מה הדין בסוגיית פשיטת רגל של תובע פיצויים בתאונת דרכים ? ההלכה הקבועה בדין, לעניין חלוקת כספי פיצויים, המגיעים לפושט רגל בגין תאונת דרכים ולפי הפלת"ד, בין פושט הרגל לקופת הכינוס, קבועה בע"א 38/68 הנאמן בפשיטת רגל של ידידיה ראובן (יוסף עברון עו"ד) נ' ידידיה ראובן וכנ"ר, פ"מ כב(2) 141. בעניין עברון נקבע כדלקמן: " נשאלת איפוא השאלה אם תביעת נזיקין על נזקי גוף, הכוללת תביעת פיצוי לא רק על כאב וסבל אלא גם על הוצאות ממשיות כמו הוצאות רפואיות ועל הפסד השתכרות, (ההדגשה שלי כ.מ.), היא ממין התביעה העוברת לנאמן, כולה או מקצתה. לדעתי, התשובה היא שלילית, והדבר עולה בפשטות מלשון הסעיף ומשמעות הביטויים המופיעים בו. המונח נכס בפקודת הנזיקין משמעותו הרבה יותר מצומצמת ממשמעותו בפקודת פשיטת הרגל. כאמור, מה שעובר לנאמן הוא נזק ממון שנגרם לנכסי פושט-הרגל, כלומר - למקרקעיו ולמיטלטליו, ולא לגופו. הפסיקה האנגלית, אשר ללא ספק שימשה יסוד להוראה הנדונה, תומכת בדעה זו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. בפסקי-הדין של הרוב במשפט המנחה הנ"ל, [BECKHAM V. DRAKE, ]1 חוזרת ונשנית הדעה, בנוסחאות שונות, כי זכות תביעה על נזק שנגרם לגופו של פושט-רגל היא זכות אישית שאינה עוברת לנאמן...אין כל ספק כי הזכות לתבוע על נזק לגופו, לשמו הטוב או לרגשותיו של פושט-הרגל אינה עוברת לנאמן". "...לבסוף, ענין פיצולה של זכות התביעה, שכונס הנכסים הרשמי טוען לו. לדעתו, מן הראוי לפחות להבדיל בין ראשי הנזק ולקבוע כי רק הסכום המגיע בגין כאב וסבל שייך לפושט-הרגל, משום שהנושים אינם צריכים להיבנות מסבלו כקרבן תאונה. אך הדין צריך להיות שונה לגבי שאר סעיפי הפיצוי שיש בהם הפסד ממון, כמו הוצאות ריפוי והפסד השתכרות. מה שהוציא פושט-הרגל על ריפוי הוציא מכספי הנושים, והפיצוי על אבדן כושר עבודה כמוהו כשכר שעליו הוא מפוצה. שכר זה היה שייך לנאמן מכוח סעיף 37 (א) לפקודת פשיטת הרגל והנאמן היה צריך להקציב לו משם כסף מתאים למחייתו ולמחיית בני ביתו, כאמור בסעיף 55 של הפקודה, כך הפיצוי על הפסד השכר צריך לעבור לנאמן לזכות הנושים; ואם אין לפושט-הרגל אמצעי מחיה - יבוא על סיפוקו על-ידי הקצבה מתאימה מתוך הנכסים שבפשיטת-הרגל... לדעתי, הדבר איננו כך, אף שהטענה אינה נטולת הגיון. מנוסח הסעיף עולה ברורות כי המחוקק העביר לנאמן רק זכות תביעה על עוולה הגורמת נזק ממון לרכוש. משמע, שדמי נזק מכל סוג שהוא המגיעים בשל עוולה הגורמת נזק לגוף אינם עוברים לנאמן ונשארים בידי פושט-הרגל. גורם אותו מעשה נזיקין נזק לגוף ולרכוש גם יחד, נוצרות שתי עילות תביעה נפרדות, שניתן לתבוע כל אחת מהן לחוד. במקרה כזה, פסקו בתי-המשפט באנגליה, עילת התביעה בשל נזקי הגוף נשארת בידי פושט-הרגל הניזק ועילת התביעה בשל נזקי הרכוש עוברת לנאמן, והם יכולים לתבוע כל אחד את שלו בנפרד או ביחד..." פיצוייםתאונת דרכיםפשיטת רגל