פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח / פשיטת רגל לאחר תאונה קשה:

בדיון שנערך לפני ביום 24.10.12, נידונה בקשת החייב להכריז עליו פושט רגל וליתן צו הפטר על חובותיו.

עיקרי העובדות


החייב נפגע קשה בתאונת דרכים שאירעה ביום 17.8.09. בעקבות התאונה מונתה אחותו עו"ד כאפוטרופוס של החייב עפ"י צו מינוי מיום 17.1.10.
החייב יליד 1979 נשוי + 2 קטינים.
מצבו הרפואי של החייב קשה והוא מוגדר "צמח". עולה כי מבחינה רפואית מצבו זה קבוע ולא צפוי שיפור או שינוי.
אשת החייב אינה עובדת.
אין בידי הכונס הרשמי כל דיווח על הכנסות והוצאות התא המשפחתי.
מדו"ח המנהל המיוחד, מיום 15.3.12, עולה כי הכנסת החייב מקצבת מל"ל הינה כ 5,300 ₪.
בבקשה למתן צו כינוס מטעם החייב נטען, כי החייב ניהל עסק לעבודות עפר בסוף שנות ה 90 ועקב אי תשלום המגיע לו, בגין עבודות שביצע ללקוחות, נקלע העסק לקשיים כלכליים ולחובות.
ביום 8.11.10 הגיש החייב באמצעות אפוטרופסו בקשה למתן צו כינוס לנכסיו והכרזתו כפושט רגל.
ביום 1.2.11 הוצא צו כינוס, במסגרתו הושת על החייב תשלום חודשי, לטובת קופת הכינוס, בסך 700 ₪ החל מ 1.3.11, ומונה עו"ד ניצן שמואלי כמנהל מיוחד לנכסי החייב.
ביום 10.4.11 נעתר בית המשפט לבקשת המנהל המיוחד להעברת התשלום התכוף בסך 150,000 ₪, שנתקבל על חשבון כספי הפיצויים בגין תאונת הדרכים מאת חב' ביטוח אליהו, לקופת הכינוס.
ביום 23.6.11 הורה בית המשפט הנכבד על העברת הכספים הנ"ל לידי האפוטרופוס לצרכי טיפול בחייב.
ביום 20.7.11 ובעקבות בקשת החייב להפחתת סכום התשלום החודשי, הורה בית המשפט על מתן פטור לחייב, מהתשלום החודשי, למשך שישה חודשים ועד לקיום דיון בעניינו של החייב וגורל ההליך.
ביום 15.3.12 הגיש המנהל המיוחד דו"ח לקראת דיון בהכרזת החייב פושט רגל בו ציין, כי לא ניתן היה לקבוע כי יצירת החובות על ידי החייב הייתה בתום לב. כמו כן נוכח העדר התועלת בקיום ההליך המליץ המנהל המיוחד על ביטול ההליך.
ביום 2.4.12 התקיים דיון בהכרזת החייב פושט רגל במסגרתו הורה בית המשפט לחייב, להגיש דו"ח ובכללו תצהיר בדבר היווצרות חובותיו.
ביום 31.5.12 הגיש החייב את הדו"ח האמור בליווי תצהיר וכן בקשת הכרזה ומתן צו הפטר.
המנהל המיוחד סבר, כי נוכח מצבו הרפואי של החייב ניתן יהיה להכריז על החייב פושט רגל וליתן צו הפטר המותנה בהפקדת סך של 60,000 ₪ (מכספי הפיצויים בגין תאונת הדרכים), בקופת הכינוס.
לדיון שהתקיים בפני ביום 24.10.12 זומנו כלל הנושים של החייב.
נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך 3,326,046 ₪ (ללא תביעות בדין קדימה) אשר טרם הוכרעו.
ביום 17.10.12 הגיש הנושה "אוטומט ירושלים", את התנגדותו להכרזת החייב כפושט רגל וברי למתן צו הפטר לחייב וזאת מן הטעם כי החייב לא כיבד את צו התשלומים שניתן.


טענות החייב



על פי תצהירו של החייב, חובותיו נוצרו בתום לב ומקורם בעובדה כי החייב נכשל בניהול עסקו ובגביית החובות מהגורמים עבורם ביצע עבודות.
החייב נמנע מלהגיש תביעות כספיות כנגד לקוחותיו, מחשש שהדבר יפגע בשמו בשוק תחרותי ורווי כגון עסקי עבודות העפר.
התניית המנהל המיוחד את הכרזתו כפושט רגל ומתן צו הפטר, בכך שיופקדו בקופת הכנ"ר סך של 60,000 ₪, כמוה כהצעה להטיל קנס על אשת החייב ומשפחתו, על לא עוול בכפם.
אשת החייב טרודה בטיפול בשני ילדיהם הקטינים ובחייב שמצבו מוסיף להיות קשה ומשכך אין בידה לצאת לעבודה. בהיותה חסרת הכשרה מקצועית, כל עבודה שתבקש לבצע תהא משכורתה נמוכה מעלות הטיפול וההשגחה בילדים ובחייב.
לאשת החייב אין רישיון נהיגה ומגוריה נמצאים מחוץ לעיר, כך שעלות וזמן נסיעותיה למקום עבודה כלשהו, אף יכבידו על המשפחה כלכלית.


טענות הכנ"ר



הכנ"ר מטפל בתיק החייב במשך למעלה משש שנים, לרבות בתקופה שקדמה לתאונת הדרכים, במהלכן לא עשה החייב מאמץ לפרוע את חובותיו.
במסגרת הפיצויים להם זכאי החייב מחברת הביטוח בגין תאונת הדרכים, ישנו רכיב של אובדן כושר השתכרות. יש לראות רכיב זה כתחליף לסכום שהיה בכוחו של החייב להשתכר ולהעבירו לטובת הנושים, לקופת הכינוס.
נראה שהליך פשיטת הרגל הוגש על ידי החייב באמצעות אפוטרופסו, במטרה להיפטר מכלל חובותיו מבלי לשלם כל חלק מהם.
בדיון שנערך בפני ביום 24.10.12 ביקשה ב"כ הכנ"ר לדחות את בקשת ההפטר ולקבוע על העברת סכום מתוך כספי הפיצויים, בגין רכיב אבדן כושר השתכרות לקופת הכינוס.
המנהל המיוחד לא ביסס את טענתו בדבר יצירת חובות החייב שלא בתום לב ובשל חוסר בנתונים, לא ניתן לעמוד על האופן בו נוצרו החובות. לפיכך הכנ"ר אינו מתנגד להכרזת החייב פושט רגל.
באשר להפטר, סבורה ב"כ הכנ"ר כי יש להמתין תקופה נוספת בטרם תגובש החלטה למתן הפטר, זאת בשל עמדת הנושים. במהלך תקופה זו יפקיד החייב סך חודשי שייפסק על פי יכולתו הכלכלית.


