קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על 24 אחוז נכות: .1זה ערעור על החלטת ועדת העררים מיום 15.8.96אשר קבעה למערער % 24נכות (להלן: "הועדה"). .2במקרה שלפנינו מדובר בערעור החוזר לדיון בפני בית הדין בשנית וזאת לאחר שניתן פסק דין על ידי כבוד השופטת עציון בתיק נו/96- 01(להלן: "פסק הדין"). .3מאחר שבחינתו של בית הדין את החלטת ועדת העררים מוגבלת לבחינת טענותיה המשפטיות בלבד, השאלה המשפטית המתעוררת במקרה שלפנינו הינה באם פעלה הועדה כמתחייב מפסק הדין לפיו הוחזר התיק לועדת העררים. .4לפי פסק הדין הוחזר התיק, בהסכמת הצדדים, לועדה - "א. כדי שתתיחס גם לבדיקת השמיעה מיום 10.3.95ותקבע את נכותו הכללית של המערער גם על סמך בדיקה זו. ב. כדי שתשומת לב הועדה תופנה לעובדה שתאונת הדרכים שעבר המערער היתה בשנת 1960ולא בשנת 1982ובהתחשב בזאת, תסביר הועדה אם יש קשר בין תאונת הדרכים משנת 1960לליקוי השמיעה של המערער ובמה הוא מתבטא. ג. כדי שתסביר ותנמק - האם יש במסמכים הרפואיים עד השנים 82-81 איזכור לבעיה הקשורה באוזניים או בשמיעה. במידה ואין איזכור כזה - תנמק הועדה מדוע אינה מקבלת את המסקנות בחוות דעתו של ד"ר הנדלר. ד.כדי שתשומת לב הועדה תופנה לכך שהתובע כבר לא עבד בתע"א, החל מהתאריך 28.2.94, ולאור עובדה זו תשקול הועדה ישום תקנה 15בהתחשב בגיל המערער ובעובדה שבשנים האחרונות לעבודתו עסק בתפקיד ניהולי." .5הערעור שבפנינו הוא בשאלת הפעלת תקנה 15בלבד. .6עיקרי טענות ב"כ המערער הן כי: א. המערער, כיום בן 58, הועסק בתעשיה אוירית מיום 4.7.65עד לפיטוריו עקב צמצומים ביום .28.2.94 ב. במהלך עבודתו בתעש"א נתגלה ליקוי באוזנו של המערער אשר החל לסבול מרעשים באוזניים וירידה של % 60בכושר השמיעה ונאלץ להרכיב מכשירי שמיעה בשתי אוזניו בקביעות, משנת .1980 ג. המל"ל קבע למערער % 44נכות בניכוי % 20בגין מצב קודם. ד. לענין תקנה זו הועדה אימצה את חוו"ד ועדת הרשות אשר קבעה שאין מקום להפעלת התקנה מן הטעם שהמערער יכול היה להמשיך ולעבוד לולא הוצא לגמלאות בהסדר הצמצומים. ה. מאז הפסקת העבודה מנסה המערער למצוא עבודה אך עקב גילו הגבוה ומקצועו ועקב הליקוי שמיעה לא מוצא הוא עבודה. ו. הועדה טעתה בכך שקבעה שהמערער יכול היה להמשיך בעבודתו מאחר וקביעה זו תלויה כולה רק ברצון המעביד אשר בפועל הפסיק את עבודת המע' ומסרב להעסיקו. ז. הועדה התעלמה ממקצועו ומתפקידיו הניהוליים של המערער המחייבים תקשורת שוטפת עם הסובבים אותו, הן בדיבור פנים אל פנים והן בשיחות בטלפון, דבר שאינו אפשרי עקב הירידה בכושר השמיעה ושעור נכותו הרפואית הגבוהה. ח. הועדה טעתה בכך שלא התייחסה לגילו הגבוה של המערער. ט. קביעת הועדה לוקה בחוסר סבירות קיצונית בכך שהיא מתעלמת מכך שבכל הסדר צמצומים נכפית הפסקת העבודה בראשונה על בעלי הליקויים המכבידים עליהם בעבודתם, ואלמלא הליקוי לא היו נכללים בין המפוטרים. י. עפ"י הפסיקה היה על הועדה לשאול עצמה מהם סיכויי השיקום במקצועו של הנפגע וברור מהדו"ח שהיא לא עשתה כן שהרי ברור שהנפגע אינו יכול להקלט במקצועו בשום עבודה. יא. טעתה הועדה בכך שלא יישמה את מבחני תקנה 15עפ"י