פיצוי על הפקעה - סמכות עניינית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על הפקעה - סמכות עניינית: 1. בקשה מטעם המבקשות (הנתבעות בת.א. 1022/98 להלן : התובענה) להורות על מחיקת התובענה בגין חוסר סמכות עניינית של ביהמ"ש אליו הוגשה. בכתב התביעה טוען התובע כי על-פי התכנית - ת.ב.ע. 3801 - הופקעו חלקים מחלקתו (חלקה 2 בגוש 30284), וכתוצאה מכך ומביצועה של התכנית נגרמו לו נזקים. 2. את עילות התביעה בתובענה ניתן לחלק כדלקמן : א. תביעה לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין. ב. עילה נזיקית של הפרת חובה חקוקה ע"י הרשות המפקיעה. ג. תביעה הנוגעת לפגיעות ע"י תוכנית, שלא על דרך הפקעה. ד. תביעה נזיקית בגין מטרד ו/או אופן ביצוע עבודות שבוצעו לאחר הפקעת המקרקעין שבאה עקב תכנית בנין עיר. אדון בעילות כסדרן: 3. ההפקעה לעניין ההפקעה - הנטענה בס"ק א לסעיף 2 בכתב התביעה - הבעלים של השטח שהופקע זכאי לקבל פיצויים לפי סעיף 9 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) כאשר ביהמ"ש המוסמך הוא המחוזי (ע"א 199/82 סניטובסקי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ פ"ד לט(1) 225, 234). 4. הפרת חובה חקוקה ב"כ המשיב טוען כי עילת התביעה הנזיקית בגין הפרת חובה חקוקה ע"י עיריית ירושליים מצדיקה הגשת התביעה לבימ"ש זה. ככלל, ניתן להגיש תביעה עצמאית לפיצויים בגין נזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובה חקוקה ע"י הרשות המפקיעה, על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. התביעה יכול שתתבסס על מחדל בתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת, לפי סעיף 9א לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור התשכ"ד1964-. בתביעה כזו סמכות השיפוט העניינית קנויה לבימ"ש השלום או לבימ"ש המחוזי בהתאם לסכום התביעה כאמור בסעיפים 51(א)(2) ו40-(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. עם זאת במידה ונכרכה התביעה לפיצוי כאמור עם תביעה לפיצויים, המוגשת על פי סעיף 9 לפקודת ההפקעה, תהא סמכות השיפוט לביהמ"ש המחוזי שאליו יש להגיש התביעה לפי סעיף 9 לפקודה הנ"ל (ראה בעניין זה : א' קמר דיני הפקעת מקרקעין (מהדורה חמישית) בעמ' 216.) 5. פגיעה ע"י תכנית שלא על דרך הפקעה תביעות הנוגעות לפגיעה ע"י תכנית, שלא בדרך הפקעה, במשמעות סעיף 197 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה1965- יש להגיש לועדה המקומית לתכנון ובניה. לפי סעיף 198 לחוק הנ"ל ניתן להגיש ערר על החלטתה של ועדה זו לועדת ערר ובנקודה משפטית ניתן לערער על החלטתה של האחרונה לבית המשפט המחוזי. אציין כי בסעיף 197(ב) לחוק הנ"ל קבועה התקופה בה יכולה תביעה כזו להיות מוגשת למשרדי הועדה המקומית. בענייננו לא צויין בכתב התביעה מתי נכנסה לתוקף התכנית הרלבנטית אך הדבר ישליך על האפשרות להגיש תביעה בנושא זה גם בפני הרשות המוסמכת. 6. מטרדים העילה הנוגעת לעניין מטרדים ו/או אופן ביצוע העבודות בכביש לאחר ההפקעה - הינה היחידה הנתונה לסמכותו העניינית של בימ"ש זה. בכל שאר העניינים אין בימ"ש זה יכול לדון מחמת חוסר סמכות עניינית. 7. לעניין יתר הסעיפים קובעת תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984- כי על אף שבית המשפט רשאי לדחות תובענה בגין חוסר סמכות, הרי ש"לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית המשפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט" (ס"ק ב לתקנה). בענייננו בתביעתו של התובע משמשות בערבוביה עילות משפטיות שונות. כמו כן שוררת אי בהירות לעניין האבחנה בין הנזקים שהתובע מייחס להפקעה לכאלה שנגרמים עקב התכנית כאמור. לאור כל האמור לעיל אני מורה בזאת כי המשיב (התובע) יגיש כתב תביעה מתוקן בו יוותרו בתובענה המוגשת לביהמ"ש הזה אך הסעיפים ג, ו, ז, ו-ח לסעיף 2 בכתב התביעה. כמו כן תפורט בו מסכת העובדות הנוגעת אליהם בלבד. כתב תביעה מתוקן יוגש עד 30.6.98. לעניין נתבעת 2, יהא על המשיב (התובע) לבחון אפשרויותיו לאור האמור בפיסקה 5 של החלטה זו. תיקון כתב הטענות כאמור נדרש למניעת סירבול וביזבוז זמן התדיינות יקר. אציין כי קיימת אי בהירות לעניין ס"ק ח לעיל כיוון שלא עולה מכתב התביעה האם מדובר בנזק לגדר שבתחום השטח שהופקע ו/או שהנזק הנטען נגרם לה כתוצאה מההפקעה או כתוצאה מאופן ביצוע העבודות. התובע יבהיר נקודה זו בכתב התביעה המתוקן ולאור הבהרתו ייקבע האם יימחק הסעיף. לעניין המחלוקות שאינן מתאימות להיות נידונות בביהמ"ש הזה יוכל התובע להגיש תביעותיו לערכאות המוסמכות כפי שפורטו לעיל. המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסך 800 ש"ח + מע"מ. סכום זה נושא הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. סמכות ענייניתקרקעותפיצוייםהפקעה