קליק בגב בזמן ריצה

על פי גרסת התובע תוך כדי ריצתו עלה במדרגות כאשר לפתע שמע הוא "קליק" בגבו, חש זעזוע וכאבים עזים בגבו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קליק בגב בזמן ריצה / עליה במדרגות: .1בכתב התביעה המתוקן, שהגיש התובע, טוען התובע באירועים שארעו לו בתאריכים 23.6.89ו- 16.12.92כתאונת עבודה. .2האירוע מתאריך 23.6.89 א. התובע שימש בתקופות הרלוונטיות לנשוא תיק זה כבעל עסק עצמאי, העוסק במתן שירותי חשמל, תיקוני צמיגים ומתן שירותי שטיפה לרכבים שונים. ב. על פי גרסת התובע "בתאריך 23.6.89רץ התובע במדרגות העסק (ברח' ויצמן 2) למונית אשר המתינה לו ולעובדיו לשם הסעתם למוסך מסויים לצורך שחרור מכונית לאחר תיקון. תוך כדי ריצתו כמתואר לעיל עלה התובע 3- 2מדרגות ביחד כאשר לפתע שמע הוא "קליק" בגבו, חש זעזוע וכאבים עזים בגבו." ג. ב-נ/ 4- הודעת התובע לחוקר המוסד - הזכיר התובע לראשונה את האירוע משנת 1989ואמר כי לא הגיש תביעה בגין אירוע זה מאחר ולא ייחס לכך חשיבות, שכב בבית שבועיים שלושה, ולא חשב "שכל דבר צריך לתבוע" (עמ' 3ל-נ/4) כשנשאל התובע על ידי חוקר המוסד, האם היה בטיפול משנת 1989ועד לאירוע השני ב- 16.12.92השיב: "יכול להיות, שהיה לי פה ושם כאבים ושמתי לעצמי נירות, או עשו לי זריקה (עמ' 3ל-נ/4). ד. הנתבע דחה את תביעת התובע לגבי האירוע משנת 1989, שהוגשה לנתבע רק בתאריך 24.4.94, בנימוק, שלא הוכח, שארע לתובע ארוע תאונתי בתאריך 23.6.89, ובנימוק שהתובע השהה את תביעתו זמן ממושך, וכי בשל הזמן הרב שחלף, אין באפשרות הנתבע לבחון את פרטי האירוע. ה. ב"כ התובע טען, כי הנתבע הסכים לא לטעון טענת שיהוי. ב"כ הנתבע הכחישה טענה זו. אנו ודאי לא נכנס לויכוח זה בין "שני הרים" ונתיחס לטענת השיהוי לגופה. ו. עיון בתיק הרפואי הכללי מגלה טיפול אורטופדי הכולל חגורה וטיפול פיזיקלי עוד במרץ 1987, כאשר צילום עמוד שדרה מותני נעשה עוד ב.30.10.86 ז. בתאריך 4.8.88נכתב בכרטיס הרפואי הכללי כאבים במותן ובהמשך רישום זה כתוב ..l.b.p ח. התובע אמר בחקירתו הנגדית (בטעות נרשם בפרוטוקול ח.ר.) "משנת 1987התחלתי לסבול מכאבי גב" (עמ' 3שורות 17, 18) בהמשך אמר התובע שהכאבים המשמעותיים החלו מתאריך .23.6.89 ט. מסקנת הדברים היא, שהתובע החל לסבול מכאבי גב עוד בטרם לאירוע הנטען על ידו בתאריך .23.6.89 י. התובע נשאל בביה"ד על ידי ב"כ המוסד כיצד הוא זוכר את התאריך ותשובתו היתה : "לפי התצהיר ובגלל הצעת עו"ד של המוסד פניתי לרופא והוא נתן לי את התאריך 23.6.89". יא. אכן בכרטיס הרפואי הכללי רשום בתאריך 23.6.89,l.b.pאך אין כל סיפור של אירוע תאונתי. אין גם סיפור לאירוע תאונתי בתאריך אחר בסמוך לתאריך .23.6.89 יב. לא נטען שהיו עדים לאירוע, ואנו למדים על קיומו מפיו של התובע עצמו. יג. ב- נ/ 1- תביעת התובע לדמי פגיעה - נשאל התובע, האם נפגע פעם בתאונה, ותשובתו היתה : "כן בשנת 1987קדחתי חור באצבע ע"י מקדחה". לא נזכר שוב אירוע בשנת 89, אך נזכר שסבל מכאבי גב דומים עוד ביוני 89ללא יחוס כאבים אלה לתאונה. יד. בסיכומי המידע השונים שבכרטיס הרפואי הכללי מתאריכים 2.3.93, 2.10.89, 11.11.93, אין כל רמז לקיומו של האירוע. טו. בנסיבות אלה של עדות יחידה של התובע בלבד ללא כל "אסמכתא" נוספת לאירוע בתיעוד רפואי, כאשר התובע נזכר להגיש את התביעה לנתבע כעבור חמש שנים, וכאשר גם קודם לאירוע סבל התובע מכאבי גב תחתון - גרסת התובע לא משכנעת, והמסקנה המתבקשת היא, שהתובע, שעליו מוטל נטל הראיה, לא עמד בנטל זה. טז. גם טענת שיהוי היא טענת הגנה שראויה להשקל בנסיבותיו של תיק זה. יז. התובע מבקש להכיר לאחר כ- 5שנים באירוע כתאונת עבודה. יח. תביעה זו מצריכה בדיקת נתונים - להבדיל ממקרים של תשלום קצבה המותנה בהצגת מסמך רשמי כגון : זקנה, לידה או פטירה. חלוף כ- 5שנים לאחר האירוע הנטען מקשה על בדיקת הנתונים וזהו בדיוק המקרה ההולם טענת שיהוי (דב"ע נד/87- 0פד"ע כז 233). יט. מכל מקום לא השתכנענו בקיומו של ארוע בתאריך 23.6.89, ולכן התביעה בגין אירוע זה נדחית. .3האירוע מתאריך 16.12.92 א. התובע תאר בכתב התביעה את האירוע בתאריך 16.12.92(בטעות נכתב 1993בזו הלשון: "ב. ...בתאריך 16.12.93, עקב מחסור בכוח אדם ולחץ בעבודה הרים התובע גלגל רזרבי של רכב, (להלן : "הגלגל") על מנת לתקן תקלה מסוימת ברכב הנ"ל. ג. בזמן הרמת הגלגל ובהיותו במצב של כיפוף כאשר הגלגל בידיו, חש לפתע התובע בכאבים עזים בגבו, תוך תחושת פריקה ("קליק") ותוך תחושה של זעזוע בגבו, כאשר אין ביכולתו ליישר את גבו כראוי." ב. בכרטיס הרפואי הכללי של קופת חולים אין רישום של האירוע. ג. בכרטיס האורטופדי של קופת חולים זמנהוף, נרשם בתאריך 28.12.92: ". L.b.pמזה חודשיים טופל בוולטרן". ד. על פי רישום זה סבל התובע מבעיות גב קודם לאירוע בכחודשיים, ואין כל אזכור של האירוע. נתון זה יש לו משמעות רבה ביותר, משום שהוא פוגם במהימנות גרסת התובע, לגבי מועד האירוע. בכרטיס זה לא מצויין אמנם שם הרופא, אך זהותו מגלית בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה, כפי שנפט להלן. ה. בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה החתומה על ידי ד"ר מוסייב ללא תאריך, בה מצויין כי התובע נבדק במחלקה על ידי ד"ר גרטי ב- 28.12.92וד"ר מוסייב בתאריך .4.1.93 ו. על פי רישום זה, הרישום בכרטיס האורטופדי בתאריך 28.12.92הוא של ד"ר גרטי. ז. בתעודה מצויין כי פרטים נמצאים במחלקת תאונות. פרטים אלה אמורים להתיחס לפרטי הארוע, אך בכרטיס מחלקת התאונות (מרפאת כאב) המצוי בתיק ביה"ד אין כל פרטים על האירוע. ח. בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה רשום תאריך 20.12.92כתאריך הפגיעה, בעוד שהתובע טען, כי תאריך 16.12.92- הוא תאריך הפגיעה. התובע נשאל על ידי חוקר הנתבע, להבדלים בין תאריך הפגיעה לו הוא טוען לתאריך הרשום בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה, והוא השיב, שבתאריך 20.12.92היה בטיפול אצל ד"ר פבון. בכרטיס הרפואי הכללי אכן יש רישום מתאריך .20.12.92התובע אכן אמר לחוקר הנתבע, שהוא הלך לרופא רק ביום א' שהוא אכן תאריך 20.12.92, אך כאמור אין כל אזכור של אירוע. ט. התובע נשאל על ידי ב"כ הנתבע, מדוע לא סיפר לאורטופד על הרמת הגלגל, והוא השיב, כי לא נשאל, וכי לא חשב להגיש תביעה. התובע סיפר לאורטופד שמדי פעם בפעם יש לו כאבי גב (עמ' 3שורות 10-7). י. עדות זו תומכת במידת מה ברישום ד"ר גרטי לפיו היו לתובע כאבי גב מזה חודשיים. יש לציין, כי בכרטיס הרפואי הכללי אין רישום של כאבים במשך חודשיים. יא. העד מר ניסים מזרחי לא זכר את תאריך האירוע. הוא זכר שהאירוע היה בדצמבר, משום שזכר, שבדצמבר היה לחץ, מה שמסביר את החלצותו של התובע לעזור בעבודה פזית, דבר שאיננו עושה בדרך כלל. לגרסתו היה בעת האירוע במרחק של ארבעה מטרים מהתובע. הוא שמע את התובע צועק "אי", ואז ניגש לעזרתו. העד חזר על גרסת התובע ביחס לתאונה. יב. קיימת חוסר התיחסות של התובע לאירוע במפגשים שהיו לו עם הרופאים. יג. חוסר התיחסות זו, יכולה אכן לנובע מחוסר מודעות לקשר בין האירוע לכאבי הגב בעיקר לאור העובדה, שהתובע סבל במשך שנים מדי פעם מכאבי גב. יד. מאידך, גם בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה אין התיחסות לפרטי האירוע, וגם בכרטיס מחלקת תאונות, אין התיחסות לאירוע. טו. הרישום בכרטיס האורטופדי על כאבים מזה חודשיים מעיד לכאורה על העדר אירוע נקודתי בסמוך לביקור אצל הרופא. במקרה זה השכל הישר חייב התיחסות של התובע לאירוע נקודתי, ומכל מקום סביר להניח, שאדם המקשר סבתית אירוע לכאבי גב בנסיבות אלה, שהוא טוען להחמרה בכאבים שהיו לו מזה חודשיים, היה מציין לרופא את האירוע. טז. בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה אין כלל ציון של ימי אי כושר. יז. בסיכום מידע רפואי מתאריך 2.3.93נרשם : "מ-. 23.6.89,...L.b.p החולה סובל ממחלה כל שנה פעם פעמיים. מתאריך 20.12.92מתחיל לסבול מכאבים במותן + רגל ימין וכו'". גם בסיכום מידע זה מתאריך מאוחר יחסית אין כל התיחסות לאירוע ומדובר במחלה ולא בתאונה. יח. גם בסיכום מידע מתאריך 11.11.93, הנמצא בכרטיס הרפואי הכללי של קופת חולים, מצויין, כי החולה מקבל טיפול ממושך שנים, ואין ציון של האירוע. יט. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". עם כל הרצון להאמין לתובע, כאשר אין כל אזכור בתיעוד הרפואי לאירוע מחד, ומאידך יש בתיעוד הרפואי רישומים המטים את הכף לקיומה של מחלה ממושכת, להבדיל מחבלה עקב אירוע פתאומי חד פעמי, שלפחות מחמיר מצב קודם, מתבקשת המסקנה המשפטית, שהתובע, שעליו נטל הראיה, לא הצליח לשכנע אותנו, שהאמת העובדתית היא גם האמת המשפטית במקרה זה. הספק הקיים, שלא יכולנו להשתחרר ממנו כמפורט לעיל, נגס במשקל גרסת התובע והביא לכך, שמאזן ההסתברות - גרסתו ביחס לקיומו של אירוע - אינה מסתברת יותר ולו במעט לעומת גרסת הנתבע, שלא הוכח אירוע. במצב דברים זה, כשנטל הראיה מוטל על התובע, לא ניתן להמלט מן המסקנה, שהתובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו, ולכן דין התביעה להדחות, וכך אנו פוסקים. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב