קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שביתה חלקית ללא אישור ההסתדרות: סגן הנשיא (אדלר) .1המשיב (להלן - בנק דיסקונט) הגיש בקשת צר בסכסוך קיבוצי (תב"ע נב/24-4) נגד שביתה חלקית שהכריזו המערערים (להלן - הוועד), בלא אישורה של המשיבה הפורמלית (להלן - ההסתדרות הכללית), בקשר למשא ומתן המתמשך לגבי הסכם השכר לשנת .1991בדיון בבקשה לסעד זמני (תב"ע מב/17-41), ציווה בית-הדין קמא על הוועד להפסיק את השביתה. סיר לאחר מכן הודיע הוועד על הפסקת השביתה בנושא הסכם השכר לשנת 1991, אך הורה לעובדי הבנק לקיים שביתה חלקית בנושא אחר מחאה על קידום סלקטיבי (מתן דרגות) לשנת 992:ב. על-פי בקשת הבנק הודה בית-הדין קמא לוועד להפסיק את השביתה החלקית. ביום 16.2.1992, זמן קצר לאחר החלטת בית-הדין קמא, הודיע הוועד על הפסקת השביתה בנושא קידום סלקטיבי, אך חורה לעובדי הבנק לקיים שביתה חלקית בנושא אחר - אי-תשלום שבר בגין העיצומים. בערעור זה נדון בבקשת הבנק לבית-הדין קמא לצוות על הוועד להפסיק את השביתה החלקית הזאת וכל שביתה אחרת. .2הבקשה הוגשה לבית-הדין קמא אחר הצהריים של יום 16.2.1992, ובית-הדין נתבקש לדון בה במעמד צד אחד. בית-הדין האזורי, לא הזמין את הוועד או את ההסתדרות לדיון שהתקיים בשעה 00: 19של אותו יום, ונתן צו מניעה אשר אימץ ארבעה סעיפים שנוסחו (בבקשה ובבקשה חילופית) על-ידי בא-כוח הבנק. בהחלטת בית-הדין קמא נאמר: "...לפיכך הננו נותנים צווים והחלטות כמבוקש בסעיפים 22- .19הצווים וההחלטות כאמור יעמדו בתוקפם עד לסוף הדיון בבקשה בתיק העיקרי, אלא אם כן ישונו קורס כן בהחלטה מיוחדת. הננו קובעים הבקשה בתיק הזמני לדיון במעמד הצדדים ליום ...28.2.1992". בסעיפים 22- 19לבקשה נאמר: " .19כב' בית-הדין מתבקש לצרף לפי תקנה 16לתקנות בית-הדין לעבודה (סדר דין בסכסוך קיבוצי) את ועד העובדים וחבריו כצד להליך דנן ו/או לצרף הליך להליך. לא יתכן דיון מקיף ואפקטיבי בבקשה זו ללא צירוף משיבים 2- 23[המערערים בערעור שלפנינו]. .20לפיכך עותר המבקש אל כב' בית-הדין ליתן את הצווים, ההחלטות ופסקי-הדין דלקמן: א. צו המחייב את ראשי המשיבים והמזכירים, ואת כל המשיבים, באופן אישי, להורות מייד בכתב ובע"פ לכל עובדי הבנק המבקש, המנהלים ומורשי החתימה, לקיים עבודה תקינה ומלאה בבנק ובכל סניפיו ושלוחותיו, כולל מחשבי הבנק, ללא שום פעולות של שביתה מלאה או חלקית, עיצומים, שיבושים או הפרעות כלשהם במהלך העבודה התקין, וכן לבצע את כל ההוראות שתינתנה לכל עובדי הבנק מאת האחראים עליהם, וכן לבצע העבודה הנדרשת בתפוקה מלאה ולא להאט אותה או לשבש אותה בשום צורה שהיא, ולא לעודד או לשדל או לגרום, במישרין או בעקיפין, שאדם כלשהו, או עובד, או ארגון עובדי בנק דיסקונט, יגרמו להפרת ההוראות הנ"ל מצד המשיבים מחמת כל עילה שהיא. ב. צו המחייב את ראשי המשיבים והמזכירים באופן אישי, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, כולל עובדי הבנק וארגון עובדי בנק דיסקונט, להימנע ולהפסיק כל שביתה, עיצומים או שיבושים בבנק מכל סוג שהם ומחמת כל עילה שהיא. ג. צו