ההלכה. .7מנגד טען ב"כ המשיב כי: א. ב"כ המערער, בטיעוניו, בעצם מסר "עדות" שכן אין לנו רמז ולא זכר למה שטען ב"כ המערער מבחינה עובדתית והכוונה מנין לנו מי יעדיף המעביד וכיו"ב בבואו לשקול את מי לפטר. ב. אין לנו כל הוכחה שהמערער פוטר מעבודתו בגלל סיבה רפואית. ג. מדו"ח ועדת הרשות עולה שהמערער פרש לגמלאות כאשר היו הסדרי פרישה כלשהם בחברה והוא העדיף לבחור בהסדר זה של פרישה. אין לנו כל מידע אם המערער יכול היה להשאר לעבוד או לא. ד. מכל מקום, ועדת הרשות קובעת שעם הליקוי שלו, המשיך המערער לעבוד במשך זמן רב עד לאותו מועד בשנת 1994שהוא בחר לפרוש לגמלאות עקב ההסדרים שהיו במפעל באותה עת. ה. לא היה מקום להפעיל את תקנה 15בנסיבות אלה שכן תקנה 15מופעלת כאשר הנכה איננו מסוגל בגלל הבעיה הרפואית שלו לחזור לעבודה ולא משום שהוא בוחר מרצונו הטוב לעזוב את המפעל. ו. תקנה 15באה למלא את אותו פער של הפסד השתכרות עתידי. ז. הועדה פעלה כדין כאשר אימצה את תקנה .15 ח. לגבי התנאי של מקצוע - במקצועו צריך להתחשב רק באם הנכה יכול לחזור לעבודתו והוא חזר לעבודתו ועבד עם הליקוי שלו עד פרישתו בשנת .1994 .8בהתייחסה להפעלת תקנה 15קבעה הועדה - "הועדה עיינה גם בחוות דעת הרשות לתקנה 15ומקבלת אותה. לדעת הועדה הנפגע יכול בהחלט למלא את אחד מ- 5התפקידים שהיה מועסק בהם בעבר". .9א. תקנה 15ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956(להלן: "התקנות") קובעת: "(ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו או כאשר לדעתה הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו". ב. מעיון בדו"ח הועדה עולה שהועדה עיינה בדו"ח ועדת הרשות ומקבלת אותה. יצויין שבפני בית הדין לא עמד דו"ח ועדת הרשות ועל כן לא יכול בית הדין לבחון אם היו בפני הועדה כל הנתונים הצריכים על מנת שתשקול היא אם יש מקום להפעיל את תקנה .15 ג. הלכה פסוקה היא שהועדה היא הגורם המוסמך להחליט אם יש מקום להפעלת תקנה 15ואם כן באיזה שיעור ואין היא יוצאת ידי חובת ההנמקה בכך שכותבת היא שהיא מקבלת את המלצת ועדת הרשות. ד. על הועדה להפעיל את שיקול דעתה שלה על יסוד נתונים עובדתיים שהיו בפניה ולא לאמץ מסקנה של גוף אחר ובמקרה שבפנינו - ועדת הרשות. ה. משלא ניתן לעמוד מדו"ח הועדה אם היו בפני הועדה כל הנתונים הצריכים לצורך הפעלת תקנה 15- מקצועו של הנפגע, אם לדעתה מסוגל הוא לחזור לעבודתו או לעיסוקו ובמקרה זה תוך לקיחה בחשבון שהמערער יצא לגמלאות, אם היתה ירידה בהכנסות ואם כן לכמה זמן - דין הערעור להתקבל. .10התיק מוחזר לועדה על מנת שתדון בהרחבה בהפעלת תקנה 15תוך לקיחה בחשבון של כל התנאים הנקובים בתקנה 15ותוך הפעלת שיקול דעתה שלה ותנמק החלטתה. .11המשיב ישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 000, 1ש"ח אשר ישולמו למערער בתוך 30יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. .12הצדדים זכאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או לסגנו או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיא בתוך 30יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. אחוזי נכותערעורנכות