קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש בשם של חברה אחרת: .1הבקשה הנדונה הוגשה בדרך של המרצת פתיחה ע"י שלושה מבקשים. ביה"מ נתבקש להורות למשיבה, מכוח סעיף 36 לפקודת החברות, להפסיק השימוש בשמה. נטען כי המשיבה נטלה שם של חברה אחרת, דבר העלול להביא להטעייה. .2שם המבקשת מס' 1, כפי שצויין בבקשה, היה י.י אמביציה בע"מ, אלא שצורפה תעודת שינוי שם עפ"י פקודת החברות לפיה אמור היה שמה להשתנות מ-תמורה י.י. בע"מ ל- אמביציה י.י. יעוץ ויזמות בע"מ. השינוי אושר ע"י רשם החברות ביום 30.1.96(ראה נספח א' לבקשה). בהסכם דיוני אליו הגיעו הצדדים ביום 10.4.97הוסכם בין היתר כי שם המבקשת מס' 1הוא - "אמביציה י.י. יעוץ יזום וניהול פרוייקטים בע"מ". לגבי שם זה לא הוצג ע"י הצדדים אישור כלשהו של רשם החברות. באותו הסכם דיוני הוסיפו והסכימו הצדדים כדלקמן: - המבקש מס' 2יימחק מן הבקשה. - הצדדים יגישו לביה"מ רשימת עובדות מוסכמת תוך 45יום. - הצדדים יגישו לביה"מ תיק מוצגים משותף. - מוסכם על הצדדים כי המבקשת מס' 3ביקשה לשנות שמה, כך שהמילים "אמביציה" ועובדת העיסוק בבגרות יופיעו בשמה, אלא שלא ניתן אישור לכך. יאמר כבר כי המבקשת צירפה לסיכומיה מכתבו של רשם החברות בו סירב להסכים לשינוי השם בשל רישום שמה של המשיבה וחשש להטעיה (נספח ט' לסיכומי המבקשות). - הוסכם על הצדדים כי המשיבה טרם קיימה קורסים לבחינות בגרות, אך בכוונתה לעשות כן בעתיד. - הצדדים הסכימו להגיש סיכומים ללא חקירה של המצהירים מטעם הצדדים. .3בפועל לא הוגשה רשימת עובדות מוסכמות ומוצגים שונים צורפו לסיכומי המבקשות, בלי שצויין במפורש כי מוצגים אלה מהויים תיק המוצגים המשותף, לו הסכימו הצדדים. בפועל המשיבה לא מחתה על כך בסיכומיה. .4עקר טענות המבקשות בבקשה הנדונה הן כדלקמן: 4.1המבקשת מס' 3החלה להפעיל קורסים לבגרות בסוף חודש אוגוסט 1996תחת השם המסחרי "מכון אמביציה", ובחודשים אוגוסט וספטמבר השקיעו המבקשות במסע פירסום רחב היקף. מסע פרסום זה נמשך גם לאחר מכן. 4.2המשיבה נוסדה רק ביום 27.10.96וברישום שמה ביקשה להנות ממסע הפרסום הנ"ל, שלא כדין. .5עקר טענות המשיבה כפי שעולות הן מהתצהיר הנגדי הן כדלקמן: 5.1דין הבקשה הנדונה להימחק על הסף, ככל שהיא מתיחסת למבקשת מס' 3, הואיל והמשיבה לא נטלה את שמה או שם דומה לה. 5.2הבקשה הנדונה הוגשה משום סירובו של רשם החברות לשנות שמה של המבקשת מס' .3ההליך הנכון והראוי היה לערער על החלטת הרשם, ולא בדרך עקיפה של הגשת העתירה הנדונה. 5.3המושג "אמביציה" הוא ביטוי מוכר שהוא בגדר נחלת הכלל ואין למי מהמבקשות מונופולין על מושג זה. 5.4שם המשיבה אינו דומה לשמות מי מהמבקשות. 5.5פעילות המבקשות מתמקדת ב-ת"א ואילו המשיבה פועלת בנתיבות וראשון לציון, כך שאין מקום להטעייה כלשהי. 5.6אף המשיבה השקיעה ממון במסע פרסום. 5.7פעילות המבקשות תחת השם אמביציה היא שגורמת נזק למשיבה דווקא. .6סבור אני כי דין הבקשה הנדונה להידחות וזאת מן הטעמים להלן: 6.1הבקשה הנדונה מסתמכת על ס' 36(ו') לפקודת החברות שנוסחו כדלקמן: "רשאית החברה לבקש מביה"מ לצוות על אדם, שותפות, אגודה או חברה שנטלו שמה, או שם דומה לו, עד כדי להטעות - להמנע מהשימוש בו, וכן רשאים אדם, שותפות או אגודה לבקש צו דומה על חברה שנטלה שם כאמור, ואם לא הוכיח הצד הנתבע בנטילת השם, שזכותו להשתמש באותו שם קודמת, רשאי ביה"מ ליתן צו לפי הבקשה". הסעיף הנ"ל בחוק מתיחס לשם של אישיות משפטית - אדם, שותפות, אגודה או חברה - ולא שם עסקי. 6.2מהבקשה הנדונה על נספחיה עולה כי המבקשת מס' 3היא שעסקה בפרסום עיסוקה בהכשרת תלמידים לבחינות בגרות. אין כל דמיון בין שמה הרשום של המבקשת מס' 3לשמה של המשיבה. בבקשה צויין כי המבקשת מס' 3פעלה תחת השם המסחרי "מכון אמביציה". בפועל מופיע בפרסומים המצורפים לבקשה השם "מכון אמביציה לבגרות". בהמשך הדברים נדון בשאלת הדימיון שבין השמות. 6.3שם המבקשת מס' 1, כפי שתוקן, הינו "אמביציה י.י. יעוץ ייזום וניהול פרוייקטים בע"מ". שם זה לעומת שמה של המשיבה אינו מלמד כלל על עיסוק בהכשרה לבחינות בגרות ואף לא הובאה כל ראיה כי המבקשת מס' 1בפועל עוסקת בכך. סבור אני כי אין דימיון בין שם המבקשת מס' 1לשמה של המשיבה, כאשר שמה של המשיבה בלבד מעיד על עיסוקה. לא די בשימוש במילה זהה אחת בשם כדי להצביע על דימיון שיש בו כדי להטעות. 6.4ההגנה על שם הינה הגנה על זכות קנינית. המטרה הינה למנוע תחרות בלתי הוגנת תוך שימוש בשמו של אחר. אין צורך להוכיח כי נגרמה הטעיה בפועל או גרימת נזק בפועל. די שתוכח סכנת הטעיה (ראה "דיני חברות" יוסף כהן חלק א' עמ' 265, "דיני חברות בישראל" א. פלמן כרך א' עמ' 194; ע.א. 652/70 בנק הלוואה וחיסכון לישראל נ. הלוואה וחיסכון ירושלים פד"י כה (2) 508בעמ' 513). 6.5לענין בחינת הדמיון שבין שמות באשר לסע' 36לפקודת החברות אימץ ביה"מ "מבחן משולש": - עפ"י המראה והצליל - עפ"י סוג הסחורה שלגביה משתמשים בשם והלקוחות שדרכם לקנותה. - עפ"י שאר הנסיבות תוך הצגת השאלה: מה יקרה אם כ"א משני היריבים המתחרים זה בזה יורשה להשתמש בסימן שלו? העלול הציבור, מחמת דימיון המילים, לערבב סחורתם ולחשוב שסחורתו של פלוני היא סחורתו של אלמוני?". (ע.א. 210/65 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. בנק אגודת ישראל בע"מ פד"י יט (2) 673בעמ' 675). קבע ביה"מ כי לא די בדימיון האקוסטי שבין השמות כדי לבסס טענה עפ"י סע' 36לפקודה, כאשר יש בשאר הנסיבות כדי להבחין ולהבדיל בין שתי החברות. (ע.א. 210/65 הנ"ל שם בעמ' 676). אכן נפסק כי לא די במילה זהה בשני שמות שונים כדי להצביע על שם דומה. המבחן הוא לגבי השם במלואו ולא לגבי מילה או חלק מהשם ע.א. 2626/95 מלון הנסיכה נתניה בעמ' נ. לקסן ישראל (לא פורסם), ת.א. (ת"א) 1606/90 המ' 9252/90 חוסם תעשיות ואח' נ. חוסם שיווק דלתות תקדין מחוזי כרך 90(3) 190). עצם השימוש בשם של מקום גיאוגרפי בשני שמות שונים אינו מצביע על דמיון (ע.א. 301/73 ראש הנקרה בע"מ נ. כפר הנופש הבינ"ל בראש הנקרה בע"מ פד"י כח (2) 502בעמ' 503), וכך גם השימוש במושג שהוא נחלת הכלל, בשני שמות שונים, אינו מלמד על דמיון שיש בו כדי להטעות, ואין מקנים מונופולין על מושג שכזה ("דיני חברות" יוסף כהן חלק א' עמ' 263; "דיני חברות בישראל" א. פלמן כרך א' עמ' 199). לענין בחינת הדמיון העלול להטעות יש גם משמעות למקום בו מנוהלים עסקיהם של הצדדים. (ע.א. 652/70 הנ"ל בעמ' 515). 6.6מכל הנאמר לעיל עולה, איפוא, כי אין כל דמיון בין שמה הרשום של המבקשת מס' 3ושמה הרשום של המשיבה. שמות המבקשת מס' 1והמשיבה אינם זהים ואין בשימוש במילה "אמביציה" בשמותיהם כדי להטעות, כאשר השמות במלואם כה שונים זה מזה ורק שמה של המשיבה מעיד על עיסקה המוגדר. קיים דמיון בין השם המסחרי שנטלה המבקשת מס' 3לעצמה - "מכון אמביציה" - לבין שמה של המשיבה. נראה כי סע' 36לפקודת החברות מטרתו למנוע הטעיית הציבור ע"י שמות דומים של גורמים בעלי אישיות משפטית, ולא שמות מסחריים בלבד. אפילו היתה מתקבלת הטענה, כי המבקשת מס' 3היתה רשאית לעתור ולבקש צו המונע מהמשיבה לעשות שימוש בשמה, עקב הדימיון בין שם זה לבין שם מסחרי שנטלה המבקשת מס' 3, עדיין נכון היה לדחות בקשה זו. אף שהמילה "אמביציה" מופיעה בשתי השמות, עדיין מדובר בשמות שונים עפ"י מראה וצליל השם במלואו. הוכח כי גם המבקשת מס' 3פועלת באזור ת"א ואילו המשיבה פועלת בנתיבות ובראשון לציון. מרחק גיאוגרפי יש בו כדי למנוע הטעייה. אינני סבור כי המבקשת מס' 3יכולה לטעון לבלעדיות לגבי המושג "אמביציה" ובמיוחד כך כאשר עשתה שימוש במושג זה בשם מסחרי מושאל ולא בשמה כפי שנרשם במשרד רשם החברות. 6.7סיכומו של דבר הנני מחליט לדחות התובענה הנדונה. צר לי כי בשל אילוצים רבים התעכב מתן פסה"ד. על המבקשות יחד ולחוד לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 000,6 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד התשלום בפועל.שם חברהשימוש בשם