המדובר במקרה מתאריך 13.3.97, בו מצא הנאשם כרטיס אשראי במינימרקט שבבעלותו, והתפתה לעשות בו שימוש. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש בכרטיס אשראי שנמצא: 1. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום נשוא תיק זה, ועל סמך הודאתו קבעתי בהחלטתי מיום 8.2.99, כי ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, דהיינו, גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי החיוב תשמ"ו - 1986 (להלן: "חוק כרטיסי החיוב"), נסיון להונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), נסיון לקבל דבר במירמה, עבירה לפי סעיף 415 בצירוף סעיף 25 לחוק, והתחזות כאדם אחר, עבירה לפי סעיף 441 לחוק. המדובר במקרה מתאריך 13.3.97, בו מצא הנאשם כרטיס אשראי במינימרקט שבבעלותו, והתפתה לעשות בו שימוש. בו ביום ניסה לרכוש באמצעות הכרטיס מוצרים בחנות "שיווק השיקמה" ברח' האומן בירושלים, בסכום כולל של כ - 800 ש"ח. הנאשם הציג עצמו לפני הקופאית כבעליו של כרטיס האשראי וכמי שמורשה להשתמש בו. לטענת הסניגור בטיעונים לעונש, נסיונו לא צלח, הוא הודה מיד והביע חרטה. יש לציין, כי התביעה לא שללה עובדות אלה. 2. שירות המבחן הגיש תסקיר אודות הנאשם. התסקיר, המפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, חיובי מאוד. שירות המבחן התרשם, שהנאשם, בן 30, אדם נורמטיבי ביסודו, המנהל אורח חיים תקין, והעבירה נשוא תיק זה חריגה למהלך חייו. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם, ולהסתפק בעונש המתאים לו, עבודות שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 80 שעות, בספרית מתנ"ס פיליפ ליאון. 3. התביעה מתנגדת להמלצת שירות המבחן, ועותרת מבית המשפט להרשעתו של הנאשם, בצד הטלת עונש של עבודות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וקנס. לטענת התביעה, עמדה עונשית זו מאזנת בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות העדר עבר פלילי, לבין הצורך בהרתעה ושמירה על האינטרס הציבורי. לגבי הרשעתו של הנאשם, היפנתה התביעה לדברים שאמר בית המשפט העליון בר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל, וכן לפסקי דין נוספים. 4. הסניגור המלומד מבקש, כמובן, מבית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שהוא מדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, המפורטות בתסקיר, העובדה שמדובר במעידה חד פעמית, החריגה למהלך חייו הנורמטיבי של הנאשם, ובהתחשב בפסיקת בתי המשפט. בענין זה היפנה הסניגור לשורה של פסקי דין, אשר ניתנו במקרים דומים ואף חמורים מזה שלפני, בהם קבעו בתי המשפט אשמתם של עבריינים, ללא הרשעה, והטילו עליהם צווי שירות לתועלת הציבור, אם או בלי התחייבות כספית או צו מבחן. 5. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים וקראתי בעיון רב את תסקיר שירות המבחן, החלטתי שלא למצות את הדין עם הנאשם, ולהימנע מהרשעתו, בהתאם להמלצת שירות המבחן. אמנם, נכון הוא, כי בעבירות מסוג זה, אשר נפיצותן רבה בעת האחרונה, ראוי להרשיע עבריינים, במיוחד כאשר ישנה הודאה בעובדות. יחד עם זאת, עדיין לא נקבעו בפסיקה דפוסים נוקשים ומוגדרים מראש, מתי ישתמש בית המשפט בסמכותו להימנע מהרשעה, ויש לדון כל מקרה לפי נסיבותיו [ראו ר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מדינת ישראל תקדין עליון 85(3), תשמ"ה/תשמ"ו - 1985, עמ' 737]. במקרה לפני, מספר גורמים מצטברים לנסיבות יוצאות דופן, המצדיקות הימנעות מהרשעה. גילו של הנאשם, התסקיר החיובי, העובדה שזוהי הסתבכותו הפלילית הראשונה (נחה דעתי, כי מדובר במעידה חד פעמית, אירוע חולף שלא יחזור על עצמו), הודאתו וחרטתו הכנה של הנאשם, העובדה שהליך החקירה, ההעמדה לדין והמשפט עצמו, הם כשלעצמם גרמו לנאשם סבל רב (כמפורט בתסקיר), ומן הסתם, לא ישכחו במהרה מזכרונו, העובדה שנסיונו של הנאשם לבצע רכישה לא צלח, כך שלא נגרם נזק כלכלי רב, ובהתחשב בהשלכות העלולות להיות להרשעה על עתידו של הנאשם - כל אלה מטים את הכף לסטיה מהדרך המקובלת בעבירות מסוג זה. זה המקום לציין, כי מפסקי הדין שעיינתי בהם, ביניהם גם פסקי הדין שהוצגו ע"י ב"כ הצדדים, ניתן למצוא מקרים חמורים יותר, בהם נמנעו בתי המשפט מהרשעה והסתפקו בצו מבחן או צו עבודות שירות לתועלת הציבור, כך שמקובלת עלי טענת הסניגוריה, לפיה אין מקום והצדקה לאבחן מקרה זה, אשר נסיבותיו אינן כה חמורות, בהשוואה למקרים האחרים. שירות לתועלת הציבור, יש בו האלמנטים החינוכיים ומוחשיים לנאשם, כפי שצויין בתסקיר שירות המבחן, וניתן להניח, שבמסגרתו תיווצר תשתית ראויה אצל הנאשם להפנמת הלקחים, ואי סטיה מדרך הישר בעתיד. לאור כל האמור לעיל, אני נמנעת מהרשעתו של הנאשם, ומסתפקת בקביעה, כי ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. אני מורה בצו, כי הנאשם יבצע עבודות שירות לתועלת הציבור, במתכונת שהומלצה ע"י שירות המבחן, דהיינו, בהיקף של 80 שעות בעזרה בספריה במתנ"ס פיליפ ליאון, בפיקוח שירות המבחן. הנאשם יבצע את עבודות השירות בשעות הפנאי שלו, וללא שכר. הובהרה לנאשם המשמעות של אי מילוי הצו, ואי ביצוע השל"צ, והתוצאות העלולות לנבוע מכך. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום. אשראיכרטיס חיוב (אשראי)