פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה: .1בתביעה שהוגשה ע"י התובע נגד הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975, נטען כי ביום 8.3.93בשעה 13: 20בשעה שנהג, במסגרת עבודתו, באוטובוס "אגד", בכביש דיר אל אסד, תוך קפיצת האוטובוס על גבנונית בכביש (להלן: "פסי האטה"), קיבל התובע מכה חזקה בגבו ונפגע. אירוע זה תואר כ"תאונת דרכים". הנתבעת שללה את טענת התובע שארעה לו תאונת דרכים מהטעם העיקרי שהתאונה כפי שתוארה ע"י התובע, אינה אפשרית מבחינה טכנית - לא עפ"י תנאי הדרך, לא עפ"י התיאורים השונים שמסר התובע וגם לא עקב הכיסא המיוחד עליו ישב בעת הנהיגה באוטובוס. פסק דין זה עוסק בשאלת החבות בלבד. .2בתצהיר עדות ראשית שמסר התובע סיפר כי בנסיעתו באותו יום היה בדרכו חזרה מדיר אל אסד לכרמיאל, כשהאוטובוס היה ריק מנוסעים, ובנוסעו בכביש הפנימי של הכפר, עבר פסי האטה שנבנו בכביש במטרה להאט את נסיעת כלי הרכב. על אף שנזהר בדרך, כאשר עבר את פס ההאטה האחרון "קפץ האוטובוס ועמו גם אני באופן שעפתי כלפי מעלה והצידה. מאחר והאוטובוס היה בנסיעה לא נחתתי טוב... נפלתי חלקי על המושב וחלק מחוצה לו." .3ב"כ הנתבעת חקר את התובע על הגירסאות השונות שמסר לאופן אירוע התאונה, וביקש ללמוד מכך כי אין להאמין לתובע בתיאור האירוע וכי יש להתייחס לדבריו בזהירות ובחשדנות מאחר והוא בעל דין שמסר עדות יחידה בתביעתו, בעל אינטרס מובהק לתוצאות המשפט. .4אודה שהשאלה העומדת להכרעה קשה לא רק בגלל העובדה שהאירוע היה אירוע ללא עדים זרים והיחיד שיכול לתארו הוא התובע - ולכן נמנה על אותם מקרים של תאונה עצמית המחייבים בדיקה וחקירה קפדנית לבל יווצר מצב של תאונות מבוימות וכיוצ"ב. הקושי נובע גם מכך שהוצגו ע"י הנתבעת נתונים אובייקטיביים, כביכול, לתמוך בטענתה שאין אפשרות טכנית או פיסיקלית לאירוע שתואר ע"י התובע. בחוות דעתו של אינג'ינר אלי קרסני, הוצגה הדעה שטענת התובע כי הוקפץ ממושבו אינה מתיישבת עם המדידות והניסויים שבוצעו בשטח וכך גם טענתו שהועף ממושבו ונחת כשחצי גופו מחוץ למושב לא נראית אפשרית בתנאי הנסיעה שתוארו ע"י התובע - שנסע בנסיעה איטית ובזהירות. גם בחוות דעתו של מר אורי עוז סמנכ"ל חברת אספיר בע"מ העוסקת בהרכבה, טיפול ומתן שירות לכיסאות הידראוליים ופנאומטיים לאוטובוסים, משאיות ורכבים כבדים, תואר כי בנהיגה זהירה ואיטית אין אפשרות לקפיצה והינתקות הנהג מהכיסא - אפשרות כזו קיימת רק אם נגרם לאוטובוס נזק כתוצאה מתאונה או נפילה משמעותית מגובה. .5בעדותו של התובע בפני התרשמתי כי הוא דובר אמת בתיאור אירועי התאונה. אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעת כי התובע מסר גירסאות שונות לתיאור הארוע ולכן אין לתת בו אמון. דווקא המסמכים הרפואיים מעידים כי יום למחרת האירוע נבדק התובע ע"י רופא (נ/1) בפניו התלונן על כאבים בגב תחתון שהחלו בזמן עבודתו "באי סדירות בכביש". ב- 9.3.93נשלח לצילומי רנטגן וקיבל 9ימי העדר כושר עבודה כי נמצאה רגישות באיזור עמוד גב מותני עם הקרנה לעכוז וירך ימני. גם בהודעה על פגיעה בעבודה מ-26.3.93, המסמך נ/3, מתואר אירוע בו נסע התובע בכפר ומש"נכנס עם האוטובוס בתוך בור, מיד הרגיש כאבים בגב" - אין למצוא הבדל מהותי בין התיאור שנרשם שם לבין תיאור פסי האטה שתוארו בעדותו של התובע, שכן בכל מקרה מדובר על הפרשי גובה, שגרמו לזעזוע שהביא לאירוע התאונתי. באותה מידה, אין סתירה בדברים שמסר התובע לד"ר ויסברוד לפיהם ארע המקרה בזמן "קפיצה על גבנונית כאשר התיישב בפתאומיות על העכוז משמאל ונפל ליד המושב" שכן הדברים תואמים את האמור בסעיף 4לתצהירו של התובע שלא נסתרו בחקירתו הנגדית, שלאחר הקפיצה נמצא כשחלקו על המושב וחלק מחוצה לו. תיאור הנפילה ליד המושב נעוץ, לדעתי, בפליטת קולמוס של ד"ר ויסברוד שכן התובע המשיך בנהיגה באוטובוס לכיוון כרמיאל, גם לאחר שחש כאבים בגבו התחתון, ולא היה שום אירוע טראומטי בנוסף לקפיצה האמורה. .6אין מחלוקת כי בכביש בו נסע התובע נמצאו פסי האטה סמוך למועד האירוע, ולאור תלונתם של נהגים שונים שנסעו באיזור, נשלח מכתב מ"אגד" ליו"ר המועצה המקומית דיר אל-אסד על הקשיים בהם נתקלים נהגים עקב פסי האטה (ת/1). עד התביעה מר מנחם נויביץ' שהוא אחד מחותמי המכתב ת/1, ששימש מנהל אגף התנועה באגד במועד הרלוונטי, הסביר כי בין הסיבות העיקריות למשלוח ת/ 1תלונות נהגים על דרך משובשת. מר קרסני, המומחה מטעם הנתבעת, אישר כי פסי ההאטה היו קיימים במועד התאונה. לדבריו, אין הבדל בגובה פסי ההאטה אלא אך ורק ברוחבם, דהיינו שאורך המעבר עליהם הוא יותר גבול ולכן מאחר והיו בשעתו יותר צרים הם נראו יותר גבוהים, כפי שהשתמע מעדותו של מר מילר רוני שנהג באוטובוס בעת הניסוי שנערך לבקשת הנתבעת והופיע כעד מטעם התביעה. מר מילר רוני הסביר כי במהלך הניסוי הוא נהג באוטובוס בתוך כפר דיר אל-אסד. לדבריו, הכביש כולו עבר שיפוץ, הוא הורחב, חלק מפסי ההאטה הורדו, חלק שוטחו ובעבר היתה כמות גדולה יותר של פסי האטה. מר מילר העיד כי במהלך הניסוי במהירות איטית הרגיש חבטה בחלק התחתון של הגב כי סרב לעשות ניסוי במהירות יותר גבוהה מאחר ולא רצה לסכן את עצמו מעבר לנדרש, גם בגלל תנאי הדרך וגם בגלל שבמהירות פחותה כבר הרגיש מעין חבטה בגבו (עמ' 21לפרוטוקול). עולה, איפוא, שהניסוי נעשה אמנם באותה דרך, אך מצב הכביש היה שונה. .7לדעתי יש הבדל בבחינת השאלה האם ארעה לתובע תאונה בעת השימוש ברכב או שארעה לו במקום אחר והוא מנסה ל"הלבישה" על רכב, לבין השאלה האם בהנחה שהתובע חש כאבים בגב תחתון במהלך נסיעתו שבאו לאחר קפיצת הרכב מעל פסי האטה, האם זהו אירוע תאונתי שנוצר עקב השימוש ברכב. בחקירתו הנגדית של התובע לא הוצגה בפניו אפשרות שהתאונה ארעה לו במקום אחר, אלא ב"כ הנתבעת התרכז בהעדר ההגיון ואי האפשרות לפי כללי הפיסיקה, לאירוע הנטען על ידו בגלל תנאי השטח, טיב הכיסא והמהירות האיטית בה נסע התובע במועד הרלבנטי. מקובלת עלי עמדת ב"כ התובע שאין להשוות בין תאונה, המתרחשת בזמן אמת, לבין ניסוי הנעדר גורם ההפתעה. גם מר קרסני לא שלל אפשרות שהנהג מרצונו יכול היה לזוז הצידה בעזרת רגליו. מאחר וגוף האדם אינו כחפץ שלא מגיב למכה או תנודה, יתכן וזו היתה הפעולה אותה ביצע התובע במועד נפילתו לאמצע המושב לאחר הקפיצה. איני מוצאת שיש סתירה בין אופן נהיגתו הזהירה של התובע לבין האירוע שתואר על ידו, ולא נשללה האפשרות שהתאונה ארעה דווקא בפס ההאטה האחרון, שכן על אף שהתובע ידע על קיומם של פסי האטה מנסיעתו באיזור, ומכך שהנסיעה היתה ביציאה מהכפר אליו נכנס קודם לכן, יתכן וסבר כי נסתיימו פסי ההאטה והמהמורות ולכן הגביר מהירותו והוא אמר: "אני עפתי כנראה בגבנון האחרון. אני פספסתי וכנראה בגלל שפספסתי אותו הייתי במהירות יותר מהירה וקיבלתי את המכה" (עמ' 23לפרוטוקול). לא נסתרה טענתו של התובע כי לאחר המקרה, נהג באוטובוס עד לסניף אגד בכרמיאל, והודיע לסדרן, בשם וליד פארס, שארעה לו תאונה וכי הוא מבקש להקדים ללכת לביתו. רק למחרת היום, משהגיע לעבודה וראה שהוא לא מרגיש את הרגל, ביקש להפסיק עבודתו ופנה לקופ"ח (עמ' 25לפרוטוקול). .8בבחינת מאזן ההסתברות, עומדת לזכותו של התובע, בנוסף לתיאור האירוע התאונתי בו נפגע, העובדה כי מבחינה רפואית לא ידע התובע במועד האירוע, את אשר נכון לו בעתיד שחייב בהמשך, לאחר כשלון הטיפול השמרני, ניתוח שבוצע ביום 21.12.93, במחלקה הנוירוכירורגית בביה"ח רמב"ם בגין פריצת דיסק. התובע העיד כי בדרך כלל לא סבל מכאבי גב, וכאשר הוצג בפניו הכרטיס הרפואי נ/4, שם מתואר כי ב- 20.1.88סבל מכאבי גב תחתון, אמר כי מקור הכאבים היה דלקת שהקרינה על הגב התחתון. אני מניחה כי למעט הרישום האמור, שנעשה כ- 5שנים לפני האירוע, לא מצאה הנתבעת רישומים רפואיים אחרים המעידים על כאבי גב תחתון ולכן אין לרישום זה משמעות לקביעת שאלת החבות, או לערער מהימנות התובע. .9אי לכך אקבע כי ביום 8.3.93בעת שנהג התובע באוטובוס תוך קפיצת האוטובוס על פס האטה בכביש ארעה לו תאונת דרכים. ההוצאות יהיו חלק מהוצאות המשפט. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב