רשלנות רפואית לאחר ניתוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות רפואית לאחר ניתוח:

רקע עובדתי.
.1התובע, יליד שנת 1990, היה כבן 3שנים ביום הארוע. נתבעת מס' 1הינה הבעלים והמחזיקה של בית חולים אלישע בחיפה. נתבע מס' 2
הינו רופא המועסק על ידי הנתבעת מס' .3
.2ביום 30.11.93אושפז התובע בבית החולים אלישע על מנת לעבור ניתוח
להוצאת השקדים כאמור. הניתוח בוצע עוד באותו היום בשעות הצהריים וככל הנראה עבר בהצלחה. את הנתוח בצע נתבע מס' .2
בתום הניתוח חובר לתובע עירוי של נוזלים. במהלך אותו לילה נבדק התובע בידי רופא אשר הבחין בחיוורון אצל הילד, אולם, לא איבחן התכווצויות והורה על המשך העירוי.
.3בשעות הבוקר הועבר התובע לבית החולים כרמל וזאת בשל ירידה חדה במצבו של
התובע. בבית החולים כרמל אובחנו פירכוסים, בוצע טיפול א.א.ג. אך מצבו של התובע התדרדר עד כדי מצב של קומה. כתוצאה, החלו הרופאים בטיפול נמרץ ובהנשמת התובע. עוד באותו יום הועבר התובע לבית החולים רמב"ם בחיפה למחלקת טיפול נמרץ ילדים ולבדיקת סי.טי. מסיכום המחלה בבית החולים רמב"ם עולה:ו
"התמונה בקבלתו היתה מורכבת מחוסר הכרה עמוק לאחר פירכוס ממושך, הלם, אי ספיקה נשימתית קשה, חמצת מטבולית, לויקוציטוזיס עם סטיה שמאלה וסימני סי. טי. חשודים לנזק איסכמי היפוקסי".
.4בהסכמת הצדדים מונה כמומחה פרופ' קורצ'ין, מנהל מחלקה נוירולוגית בבית
החולים איכילוב, ראה פרוט' מיום .19.1.97וכך אנו למדים מחוות דעתו:נ
"הנער אושפז בבית חולים הכרמל בשל התכווצויות אפילפטיות, אשר נגרמו כתוצאה ממצב הנקרא היפונתרמיה, המתבטא בדילול נתרן הדם. זה מצב נדיר בילדים בריאים, ובנסיבות המקרה הסיבה היחידה שיכלה להביא לכך היא מתן יתר של נוזלים. אין ספק איפוא שיש קשר סיבתי ישיר בין העירוי לבין ההתכוצויות, שהן ביטוי לנזק מוחי שנגרם על ידי היפונתרמיה. ההתקפים היו מרובים, ממושכים, ובעקבותם נגרם כנראה נזק מוחי נוסף. על סמך בדיקתי, וכמו כן לפי המסמכים שהועברו אלי ולדברי האם נותרה הפרעה נאורופסיכיאטרית משמעותית אשר הנני מעריך אותה ב- 20אחוז לפי תקנה 34ג' של המוסד לביטוח לאומי. אני לא מצאתי הפרעה בהפעלת הגפיים השמאליות ולפיכך אינני יכול לקבוע נכות לענין זה. בהתחשב בפרק הזמן שחלף מאז התאונה, יש לראות נכות זו כצמיתה".
.5התובע צירף חוות דעת של פרופ' מוניס חס אירנה אשר העלתה בחוות דעתה שתי נקודות ביקורת אודות הארוע. האחת, בדבר הזרמת נוזלים מופרזת לגופו של התובע. והאחרת, בדבר המשך הזרמת העירוי אף לאחר הארוע האפילפטי ובמשך הובלתו לבית החולים כרמל.
.6חוות דעת נוספת הוגשה על ידי התובע בדבר נמק בעור גב כף היד, שנוצר כתוצאה מעירוי תוך ורידי בבית החולים רמב"ם. חוות דעת זו ניתנה על ידי ד"ר אבנר קרב. וכך עולה ממנה:ב
"בגב כף היד הימנית צלקת היפרטרופית מכוערת בשטח 4x 4ס"מ. הצלקת אינה דבוקה לעומק ואינה מפריעה לגידים המישרים. הקמיצה של כל האצבעות וכן היישור הם ללא הגבלה. על פי ממצאי הבדיקה ועל פי ספר התקנות של המל"ל מגיע שיעור נכותו לפי סעיף 75(1) ב' - 10אחוז לצמיתות בגין הצלקת המכוערת".
.7טענות התובע.
התובע מפנה לחוות הדעת של פרופ' מוניס, המלמדת על כך שלתובע הוחדרו נוזלים מסוג ובכמות גדולה בלתי מוצדקת, שכתוצאה מכך היה הקטין מצוי בסכנת חיים ממשית והוא הובהל לטיפול נמרץ בבית החולים כרמל. כמו כן התובע מפנה לחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין, שורות 3ו- 4(המצוטטות לעיל), מהם עולה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין העירוי לבין ההתכוצויות.
.8טענות הנתבעים.
א. הצלקת שנגרמה לילד תחילתה בבית החולים רמב"ם, המקום בו ניתן העירוי.
כך, לטענת הנתבעת, עולה הן ממכתבו של ב"כ התובע והן ממסמכי בית החולים רמב"ם. מאחר ובית החולים רמב"ם לא צורף כנתבע בתיק זה אין, לטענת הנתבעת, כל קשר בינה לבין הטיפול שקיבל התובע בבית החולים רמב"ם.
ב. הזמן שעבר בין העברת הילד לבין האיבחון היה כארבע שעות בלבד.
ג. חוות דעתה של פרופ' מוניס מורכבת מהשערה אישית לפיה ניתנו לתובע נוזלים בכמות מוגברת. פרופ' מוניס הגיעה להשערה זו בהתבסס על גודל שקית הגלוקוז בקובעה שהכמות היתה גדולה מן המקובל. אולם, טוענת הנתבעת, אין להסיק מגודל השקית שאכן ההזלפה נמשכה באופן רציף כל הזמן ולדבריה ישנם הפסקות מכוונות במתן הנוזלים.
ד. יש לקבל את טענת ד"ר שטטר לענין האחריות. מתצהירו עולה כי הניתוח עבר בהצלחה. התובע נבדק על ידו בשעות הצהרים, הוא התקשר מאוחר יותר בשעות הערב בשעה 19.00ווידא כי הכל תקין עם התובע. רק למחרת, בשעה 07.00בישרו לו טלפונית כי הילד קצת אפטי וכי איננו מגיב. הוא הורה על בדיקת דם ונסע מיד לבית החולים, משם הפנה את התובע לבית החולים כרמל. לטענתו, אין קשר בין הניתוח או מעשה או מחדל שלו לבין נזקי התובע.
.9מסקנות.
א. מקובלת עלי חוות דעתו של פרופ' קורצ'ין. עמדה זו מתחזקת בחוות דעתה של פרופ' מוניס. יתר על כן. ד"ר שטטר טוען כי הנתוח עבר בהצלחה ומוסיף וטוען שאין כל קשר סיבתי בין הנתוח לבין נזקי התובע.
אין חולק שהנתוח עצמו עבר בהצלחה. מכל מקום כך אני קובע. המחלוקת מצויה, בנושא עירוי הנוזלים שניתן לתובע על פי הנחיות הרופא, על כל הנפקות העולה, וכן על הקשר הסיבתי שבין הנתוח לבין נזקי התובע כתוצאה מאותו עירוי. על עצם העירוי אני למד מתצהירו של הרופא וגם מגליון הוראות הרופא מיום .30.11.93פרופ' קורצ'ין קבע כי התובע קבל מנת יתר של נוזלים והוסיף וקבע כי יש קשר סיבתי ישיר בין העירוי לבין התכווצויות. ראה קטע מתוך חוות דעתו של פרופ' קורצ'ין שצוטט לעיל.
ב. ולא רק זאת אלא אף זאת. במהלך אותו לילה שלאחר הנתוח בקר רופא אצל
התובע והבחין בחיוורון. הוא לא שת לבו לתוצאה האפשרית, והורה על המשך העירוי.
.10התובע הופנה לבית החולים על מנת לקבל טפול רפואי מתאים, ובהמשך, גם לעבור נתוח להוצאת השקדים. אין לך טפול רפואי שאין בו סכנה בדרגה כזו או אחרת. כך גם בכל המתיחס לטפול הרפואי שהתובע אמור היה לעבור אותו. דא עקא שאותה תוצאה שנתקימה בתובע, לא היתה תוצאה מקובלת או הכרחית, של אותו טפול הכרחי. נהפוך הדבר וכפי שרשמתי לעיל. די בתמונת מצב שכזו כדי להעביר את הנטל משכם התובע אל שכם הנתבעת. לאמור:ו בכגון דא על הנתבעות להוכיח שלא התרשלו במלאכתם.
.11יתר על כן. בעניננו העובדות מדברות בעד עצמן, והן עולות מתוכן לחובת הנתבעים, עד אם יוכח היפוכו של דבר. כך מתוך סעיף 41לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח - 1968, וכך גם מתוך ע.א. 411/70ראובן פינס (פנטשי) נגד אליהו בין עמירה ו- 7אח', פד"י כ"ה (2) 284, .289לאמור:נ
"סעיף 41בפקודת הנזיקין אינו המקרה היחיד שבו עוברת חובת הראיה אל הנתבע. התובע יכול להוכיח מעשים או מחדלים של הנתבע, שיש בהם כדי לגרום לנזק שנגרם לו, וכן יכול להוכיח שקיימת מידת סבירות גבוהה שלא היה ניגרם הנזק אלמלא אותם מעשים או מחדלים. אם הוכיח התובע שני אלה, אזי על הנתבע להוכיח שלא עשה את המעשים או המחדלים, שהיה בהם כדי לגרום את הנזק, או עליו לסתור את הסבירות שהוכיח התובע לקשר הסיבתי הקיים בין המעשים או המחדלים לבין גרימת הנזק".
במקום אחר:ב
"...שבלא קשר לאמור בסעיף 41לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] יש אשר מאזן ההסתברויות מצביע יותר על קיום התרשלות מאשר על העדרה...".
ראה ע"א 612/78פאר נגד קופר ואח' פד"י ל"ה (1) .720
ראה גם ע"א 488/78קופ"ח של ההסתדרות נגד שלמה אלקוסר ואח' פד"י ל"ד (4) 246שם נאמר:ו
"המסקנה המתבקשת מחוות הדעת של הרופאים היא כי לו ניתן הטיפול הנכון במועד הנכון, היתה סבירות רבה להקטנת נזק במידה משמעותית, ובכך די כדי להטיל אחריות על המערערת".
.12אשר לנמק. הנתבעת טוענת כי אין לחייבה בגין נזק זה כיוון שהעירוי אשר גרם לנמק התבצע בבית החולים רמב"ם ולא בבית החולים אלישע. לא כך הם פני הדברים. התובע הובהל מבית החולים אלישע לבית החולים רמב"ם דרך בית החולים כרמל, לשם קבלת טפול נמרץ. שרשרת הנסיבות החלה בבית החולים אלישע והמשכה בבית החולים רמב"ם. לשון אחר, הנזק העיקרי ממנו סובל התובע החל בבית החולים אלישע ושרשרת הארועים הובילה את התובע, בלא ניתוק של הקשר הסיבתי, לקבלת הטיפול הבלתי נמנע, בבית החולים רמב"ם.
יש לראות, איפוא, את הנתבעת כמי שמחויבת גם לנזק שהמשכו במקום אחר אך ללא ספק עקב הליך שתחילתו בבית החולים אלישע.
.13תחשיבי הנזק.
המומחים הרפואיים קבעו לתובע, שהוא קטין, 20אחוזי נכות לצמיתות במישור הנוירולוגי וכן 10אחוזים נוספים בתחום האורטופדי. מכאן ל- 28אחוזי נכות רפואיים לצמיתות [משוקלל].
בשים לב לגילו של הקטין ולקשיי תפקוד ולמידה, העלולים להשפיע על התפתחותו האינטלקטואלית, אני קובע כי נכותו הרפואית במישור הנוירולוגי תהיה גם נכותו התפקודית. לא כך במישור האורטופדי, שם תעמוד נכותו התפקודית על מחצה הנכות הרפואית.
את נכותו התפקודית של התובע אני מעמיד איפוא על 25אחוזי נכות לצמיתות.
.14אבדן השתכרות.
התובע הינו בן 8שנים כיום. את הפסד ההשתכרות של הקטין בעתיד אני קובע על בסיס רבע מהשכר הממוצע במשק בהיוון כפול. מכאן לפיצויים בראש נזק זה בסך 867, 288ש"ח.
.15עזרת צד שלישי.
התובע נזקק לעזרת צד שלישי מאז שנותח עד הנה והוא ימשיך להזקק לעזרה אשר כזו עד הגיעו לגיל בגרות. בהקשר זה אנו מביאים בחשבון לא רק עזרה ופיקוח אלא גם צורך בעזרה בלימודים וכו'. מן העבר האחר יש להביא בחשבון שקטין, באשר הוא כזה, ממילא צריך לעזרה ופיקוח של מבוגר ממנו. בשים לב לכל אלה אנו מעמידים את גובה הפיצויים בראש נזק זה, עבר ועתיד גם יחד, על סך של 000, 75ש"ח.
.16הוצאות רפואיות.
לא הוכח כל צורך להוצאות רפואיות נוספות על אלה שהתובע מקבל מאת המוסד לביטוח לאומי או בכל מסגרת אחרת. על אף כן, אני פוסק לתובע בראש נזק זה סכום גלובלי בן 000, 10ש"ח.
.17נסיעות.
לא הובאו כל עדויות או חוות דעת, מתוכם עולה הצורך בהוצאות נסיעה מיוחדות מעבר לרגיל.
.18כאב וסבל.
בשים לב לטיפול שהתובע עבר עד הנה לרבות אישפוז, טיב הפגיעה, והשפעתה על
הסובל מפגיעה שכזאת בדבר יום ביומו אני מעמיד ראש נזק זה על סך 000, 100ש"ח.
.19והתוצאה העולה היא זו.
אני מחייב בזה את הנתבעים לשלם לתובע סך כולל בן - 867, 473ש"ח בצירוף הוצאות משפט וכן בצירוף 926, 82ש"ח שכ"ט עו"ד ובצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום מתן פסק דין זה.
.20הורי הקטין, שהם אפוטרופסיו, יגישו לתיק בית המשפט תוכנית להשקעת כספי הקטין לאחר ניכוי הוצאות. התוכנית תוגש לא יאוחר מיום .5.9.98



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ניתוחים פלאסטיים

  2. ניתוח קיבוע צוואר

  3. פיטורים בגלל ניתוח

  4. חובת הקטנת הנזק - ניתוח

  5. עיוורון אחרי ניתוח

  6. רשלנות בניתוח קטין

  7. סיכונים בניתוח קטרקט

  8. החמרת מצב אחרי ניתוח

  9. הסכמה לניתוח אלקטיבי

  10. נכות נפשית בגלל ניתוח

  11. ניתוח בכתף לאחר תאונה

  12. תביעה בגין זיהום בניתוח

  13. החזר כספי עבור ניתוח לב

  14. פגיעה בעצב במהלך ניתוח

  15. ניתוח מתיחת בטן סיכונים

  16. טופס הסכמה מדעת לניתוח

  17. עיוורון לאחר ניתוח לייזר

  18. עיכוב בביצוע ניתוח דחוף

  19. ניתוח בקע מפשעתי סיכונים

  20. רשלנות רפואית לאחר ניתוח

  21. רשלנות רפואית בניתוח אף

  22. סיכונים בניתוח כריתת רחם

  23. רשלנות רפואית ניתוח בעין

  24. הסתרת מידע מחולה על ניתוח

  25. השארת צינורית לאחר ניתוח

  26. צלקת בראש לאחר ניתוח קיסרי

  27. חובת רישום רפואי לפני ניתוח

  28. חובת הקטנת הנזק ע''י ניתוח

  29. רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי

  30. פיצויים על ניתוח פלסטי בפנים

  31. ניתוח שחזור שבר בהרדמה כללית

  32. סירוב לעבור ניתוח אחרי תאונה

  33. צלקת ניתוחית - קצין התגמולים

  34. ניתוח כריתת רחם - ביטוח לאומי

  35. רשלנות בניתוח להחלפת מפרק ירך

  36. נזק מוחי לאחר ניתוח עקב רשלנות

  37. ניתוח ללא הסכמה בהסכמת 3 רופאים

  38. מימון ניתוח - קופת חולים מאוחדת

  39. הידבקות בחיידק טורף בעקבות ניתוח

  40. החמרה לאחר ניתוח ארטרוסקופיה בברך

  41. רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול

  42. צלקת ניתוח קיסרי - תביעת פיצויים

  43. גזר דין פלילי רשלנות רפואית בניתוח

  44. אכילה לפני ניתוח יכולה לגרום למוות

  45. עיוורון לאחר ניתוח עיניים השתלת עדשה

  46. ניתוח לקיבוע שבר בקרסול כתוצאה מתאונה

  47. דחיית תביעה ניתוח לייזר להסרת משקפיים

  48. תביעה בגין ניתוח לתיקון ראייה שנדחתה

  49. ניתוח כריתת אונה בריאה - תאונת דרכים

  50. החזר הוצאות ניתוח בגרמניה מקופת חולים

  51. ניתוח להחלפת פרק ירך לאחר תאונת דרכים

  52. סירוב חברת הביטוח לשלם על ניתוח בחו''ל

  53. תביעה בגין רשלנות בניתוח להוצאת שקדים

  54. החמרת מצב נכות משרד הביטחון לאחר ניתוח

  55. החזר הוצאות ניתוחים בחו''ל מקופת חולים

  56. התנגדות סטודנט לניתוח בעלי חיים מטעמי מצפון

  57. החזר על ניתוחים לפי טופס 17 - תביעה ייצוגית

  58. ניתוח לאסיק (Lasik) להסרת משקפיים - סיכונים

  59. הסכמה מדעת לניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת Lasik

  60. התעוורות מניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת Lasik ?

  61. בקשה לבית המשפט לחייב חולה לעשות ניתוח מציל חיים

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון