פיצוי על רכב שנגנב מהמוסך

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על רכב שנגנב מהמוסך: 1. הנתבעים הינם בעלים של מוסך בירושלים. התובע מסר את רכבו לנתבעים לביצוע תיקון, הרכב נגנב בעת שהיה במוסך ועל כן דורש התובע שישלמו לו את ערך המכונית ונזקים נוספים. הנתבעים טוענים כי נהגו במכונית מנהג רגיל, לא התרשלו במאומה ועל כן אינם חייבים בתשלום. 2. להלן ממצאים עובדתיים עיקריים: (א) התובע היה בעלים של רכב פיג'ו 505 מספר רישוי 6355681. (ב) התובע היה לקוח קבוע של הנתבעים. בחודש אוגוסט 1995 תיקנו הנתבעים את הרכב תיקון גדול. ברכב התגלו תקלות נוספות ולכן הזמין התובע את הנתבע 1וזה בא אל ביתו ביום ד' 6.9.95, קיבל את המפתחות והסיע את המכונית למוסך (ראה נ/1, נ/2). (ג) בימים ד',ה' טופל הרכב במוסך ובסוף יום ה' הסתבר כי יש צורך בטיפול נוסף ועל כן הודיע הנתבע 1 לתובע כי הרכב ישאר במוסך לטיפול הנוסף. כמו כן, הודיע הנתבע 1לתובע כי בשל לוח הזמנים שלו יטופל הרכב במוסך רק ביום א' 10.9.95. (ד) ביום ו' 8.9.95, היה עומס במוסך ולפיכך הוצא רכבו של התובע והוחנה ע"י הנתבע 2 במפרץ החניה מול המוסך ומחוץ לו, עם עוד כלי רכב. (ה) באותו יום, 8.9.95 בשעה 00: 14 לערך, החזיר הנתבע 2 את כל כלי הרכב אשר בטיפולו אל תוך המוסך ולא שם לב במיוחד לרכב התובע. (ו) ביום א' בבוקר 10.9.95, הגיע גם הנתבע 1 למוסך ורצה לטפל ברכב אך לא איתר אותו. באותו יום הוגשה תלונה במשטרה (עמ' 3) על גניבת הרכב. בשל דבריו של הנתבע 2 הסיקו הצדדים כי הרכב נגנב בעת שחנה במפרץ החניה ממול המוסך ביום ו'. (ז) במפרץ החניה לא נמצאו סימני פריצה לרכב כגון שברי זכוכית. 3. בין הצדדים נפלו שתי מחלוקות עובדתיות אף שהשלכתן על המסקנות והתוצאות בתיק זה אינן ממשיות, בדעתי להכריע בהן. (א) המועד בו הועבר הרכב למוסך התובע טוען כי הרכב הועבר למוסך ביום 7.9.95. ואילו הנתבעים טוענים כי הרכב הועבר ביום .6.9.95 מאחר ובמוסך יש רישום מסודר על כניסת מכוניות נ/1, נ/2, קיבלתי לעיל את גירסת הנתבעים. ממילא, מודים הנתבעים כי הרכב נגנב כאשר היה בשליטתם ביום .8.9.95ל פיכך, אין למחלוקת זו וההכרעה בה נפקות ממשית. (ב) שאלת המפתח הנתבע 2 טוען כי החנה את הרכב מחוץ למוסך, נעל אותו ותלה את המפתח על לוח המפתחות במוסך. המפתח הוצג על ידו לראשונה באופן פיזי רק בחודש נובמבר 97 (ת/3). התובע טוען כי המפתח שהוצג אינו המפתח שלו שכן הוא מסר לנתבע 1 צרור מפתחות וכן המפתח שהוצג, ת/3, אינו המפתח שלו והמפתח הרזרבי שנשאר אצלו (ת/4) שונה מ-ת/3. אני מעדיף את גירסת התובע בענין זה מהטעמים הבאים: (א) התובע היה ברור וחד בענין זה והסביר כי מסר צרור מפתחות. בבית המשפט הוצג מפתח בודד. (ב) מי שקיבל ממנו את המפתחות מהתובע ביום 6.9.95 היה הנתבע 1 שלא אמר דבר בענין זה, אף שניתנה לו הזדמנות לכך. (ג) הנתבעים לא טענו דבר בענין המפתח בכתב ההגנה והציגוהו רק לאחר שהתיק נקבע להוכחות. (ד) ב"כ הנתבעים נסמך על אימרה של הנתבע 2 במשטרה (נ/3). באותה אימרה אומר הנתבע 2 כדלקמן: "אני בעל מוסך ראנדן ברח' בעלי המלאכה 2. ביום שישי האחרון 8.9.95, בשעות הבוקר, קליינט בשם לב ישראל הביא את רכבו לתיקון אצלי במוסך, רכב מסוג פיג'ו 505 שמספרה .6355681 קיבלתי את הרכב והחנתי את הרכב מחוץ למוסך נעול כאשר המפתח אצלי. בסוף היום העובדים שלי הכניסו את כל הרכבים שהיו בחוץ, ליד המוסך, לתוך המוסך והיום בבוקר גיליתי שבעצם הרכב פיג'ו לא בתוך המוסך...". הנתבע 2 אמר אמנם שהמפתח אצלו אך לא הציגו כלל במשטרה ובאימרתו יש אי דיוק ברור, שכן אין חולק שהתובע לא הביא את הרכב ביום שישי אלא הרכב נכנס למוסך יומיים קודם לכן. לפיכך, האמירה על המפתח גם היא מפוקפקת ולא ברורה. 4. דיון שני חוקים רלבנטים לענייננו. האחד, חוק חוזה קבלנות. השני, חוק השומרים. סעיף 6 לחוק חוזה הקבלנות תשל"ד- 1974 דן במקרה של אובדן הנכס בו נעשית המלאכה או העבודה כשהוא בידי הקבלן. "קבלת הנכס והעברת הסיכון 6(א) ... (ב) אבד או ניזק הנכס בעודו בידי הקבלן - 1. אחראי הקבלן לענין חוק השומרים תשכ"ז-1967, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו". סעיף 2לחוק השומרים קובע את אחריות השומרים. סעיף 2(ב) לחוק זה קובע: "שומר שכר אחראי לאובדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב תוצאות שלא היה עליו לחזותם מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אובדן הנכס או ניזקו נגרמו שלא ברשלנותו". שתי דרגות לשומר שכר: (א) אחריות מוגברת; (ב) אחריות מופחתת למקרה שהשמירה טפלה להחזקה; האחריות המוגברת קרובה לאחריות מוחלטת (ראה ת.א (ת"א) 2038/81 גוטקס נ' קאן, פסקים מחוזיים תשמ"ד (ג), 172, .174 וכן ת.א. (ת"א) 3489/83 הלבנון נ' נפתלי, פסקים מחוזיים תשמ"ה (ב), 441, 449). האחריות המופחתת מעבירה את נטל ההוכחה לנתבעים. נראה לי כי האחריות חלה על הנתבעים בין בדרגה הראשונה ובין בדרגה השניה. 5. הנתבעים קיבלו את המכונית לתיקון. הם הסיעו אותה מבית הלקוח, היא היתה ברשותם במשך מספר ימים והם טיפלו בה והיא נגנבה ואבדה. הדבר היה כאשר הוציאו את הרכב מהמוסך והחנו אותו ליד המוסך. כדי להשתחרר מהאחריות המוגברת על הנתבעים להראות - (א) כי הגניבה היתה בנסיבות שלא יכלו לחזות אותם מראש. (ב) כי הגניבה היתה בנסיבות שלא יכלו למנוע תוצאותיה. התנאים הם תנאים מצטברים. הפטור, במקרה זה, יחול רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן ובנסיבות מיוחדות ובלתי נצפות. מי שמחנה רכב מחוץ למוסך יכול לצפות כי הרכב יגנב. גניבות רכב הן דבר נפוץ בארצנו וכל אחד צפוי לגניבה. הנתבעים יכלו למנוע את הגניבה לו היו דואגים כי הרכב יהיה בתוך המוסך או יהיה פיקוח נאות על המפתח, דבר שלא התקיים. 6. גם אם חלה על הנתבעים אחריות מופחתת, עובר נטל ההוכחה עליהם שלא התרשלו. הנתבעים לא הרימו נטל זה. איננו יודעים בוודאות מה קרה באותו בוקר. כל שהנתבע 2אומר הוא שהוציא את הרכב, החנה אותו במפרץ ממול וביום א' בבוקר לא מצא אותו. עצם העובדה כי לא נתן דעתו כלל לרכב בסוף היום מלמדת כי לא נתן דעתו על המכונית וכיצד זה יוכיח שלא התרשל. מאחר והנתבע 2איננו יכול לומר מה בדיוק קרה עם הרכב, הוא לא הרים את הנטל המוטל עליו. במקום החניה לא נמצאו סימני פריצה כגון זכוכיות האופיינים לרכב פרוץ. מכאן קל יותר להסיק כי הרכב לא ננעל או שחלונותיו נשארו פתוחים או שהמפתח היה תקוע במתנע. 7. לאור האמור לעיל, חבים הנתבעים כלפי התובעים על אובדן המכונית. 8. הנזק התובע הצהיר על שווי הרכב בעדותו ושוויו הוכח גם עפ"י המוצג ת/2. כיוון שמדובר ברכב פיג'ו 505 אוטומטי עם מזגן - שוויו 900, 14 נכון לספטמבר .1995 עם זאת, אני מקבל בענין זה את טענת ב"כ הנתבעים כי הרכב היה בעייתי, תוקן בהוצאות ניכרות והיו בו עוד בעיות שהצריכו תיקון. לפיכך, אני מעמיד את שוויו על סך 500, 13 ש"ח (ערך ספטמבר 1995). התובע טוען כי היו לו הוצאות נסיעה במוניות בסכומים ניכרים אך לא הציג קבלות בענין זה. לפיכך, הנזק המוכח הינו 500, 13 ש"ח (ערך ספטמבר 1995). 9. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע 500, 13 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה מיום 10.9.95 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישאו הנתבעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 2 ש"ח + מע"מ. סכום ההוצאות ושכר טרחה נושא הצמדה וריבית מיום פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל (סכום ההוצאות הופחת בשל ההחלטה מעמ' 2 לפרוטוקול). מוסךרכבפיצוייםגניבת רכב