עתירה למסירת משמורת לסבתא - דיון נוסף

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה למסירת משמורת לסבתא - דיון נוסף: 1. זוהי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 7535/11 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם, 29.1.12) (כבוד השופטים א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן ונ' הנדל). במסגרת פסק דין זה נדחתה עתירה ב"גלגול שלישי" להורות כי הקטינה מושא הבקשה תימסר למשמורתה של סבתה, ולחילופין להורות כי האימוץ שבמסגרתו גדלה הקטינה יוכרז כאימוץ במתכונת פתוחה. 2. המבקשת ובעלה הוכרו כמוגבלים בשכלם והם מתגוררים בהוסטל. לזוג נולדו שתי בנות, ואלה הוצאו בסמוך ללידתן מידי ההורים לצורך טיפול בידי רשויות הסעד. בגיל שנה וחצי הועברה הבת הבכורה לחיק משפחה אומנה טיפולית אשר הביעה רצון לאמצה. על רקע זה עתרה לבית המשפט סבתן של הילדות (להלן: הסבתא), המשמשת גם כאפוטרופה על המבקשת, בבקשה לקבל משמורת על נכדותיה. ההליכים לגבי כל אחת מהאחיות נוהלו בנפרד, ובפתחם הוסכם כי המבקשת ובעלה אינם בעלי מסוגלות הורית. עתירת הסבתא למשמורת על האחות הצעירה נדחתה בשתי ערכאות, אולם בית משפט זה קיבל את ערעורה וקבע כי הילדה תועבר לידיה לתקופת נסיון של שנה. הבקשה שלפניי מתמקדת בפסק הדין בעתירתה של הסבתא לאימוץ האחות הבכורה (ולהלן: הקטינה). בית המשפט לענייני משפחה מצא כי הקטינה סובלת מאיחור התפתחותי ניכר וכי היא זקוקה לטיפול אינטנסיבי. עוד נמצא כי הסבתא אף היא בעלת ליקויים קוגניטיביים, וכי קיים חשש ממשי כי לא יהיה ביכולתה לתת מענה לצרכיה המיוחדים של הקטינה, השונים ומורכבים מצרכי אחותה הצעירה. לפיכך נפסק כי טובת הקטינה מחייבת שהיא תגדל בחיק משפחה מאמצת. עוד נקבע, כי נוכח חוות דעתם הנחרצת של הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניין, יש לשלול אפשרות לקיום קשר בין הקטינה לבין משפחתה הביולוגית, שכן קשר כזה עלול לפגוע בהתפתחות הקטינה. על כן הורה בית המשפט על אימוץ במתכונת סגורה. 3. על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, הן לעניין המשמורת הן לעניין תוצאות האימוץ, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בפני בית המשפט הציגו רשויות הרווחה חוות דעת מעודכנת ביחס למצב הקטינה, ממנה עולה כי מצבה ההתפתחותי חמור יותר משהוערך קודם לכן. על רקע זה נקבע בשנית כי טובת הקטינה מחייבת כי היא תישאר במשמורת משפחתה המאמצת, וכי אין מקום לסטות בענייננו מהכלל הנוהג המבכר אימוץ במתכונת סגורה. 4. המבקשת ובעלה הגישו לבית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור. בבקשה זו נטען, בין היתר, כי הערכאות קמא לא נתנו משקל מספק לקשר הדם בין הקטינה לבין סבתה, וכי לא היה מקום להבחין בין עניינה של הקטינה לבין עניינה של אחותה הצעירה, לגביה נפסק בהליך הנפרד כי תימסר למשמורתה של הסבתא. לעניין מתכונת האימוץ נטען כי קיימות סתירות בין חוות הדעת השונות שהוצגו בנדון, ולפיכך אין מקום להכרעה נחרצת השוללת כל אפשרות לצמצום תוצאות האימוץ. בית המשפט העליון התיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נפסק כי קביעותיהן של הערכאות קמא, לפיהן נעדרת הסבתא מסוגלות הורית ביחס לקטינה, מעוגנות היטב בתשתית העובדתית. לכך הוסיף בית המשפט כי על הסבתא ממילא מוטל עומס כבד הטמון באחריות לדאוג לשלום האחות הצעירה, וכי הוספת ילדה נוספת לפיקוחה עלולה לפגוע באופן קשה בשתי הקטינות. 5. בכל הנוגע למתכונת האימוץ נחלקו שופטי ההרכב. בדעת רוב פסקו השופטים נ' הנדל וס' ג'ובראן כי אין לחרוג במקרה זה מהכלל הנוהג, לפיו אימוץ ייעשה במתכונת סגורה. בפסק דינם הביאו שופטי הרוב חלקים מחוות דעת המומחה, לפיה מגלה הסבתא נוקשות חשיבתית ורגשית המקשה עליה לשתף פעולה עם הסדרי אימוץ פתוח לטובתה של הקטינה. עוד צוין בפסק הדין כי מחוות הדעת עולה שהסבתא מסרבת להשלים עם כל הכרעה משפטית לפיה תישאר הקטינה בחיק המשפחה המאמצת, וכי קיים חשש שלא תכבד את גבולות האימוץ. במקרה כזה, כך עולה מחוות הדעת - עלול  האימוץ כולו להיכשל. גם ההורים המאמצים, כך צוין, מתקשים לקבל את נוכחות המשפחה הביולוגית בחיי הקטינה. מעל לכל, הוסבר כי במפגש עם משפחתה הביולוגית גלום פוטנציאל לנזק כבד לקטינה, העולה על כל תועלת שעשויה לצמוח מאימוץ במתכונת פתוחה. עם כל הצער שבדבר, כך סיכמו שופטי הרוב, טובת הקטינה מחייבת כי האימוץ ייעשה במתכונת סגורה. בדעת יחיד סבר השופט א' רובינשטיין כי רצוי שלא לסגור את הדלת מפני האפשרות שתימצא בעתיד העת למפגש בין הקטינה לבין משפחתה הביולוגית. עם זאת, כך הוסיף השופט רובינשטיין, הנסיבות הנוכחיות מטות את הכף שלא לאפשר, נכון לעת הדיון, אימוץ במתכונת פתוחה. 6. בבקשה שלפניי חוזרת המבקשת וטוענת כי לא היה מקום לדחות את ערעורה של הסבתא בנוגע למשמורת על הקטינה. זאת, שעה שבהליך אחר פסק בית המשפט העליון כי הסבתא תוכל לשמש הורה לאחותה של הקטינה, חרף דעתם החולקת של שירותי הרווחה ושל המשיב. המבקשת מוסיפה כי האחות הצעירה גדלה למופת בחיק סבתה, וכי מכך יש ללמוד על יכולתה של הסבתא להתמודד עם האתגר שבגידול שתי הילדות. לחילופין, נטען כי גם אם תישאר הקטינה במשמורת משפחתה המאמצת, הרי שבגילה הנוכחי, ובשל העובדה כי היא כבר מכירה את בני משפחתה הביולוגיים איתם נפגשה עד להכרעה בעניינה, ניתוק הקשר עלול לגרום לה נזק כבד. עוד נטען כי מוטב לקטינה שסבתה תעבור הליך טיפולי, אשר יסייע בידה להכיר בגבולות האימוץ הפתוח, מאשר שיאבד הקשר בינן. הסבתא מוכנה לכל הליך כזה או אחר, והיא מתחננת, כך נכתב בבקשה, כי לא יעמדו לחובתה מחשבות או אמירות שנקטה בהם במסגרת הליך בו נאבקה על עצם ההכרזה על אימוץ. לבסוף נטען כי אילו ייגדעו המפגשים עתה, ייתכן שלעולם לא ניתן יהיה לחדשם. אמנם, כך מודה המבקשת, בפסק הדין מושא הבקשה לא נקבעה כל הלכה מחייבת, ואולם התא המשפחתי הטבעי מהווה יחידה מיוחדת במינה, שאין לסווגה במשבצות המשפטיות המקובלות. מכאן, שיש הצדקה לקיום דיון נוסף בעתירה. 7. לא אכחד כי סוגיות הנוגעות לאימוץ קטינים הן מהקשות והמורכבות העומדות לפתחו של בית המשפט. מאחורי ההכרעה היבשה בדבר זהות המשפחה בה יגדל הקטין עומדת הוויה אנושית וסבוכה. הכרעה זו נושאת עימה השלכות לעולמי עד בחיי ההורים - הביולוגים והמאמצים, ובחיי הקטין. אכן: "אין לך נכס היקר לאדם יותר מן הקשר הנפשי בין הורים וילדם הטבעי, שבו הם רואים את פרי אהבתם, עצמם ובשרם, ואת דור ההמשך הנושא בחובו את מטענם התורשתי" (השופטת (כתוארה אז) בן פורת בע"א 488/77 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לב (3) 422, 441 (1978)). עבור משפחתה הביולוגית של הקטינה, ובכלל זה סבתה, הותרת הקטינה בידי משפחה מאמצת, כל שכן באימוץ סגור, פירושה ניתוק הקשר עם היקר להם מכל. הכאב הטמון בצד הכרעה משפטית שכזו עלול להיות קשה מנשוא. היטיב לבטא זאת הנשיא שמגר: "ניתוק כאמור נושא עמו אופי מרחיק לכת של העדר הדירות, שאינו מתלווה בשיטת המשפט שלנו אפילו לגזר דין כלשהו בתחום העונשין" (ע"א 320/84 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד לח (4) 242, 247 (1984)). אף מסכים אני, כפי שסבורה המבקשת, כי אין לסווג את התא המשפחתי במשבצות המשפטיות המקובלות, ותחת כללי סדר דין נוקשים (וראו גם ע"א 232/85 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י מ(1) 1, 7 (1986)). אולם, בסופו של יום, הליך הדיון הנוסף נועד לבירור הלכות משפטיות חשובות ועקרוניות, או כאלה העומדות בסתירה להלכה קודמת שנפסקה בבית המשפט העליון. עם כל הצער שבדבר, אין המקרה שלפנינו מתאים להליך מסוג זה. עניינה של הקטינה נדון בשלוש ערכאות שונות, ובכולן הוכרעה המחלוקת על בסיס תשתית עובדתית מוצקה, מבלי שנקבעה בהן כל הלכה חדשה. אכן, יש לקוות כי עוד תגיע העת בה תוכל הקטינה לשוב ולפגוש את בני משפחתה הביולוגיים, ובתנאי שהדבר ייעשה לטובת הקטינה ובהסכמת כל הנוגעים בדבר. ואולם, בכך אין כדי לגרוע מההכרעה המשפטית בפסק הדין מושא הבקשה, לפיו ייעשה האימוץ במתכונת סגורה, שכן כך מחייבות הנסיבות דהיום. אשר על כן הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. דיון נוסףדיוןזכויות סבים וסבתות (דיני משפחה)