קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צ'קים חוזרים לוועד הבית: 1. לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). המבקש הוא בעל חשבון שיקים המתנהל אצל המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ סניף עמק רפאים (להלן: "הבנק"), ממנו משך 10 שיקים שסורבו, כמפורט בהודעת הבנק מיום 29.9.97 והמבקש הפך ללקוח מוגבל. העובדות: 2. א. למבקש הוחזרו 10 שיקים ע"י הבנק מתוכם שלושה שקים שנמשכו לטובת ועד הבית. כל שיק ע"ס -.184 ש"ח. ב. על חשבונו של המבקש הוטל עיקול ביום 18.3.97 והשקים הוצגו לפרעון לאחר המועד הנ"ל. ג. השקים נמסרו כשקים מעותדים לועד הבית. ד. לאחר הטלת העיקול פנה המבקש לועד הבית בבקשה שלא להציג את השקים. ה. בעקבות פנייתו של המבקש לועד הבית הובטח לו על-ידי נציג הועד שהשקים יוחזרו לידיו ולא יוצגו לפרעון. ו. ועד הבית לא מצא השקים ולא החזירם כמובטח. ז. בעת החזרת השקים היה החשבון ביתרת חובה ומעוקל כאחד. טענות המבקש: 3. משהוטל עיקול על החשבון יש להוציא את שני השקים המסורבים ממנין השקים כיוון שהוצגו בתוך 60 הימים מעת שנתקבלה הודעת העיקול. הוא מסתמך על סעיף 2 א' לחוק הקובע כדלקמן: "2א. חשבון מעוקל [תיקון: תשנ"ב] סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך ששים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול". 4. טענה נוספת למבקש כי עומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 10 א. (3) לחוק השקים. המבקש סבור שעל הבנק היה להוכיח כי זכותו היתה להחזיר את השקים והפנה אותי לפסק הדין ע"א (אשקלון) 132/95 דנאור צנרת בע"מ נגד בנק לאומי בע"מ תקדין - שלום כרך 96 (2) 1466 (להלן: "פרשת דנאור"). שם דן כב' השופט פנחס אסולין בשאלה האם רשאי לקוח להסתמך על התנהגותו של בנק, המתיר ללקוח לחרוג ממסגרת האשראי הפורמלית כי קיימת על הבנק חובה לפרוע שקים. 5. למבקש היה יסוד סביר שהשקים לא יוצגו לפרעון לאור הבטחת ועד הבית. 6. כמו-כן טען המבקש שעל בית המשפט להפעיל את סמכותו ליתן סעד מן הצדק בנסיבות הענין כיוון שהמבקש טעה בתום לב והיה לו יסוד להאמין שהשקים ייפרעו. טענות המשיבה 7. כיוון שהחשבון בעת החזרת השיקים היה ביתרת חובה בלתי מאושרת אין נפקא מינה אם החשבון היה גם מעוקל סיבת החזרת השיק היתה חוסר כיסוי. המשיבה נסמכת על סעיף 1 לחוק שם מוגדר שיק שסורב כדלקמן: "שיק שסורב" - שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב או אחריו והבנק סרב לפורעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפורעו מכח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול". מלשון ההגדרה עולה בבירור כוונתו של המחוקק שדי בכך "... שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפורעו מכח הסכם העם המושך..." כדי להפכו לשיק מסורב. אפילו אדם הנותן הוראת ביטול לשיק מבעוד מועד לא יצליח למנוע את השיק מלהחשב כשיק מסורב כהגדרתו בחוק ולעצור חישובו במנין השיקים המסורבים. 8. מכאן שטענת המבקש כאילו קביעת הבנק שהשיקים הוחזרו בשל העיקול שהוטל, ועל כן אין להביאם במנין השיקים המוחזרים אינה נכונה. ברגע שהמבקש לא הוכיח כי היתה חובה על הבנק לפורעם, הם ימנו במנין השיקים המסורבים. 9. השופט בפרשת דנאור קבע שהתשובה לשאלה האם הבנק יצר בהתנהגותו הסכם אינה החלטית אלא תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. דבריו אלה של השופט הנכבד מקובלים עלי וכל שנותר לו לשאול האם המבקש הצליח להוכיח כי זאת היתה מערכת היחסים בינו לבין הבנק. 10. בנסיבות המקרה, אין ספק שלמבקש לא היה יסוד סביר להניח שקיימת חובה על הבנק לכבד את השקים ואני מפנה לסעיף 4 ב' (2) לסיכומי המשיב. הוא לא הצליח להוכיח הסכם עם הבנק, כל שהיה לו זה הסכם עם ועד הבית אשר אין בו כדי לחייב את הבנק. 11. באשר לטעוניו של ב"כ המבקש כי עלי להשתמש בסמכות הטבועה של בית המשפט וליתן למבקש סעד מן הצדק, אומר כי טיעוני המשיב בסעיף 5 ב' ו- ג' לסיכומיו מקובלים עלי ועל כן אני דוחה גם את הטענה הזאת. 12. לאור האמור אני דוחה את הבקשה ומחייב את המערער בתשלום שכ"ט עו"ד המשיבה בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ. שיקיםבתים משותפיםועד בית משותףשיקים ללא כיסוי