום עמדתו של המחוקק לגבי חשיפתו או אי חשיפתו של מידע שראוי שינתן לציבור, ולמעשה לצד נוגע או לכל אזרח או תושב במדינת ישראל (סעיף 1 לחוק). בדברי ההסבר מצינו שהזכות לדעת הינה זכות יחסית שחייבת להיסוג מפני אינטרסים שחברה דמוקרטית רואה אותם עדיפים במערכת נסיבות נתונה. הכלל הוא, שיש לחשוף מידע, אולם בענינים שנמנו בחוק, הרי כדי לאפשר ביצוע תפקידה של רשות ציבורית, ניתן לה לקיים דיונים פנימיים או תחקירים פנימיים, חוות דעת שונות החיוניות לגיבוש מדיניות וקבלת החלטות, מבלי לחשוש כי חשיפת מידע כאמור יסכל את פעילותה וישבש את תיפקודה. ועוד זאת: "הערכה מקובלת הינה, כי לא ניתן לקיים דיונים כנים במסגרת פעילותה של הרשות, אלא אם יובטח מעטה מסוים של חסיון לתהליך גיבוש שיקול הדעת של הרשות ולתהליך הביקורת הפנימית של הרשות" (דברי ההסבר של חוק חופש המידע). וגם זאת: חוק חופש המידע קבע הוראות מיוחדות לגבי משטרת ישראל בסעיף 14 לחוק, שענינו "סייגים" לתחולת החוק, ובעיקר שהוראות החוק לא יחולו על מידע שנוצר, הנאסף או המוחזק בידי "מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, וכן יחידות נוספות אשר השר לבטחון הפנים, באישור הועדה המשותפת, קבע אותן בצו". הנה כי כן, אם נלמד מחוק זה ומחוקים אחרים, כגון: סעיף 30 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב1992-, המסייג את זכות העיון במסמכים שבידי הרשות המינהלית - אם הם מכילים חומר פנימי, כמו רשומות מדיונים פנימיים, דיווח לממונים, הצעות וטיוטות של החלטות - יש להימנע מחשיפת מידע מסוג זה. 11. מקובלת עלי עמדתה של באת-כוח המשיבים 6-3, כי בנסיבות הענין שבפני, כאשר משטרת ישראל או רשויותיה אינן, למעשה, צד לערעור, כמו בענין שנדון בבש"א 723/97 עוזי בן זימן ואח' נ' שר הבטחון ואח', תקדין עליון 97(2), עמ' 680, אין להורות על מסירת המסמכים הפנימיים שהמערער מבקש את הגשתם וחשיפתם, כיוון שהמסמכים הם סיכום מבצעי של פעילות המשטרה, אשר בחשיפתו תהיה פגיעה בפעילות המשטרה בעתיד. עמדה זו טובה גם לענין כל מסמך שיש בו הערכות פנימיות, חוות דעת והמלצות לעתיד. תרומתו של ניצב משנה X, ככל שהוא ישאל על הערכותיו המודיעיניות, על מקורותיו ועל חוות דעתו, שנתן לפני יום הבחירות, ביום הבחירות או סיכומיו והמלצותיו לגבי העתיד, מצויים אף הם במסגרת זו, דהיינו במסגרת המידע שלא ניתן לחשוף אותו. 12. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה, הן לענין חשיפת המסמכים והן לענין העדתו של ניצב משנה X. ערעורעירייהבחירות