גרסת התובע לגבי נסיבות הפיטורים היא, שבתאריך 29.12.93, שהוא יום שישי בשבוע, בו בד"כ לא עובד התובע, אמר לנתבע, שביום א' יש אזכרה לאחיו. ביום ב' חזר התובע לעבודה, אך הנתבע אמר לו לקחת את הכסף וללכת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים עקב היעדרות מהעבודה בשל אזכרה: .1התובע עבד אצל הנתבע בעבודות נקיון בצרכנית "עזרה ואחווה" בבני-ברק מתאריך 17.9.92ועד לתאריך .29.12.93 .2התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ופדיון ימי הבראה. .3פיצויי פיטורים א. על פי גרסת התובע פוטר מעבודתו. ב. גרסת התובע לגבי נסיבות הפיטורים היא, שבתאריך 29.12.93, שהוא יום שישי בשבוע, בו בד"כ לא עובד התובע, אמר לנתבע, שביום א' יש אזכרה לאחיו. ביום ב' חזר התובע לעבודה, אך הנתבע אמר לו לקחת את הכסף וללכת. הנתבע לקח מהתובע את מספר הטלפון שלו ואמר לו שכשהמצב יסתדר, הוא יתקשר אליו. יש לציין, כי על פי יומן שנת 1993, ה- 29.12הוא יום רביעי בשבוע ולא יום שישי בשבוע, כפי שהעיד התובע. ג. גרסת הנתבע שונה בתכלית. על פי גרסת הנתבע איים התובע לא פעם, שאם לא יקבל העלאה בשכרו - יעזוב. כך היה לפני שעזב, אלא שבפעם זו, לא בא לעבודה, לא ב- 1לחודש ולא ב- 2לחודש. כעבור מספר ימים התקשר התובע ושאל בנושא ההעלאה בשכר. הנתבע לא הסכים להעלות לתובע את שכרו. ד. התובע, על אף שהכחיש גרסה זו של הנתבע, אישר שדרש תוספות שכר (עמ' 2שורות 29-28). התובע אף אמר בחקירה הראשית, שדרש מהנתבע שכר של 7.5ש"ח לשעה, אך הנתבע אמר, שאין לו כסף. (עמ' 2שורות 21-20). ה. התובע ביקש בשלב מסוים לחזור לעבודה תמורת 6ש"ח בלבד לשעה (עמ' 3שורות 10-7). מנתון זה ניתן ללמוד, שנושא השכר אכן היה ברקע סיום העבודה. ו. בגרסת הנתבע לגבי התפטרות התובע, תמכה הגב' מלאך מרים, שהיתה עורכת החשבונות במקום (עמ' 6שורות 7-5). ז. גם יו"ר ועד העובדים מר דוידוביץ תמך בגרסת הנתבע לגבי התפטרות התובע (עמ' 6שורות 23-19). ח. גרסת התובע לגבי פיטוריו, נסתרה על ידי הנתבע ועדיו, והותירה ספק ממשי. ספק זה פועל לרעת התובע, שהוא "המוציא מחברו". ט. לאור נתונים אלה, תביעת התובע לפיצויי פיטורים נדחית. .4פדיון חופשה א. עפ"י גרסת התובע לא קיבל חופשה בתקופת עבודתו. ב. גרסת הנתבע היא שהתובע קיבל חופשה בשכר בחול המועד פסח, בחול המועד סוכות ובשאר הימים על פי נ/.1 ג. בגרסה זו תמכה עורכת המשכורות לגבי חול המועד פסח וחול המועד סוכות (עמ' 5שורה 31,29). ד. התובע הכחיש טענה זו, ואף טען, שלא קיבל שכר עבור ימים אלה, אך העיד, שאיננו יודע, אם בחודש ניסן ובחודש תשרי קיבל משכורת פחותה (עמ' 3שורה 17). ה. התובע הודה שבימים אלה בד"כ לא עבד. .5חישוב פדיון החופשה א. מספר ימי העבודה מספט' 92ועד מרץ 93הוא 143(22X6.5). ב. מספר ימי העבודה מאפריל 92ועד דצמ' 93הוא 198(22X9). ג. 8 = 14x143 240 11 = 14x198 240 91 = 8+ 11 71 = 2(מנוחה שבועית) - 19 1 = 16- 17 23 = 4882 = 792+ 911+ 1181 90 ד. הנתבע ישלם לתובע פדיון חופשה בסך 32ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 29.12.93ועד התשלום בפועל. .6פדיון דמי הבראה א. מוסכם שהתובע לא קיבל דמי הבראה. ב. לטענת הנתבע יש לעשות חישוב דמי הבראה רק על בסיס חצי משרה. ג. התובע העיד, שעבד לאחרונה בין השעות 22.00-.15.00 ד. העד דוידוביץ העיד, שהתובע עבד בין השעה 22.30-.17.00 ה. הגב' מלאך העידה, שעובדי אחה"צ עבדו כ- 4.5שעות. (עמ' 5שורה 29). ו. הנתבע העיד שנתן אמון בעובדים לגבי מספר השעות שרשמו כשעות עבודה (עמ' 3שורה 31-29). ז. העדפנו לקבל את עדות העד דבידוביץ, שקבע שהתובע עבד 5.5שעות אחה"צ וביום לא עבד. עפ"י נתון זה, עבד התובע 5.5שעות ממשרה של 9שעות כלומר % 61משרה. ח. אילו עבד התובע במשרה מלאה במשך 16חודשים, היה זכאי לימי הבראה לפי החישוב הבא: 2 = 6x4/12 סך הכל ימי ההבראה שזכאי להם התובע : 7 = 2+ 5 ט. כבעל משרה של % 61בלבד, זכאי התובע לדמי הבראה לפי החישוב הבא : 72.4 = % 61x7 י. דמי ההבראה באותה תקופה הסתכמו ב- 165ש"ח כולל מע"מ, וללא מע"מ 141ש"ח. יא. סך הכל דמי ההבראה המגיעים לתובע : 602.07ש"ח = 4.27x141 יב. הנתבע ישלם לתובע סכום זה של 602.07ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתאריך 29.12.93ועד התשלום בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובע את הסכום הנקוב בסעיף 5ד' לעיל. יג. טענת הנתבע, שהתובע נטל מצרכים מבלי לשלם בגינם, וכי יש לקזז סכומים אלה מסכום דמי ההבראה המגיעים לתובע, לא הוכחה כלל ועיקר. הנתבע לא פרט אלה פריטים לקח ולא שילם בגינם, מה מחיר הפריטים וכיו"ב. .7בנסיבות הענין כל צד ישא בהוצאותיו. .8אני מתנצל על העיכוב במתן פסק הדין. .9כל צד זכאי לבקש רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15יום מתאריך המצאת פסק דין זה.פיטוריםהשעיה