המונע ואוסר קיום כל שביתה, עיצומים, שיבושים והאטה בעבודה בבנק מצד המשיבים וחבריהם ובל עובד הבנק, אדם או גוף כלשהו, מחמת כל עילה שהיא (ההדגשה לא במקור]. ד. פסק-דין הקובע כי השביתה, העיצומים, השיבושים וההאטה בעבודה בבנק מכל סוג שהם, בין שהם מבוצעים באמצעות המשיבים וחבריהם ובין שהם מבוצעים באמצעות ארגון עובדי בנק דיסקונט או כל גוף אשר בו או באמצעות כל אדם אחר או עובד בבנק, מחמת כל עילה שהיא, הינם אסורים. ה. צו המורה על מזכיר המשיבה מס' 1[הסתדרות הפקידים] ועל יו"ר הועד הארצי מר רחמים בכר ו/או ממלא מקומו לדווח בתצהיר לבית-הדין הנכבד בתוך 24שעות על מילוי מיידי של הצווים הנ"ל. ו. בבקשה זו כולה 'עובד הבנק' - כולל עובדים, מורשי חתימה ומנהלים. .21מבוקש כי יינתנו צו זמני וכן קבוע על-פי הניסוח שבסעיף הקודם ('מחמת כל עילה שהיא'), וכי כל אימת שמי מהמשיבים יחפוץ להכריז על סכסוך עבודה או שביתה כדין, לפי ההליכים הקבועים בחוק, בפסיקה ובחוקת ההסתדרות - יפנה אל בית-הדין נכבד זה בבקשה לבטל או לסייג הצו לגבי אותו נושא שבגינו הוכרז סכסוך העבודה, כדי למנוע כביכול עשיית פלסתר מהצו (בנסיבות המתוארות בבקשה זו לעיל), ואת סיכול שלטון החוק. הצדק והיושר מחייבים גישה כזאת בהתחשב בנסיונות 'ההתחכמות' של המשיבים 2- 23[המערערים שלפנינו]. לחלופין, מבוקש כי יינתנו צו זמני וכן קבוע על-פי הניסוח שבסעיף הקודם ('מהמת כל עילה שהיא') למעט שביתה שהוכרזה כדין לפי ההליכים הקבועים בחוק, בפסיקה ובחוקת ההסתדרות. .22כן מבוקש להורות כי המסירה למשיב מס' 2[הוועד הארצי] תתבצע באמצעות יו"ר הוועד הארצי מר רחמים בכר, או למזכיר הוועד הארצי, מר אבי יולדוס, וכי מסירה לאחד משניהם תיחשב כמסירה אישית לכל אחד מחברי הוועד הארצי..." .3ההסתדרות והוועד לא מסרו הודעה על שביתה בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-.1957 מזכיר חטיבת עובדי הבנקים בהסתדרות כתב אל הוועד (העתק נתקבל על-ידי הבנק ביום 19.2.1992), וביקש ממנו לקיים שבועיים של "שקט תעשייתי מוחלט. בחום השבועיים עם שובי בשעה טובה לעבודה, נקיים דיונים רצופים עד לסיום הסכסוך". .4נגד החלטת בית-הדין קמא מיום 16.2.1992ביקשו המערערים רשות ערעור, והיא ניתנה על-ידי נשיא בית-הדין (דב"ע מב/16-41), ובעקבות המלצת בית-הדין, הסכימו הצדדים לנהל משא ומתן ביניהם, והשביתה הופסקה. הדיון התחדש ביום 22.3.1992, לאחר שהמשא ומתן עלה על שרטון. ההסתדרות הכללית הוזמנה לדיונים לפנינו, אך נציגה לא הופיע. .5נתייחס רק לטענות באי-כוח הצדדים הנחוצות על מנת להכריע בבקשה שלפנינו. מתן צו מניעה מבלי להזמין את הצד השני .6הוועד טען, כי טעה בית-הדין קמא שלא הזמין אותו לדיון שהתקיים ביום 16.2.1992, ונתן את ההחלטה מבלי לשמוע את גרסתו. טעות פרוצדורלית זאת חמורה במיוחד, לטענת המערערים, מכיוון שלא נקבע מועד קרוב לדיון במעמד שני הצדדים, והמשך הדיון נדחה לשנים עשר יום. .7בהחלטתו של בית-הדין קמא אין הסבר מדוע לא הורה להזמין את ההסתדרות הכללית ואת המערערים לדיון שקיים באותו ערב. .8בית-הדין רשאי ליתן