קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעת דחפור בבית: א. (1) זו תביעת שני תושבי כפר מוסמוס, אב ובנו, שביום 25.7.92 פגע בבית מגוריהם דחפור נהוג בידי נתבע 1ובבעלות נתבע 2, שהידרדר במורד הסמוך לביתם, וגרם לבית ולתובעים נזקים. לטענתם הנזקים שנגרמו להם הם מסוגים שונים: כל הכרוך בבית עצמו, בעצי זיתים שנעקרו, באבדן הכנסות כיוון שחלק מהבית שימש או יכול היה לשמש לעסק, בשכר דירה למגורים חלופיים ובעגמת נפש. (2) הנתבעים אינם כופרים באחריותם לאירוע, אך טענו בהגנתם הן באשר לנזק בבנין, הן באשר לשאר הנזקים. (3) נתגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות התאונה, במובן זה שהתובעים טענו כי הדחפור פגע ישירות בכל כובדו בבית ואילו הנתבעים טענו כי פגע תחילה בעץ חרוב ורק אחר כך בפינת הבית. למחלוקת זו, שדומה כי אינה מעלה או מורידה לענייננו, נתייחס בהמשך. (4) במקורה הוגשה התביעה גם נגד חברת הביטוח "הסנה",אך ההליכים נגדה עוכבו בהחלטת כב' השופט י. צמח מיום 20.3.94(בעקבות החלטת כב' נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט א.וינוגרד מיום 26.1.94). ב. המחלוקת נסבה, כאמור, על גובה הנזק. ג. (1) הנזק לבית ולעצים. שני הצדדים הסתמכו על חוות דעת של מומחים בענין הבית, אך בית המשפט (כב' השופט י.צמח) מינה מומחה מטעמו, שהשאלות שהופנו לחוות דעתו נוסחו בהסכמה בהחלטה מיום .5.6.94 המומחה אינג' א.ניר מונה, בגלל עיכובים בבחירה, רק ביום .6.4.95הוגשו לו גם שאלות הבהרה, וכן נערך ביקור במקום בהשתתפות ב"כ הצדדים. גישתם הבסיסית של התובעים, אך לא של הנתבעים, היתה כי את הבית יש לבנות מחדש ולא לתקנו. (2) לפי חוות דעת המומחה מיום 18.5.95ב/ 1(ע' 4) נסיבות האירוע היו: "ניתן לשחזר ולומר, כי הטרקטור בעת גלישתו בשיפוע ההר - פגע במספר עצים ונעצר כאשר חלק הכף השמאלית פגעה בגזע עץ גדול וחלקה הימנית בפינת הבנין". ובחוו"ד משלימה מיום 13.10.95ב/ 3(ע'2) הוסיף: "על פי המדידות של נתוני העצמים במקום, פינת המבנה ועץ החרוב, יש בסיס לסברה כי: א. כף הטרקטור פגעה, בקצה השמאלי שלה, בגזע עץ החרוב בחלקו התחתון. ב. בחלקה הימני פגעה הכף בפינת הבנין. ג. קצה הכף הימני פגע בקיר הבלוקים לימין פינת הבנין ובאותו הגובה". (3) לפי חוות דעת המומחה נמצאו שבר וסדקים רבים וסימני רטיבות במבנה, אף כי לא את כולם יש לייחס לתאונה אלא כנראה גם לליקויים מסוגים שונים במבנה (ע' 5- 7לחוות הדעת מיום 18.5.95) . (4) המבנה אינו מסוכן, לדעת המומחה, אין צורך להרסו ויש אפשרות לתקן את הליקויים בו (שם, ע' 7). (5) המומחה חיווה דעתו כי לאחר התיקונים "עשוי המבנה להיות במצב טיב בניה וצורה שאינם פחותים ממצבו לפני הפגיעה ואף גבוהים יותר, שוויו של המבנה יהיה דומה או אף יעלה מעל שוויו לפני הפגיעה"(שם, ע'8). (6) המומחה קבע את אומדן עלות ביצוע התיקון ליום חווה"ד (18.5.95) לסך כולל של 900, 89ש"ח שחולקו לפרקי משנה. (7) בחווה"ד המשלימה ב/ 3מיום 10.10.95, בעקבות ישיבת קד"מ מיום 21.9.95, קבע המומחה כי "יש לזקוף לחובת נזקי הפגיעה של הטרקטור כ-% 80מאומדן העלות של 000, 28ש"ח הכלולים בסעיף "סדקים וטיח" בחוות הדעת הראשית" (ע' 1). (8) משמעות הדבר היא, כי יש להוריד מחווה"ד הראשונה בהקשר לסדקים ולטיח סך של 600, 5ש"ח, והיא עומדת איפוא ליום חווה"ד בסך 300, 84ש"ח לענין תיקון הבנין. לכך יש להוסיף מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית. (9) המומחה חיוה דעתו גם בנושא הפגיעה בעצי הזית. אמנם הוא לא נתבקש ישירות לעשות כן , אך העיד על עצמו (בתשובה לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעים מיום 25.6.95, ב/2) כי "איני אגרונום, אולם כבעל מטע, הנני מתמצא בנושאים חקלאיים". לפי חוות דעתו ב/ 1שווי 8עצי זית שנעקרו הוא 000, 12ש"ח. בכתב התביעה סעיף 12מדובר על 20עצי זית שנעקרו. בסיכומיו הפנה ב"כ התובעים לחומר שבתיק המשטרה ת/9(א). שם המדובר ב- 15עצי זית, בעץ שקד ובעץ החרוב שבו נעצר הדחפור. ואולם, אותו מסמך משטרתי אינו נושא שם עורכו, ולא היו ראיות נוספות לנושא, לרבות מפי התובע 2שהעיד. אני נכון לקבל את חוות דעת המומחה בענין זה, ולאשר סך 000, 12ש"ח ליום חוות הדעת, בתוספות הפרשים ומע"מ כאמור. (10) המומחה לא נחקר על ידי הצדדים. (11) כאמור לעיל, נטושה בין הצדדים מחלוקת ניכרת, שהם הקדישו לה מקום רב בראיותיהם ובסיכומיהם, באשר לשאלה כיצד אירעה פגיעת הדחפור בבית. הגם שקראתי את החומר הנוגע לכך בתשומת לב וחזרתי ועיינתי בו, איני סבור כי יש לו חשיבות מעשית רבה, שכן בנושא זה סבורני שיש ללכת בעקבות חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. (12) אני קובע איפוא לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בראש הנזק באשר לבית ולעצים את הסך 300, 96ש"ח למועד חוות הדעת, צמוד ונושא ריבית ובתוספת מע"מ. ד. עגמת נפש . אין לי ספק כי היתה עגמת נפש רבה לתובעים. דחפור הנתקע בבית ומאלץ את דייריו לצאת ממנו לתקופה ארוכה, לא מילתא זוטרתא היא. גם ההתרוצצות הקשורה בכך ראויה לפיצוי ועמה בזבוז הזמן. אני מעמיד ראש נזק זה על סך 000, 20ש"ח להיום, לשני הנתבעים ביחד. ה. (1) התובע 2העיד על תלאותיו מאז האירוע (ע' 1ואילך), שכללו גם מעבר למספר דירות באום אל פחם, ובסך הכל דיור בשכירות לאורך כ- 3שנים, שבסופן החליט, מטעמים כספיים ולמען חינוך ילדיו בכפרו, לשוב לביתו הפגוע. אביו התובע 1טרם חזר לביתו (האב לא העיד). עלי לציין כללית כי עדות התובע 2לא הפליאה לעשות רושם מהימן, וגם הראיות שהגיש בכל הנוגע להכנסותיו, לשכר הדירה, ולהוצאות רפואיות (אלה האחרונות לא נתבעו) היו דלות ובחלקן לא רלבנטיות. אין בכך כדי לומר שלא נגרמו לו הוצאות, אך עלי לקבל את עדותו בזהירות (ראה גם סעיף 54לפקודת הראיות) . ו. באשר לדיור, הגיש התובע 2את ת/2, המכיל חוזה שכירות מ- 14.12.92לתקופה 1.11.92עד ל- 30.10.93- 250ד' לחודש; ראה גם קבלת משרד עו"ד אבו חוסין מ- 20.11.92בסך 500ש"ח. כן צורפו 2חוזים נוספים, האחד מיום 18.11.93עד 1.11.95בסך 700ש"ח לחודש, והאחר שאינו ברור כל צרכו. התובע 2נחקר בח"נ בנושא (ע' 13), ותשובותיו לקו במהימנותן. בשאלון התובע 2נ/ 2מ- 14.1.94הצהיר על 000, 1ש"ח לחודש שכ"ד לכל אחד מן התובעים. הנתבעים הגישו את תצהיר התובעים נ/ 1מיום 27.12.92בבקשה לפטור מאגרה, שלפיו שכרו התובעים יחד בראשונה דירת 3חדרים בסך של 000, 3ש"ח לשלושה חודשים ( 1.8.92עד 1.11.92), ואחר כך שתי דירות שבהן שילמו לשנה סך של 550, 8ש"ח יחד, קרי, יותר מ- 700ש"ח לחודש. לדברי ב"כ הנתבעים, שאושרו ע"י התובע 2, קיבל התובע 000 2, 4ש"ח כעזרה ציבורית לשכירות (ע' 15). שיעור הדברים: התמונה אינה ברורה במלואה, ויש לתמוה על התובעים אשר הגישו את תביעתם עוד בנובמבר 1992, סמוך יחסית לאחר האירוע, שלא טרחו להצטייד במסמכים מלאים. עם זאת, אני מאמין כי אכן נאלצו התובעים לשכור מגורים חלופיים. ניתן, מן הצד האחד, לטעון כי לפחות עד לחוו"ד מומחה בית המשפט במאי 1995יכלו לקוות כי ביתם הנפגע ייבנה מחדש, ולכן אין לבוא עמם בטרוניה על שגרו בשכירות תקופה זו ותקופת מה אחריה. מן הצד האחר, הוברר כי הבית לא היווה סיכון, והא ראיה כי התובע 2חזר אליו, ויתכן שביתר מאמץ יכול היה להיעזר באנשי הרשות המקומית למשל כדי לקבוע כי אין סיכון במגורים עוד לפני כן, לפחות לגבי אחת המשפחות ולהקטין את הנזק. במכלול הנסיבות, והואיל וקיבלו התובעים סיוע ציבורי מסויים לדיור (ועם זאת אף הפסידו כנראה מאי השכרת קומה תחתונה בבית), ומבלי יכולת לדקדק עד תום בתאריכים ובסכומים מדוייקים, נראה לי שיש מקום לזכותם במחצית הסכום המשוער לשכ"ד לשלוש שנים (כשהוא נושא ריבית כמקובל). אני מעמיד כל זאת באומדן על סך כולל של 000, 24ש"ח להיום, לשני התובעים ביחד. ז. באשר להפסד השתכרות, התובע 2טען כי השתכרותו לא היתה אחידה, ומכל מקום בחלקה הראשון של שנת 1992ועד התאונה השתכר מעט (ראה אישור יועץ המס ת/ 6וכן התצהיר נ/3). הפסד ההשתכרות לא הוכח כדבעי, ואין בידי לקבל את עדות התובע 2בענין זה שלא נתמכה בראיות ברורות כלשהן. ח. באשר לתשלומי אשפוז (ת/3), הם אינם חלק מן התביעה ואין מקום לפסוק לגביהם. ט. נפסקות לתובעים הוצאותיהם לחוות דעת המומחה מטעמם ת/8- 808, 2ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועדה. הנתבעים ישלמו לתובעים אגרת בית המשפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין וכן שכ"ט עו"ד בגובה % 17.5מהסכום הפסוק. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)דחפור (בולדוזר)