קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי: 1. לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981- (להלן: "החוק"). המבקש הוא בעל חשבון שיקים המתנהל אצל המשיב, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (להלן: "הבנק"), ממנו משך 10 שיקים שסורבו, כמפורט בהודעת הבנק מיום 7/1/98, והמבקש הפך ללקוח מוגבל. העובדות 2. למבקש אושרה משיכת יתר ב15/12/97- עד ליום 31/3/98 בהיקף של 5,000 ש"ח, כפי שעולה מנספח ג' לתשובת הבנק. טענות המבקש 3. א. המבקש טוען כי לקראת חודש דצמבר 1997 פנה למנהל סניף הבנק בו התנהל חשבונו ואמר לו כי הוא נוסע לחו"ל לשבועיים ימים, ושלאחר שובו יפקיד סכום של 50,000 ש"ח. ב. לטענת המבקש, הבטיח לו מנהל הסניף שיכבד את השיקים שיגיעו בעת העדרו מהארץ. ג. בפועל, בתקופת העדרו מהארץ הגיעו ביום 4/1/98 ארבעה שיקים בסכום כולל של 11,100 ש"ח לחשבון. השיקים לא כובדו, וכך הגיע מספר השיקים המסורבים ל10-. ד. המבקש הפקיד סכום של 50,000 ש"ח ביום 15/1/98, כמוכח בצרופות לבקשה. ה. לאור הבטחת מנהל הסניף, סבור המבקש כי היה לו יסוד סביר להאמין שהשיקים שנמשכו על ידו יכובדו. טענות המשיב 4. א. אין להענות לבקשה כיוון שהוגשה באיחור רב של כ6- חודשים לאחר המועד הקבוע בתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ד1982- (להלן: "התקנות"). המועד הקבוע להגשת הבקשה הוא 20 יום מיום קבלת ההודעה. יודגש, שהמבקש לא נתן כל נימוק לאיחור, וגם לא ביקש לקבל ארכה. ב. הבקשה אינה ערוכה עפ"י מצוות החוק והתקנות, ולא צורפו ראיות לתמוך בבקשה. ג. לחילופין, מנהל הסניף לא אמר את המיוחס לו ועל כן השיקים סורבו כדין כיוון שבעת הצגת השיקים לפרעון חרגה יתרת החובה בחשבון הרבה מעבר למסגרת האשראי של המבקש. יתר על כן, מדגיש הבנק כי המבקש ידע על החריגה כיוון שנשלחה לו הודעה על החזרת חמישה שיקים, כך שלא היה לו מקום להניח באורח סביר שהשיקים יכובדו. דיון 5. הבקשה הוגשה באיחור, מבלי נטילת רשות מבית המשפט ומבלי לבקש ארכה, ודי בכך כדי לדחותה. כדי לא להקשות עם המבקש, מוכן אני לבדוק את השאלה לגופו של ענין ולא לדחותה מנימוק של סדרי דין, אם כי אין כל פסול לעשות כן. 6. המבקש לא הצליח לשכנע אותי כי היה לו יסוד סביר להאמין כי הגיע להסדר עם הבנק. ההיפך הוא הנכון, המבקש אינו מציין את המועד שפנה אל מנהל הסניף שאישר לו, כביכול, את החריגה מהסכם משיכת היתר. יתר על כן, מעיון בבקשה לאישור משיכת יתר (נספח ג' לתשובה) אנו למדים שהחשבון היה ביתרת חובה במועד קבלת הבקשה - 6,686 ש"ח - למרות שהמסגרת למשיכת היתר היתה 2,400 ש"ח. המבקש ביקש אישור משיכת יתר בסכום של 5,500 ש"ח וביום 15/12/97 ואושרה משיכת יתר בסכום של 5,000 ש"ח בלבד. 7. העובדה שהבנק לא הקפיד עם המבקש ואיפשר לו לחרוג ממסגרת משיכת היתר המאושרת לו לפני ה15/12/97- ולאחריה, אין בה כדי להצביע על מחוייבות של הבנק להתמיד וללכת בדרך זו. כבר נאמר לא אחת שמערכת היחסים בין לקוח לבנק היא דינמית ואינה קבועה. הבנק, שעיסוקו בין השאר במתן אשראי ללקוחותיו, חייב גם להבטיח פרעון האשראי. מכאן, שגם אם הבנק סוטה מפעם לפעם במתן אשראי מעבר למוסכם, אין בכך כדי ללמד לכשלעצמו על חובה להתמיד ולעשות כן. 8. העובדה שהמבקש הפקיד סכום גדול לאחר שובו מחו"ל אינה מוכיחה כי אכן הוסכם בינו לבין מנהל הסניף על מתן האשראי. 9. מהחומר המצוי בתיק שלפני, לא הוכח שמנהל הסניף אכן נטע בלבו של המבקש את האמור, דהיינו ששיקים שלו יכובדו גם אם יחרוג ממסגרת האשראי. ההיפך הוא הנכון. עינינו הרואות שמשיכת היתר שאושרה למבקש סמוך למועד שנקב (דצמבר 1997) היתה קטנה יותר מהסכום שביקש. כיבוד כל אחד מארבעת השיקים שהוצגו בחודש ינואר 1998 היה מכניס את החשבון למשיכת יתר שחורגת מהמוסכם ביותר מאשר 100%. 10. לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה מכל אחד מהטעמים הנזכרים לעיל, דהיינו מטעם של סדרי דין לקויים ומהטעם שלא היה למבקש יסוד סביר להאמין שהשיקים יכובדו. 11. אני מחייב את המבקש בתשלום שכ"ט הבנק בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ערעורשיקיםשיקים ללא כיסוי