צו מניעה זמני נגד שביתה במעמד צד אחד. עם זאת, עוד מימיו הראשונים של בית-דין לעבודה נוהגים בעניין ניהול דיון בסכסוך קיבוצי על-פי הכלל, כי הארגון היציג והוועד, אם הוא משיב, יוזמנו כצד לדיון. כמו כן, אם הוועד אינו משיב הוא יקבל הודעה. בכל מקרה רק במקרים דחופים ונדירים יינתן צו מניעה זמני האוסר שביתה מבלי להזמין את הצד השני. מדיניותו זו של בית-הדין מעוגנת הן בעקרונות הצדק והן בנסיון שהצטבר לגבי יחסי עבודה תקינים, כלהלן: א) אין זה צודק לשלול את חופש השביתה ולצוות על הפסקת פעילות מאורגנת, הקשורה בדרך כלל בסכסוך מתמשך ומורכב, מבלי לאפשר לצד השני להשמיע את טענותיו. בבואו לשקול אם ליתן סעד ביניים על בית-הדין האזורי לעמוד על הרקע לסכסוך הקיבוצי שלפניו, דבר שניתן לעשותו רק לאחר שמיעת טענות כל הצדדים (דב"ע לה/6- 4[1], בע' 355). משמעותו של סעד ביניים בסכסוך קיבוצי אינה פחותה ברוב המקרים מזו של הסעד הסופי; ב) השתתפות שני הצדדים בדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני מקדמת את אחת ממטרותיו העיקריות של צו מניעה נגד שביתה - החזרת הצדדים אל שולחן המשא-ומתן הקיבוצי (דב"ע לב/6- 4[2], בע' 406). במקרים רבים מסכימים נציגי העובדים להורות על הפסקת השביתה, תמורת הסכמת המעביד לקיים משא ומתן אינטנסיבי, מבלי שבית-הדין יתן צו מניעה. ג) נוכחות צד בדיון בצו מניעה זמני מחזקת את התחייבותו המוסרית למלא אחרי הצו. לעומת זאת, עדים אנו לתופעה של אי-קיום צווי מניעה שניתנו במעמד צד אחד. .9בדב"ע לג/3-4(3) בע' 356נקבע הכלל האומר: "...בית-הדין לעבודה יימנע ככל האפשר מלתת צו מניעה במעמד צד אחד, או ליתר דיוק - מבלי שניתנה לצד השני הזדמנות להתייצב ולטעון". לאחרונה התייחס בית-דין זה לכלל של אי-מתן צו זמני מבלי להזמין את הצד השני במסגרת דיון בהגבלת חופש העיסוק. בדב"ע נא/173- 3[4], בע' 232נאמר: "... לא היתה כל הצדקה למתן הצו המבוקש במעמד צד אחד... מן הראוי היה לזמן את המשיבים בבקשה בבית-הדין האזורי לדיון, למועד קרוב ככל האפשר, ולהחליט בבקשה, שעה שגרסאות שני הצדדים פרושות בפני בית-הדין. דרך זו היתה מייתרת את הצורך לקיים דיונים בבקשה לביטול הצו". כמו כן, בדב"ע מג/208- 9[5], בע' 419נאמר: "משהעניין התברר בהעדר הצד השני ולא היתה הזדמנות לשמוע עמדתו, היה מקום לדחות את הדיון בשעות ספורות ולשמוע גם את עמדת הצד השני, ולכל הפחות לסרב ליתן צו ביניים בשל ספק בסמכותו העניינית של בית-הדין". .10הבנק אכן טען בבקשתו לצו מניעה זמני, כי הענין דחוף, ומחייב את קיום הדיון באותו יום במעמד צד אחד, לכאורה, כיוון שלא ניתן להזמין את הצד השני בגלל אילוצים של זמן. גישה זאת איננה הולמת את המקרה דנן, כפי שאין היא מקובלת לגבי רוב סכסוכי העבודה. כאשר נחוצה הכרעה מהירה בבקשה לצו מניעה, ניתן לקיים את הדיון באותו יום בשעות אחר הצהריים או הערב, בפי שעשה בית-הדין קמא במקרה דנן. הבקשה הוגשה אחר הצהריים, הדיון התקיים בשעה 00:19, מזכירות בית-הדין הספיקה להזמין את נציגי הציבור לדיון, וניתן היה להזמין אף את נציגי ההסתדרות והוועד. התקשורת מאפשרת הזמנה במעט מיידית, בכתב או בעל-פה, של צד לדיון; מה עוד, שמדובר בסכסוך מתמשך, וידוע מי מייצג את הצדדים האחרים. במקרים הנדירים שבהם דחיפות העניין מחייבת מתן צו מניעה זמני מבלי להזמין את הצד השני, חייב בית-הדין קמא להסביר בהחלטתו את הדחיפות, ליתן את הצו לזמן קצר ביותר, ולקבוע דיון במעמד שני הצדדים תוך שעות או למחרת. .11מדיניות זו של קיום דיון בבקשה לצו מניעה נגד שביתה במעמד שני הצדדים איננה מיוחדת לישראל, והיא קיימת במדינות אחרות. באנגליה, בסעיף 17של ה-1974, ,trade union and labour relations actנאמר כי בית-משפט אינו מוסמך לתת צו מניעה במעמד צד אחד בסכסוך עבודה קיבוצי אלא אם הצד השני הוזמן לדיון ולא התייצב (ראה [8]: n.m . Selwin, law of . 421P) ,.employment בשבדיה אין החוק מחייב את בית-הדין לעבודה לשמוע את הצד השני בבקשה לצו מניעה נגד שביתה, ואם עלולה דחיית הדיון לצורך הזמנת הצד השני לגרום לנזק חמור ומסוכן, יחליט בית-הדין במעמד המבקש בלבד. אולם, דבר זה כמעט אינו קורה, ובדרך כלל נוהגים להזמין את הצד השני, כדברי נשיא בית-הדין הארצי לעבודה בשבדיה: It is not obligatory for the labour court to hear the opposite party" A to prohibit] before the labour court imposes an interim decision(parties) . If there is danger in delay, an interim decision may be heard[party, but by tradition this possibility is almost never used. It is strike-ex Assumed that interim decisions in these cases would be less respected and(parties) complied with, if they were imposed without giving the party ". Opinion(their) concerned an opportunity to state his Remedies and: industrial action:בjudge skollerholm, 'background paper on) sanctions', meeting of european labour court judges, athens, september (. 3, P1991 בנורבגיה הכלל הוא, כי בית-הדין לעבודה אינו דן בבקשה למתן צו מניעה נגד שביתה במעמד צד אחד, והיוצא מן הכלל הוא במקרים דחופים ("urgent cases"). Remedies and: industrial action:judge stein evju, 'background paper on) .7 ., P 1991sanctions', meeting of european labour court judges, september בדנמרק בית-הדין לעבודה אינו מוסמך כלל לשמוע בקשה לצו מניעה נגד שביתה במעמד צד אחד. בית-הדין חייב לשמוע את הצר השני לפני החלטה בבקשה כזאת. עם זאת, קובע בית-הדין דיון תוך זמן קצר מאוד במקרה של בקשה דחופה. .supreme court justice and president of the danish labour court, jobs) - remedies and sanctions, meeting of european bangert, 'background paper on temporary relief in individual labour dis: putes and industrial action (. 3, P 1991,labour court judges, september .12בעניין שלפנינו אין אנו חייבים להכריע בשאלה אם מתן צו מניעה נגד שביתה, מבלי להזמין את הצד השני, ומבלי לנמק מדוע לא הוזמן הצד השני, מחייב את ביטול הצו. הטעם לכך הוא, שקיים פגם נוסף בהחלת בית-הדין קמא המחייב, בהצטבר שני הטעמים, לבטל את ההחלטה, ונתייחס אליו בהמשך. אין ליתן צו מניעה זמני גורף נגד שביתה .13טענה נוספת של המערערים היתה, כי הצו הוא גורף, שכן הוא אוסר שביתה בשל כל עילה שהיא, ואין הוא מתייחס רק לסכסוך שהיה לפני בית-הדין. כמו כן, אין הצו מוגבל בזמן, ואין בו מועד מתאים לתחילתו ולסיומו. יתר על כן, לא נקבע מועד קרוב לדיון במעמד שני הצדדים, והדיון נקבע שנים עשר יום לאחר מתן הצו. .14ההחלטה שבערעור מאמצת את סעיפים 22- 19לבקשה (אשר צוטטו בסעיף 2לפסק-דין זה), הכוללים הוראות רבות גורפות ואף חלופיות. משום כך הצו אינו ברור, וניתן לפרשו כאילו הוא כולל כל שביתה מכל סיבה שהיא, כגון - שביתה נגד פיטורי קבוצת עובדים כתוצאה מהתנהגותם בעת השביתה החלקית, או שביתה כמחאה על תשלום שכר חלקי בחודש מרס. כמו כן, לא נקבעה בהחלטה שעת תחילת הצו, והמועד לסיום תוקף הצו (עד לביטולו על ידי בית-הדין) עלול להיות ארוך מאוד. .15בית-הדין נותן צו מניעה זמני, לאחר הפעלת שיקול דעתו, "ביד קמוצה ובמשורה" (דב"ע ל/2- 5[6], בע' 71). אין לתת צו גורף העלול להתפרש כחל על סכסוכים שטרם באו לעולם. אולם, ניתן לתת צו רחב המונע שביתה כלשהי בעניין סכסוך אחד קיים. בדב"ע מז/20-4 [7], בע' 498, נאמר: "לטענה השלישית - היות הצווים גורפים מדי. בסוגיה זאת אל לנו לצטט בהסכמה את אשר אומר בית-הדין האזורי...: 'אין אנו מקבלים טענת באי-כוח המשיבים, כי הצווים המבוקשים הם רחבים מדי, ועלולים למנוע מהעובדים לנקוט בצעדים ארגוניים בעניין שאינו קשור לסכסוך הנוכחי. ברור הוא שהצווים שבית-הדין נותן קשורים לסכסוך מסוים ואינם ישימים לגבי סכסוך אחר ככל שההבחנה ביניהם נעשית בתום לב'". אשר למקרה שלפנינו - אין פגם במתן צו רחב, כל עוד הוא מתייחס לסכסוך קיים. אם ישתכנע בית-הדין קמא, כי השביתות של עובדי הבנק מתייחסות לסכסוך מסוים אין פגם במתן צו רחב נגדן, שכן תיתכן שביתה המתבטאת בשיבושי עבודה שונים ומשתנים. עם זאת, בית-הדין קמא לא קבע אם בשביתה אחת ובסכסוך אחד מדובר, ולא נימק את החלטתו לתת את הצו הרחב ולחזור מהחלטתו הקודמת לתת צו ספציפי. אכן דרך המלך היא, שבית-הדין לא יתן צו מניעה רחב החל על סכסוך עתידי שטרם בא לעולם, אך יתכנו מקרים חריגים, שבהם גורם המעורב בסכסוך אינו מתנהג בתום לב ומחליף את העילה שנתן לשביתה ב"עילות" חדשות, שהינן למעשה תירוצים והתחכמות. במקרים אלה מוסמך בית-הדין ליתן צו רחב המונע שביתה עתידית, אך עליו לנמק מדוע בנסיבות העניין יש לחרוג מן הכלל האמור. נוסיף, כי צו רחב כאמור אינו בא כתחליף למשא ומתן בין המעביד לבין הארגון היציג. זאת ועוד, בית-הדין קמא לא קבע מועד לתוקף הצו. בדב"ע לב/6- 4[2], שנזכר לעיל, בע' 407, נאמר: "להבא ייטיבו בתי-הדין האזוריים לעשות, אם יגבילו כל צו מניעה לפרק זמן קצר ביותר, כך שבתום אותו פרק זמן יתייצבו מחדש בפני בית-הדין על-מנת שיוכל לשקול אם לאור הפעילות וההתנהגות מאז שניתן הצו, יש לחדשו, ובאילו תנאים יש לעשות כן". .16בהיות הצו בענייננו גורף (ומאמץ סעיפים חלופיים שניסח בא-כוח הבנק), ובהתחשב בכך שניתן מבלי להזמין את הצד השני, ולא נקבע מועד קרוב לדיון במעמד שני הצדדים, אין הצו יכול לעמוד כפי שהוא. העניין מוחזר לבית-הדין קמא לדיון מחדש בבקשה לצו הביניים ובבקשה העיקרית. יש להניח, כי בית-הדין האזורי יקבע את הדיון בימים הקרובים, בהתאם לכללים החלים על דיון בסכסוך קיבוצי. מתן צו אחר עד לדיון בבית-הדין קמא במעמד שני הצדדים .17השאלה הבאה שיש לדון בה היא, מה הדין גבי צו מניעה זמני עד לדיון הקרוב בבית-הדין האזורי. אנו מוסמכים לתת החלטה אחרת במקום זאת שבערעור, על דרך אימוץ הוראות תקנה 110לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הקובעת: "בית-הדין שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש או ליתן החלטה נוספת או אחרת, ככל שיחייב העניין; בית-הדין רשאי להשתמש בסמכותו זו אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה ורשאי הוא להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד". .18התנהגותם של המערערים במקרה דנן אכן מצדיקה מתן צו מניעה, במתכונת הספציפית המתאימה, עד לדיון הקרוב בבית-הדין קמא. אין חולק, כי לא נמסרה הודעה על שביתה בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה. כמו כן, אין להתעלם מן העובדה, כי ההסתדרות הכללית לא אישרה את השביתה. זאת ועוד, על-פי הודעת בא-כוח הבנק הגיעו נציגי הבנק ונציגי ההסתדרות להסכמה בעניין הסכס העבודה לשנת 1991, אך הוא לא נחתם בגלל התנגדותו של הוועד. הוועד טען, כי הוא הארגון היציג, ונושא זה לא הוכרע. אולם, מי שטוען שהוא ארגון יציג, עליו לנהוג כמצוות המחוקק וליתן הודעה כדין מראש על שביתה. .19נוסיף את טענת הבנק, כי השביתה מהווה הכרת הצווים הקודמים שניתנו על-ידי בית-הדין קמא. המערערים הכחישו טענה זאת. ההכרעה בשאלה זאת קשורה להגדרת שביתות כמתייחסות לסכסוך אחד או לסכסוכים שונים. זכות עמידה של הוועד .20בא-כוח הבנק העלה בשעת הדיון לפנינו טענות בעניין זכות העמידה של הוועד, האם מוסמך הוא להכריז על שביתה, ואם יש לשלול את ההגנות המוענקות על-פי דין לשביתה, מן השיבושים שבהם נקטו עובדי הבנק מבלי שקיבלו את אישור הארגון היציג ושלא כדין. אין מקום לדון בערעור זה בטענות הללו, שכן הן לא הועלו בבקשת רשות הערעור. יתר על כן, מוטב לדון בטענות מהסוג הזה לאחר שמיעת הראיות, החלטה מנומקת של הערכאה הראשונה, וטענות מפורטות של באי-כוח הצדדים לפנינו. מידת שיקול דעתו של בית-הדין .21אשר לטענת בא-כוחו של הבנק באשד למידת שיקול הדעת הנתונה לבית-הדין בבואו להכריע בבקשה ליתן צו מניעה זמני נגד שביתה - בית-דין זה פסק וחזר ופסק, כי סעד זמני נגד שביתה, גם באשר מדובר בשביתה שלא כדין, לא יינתן בדבר מובן מאליו מבלי שבית-הדין יעמוד על מהות הסכסוך ועל התנהגותו של המעביד (ראה: דב"ע לה/6- 4[1]). .22התוצאה היא, שהעניין מוחזר לבית-הדין קמא. בית-דין זה יוצא מתוך הנחה, כי על-פי עקרונות תום הלב שיש לנהוג בהם גם ביחסים קיבוציים, לא יגרום גוף כלשהו המעורב בסכסוך לשיבושים ולהפרעות בעבודה התקינה עד לדיון, אשר יתקיים בהקדם האפשרי. אין צו להוצאות.הסתדרות העובדיםשביתה