קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטה לא למנות מומחה רפואי: על פי הסכמת הצדדים תידון בקשה זו כאילו נתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור כדין על החלטת בית משפט השלום בירושלים בת.א. 3148/97 שלא למנות מומחה בתחום האורטופדי. המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 7.12.95 כאשר נפל מטען ממשאית חולפת על גג מכוניתו. כתוצאה מכך נחבל בראשו ובצווארו. בגדרה של תביעה שהגיש לבית משפט קמא לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשכ"ה-1975 מונה בתחום הנוירולוגי פרופ' אברמסקי מומחה מטעם בית המשפט. פרופ' אברמסקי קבע למבקש 4% נכות נוירולוגית בגין תסמונת פוסטראומטית מוחית. לאור מחלוקת בין הצדדים בדבר הצורך למנות מומחה בתחום האורטופדי הפנה בית משפט קמא שאלה לפרופ' אברמסקי עליה השיב כדלהלן: "בבדיקת הצוואר לא היו ממצאים פתולוגים ולכן אין נכות בגין הצוואר. מאחר שאין ממצאים קליניים בבדיקת הצוואר ומאחר ואני כבר התייחסתי לכל עניין הצוואר בחוות דעתי, לא נראה לי צורך במינוי מומחה אורתופד לענין הצוואר. יתרה מזו, הוא [המבקש] כלל לא התלונן בפני על בעיות מצד הכתף או מצד הצלעות, בדיקה רפואית היתה תקינה ולפיכך גם מבחינה זו אינני רואה צורך במינוי מומחה אורתופד". על יסוד התשובה הנ"ל דחה בית משפט קמא את הבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי מנימוקים אלה: "...3. המומחה התייחס לתלונות התובע [המבקש], בנוגע לפגיעות נוספות, לרבות הגבלות בתנועות וכאבים בצוואר, ביד וברגל שמאל; לאחר שעמדו לפניו כל המסמכים הרפואיים, לרבות בדיקות .T.C וEMG-, קבע בתשובה לשאלות הבהרה, ולשאלת בית המשפט, כי אין מקום למנות מומחה נוסף, בתחום האורטופדיה. 4. נראה בעיני, כי יש להסתפק בתשובה זו של פרופ' אברמסקי, שאף נימק את דעתו, בענין זה והסתמך על הממצאים הרפואיים האובייקטיביים, לפיכך אינני רואה מקום להיעתר לבקשה". מכאן הערעור. ב"כ המבקש קובל על כך שבית משפט קמא נתן משקל מכריע לדעתו של פרופ' אברמסקי. העובדה שנכותו של המבקש מצויה לכאורה בחפיפה חלקית בין התחומים אורטופדיה ונוירולוגיה אינה מייתרת בהכרח את הצורך במינוי שני המומחים ובהקשר זה ראוי לנהוג בליברליות על מנת שלא לקפח את הנפגע. ב"כ המשיב מבקש לדחות את הערעור הן מן הטעם שהענין נתון לשיקול דעתו של בית משפט קמא ואין למצוא טעות בהפעלת שיקול דעתו המחייב התערבות ערכאת הערעור והן לאור התלונות והממצאים עליהם מבוססת חוות דעתו של פרופ' אברמסקי. לגופו של עניין - אין פסול בפניית בית משפט קמא לפרופ' אברמסקי שכן פרקטיקה מקובלת בבתי המשפט לפנות למומחה בשטח מסויים לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי משטח אחר. בשל המגבלה בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז1987- (להלן - התקנות) להוכיח טענות בענין שברפואה רק על דרך בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ראוי שהאחרון יפתח את שעריו כאשר קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות עקב התאונה (ראה שיק נ' מטלון, רע"א 1338/90 פ"ד מד(2) 216). העובדה שהמבקש לא התלונן לפני פרופ' אברמסקי על כאבים או תחלואים שאינם נוגעים לתחום התמחותו אינה יכולה לעמוד למבקש לרועץ משיש להם אזכור במסמכים הרפואיים כגון תלונותיו של המבקש על כאבים בכתף ובגב התחתון. ראוי היה במקרה דנן, ולו מטעמי זהירות, שלא תקופח זכותו של המבקש, ולהיעתר לבקשתו. על סמך האמור לעיל מתקבל הערעור במובן זה שעל בית משפט קמא למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי. במסגרת החלטתו על מינוי המומחה הרפואי יחליט בית משפט קמא גם בעניינים המסורים לשיקול דעתו לפי תקנה 7 (ב) לתקנות. המשיבה תשא בהוצאות המבקש בבקשה זו בסך של 1,500 ש"ח.מומחהרפואהערעורמינוי מומחהמומחה רפואי