קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רטיבות בארון מטבח: 1. א. זוהי תביעה קטנה שהוגשה על ידי התובעת נגד הנתבע, לתשלום סך 15,296 ₪. על פי טענות התובעת קיימת בעיית רטיבות חוזרת בארון המטבח. לטענתה, נגרמת הרטיבות מנזילה בצינור בדירה הסמוכה השייכת לנתבע. פעמים רבות פנתה התובעת לחב' הביטוח, ונעשו ניסיונות לתקן את הבעיה. אולם מאחר והבעיה נעוצה בנזילה הנגרמת מצינור השכן, אין אפשרות לתקן את הבעיה מדירת התובעת, והביטוח אינו מוכן עוד לטפל בבעיה. ב. לפיכך, מבקשת התובעת לחייב את הנתבע: 1) בעלות התיקון של הארון שנפגם, כולל החלפת השיש מעליו בסך 5,700 ₪. 2) בעלות ביצוע טיפול יסודי בקיר הניצב עד לדלת הכניסה, ואשר נפגע גם הוא, בסך 2,596 ₪. המחיר כולל צביעה מחדש. 3) בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך 7,000 ₪. התובעת אינה יכולה לעשות שימוש בארון הרטוב והרקוב, והוא גורם ריח רע וחזק במטבח ובדירה כולה. 4) לתקן את הליקוי, כך שלא יחזור ויגרום נזק לקיר המטבח ולארון הצמוד לו בדירת התובעת. ג. התובעת צירפה לכתב התביעה הצעת מחיר להחלפת ארון המטבח, הצעת מחיר להחלפת השיש, הצעת מחיר לטיפול בקיר, דו"ח ביצוע וחילופי מכתבים. 2. א. הנתבע הגיש את כתב ההגנה לאחר תחילת הדיון, וטען כי בדירתו נתגלו כמויות גדולות של מים בשלוש תקופות: בחודש ינואר 2003, בחודש אפריל 2003 ובחודש יולי 2003 שאז כבר הוזמן אינסטלטור על מנת לבדוק את הסיבה לדליפת המים. עיקר הגנתו של הנתבע היא בכך שבתאריכים 16/3/03 עד 27/5/03 לא גר איש בדירה, ולכן לא הייתה צריכת מים, ובכל זאת נגלתה כמות רבה של מים. ב. הנתבע צירף לכתב התביעה אישורי עדים שביקש לראות בכך חיזוק לטענותיו, חוות דעת באשר לסיבת הדליפה ואישור אגף המיסים בנוגע לצריכת המים בחודשים מאי-יוני 2003. 3. א. הכלל הוא כי נטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן: התובע - נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. הנתבע - נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של טענת הגנתו. 4. א. לאחר עיון בעדויות - כפי שהובאו בפני - ולאחר עיון במסמכים שצורפו לתביעה ולהגנה - אני קובע כי התובעת הוכיחה כי הנזילה נבעה ממטבחו של הנתבע וכתוצאה מנזילה זו נגרמה הרטיבות במטבחה של התובעת - רטיבות אשר גרמה נזק לתובעת - הכל כפי שיפורט להלן: א) הוכח כי מטבח הנתבע סמוך למטבח התובעת וקיר משותף מפריד ביניהם. (ראה דברי התובעת בעמ' 4 לפ', ש' 6-7 וראה גם דברי הנתבע בעמ' 7 לפ', ש' 26-27 וראה דברי מר דב קינן בעמ' 6 לפ', ש' 5). ב) הנתבע ממקד בטענותיו התגלות של מים בדירתו בחודשים ינואר 2003, אפריל 2003 ובחודש יולי 2003 הוזמן על ידו שרברב אשר גילה סיבת דליפת המים. הנתבע צרף 3 מכתבי שכנים, שנכתבו כאישורים, ברם אישורים אלה אינם מהווים ראיה לנושא השנוי במחלוקת זאת מן הטעמים הבאים: (1) נותני האישורים לא התייצבו להעיד ולהיחקר וכאשר שאלתי את הנתבע אם יש בדעתו להזמינם - הודיע הנתבע כי הוא מוותר על הזמנתם. (ראה עמ' 8 לפ', ש' 21-22). (2) העדים הנ"ל מדברים על נזילות משנת 2003, כפי שטען הנתבע בכתב ההגנה, ברם כפי שיתברר בהמשך אין רלוונטיות למועדים המצוינים לשאלה השנויה במחלוקת במשפט זה. ג) גם הצעת המחיר שצרף הנתבע לכתב ההגנה המתייחסת למצב מיום 9/7/03 גם היא אינה רלוונטית, לאור העובדות שיובאו בהמשך. ב. א) התובעת אינה מלינה על נזילה משנת 2003. אמנם הצעות המחיר שצרפה התובעת לכתב התביעה הוצאו בשנת 2003, ברם אלו הוצאו כתוצאה מנזק שנגרם עקב נזילה עוד בטרם הוגשו הצעות המחיר. ב) (1) כפי שמצינו ממכתב "הדס שרותי שמאות" (להלן: "הדס") מיום 26/2/03, נערכה בדיקה ביום 7/11/02 בעקבות תלונה של התובעת על ריח עובש ורטיבות בארונות המטבח וכבר אז מצאה הדס כי מקור הדליפה הינו מצנרת דירת הנתבע. 