תוך כדי התכופפות והרמת רגל ברזל, חש התובע בקליק בחלק התחתון של הגב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קליק בגב תחתון: .1התובע שימש מאז שנת 1973כמנהל עבודה בכיר בסולל בונה, בתפקיד מנהל אתרי בניה. .2א. על פי גרסת התובע, ביום 10.11.91בסביבות השעות 12.00-11.00, בעת שסייע לפועל מר בשקין בסידור רגלי ברזל, תוך כדי התכופפות והרמת רגל ברזל, חש בקליק בחלק התחתון של הגב וכאבים ברגל שמאל. ב. לטענת התובע, הפסיק את עבודתו הנ"ל, אך נשאר באתר הבניה עד סוף היום כדי לפקח על העבודה (נ/3). ג. למחרת התיצב התובע לעבודה, אך ביצע עבודות פיקוח בלבד. ד. בשעות אחה"צ נסע התובע לבית החולים בכפר סבא, שם אובחן לטענתו נזק בגבו. ה. לטענת התובע, נזק זה נגרם כתוצאה מהארוע שהתרחש לטענתו בתאריך .10.11.91 .3בגרסה זו של התובע תומך בעיקרו של דבר, מר בשקין ישראל, הפועל שלטענת התובע עבד איתו באותו יום באותה עבודה. .4גרסת התובע מעוררת שאלות, אשר יש בהן לפגום במהימנות גרסה זו. .5א. על פי סעיף 13לתצהיר התובע, נשאל בתאריך 10.11.91, ע"י רופא חדר מיון, מה קרה לו, והתובע השיב, כי לפני כ- 10ימים חש כאבים בגבו, אולם חשב שכאבים חלשים אלה, יחלפו ויתכן, ומדובר בכאבי גב, שהיו לו גם לפני שנים רבות. ב. עפ"י גרסה זו של התובע, אין עדות לארוע בתאריך 10.11.91, והכאבים שלהם טוען התובע, כפועל יוצא של הארוע מתאריך 10.11.91, הם למעשה כאבים ישנים מהם סבל התובע בעבר. גרסה זו היא של התובע עצמו, ומאחר והיא גרסה הנוגדת את ענינו בתיק זה - יש לייחס לה משקל משמעותי. ג. כאן מן הראוי לציין, שעפ"י התיק הרפואי סבל התובע מכאבי גב עוד בסוף שנות ה-.70 ד. בחקירה הנגדית נשאל התובע, מדוע לא סיפר לרופא על הכאבים, שהיו לו באותו יום. תשובת התובע היתה : "לא הייתי מודע לכך שזה יכול להיות תאונת עבודה". (עמ' 3, שורות 20,19). "לא קישרתי שהכאבים נוגעים לעבודה" (עמ' 4שורות 28,27). ה. התובע נשאל בחקירה הנגדית, מדוע סיפר על כאבים 10ימים קודם לכן, כאשר הוא טוען, שהכאבים החלו יום טרם הגיעו לחדר המיון. תשובת התובע היתה: "היו לי מיחושים בגב, בערך 10ימים לפני הארוע, הלכתי הביתה, קניתי וולטרן וחזרתי לעבודה והמשכתי לעבוד". (עמ' 3שורות 24,23) ו. תשובות אלה של התובע לא משכנעות כלל ועיקר. עפ"י תשובות אלה לא מבחינים בכל קשר בין הארוע לכאבי הגב. להפך, התובע חש בכאבי הגב עוד קודם לארוע. ז. אילו באמת היו לתובע כאבי גב כתוצאה מהארוע, מה פשוט ומובן יותר מאשר לספר לרופא שתוך כדי עבודה פיסית מאומצת, בה לא הורגל בשנים האחרונות, חש בכאבי גב. ח. העדר דווח של התובע לרופאים לגבי הארוע, תוך ציון גרסה אחרת לגבי פשר הכאבים, מחלישה עד מאד את גרסת התובע בנקודה זו. ט. התובע, שהיה מנהל עבודה, לא דווח למעבידו, שקרתה לו תאונת עבודה. יא. ההודעה על התאונה נודעה למעביד רק כעבור שנה (ראה הערת המעביד ב-נ/3). יב. התובע נשאל בחקירה הנגדית, מדוע לא הודיע על התאונה למעבידו. תשובות התובע היו אלה : "אני לא ידעתי שזו תאונת עבודה, ולכן לא דווחתי למעביד שלי". (עמ' 4, שורה 8). "...אני חשבתי שאחרי כמה ימים הכאבים יעלמו ואז אוכל לחזור לעבודה. אמרו לי שעד 12חודש אני יכול להגיש תביעה, והייתי בטוח שאני אבריא ואחזור לעבודה. אני לא הייתי מודע שזו תאונת עבודה. אני חשבתי, שאני בינתיים מקבל תעודת מחלה ומקבל משכורת, אז לא הרגשתי צורך להגיש תביעה לביטוח לאומי." (עמ' 4, שורות 15-10). יג. תשובות אלה אינן משכנעות דיין. בעיקר קשה להשתכנע מטיעון התובע, שלא ידע שאכן מדובר בתאונת עבודה, וזאת לאור דברי מר בשקין בעדותו בבית הדין לפיהם: "כשאני רואה שבן אדם מתכופף ונתפס לו הגב, אני מבין שזו תאונה ולא מחלה. הבנתי שזו תאונה". (עמ' 3לישיבה מיום 28.6.94, עמ' 10בספרור מחדש, שורות 13-12). יש לציין, שהתובע היה הממונה על מר בשקין, ואם מר בשקין ידע לומר שמדובר בתאונה, קל וחומר שהתובע כמנהל עבודה היה צריך לדעת שמדובר בתאונת עבודה. יד. ב"כ המוסד טענה בסיכומיה שבדו"ח חדר המיון מתאריך 11.11.91צויין שהכאבים הם ללא טראומה ובכרטיס הרפואי מיום 24.11.91מצויין כי מזה חודש ימים לתובע כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל. טו. אב בית הדין לא מצא בתיקים הרפואיים שהומצאו לבית הדין רישומים אלה. אב בית הדין מצא בחומר הרפואי את דו"ח חדר מיון של ביה"ח מאיר בכפ"ס מתאריך 15.11.91, בו מצויין: "לדבריו מזה כ- 3שבועות סובל מכאבים בגב תחתון המקרין לרגל שמאל. טז. למרות שבית הדין לא מצא רישומים אלה, הרי הם מתיישבים במידה זו או אחרת עם דברי התובע בעצמו שאמר בחדר המיון, כי הכאבים החלו עוד כ- 10ימים לפני הארוע, וכי חשב שמדובר בכאבים ישנים. יז. מסקנת הדברים היא, שמהחומר הרפואי המצוי בתיק בית הדין, לא ניתן ללמוד על קיומו של הארוע מתאריך .10.11.91 יח. התובע גם לא דייק בדבריו, כאשר אמר בחקירה הנגדית, שביום למחרת הארוע (11.11.91) מי שעשה את העבודה הוא בשקין, אבל ב"כ המוסד ציינה בצדק, כי עפ"י כרטיס העבודה באותו יום (11.11.91) לא עבד מר בשקין כלל. יט. בהודעת מר בשקין לחוקר המוסד שניתנה בתאריך 27.5.92, לא צויין תאריך הארוע. כ. בחקירתו הנגדית אמר מר בשקין: "אני זוכר את המקרה... אני לא זוכר לא את היום ולא את החודש, זה היה בצהרים... זה נכון שהתובע פנה אלי שנה אחרי המקרה ושאל אותי אם אני זוכר את המקרה, אני כן זכרתי, מה שקרה, ולא רק בגלל שהוא הזכיר לי". (עמ' 1ו-2). כא. מעדות זו של מר בשקין לא ניתן ללמוד, מתי ארע הארוע. כב. הכלל הוא, שתאונת עבודה היא ארוע פתאומי, שניתן לאתר בזמן ובמקום. במקרה הנוכחי, מעדות מר בשקין לא ניתן לאתר את זמן הארוע. החומר הרפואי אינו משלים את החסר במקרה זה אלא להפך. כג. עפ"י עדות מר מליחי שהיא מסתייעת ב-נ/ 2מתאריך 11.11.92, שנרשם על ידי מליחי עצמו, ניסה התובע לשכנע את הפועלים להסכים ולהעיד בשבילו בקשר לתאונה. חלקם השיבו, כי לא זכור להם, או שלא היו באתר העבודה באותם תאריכים שהנ"ל ביקש. על פי דברי קופל, דיבר התובע בתחילה על תאריך 8.7.91, ולדבריו ניסה התובע לשכנע את הפועלים בצדקתו. החבר נווה מנשה נמנע מכך ואילו החבר אשכנזי נסים ובשקין אהרון נענו לבקשתו ונזכרו "שהיה משהו" (נ/2). גם התובע אמר בעדותו, ששאל את האנשים, אם הם זוכרים את המקרה, והם אומרים שהם לא זוכרים, רק בשקין זכר (עמ' 4שורות 26-23). כד. עדותו של מר מליחי, המתבססת על נ/2, היא עדות שמיעה בעיקרה, הקבילה בבית הדין אך משקלה מטבע הדברים מועט, אם בכלל. מאידך, בנ/ 2מצויינים גם דברים, שלכאורה עולים במידה זו או אחרת בקנה אחד עם גרסת התובע, והכוונה היא לכך שהאדונים אשכנזי נסים ובשקין אהרון נענו לבקשתו להעיד. נתון זה אפשר שמקנה מידה רבה יותר של מהימנות למסמך נ/ 2גם לגבי הדברים התומכים בגרסת המוסד. יצויין כי בדיעבד לא העיד מר אשכנזי נסים בתיק זה. .6הכלל הוא, שהמוציא מחברו עליו הראיה. במקרה הנוכחי, גרסת התובע אינה נקיה מספקות, כפי שפורט לעיל, וכאמור גם אין כל ודאות מתי ארע הארוע. בנסיבות אלה, הספק הקיים מביא אותנו למסקנה, שאין מנוס מדחית התביעה, וכך אנו פוסקים. .7התובע זכאי לערער על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30יום מתאריך המצאת פסק דין זה לתובע.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב