קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדה רפואית עליונה: א. ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 26.11.01, אשר קבעה למערער נכויות רפואיות כדלהלן: בגין מ.א. שבר במרפק שמאל עם הפרעה תפקודית קלה - 10%, לפי פרט 35(1)ב. בגין מצב אחרי שבר בקונדול פנימי של ירך ימין עם כאבים בברך - 1%, לפי פרט 35(4)א. בגין כאבים בברך שמאל ללא ממצאים אוביקטיביים וללא השפעה על כושר הפעולה - 1%, לפי פרט 35(4)א.   ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: המערער, יליד 1967, נפגע בתאונת דרכים ביום 12.4.89. המערער הוכר כנכה בגין שבר במרפק שמאל ונקבעו לו 10% נכות, בגין פגימה זו, וכן נקבעו לו 0% נכות בגין מצב אחרי שבר של קונדול פנימי בירך שמאל. המערער פנה לועדה רפואית חוזרת, עקב החמרה במצבו, ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 6.4.97 1% נכות בגין כאבים פטלו פמורלים בברך שמאל. המערער הגיש ערעור בפני ועדה רפואית עליונה וטען לנכות גבוהה יותר בברך ימין ובברך שמאל. ועדה רפואית עליונה מיום 4.2.98 קיבלה את ערעורו של המערער בגין ברך ימין, וקבעה למערער 10% נכות, בגין ברך ימין, לפי פרט 35(1)ב.   ביום 8.9.99 חזר המערער וביקש להעמידו לבדיקה בפני ועדה חוזרת. ביום 31.12.00 התכנסה ועדה רפואית חוזרת וקבעה למערער נכות בשיעור 1% בגין כל ברך. על החלטה זו ערער המערער בפני הועדה הרפואית העליונה.   הועדה הרפואית העליונה התכנסה ביום 26.11.01, בדקה את המערער, עיינה במסמכים והותירה על כנה את קביעת הועדה מדרג ראשון, בכל האמור לגבי שיעורי הנכות בברכיים. על כך הערעור שבפני.   ג. לטענת המערער, שגתה הועדה הרפואית העליונה בקביעותיה בכל האמור לגבי הממצאים בברכיים. המערער המציא מטעמו חוות דעת רפואית, מיום 16.3.01, ערוכה ע"י ד"ר הגר פטיש, אשר מצאה כי למערער כאב מתמשך ונזק פטלו פמורלי בשתי הברכיים, אשר השפעתו על כושר הפעולה של המערער היא לפחות השפעה קלה ומשכך, זכאי המערער ל- 10% נכות, עפ"י פרט 35(1)ב בגין כל אחת מהברכיים. לטענת המערער, אין לקבל את קביעת הועדה, לפיה כל ממצאי הבדיקה הקלינית היו תקינים, בשתי הברכיים, ואין למערער כל מגבלה בשל הפגיעה בברכיים. קביעות הועדה עומדות, כך לדעת המערער, לא רק בסתירה לחוות דעתה של ד"ר פטיש, אלא גם בסתירה לחוות דעתה של הועדה מדרג ראשון שבדקה את המערער 11 חודשים קודם לכן. באשר לברך שמאל, ציינה הועדה הרפואית מדרג ראשון כי תנועת הברך מלווה בחריקות ונמצא סימן חרדה חיובי. ממצאים זהים נמצאו בבדיקתה של ד"ר פטיש. בממצאי הועדה הרפואית העליונה לא נזכרו כלל הממצאים האמורים, יחד עם זאת מצוין בפרוטוקול הועדה קיומם של כאבים בעת ביצוע הבדיקה. לטענת המערער, משנמצאו כאבים, נפל פגם בקביעת הועדה כי הפגיעה בברך שמאל היא ללא סימנים אוביקטיביים וללא הגבלת תנועות. הועדה גם התעלמה, כך לדעת המערער, משינויים ניווניים אשר אושרו ע"י הועדה הרפואית מדרג ראשון. המערער גם מפנה לבדיקת מיפוי עצמות מיום 13.8.96, המדגימה קליטת יתר בחלק הלטרלי העליון של הפיקה.   באשר לברך ימין, הועדה המחוזית ציינה כי לגבי ברך ימין קיים סימן חרדה חיובי ובסעיף הפגימות אישרה קיומה של תסמונת פטלו פמורלית בברך זו. הועדה הרפואית העליונה לא ציינה הימצאה של תסמונת פטלו פמורלית בברך שמאל, ולטענת המערער לא התייחסה לתלונותיו בדבר כאבים שסובל מהם ומשכך קבעה, כי אין השפעה על כושר הפעולה הכללי של המערער.   לטענת המשיב, ביצעה הועדה הרפואית העליונה בדיקה מקיפה, עיינה בכל המסמכים, עיינה בחוות דעתה של ד"ר פטיש וקבעה את קביעותיה.   ד. המערער נבדק ע"י הועדה הרפואית המחוזית, אשר ביצעה בדיקה קלינית מקיפה ביותר ומצאה בבדיקתה: "ברך ימין תנועות הברך עם יישור מלא, כיפוף 140 מעלות. יציבות צידית תקינה, סימן מגרה שלילי, סימן לחמן שלילי, תנועות הפיקה חופשיות, סימן חרדה חיובי, אין רגישות בסדקים פרקיים, אין סימנים מיניסקליים, סימן חרדה חיובי, אין נוזל חופשי בחלל הברך. ברך שמאל: תנועת הברך עם יישור מלא, כיפוף 140 מעלות, תנועות הברך מלוות חריקות עדינות, יציבות צידית תקינה, סימן מגרה שלילי, סימן לחמן שלילי, אין נוזל חופשי, תנועות הפיקה חופשיות, סימן חרדה חיובי". (חלק 3, חוות דעת הועדה המחוזית מיום 31.12.00).   הועדה, על מנת לגבש את חוות דעתה באופן מדויק, ביקשה צילומי ברכיים והפיקות. לאחר קבלת הצילומים קבעה הועדה ביום 31.12.00: "הועדה עיינה בצילומי הברכיים מ- 30.11.00... צילום ברך ימין ב.מ.פ. צילום ברך שמ' הודגמה פטלביפרטיטה. לדעת הועדה מדובר בסימנים מינימליים פטלו פמורליים המתבטאים בסימן חרדה חיובי ורגישות במפרק הפטלו פמורלי. הועדה בדעה שחלה הקלה ניכרת במהלך השנים...".   כאמור, קבעה הועדה הרפואית מדרג ראשון כי הנכות בברך ימין היא בשיעור 1% לפי פרט 35(1)א, והנכות בגין ברך שמאל גם היא מתאימה ל- 1% לפי פרט 35(1)א.   ה. הועדה הרפואית העליונה, בפניה ערער המערער, שבה ובדקה את המערער ביסודיות. הועדה עיינה שנית בצילומי הרנטגן וקבעה: "... השבר בברך ימין קונדול פמורלי פנימי התחבר היטב ואין זכר לשבר ואין שינויים ניווניים, לא בפיקה ולא במשטח הברך, לא משמאל ולא מימין. מתהלך ללא צליעה... טווח תנועות הברכיים מלא ותקין ולא מכאיב... היציבות תקינה בכל המישורים... מבחן לחמן ומבחן מגירה - שליליים ללא סימנים מיניסקליים. מבחן מגירה שלילי, מבחן אפלי שלילי. אין נוזל בחלל הברכיים".   בסיכום, ניתחה הועדה את הממצאים ודחתה את הערעור.   ו. אין בידי לקבל את ערעור המערער על החלטת הועדה הרפואית העליונה. אין כל ספק ששתי הועדות הרפואיות, הן הועדה הרפואית מדרג ראשון והן הועדה הרפואית העליונה שעל החלטתה הערעור שבפני, ביצעו למערער בדיקות מקיפות, התייחסו לכל המבחנים, עיינו הן בחוות דעתה של המומחית מטעם המערער, ד"ר פטיש והן בצילומי הרנטגן ומיפוי העצמות. ממצאי הועדה הם ממצאים רפואיים מובהקים, אשר בענייננו נמצאו ע"י הועדה לאחר בדיקות מקיפות, כאמור. אינני רואה כלל ועיקר כי שגתה הועדה בקביעותיה. הועדה הרפואית העליונה פעלה במסגרת סמכותה, עשתה מלאכתה נאמנה ולא מצאה כל ממצא, כנטען ע"י המערער. גם הועדה הרפואית מדרג ראשון, אשר לקביעותיה מפנה המערער, קבעה כי חלה הקלה ניכרת במצבו של המערער וכן קבעה כי מצבו של המערער תואם נכות בשיעור 1% בגין כל אחת מהברכיים. קביעה זהה קבעה גם הועדה הרפואית העליונה, זאת למרות ששינתה את סעיפי הפגימה ל- 35(4)א, במקום 35(1)א, כפי שנקבע ע"י ועדה מדרג ראשון. בענייננו נראה לי כי המערער זכה לדיונים חוזרים ונשנים בועדות רפואיות, אשר אינני סבורה כי נתפסו לכלל טעות רפואית כלשהי. הועדה הרפואית העליונה היא שקבעה, כאמור, את אחוזי הנכות הנוכחיים של המערער, על יסוד בדיקותיה המקיפות ואינני רואה להתערב בקביעתה.   ז. על כל אלה הערעור נדחה. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. רפואהערעורועדה רפואית (ערעור)ועדה רפואית