2) ביום 30/6/02 פנתה ב"כ התובעת אל הדס על בעיה נמשכת מאי אבחון מקור נזילת המים, תוך הצבעה על הנזקים שנגרמו למטבח התובעת. במכתב זה ביקשה ב"כ התובעת להמליץ בפני חב' הביטוח לתקן המצב על מנת להחזיר מצב המטבח לקדמותו. ג) הנתבע אישר בפני כי מדי פעם נוסע לחו"ל וכאשר היה חוזר היה מוצא מים במטבחו. (ראה דבריו בעמ' 3 לפ', ש' 11-13). התובעת אשר נכנסה באחת הפעמים למטבחו של הנתבע, מצאה שכל השיש של המטבח מלא מים. (עמ' 4 לפ', ש' 16-17). התובעת פנתה אל הנתבע עוד בשנת 2001 בקשר לבעית המים, הנתבע הבטיח לתקן אך לא עשה דבר. (עמ' 4 לפ', ש' 18-19). ד) עד התביעה מר דב קינן (להלן: "מר קינן"), שהינו שמאי מטעם חב' הביטוח, העיד בפני על תלונותיה הרבות של התובעת בגין הרטיבות במטבחה. מר קינן מעיד על השיחה שניהל עם אחיו של הנתבע, אשר כתוצאה משיחה זו בוצע התיקון בדירת הנתבע. (עמ' 6 לפ', ש' 10-14). עדותו של מר קינן לא נסתרה והוא גם לא נחקר על עדותו. לכן, אני מקבל דברי התובעת ודברי מר קינן כי הנזק בדירת התובעת נבע מנזילה שארעה במטבחו של הנתבע. ה) הנתבע, כאמור, מדבר על 3 נזילות גדולות שהיו בדירתו בין ינואר 2003, אפריל 2003 ונזילה גדולה נוספת היתה בספטמבר 2003, אך לא לנזילות אלו מופנית טרונית התובעת, אלא לנזילות שקדמו לכך - נזילות משנת 2001, 2002. (ראה עמ' 7 סיפא ועמ' 8 רישא לפ'). זאת ועוד, התביעה הוגשה בחודש מרס 2003 ולכן גם מכך ניתן להבחין שאין רלוונטיות בין נזילות שארעו באפריל וספטמבר 2003 יען כי עסקינן בנזק ובנזילה קודמת. כפי שמסביר הנתבע, רק בחודש יולי 2003 בדקו ומצאו שהיתה סתימה בצינור. ואכן באותה הצעת מחיר שצרף הנתבע מיום 9/7/03 צוין כי הנזילה באה משני צינורות שהולכים לבתים 13-16, שהנזק בשניהם נוצר בבעיה מרכזית של סתימה ממושכת מרכזית, שזהו עניינו של וועד הבית. גם אם אקבל הצעת המחיר ותוכנה - למרות שנותן ההצעה לא העיד - גם אז עולה כי עסקינן בנזילה חדשה מחודש יולי 2003 ולא לאותה נזילה עליה הלינה התובעת שתחילתה בשנת 2001-2002. 5. א) לפיכך, לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעת הוכיחה כי הרטיבות במטבחה נבעה מצנרת מטבחו של הנתבע ועל הנתבע לפצות התובעת. ב) באשר לסכום הנזק הגזימה התובעת בתביעתה, שכן כל שהוכח הוא הנזק לארון המטבח שעלות תיקונו מגיע לסך 3,700 ₪. לא הוכח נזק בקיר ניצב, לא הוכח הצורך בהחלפת שיש, ומר קינן אף התרשם שאין צורך בהחלפת השיש. (עמ' 7 לפ', ש' 8). ג) כמו כן, הוכח כי כתוצאה מהרטיבות יהיה צורך בסיוד ותיקוני טיח, ברם בהתייחס להצעת המחיר מיום 20/3/03 היות והיא מכילה תיקוני פרטים שלא הוכחו , אני קובע פיצוי עבור סיוד בסך 1,000 ₪. ד) כמו כן, אין ספק כי בהשארת המצב כך, כפי שהיה משנת 2001-2002 והיות והתובעת לא הזדרזה לתקן, הרי המשכת קיום הרטיבות מבלי לדאוג לתיקונה - הגדילה התובעת הנזק במקום לדאוג להקטינו. לפיכך, אין מקום לקבוע הסכום הנדרש בגין עוגמת נפש. עם זאת, גם אם התובעת תרמה באי עשיה להגדלת הנזק אין לי ספק כי בעצם פניותיה לנתבע ואי הענות הנתבע מצדיק פיצוי התובעת בגין עוגמת נפש ובגין פריט זה אני קובע לתובעת סך 500 ₪. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שהובאו לעיל ולאור פרוט הנזקים שנגרמו לתובעת, על פי האמור בסעיף 5 לעיל, אני מחיב הנתבע לשלם לתובעת סה"כ 5,200 ₪ לסילוק מלוא התביעה - זאת בצירוף רבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 20/3/03 ועד התשלום בפועל. אין צו להוצאות נוספות.נזקי מיםתביעות מטבחיםרטיבות