טענות המנהל המיוחד


לא הוכח ולא ניתן לקבוע באופן פוזיטיבי, כי חובות החייב נוצרו בתום לב. ישנה בעייתיות עם העובדה כי החייב לא גבה מלקוחותיו את שכר עבודתו. כמו כן, תמוהה העובדה כי החייב לא הגיש תביעות כספיות כנגד לקוחותיו אשר נמנעו מלשלם לו את שכרו ובכך נכנס עסקו לקשיים ולחובות.
לדעת המנהל המיוחד מדובר בעסק משפחתי שהסתבך ונסיבות היווצרות חובותיו של החייב מעלות תמיהות, לרבות השאלה כיצד נוצרו תוך זמן קצר יחסית חובות בהיקף של מיליון ₪.
לבית המשפט שקול דעת במתן ההפטר וביכולתו ליתן צו הפטר המותנה בתנאים.
סך של 60,000 ₪ הוא הסכום אשר היה נצבר בקופת הכינוס לו היה החייב עובד. בית המשפט מתבקש לקבוע כי סכום זה יופרש מכספי הפיצויים בגין תאונת הדרכים, לטובת הנושים ויופקד בקופת הכינוס.
הסכומים שייפסקו לחייב במסגרת תביעת נזקי תאונת הדרכים, בגין הפסד השתכרות מוקנים לנאמן.
בית המשפט מתבקש לסטות מההלכה שנפסקה בעניין עברון (ע"א 38/68 עברון נ' ידידיה, פ"ד כב(2) 141), (להלן: "עברון"), בין היתר לאור פסיקת בתי המשפט באנגליה באותו עניין.
המנהל המיוחד שקל להגיש ערעור, על החלטת בית המשפט מיום 23.6.11 לפיה כל כספי הפיצויים שיפסקו בתיק הפלת"ד יימסרו לחייב או לאפוטרופסיו בלבד, בגדרו היה עשוי להיערך, דיון מחודש בהלכת עברון, אך נמנע מלעשות כן, נוכח אי מתן הבטחת הכנ"ר והנושים הגדולים להשתתפות במימון אגרת הערעור והפקדת ערבון.
אין תועלת בקיום ההליך. לפיכך ממליץ המנהל המיוחד לבטל את ההליך ומבקש לשחררו מתפקידו ולפסוק לו את שכר טרחתו בסך 1,658 ₪ מתוך הסכום הנמצא בקופת הכינוס, שכר שהינו זעום ביחס לשעות העבודה שהושקעו בתיק זה.


דיון ומסקנה

סוגיית תום ליבו של החייב

סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע בזו הלשון:
"ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:
(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) (נמחקה);
(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;
(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק...";




במקרה דנן לא הונחה בפני תשתית עובדתית או ראייתית, ממנה עולה, כי אכן נהג החייב בחוסר תום לב ביצירת חובותיו ובוודאי שלא הועלה ספק שמא החייב נהג בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל ובמטרה לנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל.
בע"א 307/12 ישראל בלום נ' כנ"ר (פורסם במאגרים), שניתן מפי כב' השופט דנציגר ביום 14.8.12, נקבע לעניין בדיקת תום הלב של החייב כדלקמן:

" על רקע ייחודו של ההפטר בהליכי פשיטת רגל, נפסק כי אחד התנאים להכרזת אדם כפושט רגל הינו כי בקשתו למתן צו כינוס ולהכרזה כפושט רגל הוגשה בתום לב ושלא במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. עוד נפסק כי החובה המוטלת על החייב לנהוג בתום לב מתפרשת על פני התקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת ממועד פתיחת הליכי הכינוס ופשיטת הרגל עובר לדיון בבקשת ההכרזה. עיקרון תום הלב ממשיך "לרחף" מעל ראשו של החייב לאורך כל הליך פשיטת הרגל, עד לסיום ההליך בהסדר או הפטר. ... לפיכך, יש לבדוק את שאלת תום ליבו של החייב, על ידי הכנ"ר או מי מטעמו, בפרק הזמן שבין מועד מתן צו הכינוס למועד הדיון בבקשת ההכרזה (כ-6 חודשים לפחות), ולאחר הגשת חוות דעת הכנ"ר לבימ"ש, תיבחן שאלת תום הלב, וזאת, ככלל, במסגרת הדיון בבקשת ההכרזה. "


דברים אלה, יפים הם למקרה דנן. השתכנעתי כי בקשת ההכרזה וההפטר לא הוגשו בחוסר תום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. כמו כן כאמור, לא השתכנעתי, למרות התמיהות שהועלו בפני, לעניין אופן ניהול עסקו של החייב ומחדלו בגביית שכרו, כי בתקופה שקדמה למתן צו הכינוס נהג החייב בחוסר תום לב ביצירת חובותיו.




סוגיית כספי פלת"ד או לחילופין התניית ההפטר בקיזוז סכום אבדן השתכרות עתידי הגלום בתביעת הפלת"ד:

סעיפים 85(1א) ו-85(1ג) לפקודת פשיטת הרגל, קובעים מהם הנכסים אשר אין להעבירם למסת הנכסים של פושט הרגל. המחוקק אוסר ליטול מנכסי החייב תוכניות חיסכון וקופות גמל המיועדות לקצבה, שטרם הגיע מועד פדיונן, אך אין כל הוראה האוסרת ליטול פיצויי פיטורים המגיעים לפושט הרגל מכל מקור שהוא וכן אין כל הוראה האוסרת ליטול פיצויים בגין תאונת דרכים. הרציונל הגלום בכך הוא לשמר לפושט הרגל קצבאות כדוגמת קצבת זקנה, קצבת נכות וקצבת שארים, אשר מבחינה סוציאלית נועדו להבטיח את קיומו. בענייננו כולל סכום הפיצויים בגין תאונת הדרכים תשלומים עיתיים שנועדו לפצותו על אבדן יכולת השתכרותו העתידית. נוכח מצבו הרפואי הקשה של החייב, אין בידי כל ספק כי נטילת חלק מתשלומי הפיצויים ישלול מהחייב וממשפחתו אפשרות קיום מינימלית.


כלל ידוע הוא, כי בבואנו לפרש דבר חקיקה, עלינו ליתן הדעת לתכליתו הסובייקטיבית, שהיא התכלית הספציפית אותה שאף המחוקק להגשים דרכו (ר' א' ברק, פרשנות תכליתית במשפט (תשס"ג), עמ' 400).
התכלית ביסוד הסעיפים הנקובים לעיל, בפקודת פשיטת הרגל, הינה לאפשר לחייב קיום מינימלי בכבוד. לפיכך התניית מתן ההפטר, בנסיבות המקרה דנן, בקיזוז סכום מתוך כספי הפיצויים, שיגיעו לחייב נוכח תאונת הדרכים בה נפגע באורח אנוש, עומדת בסתירה לתכלית זו. הפקודה, שהיא בבחינת חוק מיוחד לענייני פשיטות רגל, קובעת הוראות שונות, סוציאליות במהותן, אשר תכליתן להגן על נכסים מסוימים של החייב על מנת להבטיח את קיומו. לא בכדי קובעת הפקודה הוראות מיוחדות לגבי נכסים שאינם בני חלוקה, אלא כדי להבטיח את מחייתו של החייב וצרכיו המינימליים. כך לגבי הגנת בית מגורים, כספים בקופות גמל ובתכנית חסכון, והוראות לגבי סכומים הדרושים לחייב למחייתו. (ס' 85, 86, 86א, 111 לפקודה; לוין וגרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, עמ' 290-291).
כאמור, ההלכה הקבועה בדין, לעניין חלוקת כספי פיצויים, המגיעים לפושט רגל בגין תאונת דרכים ולפי הפלת"ד, בין פושט הרגל לקופת הכינוס, קבועה בע"א 38/68 הנאמן בפשיטת רגל של ידידיה ראובן (יוסף עברון עו"ד) נ' ידידיה ראובן וכנ"ר, פ"מ כב(2) 141.
בעניין עברון נקבע כדלקמן:

" נשאלת איפוא השאלה אם תביעת נזיקין על נזקי גוף, הכוללת תביעת פיצוי לא רק על כאב וסבל אלא גם על הוצאות ממשיות כמו הוצאות רפואיות ועל הפסד השתכרות, (ההדגשה שלי כ.מ.), היא ממין התביעה העוברת לנאמן, כולה או מקצתה. לדעתי, התשובה היא שלילית, והדבר עולה בפשטות מלשון הסעיף ומשמעות הביטויים המופיעים בו. המונח נכס בפקודת הנזיקין משמעותו הרבה יותר מצומצמת ממשמעותו בפקודת פשיטת הרגל.
כאמור, מה שעובר לנאמן הוא נזק ממון שנגרם לנכסי פושט-הרגל, כלומר - למקרקעיו ולמיטלטליו, ולא לגופו. הפסיקה האנגלית, אשר ללא ספק שימשה יסוד להוראה הנדונה, תומכת בדעה זו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. בפסקי-הדין של הרוב במשפט המנחה הנ"ל, [BECKHAM V. DRAKE, ]1 חוזרת ונשנית הדעה, בנוסחאות שונות, כי זכות תביעה על נזק שנגרם לגופו של פושט-רגל היא זכות אישית שאינה עוברת לנאמן...אין כל ספק כי הזכות לתבוע על נזק לגופו, לשמו הטוב או לרגשותיו של פושט-הרגל אינה עוברת לנאמן".

"...לבסוף, ענין פיצולה של זכות התביעה, שכונס הנכסים הרשמי טוען לו. לדעתו, מן הראוי לפחות להבדיל בין ראשי הנזק ולקבוע כי רק הסכום המגיע בגין כאב וסבל שייך לפושט-הרגל, משום שהנושים אינם צריכים להיבנות מסבלו כקרבן תאונה. אך הדין צריך להיות שונה לגבי שאר סעיפי הפיצוי שיש בהם הפסד ממון, כמו הוצאות ריפוי והפסד השתכרות. מה שהוציא פושט-הרגל על ריפוי הוציא מכספי הנושים, והפיצוי על אבדן כושר עבודה כמוהו כשכר שעליו הוא מפוצה. שכר זה היה שייך לנאמן מכוח סעיף 37 (א) לפקודת פשיטת הרגל והנאמן היה צריך להקציב לו משם כסף מתאים למחייתו ולמחיית בני ביתו, כאמור בסעיף 55 של הפקודה, כך הפיצוי על הפסד השכר צריך לעבור לנאמן לזכות הנושים; ואם אין לפושט-הרגל אמצעי מחיה - יבוא על סיפוקו על-ידי הקצבה מתאימה מתוך הנכסים שבפשיטת-הרגל... לדעתי, הדבר איננו כך, אף שהטענה אינה נטולת הגיון. מנוסח הסעיף עולה ברורות כי המחוקק העביר לנאמן רק זכות תביעה על עוולה הגורמת נזק ממון לרכוש.
משמע, שדמי נזק מכל סוג שהוא המגיעים בשל עוולה הגורמת נזק לגוף אינם עוברים לנאמן ונשארים בידי פושט-הרגל. גורם אותו מעשה נזיקין נזק לגוף ולרכוש גם יחד, נוצרות שתי עילות תביעה נפרדות, שניתן לתבוע כל אחת מהן לחוד. במקרה כזה, פסקו בתי-המשפט באנגליה, עילת התביעה בשל נזקי הגוף נשארת בידי פושט-הרגל הניזק ועילת התביעה בשל נזקי הרכוש עוברת לנאמן, והם יכולים לתבוע כל אחד את שלו בנפרד או ביחד..."



איני מוצא כי המקרה דנן, הינו המקרה בו יש לסטות מהלכה זו.
בהחלטתו מיום 23.6.11, קבע כבוד השו' מינץ, כי ההלכה בעניין עברון עדיין בתוקף וכי נוכח מצבו הרפואי הקשה של החייב והעובדה שמדובר בתשלום תכוף שהוא פיצוי שנפסק תוך מענה לצרכיו המיידים של החייב, אין מקום לספק כי מן הדין להעביר את מלוא הכספים לידי האפוטרופוס.
מקובלת עלי עמדה זו וארחיבה לכלל הכספים המגיעים ו/או יגיעו בעתיד לחייב בגין התביעה לנזקי גוף. כספים אלה מגיעים לחייב ולמשפחתו וזאת במטרה לאפשר לו מינימום קיום אנושי בכבוד, זכות שהוכרה בשיטת משפטנו, כזכות חוקתית וכחלק מהזכות לכבוד. (בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי ואח' נ' שר האוצר ואח', פורסם במאגרים, ניתן ב 12.12.05).
לפיכך, ובאין מחלוקת לגבי יכולתו העכשווית והעתידית של החייב להסדיר חובותיו לנושיו, אני קובע כי החייב יוכרז כפושט רגל וכי יינתן לו הפטר לחובותיו.
אני פוסק למנהל המיוחד שכר טרחה בסך 1,658 ₪ כמבוקש. כמו כן, תשולם אגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי בסך 286 ₪..



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון