קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל סגירת חנות: התביעה בתיק זה הוגשה בגין פ"פ, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון 10ימי חופשה, דמי הבראה ותשלומים לגמל. התובעת מציינת כי הועסקה בשכר של 100, 2ש"ח לחודש ומלוא תביעתה מסתכמת ב-300, 7ש"ח. תקופת העבודה צויינה מיום 1.1.95עד .30.1.96 לכתב התביעה צורף מכתב פיטורין מתאריך 30.1.96בו נאמר כי הנתבע נאלץ לפטר את התובעת עקב סגירת החנות. בכתב ההגנה מטעם הנתבע נאמר כי התובעת הועסקה עד יום 31.12.95(יום בו הפסיק הנתבע את פעילותו בחנות ברח' איבן-גבירול) וכלל לא פוטרה. לטענת הנתבע, התובעת נתבקשה לעבור לעבוד בחנות ברח' פנקס באותם תנאים בה עבדה בחנות באיבן-גבירול והתובעת היא זו שסירבה. במהלך 12/95התעורר חשדו של התובע ביחס לחוסרים בקופות המתנהלות בחנות ואכן בספירה שערך נתברר שיש חוסר של 300ש"ח בקופה אחת ו- 112ש"ח בקופה אחרת. עוד נטען כי התובעת קיבלה שתי המחאות ע"ס 250ש"ח מבלי לבדוק את פרטי המושך ואלה לא כובדו ונתברר כי מדובר בהמחאות גנובות. כמו כן שילמה כנגד טופס של חיש-גד מזוייף 500ש"ח, וזאת בניגוד להוראות מפעל-הפיס אשר דורש אישור לגבי טופס אשר ערך הזכיה בו עולה על 100ש"ח. התובעת ניצלה חופשה מעבר ל- 10הימים אותם היא דורשת, זאת משבתקופה ראשונה לעבודה עבדה שני ימי שישי בחודש, כך יוצא שלא עבדה משך 6ימים בתקופה זו ובהמשך החסירה 11ימי עבודה וקיבלה את מלוא משכורתה. לאור כל זאת, יש לדחות את תביעתה לפ"פ והודעה מוקדמת, או לחלופין יש לדחות את התביעה משהיא גרמה נזקים הנעים בין 000,30-000, 25ש"ח ובכל מקרה יש לקזז כל שיפסק לזכותה מערך הנזקים. בדיון במעמד הצדדים חזרה התובעת על עילות התביעה. בהתייחס לטופס החיש-גד שפדתה, טענה כי לא קיבלה הוראות לגבי הדרך שבה היא צריכה לנהוג עם הזכיות כפי שנטען בכתב ההגנה. לגבי ההמחאות שחזרו בלא שנפרעו, טענה כי התקשרה לנתבע וזה נתן לה אישור לקבל את ההמחאות לאחר בדיקת ת.ז. וכך עשתה. התובעת טענה כי ההצעה לגבי החנות ברח' פנקס התייחסה לחצי משרה ולכך לא היתה מוכנה להסכים והנתבע הבטיח למצוא לה עבודה אחרת, אך משלא הצליח - נתן לה את מכתב הפיטורין כדי שתקבל דמי אבטלה. התובעת טענה כי לא היו חוסרים בקופה; ואם היו כאלה - היא עצמה כיסתה אותם מיוזמתה. עוד טענה כי כשגרה לא היתה ספירת קופה בעת שהחליפה את העובד של הבוקר, אך היא על דעת עצמה היתה עושה בדיקת קופה בצהריים. התובעת הכחישה בח.נ. כי נעדרה לפחות 25יום במהלך תקופת עבודתה ונתנה אישור לגבי העדרות של 5ימים סה"כ, מתוכם 3ימי מחלה בלא אישור. כמו כן אישרה כי ב- 3חודשים ראשונים לעבודתה עבדה 5ימים בלבד אף שהמשרה שלה היתה 6ימים בשבוע. התובעת הכחישה טענה כאילו לקחה לכיסה עודפים אם היו בקופה. הנתבע מצידו טען כי לא פיטר את התובעת, אלא הודיע לה כבר בחודש 11/95כי הזכיון שלה מחברת 'אוריינט קולור' עומד להפסק ועקב כך החנות תסגר; וכי שני העובדים היו מודעים לכך. הנתבע טען עוד כי התובעת סירבה לעבור לעבוד ברח' פנקס ואילו העובד של הבוקר ממשיך לעבוד שם עד היום בתנאים אף טובים יותר. לטענתו, התובעת לא ביצעה בדיקה של ההמחאות, אחרת היתה מגלה שאין התאמה לת.ז. משהתברר שאלו המחאות גנובות. כמו כן ידעה התובעת שכרטיס חיש-גד, שלא מגורד בנוכחותה וערך הזכיה שלו עולה על 100ש"ח, חובה עליה להתקשר ולבדוק , אך היא לא עשתה כך. הנתבע ייחס לתובעת גם את החסר שהתגלה בחודש 12/95בבדיקה אקראית של קופות החיש-גד והלוטו. בחקירתו אישר כי למרות החשד שהוא מעלה כלפי התובעת לגבי החוסרים בחנות, לא הגיש נגדה תלונה במשטרה או תביעה שכנגד. כמו כן אישר כי לא הביא ראיה לתמוך את הטענה לגבי החוסרים משלא נדרש לכך ע"י בא-כוחו. לגבי מכתב הפיטורין, טען כי זהו מכתב שהתובעת הכינה לצורך קבלת דמי-אבטלה ולכן חתם עליו. להלן החלטתנו:נ- באשר לפדיון חופשה: התובעת דרשה פדיון 10ימי חופשה בגין תקופת עבודתה שהשתרעה על פני שנה. מתוך גירסת הנתבע בכתב ההגנה עלה שהתובעת ניצלה כביכול מעל 20ימי חופשה. לאחר ששמענו את העדויות, הגענו למסקנה כי אכן ב- 3חודשים ראשונים לעבודתה נעדרה 6ימים (כפי שנטען בסעיף 14ב' לכתב ההגנה), כאשר עבדה 5ימים בשבוע וקיבלה שכר מלא. כמו כן אישרה התובעת כי נעדרה 5ימים עקב ארועים בהם השתתפה ועקב מחלה. מכאן, שהתובעת מודה בהעדרות של 11ימים בתשלום ולכן אין כל יתרה של ימי חופשה לזכותה. באשר לטענת הנתבע כי ניצלה מעל 20יום, אין בפנינו כל ראיה תומכת. הנתבע לא ניהל פנקס חופשות או רישום כלשהו על נוכחות. גם העדים מטעמו, שהעידו כי החליפו את התובעת יומיים שלושה כל אחד, לא ידעו לפרט מתי היו אותם העדרויות וממילא אין בעדותם כדי לבסס העדרות מעבר לימים שהתובעת אישרה. באשר לפיצויי פיטורין והודעה מוקדמת: התובעת טענה כי פוטרה והסתמכה על מכתב הפיטורין מיום .30.1.96מתוך העדויות עלה כי התובעת קיבלה הודעה עוד באמצע 11/95על כוונת הנתבע לסגור את החנות ברח' איבן-גבירול בו עבודה בסוף חודש .12/95 התובעת טוענת כי לאחר סגירת החנות אמר לה הנתבע להמתין עד סוף חודש 1/96כדי שיוכל להעסיק אותה בחנות חדשה שהוא עומד לפתוח, זאת לאחר שדחתה הצעתו לעבוד בחצי משרה בחנות שהוא מנהל ברח' פנקס. התובעת טוענת כי בסוף החודש דרשה את שכרה בגין חודש ההמתנה והנתבע סירב לשלם ואז ביקשה לקבל את מכתב הפיטורין לצורך לשכת התעסוקה והיא מוסיפה כי המשיכה להיות בקשר עם הנתבע עד 8.2.96כאשר נודע לה באופן סופי כי הוא לא ימשיך להעסיקה. הנתבע מצידו מכחיש, כאמור, את טענת הפיטורין; וטוען כי חתם על המכתב שהתובעת הציגה לו משאמרה שהוא נועד לצורך קבלת דמי-אבטלה. הנטל להוכיח את טענת הפיטורין היה מוטל על התובעת והיא לא עמדה בו; זאת הן מהטעם שאישרה שקיבלה את הפיטורין ב- 30.1.96כדי לפנות ללשכת התעסוקה, כאשר במקביל עד 8.2.96עדיין היתה במו"מ עם הנתבע לגבי המשך העסקתה; והן מהטעם שטענת הנתבע כי הציע לתובעת לעבור לעבוד בפנקס, כפי שהציע לעובד האחר שעבד במשמרת בוקר ברח' איבן-גבירול באותו היקף משרה, לא נסתרה. לאור זאת, אנו מגיעים למסקנה כי דין תביעתה של התובעת לפ"פ ותמורת הודעה מוקדמת להדחות. באשר לדמי-הבראה: זכותה של התובעת בענין זה לא הוכחשה. התובעת זכאית על כן לדמי הבראה בסך 000, 1ש"ח כתביעתה. באשר לקופת-גמל: התובעת דרשה סכום של 260, 1ש"ח מבלי שניתן פירוט בכתב התביעה או בעדותה לגבי מקור הזכות כפי שטען ב"כ הנתבע בסיכומיו. מכל מקום, הוכחשה הטענה כי התובעת עבדה בענף הצילום ונטען כי המדובר בחנות למכשירי כתיבה. לאור כל זאת, התביעה בגין עילה זו נדחית. באשר לטענת הקיזוז: הנתבע ביקש לקזז מכל סכום שיקבע את החוסרים בסך 000,30-000, 25ש"ח. מתוך העובדות שהוכחו בדיון בפנינו, הגענו למסקנה שלכל היותר הוכח בפנינו כי התובעת הפרה את חובת האמון שהיתה חבה למעביד בהתייחס לסכום ההמחאות שקיבלה בלא בדיקה ראויה בסך 500ש"ח ולגבי פרעון טופס החיש-גד אף הוא בניגוד לנוהלים בסכום של 500ש"ח. לגבי יתר הסכומים - אין בפנינו, מלבד חשדות, כל ראיה אשר יש בה כדי לקשור את החוסרים לתובעת. אשר על כן, סכום החוסרים בסך 000, 1ש"ח שנגרמו בעטיה של התובעת יקוזזו מסכום דמי ההבראה בסך 000, 1ש"ח. לסיכום: בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. ניתן לבקש רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15יום מיום קבלת פסה"ד.פיטורים