שימוש מפריע במקרקעין פרטיים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש מפריע במקרקעין פרטיים:

השופט א' רובינשטיין:

א. סעיף 1 לצו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (יהודה והשומרון) (מס' 1568), תשס"ז - 2007 קובע: "'שימוש מפריע במקרקעין פרטיים' - שימוש במקרקעין פרטיים ללא זכות בדין" (להלן הצו). ביום 27.3.08 חתם משיב 2 (להלן המשיב) על דרישה לפי סעיף 2(א) לצו, במסגרתה נדרשה משיבה 3 (להלן המשיבה) לנמק מדוע אין לראות בשימוש שהיא עושה במבנה בחברון - אשר העותר טוען לבעלות בו במסגרת תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 3329-09) - משום "שימוש מפריע"; קרי, שימוש שלא כדין. המשיבה טענה, כי הדרישה הוצאה יותר משלוש שנים לאחר תחילת השימוש במקרקעין, בניגוד לאמור בסעיף 2(ה) לצו; וכן נטען, כי השימוש במבנה הוא כדין. ביום 9.9.08 קבע המשיב (בהחלטה מנומקת) "כי אין בתצהירים האמורים משום הוכחה מספקת כי השימוש במקרקעין הפרטיים איננו 'שימוש מפריע במקרקעין פרטיים', כהגדרתו בצו".

ב. כלפי החלטה זו הוגש ערר למשיבה 1 (להלן הועדה). לאחר שעיינה בחומרים הכתובים, ושמעה מספר עדים אשר נחקרו בפניה, החליטה הועדה לקבל את הערר, במובן זה שההליכים בתיק יעוכבו "עד לאחר שיינתן פסק דין חלוט בהליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים" (סעיף 40). החלטה זו נומקה, בין היתר, בעובדה שהמשיב לא הוכיח שהפלישה למקרקעין אכן היתה בתוך שלוש השנים שקדמו להמצאת הדרישה. בעניין זה נאמר גם, כי מועד המצאת הדרישה לא הוכח, ושהעותר בעצמו מסר שהפלישה בת 8 שנים. ועוד נאמר, כי בתצהירו ציין העותר שהבית הושכר לועד לפיתוח חברון, אף שבחקירתו טען כי חתם על התצהיר מבלי שידע את תכנו, וכי מעולם לא השכיר את הנכס כאמור. הוזכר, כי המשיבה "הציגה מסמכים ומהם עולה לכאורה שיש לה זכות שבדין", והמשיב לא עמד בנטל להוכיח - אפילו בראיות מינהליות מספקות - כי השימוש אכן אינו כדין. נקבע איפוא, כי "במצב דברים זה, מתיישבת עמדת העוררת [המשיבה - א"ר] עם הראיות יותר מעמדת המשיב [העותר - א"ר]" (סעיף 25).

ג. עוד נדרשה הועדה, על פניו מעבר לצורך, להשלכות קיומו של ההליך האזרחי בבית המשפט המחוזי. הוזכרה פסיקת בית משפט זה בבג"ץ 10302/07 טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' שר הבטחון בה נאמר שקיומו של הליך אזרחי "אינו מייתר את הצורך להחזיר את המצב בשטח לקדמותו עד להכרעה שיפוטית בשאלת הזכויות" (פסקה 44 - השופטת פרוקצ'יה). ואולם, נקבע כי דבר זה אינו רלבנטי באותה המידה שעה אין מדובר בפלישה טריה. לכאורה, בהינתן האמור, החליטה הועדה שלא לבטל את החלטת המשיב, אך נקבע, כי "חרף כל האמור, אינני מציע לחברי לקבוע ממצאים ומסקנות סופיים בערר זה, וזאת משום שיתכן כי התמונה העובדתית תברר ותתחדד עוד, לפרטי פרטיה, במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים" (פסקה 39). מסיבה זו הוחלט, כאמור, על עיכוב ההליכים בפני הועדה.

ד. כלפי החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירה הועלו שורה של טענות (רק חלקן מנומקות), ובין היתר נטען, כי שגתה הועדה בכך שהתערבה בשיקול דעתו של הגורם המינהלי המוסמך (המשיב 2) והחליפה את שיקול דעתו בשיקול דעתה - בניגוד לעקרונות המשפט המינהלי. ואולם אולי לא למותר להזכיר כבר כאן, כי המשיב לא עתר נגד החלטת הועדה. עוד נטען, כי שגתה הועדה ביישום ההלכה שנקבעה בבג"ץ 10302/07 שעסקה אף היא במשיבה בתיק זה, וממנה עולה כי יש לעשות שימוש בצו בדבר שימוש מפריע אף שסוגיית הזכויות מתבררת בבית משפט אזרחי. נטען, כי שגתה הועדה בכך שלא ייחסה משקל לטענה כי המשיבה הציגה מסמכים מזויפים, והוטעם כי הנחת הועדה לפיה לא הוגשו כתבי אישום בעניין זה (סעיף 17 להחלטה) שגויה - שכן "מבירור שנעשה לאחרונה מול המשיב 2, צוין בפניו כי כתבי אישום הוגשו" (סעיף 46 לעתירה), אם כי המשיב התבקש לאשר עובדה זו בתגובתו לעתירה (ואולם נציין, כי הועדה הזכירה - בסעיף הנזכר - שחוות דעת מומחה המז"פ הוצאה מהתיק). עוד הוזכרו הפגמים בתשתית הראייתית שהציעה המשיבה, ובכלל זאת העובדה שברגע האחרון הוחלף המצהיר מטעם המשיבה למצהיר בעל עניין, אשר מעדותו עולה כי חתם על תצהיר מוכן מראש שחלקו ידוע לו מפי השמועה בלבד. נטען, כי הפלישה אכן התבצעה בתוך תקופת שלוש השנים שקדמו להמצאת הדרישה, כי ישנן ראיות מינהליות טובות לכך, ובכללן עדויות מטעם גורמי המשיב ותגובות שהגישו בשמו בהליכים משפטיים אחרים.

דיון והכרעה

ה. לאחר העיון אין בידינו להיעתר לעתירה. סוגיית השימוש שעושה המשיב בצו - לרבות כלפי המשיבה - נדון לא אחת בפסיקת בית משפט זה (ראו לדוגמה: בג"צ 3713/06 טל השקעות ובנין בע"מ נ' מפקד פיקוד מרכז; בג"ץ 10302/07 טל בניה והשקעות קרני שומרון  נ' שר הבטחון; בג"צ 2186/11 אלאערג' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית החלטה מיום 18.9.11) - וככלל, היפה למשפט המינהלי על כל ענפיו, אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטות הרשות המינהלית:

"השאלה העומדת להכרעתנו היא אך זו: האם החלטת המדינה... עומדת במבחן הסבירות לאור הראיות המינהליות שנצברו בידי המדינה" (בג"צ 10302/07 פסקה 36 - השופטת פרוקצ'יה).

עיון בהחלטת הועדה מלמד כי היא באה בגדרים אלה, ולא למותר להזכיר, כי מדובר בהחלטה מעין-שיפוטית שבאה בסוף הליך סדור שכלל שמיעת עדים. יתכן גם, כי זו הסיבה שמוציא הצו עצמו - המשיב - השלים עם ההחלטה. יש לזכור, כי הועדה מצאה שמועד הפלישה לא הוכח, כי עולה לגביו ספק גם מתצהיר העותר עצמו (ממנו גם עולה האפשרות כי מדובר בנכס שהושכר בשלב זה או אחר לועד לפיתוח חברון), וכי יש בהחלטתה התייחסות גם לראיות המינהליות שמבקש העותר למצוא בעמדות שהציגו גורמי המשיב בהזדמנויות שונות (לסתירות בין עמדות שונות שהציגו גורמי המשיב ראו סעיף 40 להחלטת הועדה).

ו. ואולם, בנסיבות, חשובה לא פחות העובדה, שהועדה לא החליטה לדחות את הערר אלא לעכב את בירורו עד להתבהרות התמונה בגדרי התביעה המתבררת בבית המשפט המחוזי. בפרט כך, שעה שעצם השאלה אם הדרישה הוצאה כדין הוכרעה שלא לטובת המשיב, ועוד יותר שעה שהועדה התרשמה כי הוא לא עמד בנטל להוכיח - אפילו בראיות מינהליות ברמה הנדרשת בהתחשב בנסיבות - כי השימוש הוא אכן "ללא זכות בדין". כלשון שנקט חבר הועדה סרן פרנקל (אשר כתב את חוות הדעת העיקרית): "מצאתי חוסר סבירות, לכאורה בהחלטת ראש מינהל האזרחי" (סעיף 37 להחלטה).

ז. ניתן להבין ללבו של העותר, שכן התביעה האזרחית מתנהלת מזה שנים (ראשיתה בתביעה לסילוק יד שהוגשה לבית משפט השלום בשנת 2006), ואולם תכליתו של הצו - בדומה לסעיפים 19-16 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 - היא התמודדות עם פלישה טריה בתנאים שנקבעו בו; והמשיב - כך החליטה הועדה - לא הוכיח את התקיימותם בנסיבות. בהקשר זה ענייננו אינו דומה לנסיבותיו של בג"צ 10302/07, שם מדובר היה בפלישה טרייה של ממש, וכאן - כפי שקבעה הועדה:

"אין ספק שאין עסקינן בפלישה טריה, שכן העוררת [המשיבה - א"ר] באה בשמם של מחזיקים שהחזיקו בנכס לפחות שלוש שנים פחות יום, ודומה כי על כך אין חולק" (סעיף 30 להחלטה; ההדגשה הוספה - א"ר).

ממילא, גם נקודת האיזון שונה. מהחלטת הועדה משמע, כי ככל שתתקבל עמדת העותר לגבי הזכויות המהותיות בנכס, עשויה נקודת האיזון להשתנות לטובתו גם בהליך המינהלי, ובהחלטה זו לא הוצגה עילה להתערב. נזכור כי עסקינן בנושא שטרם הגיע לסופיותו, וגם בכך יש כדי לתמוך בהכרעתנו זו. אין בידינו איפוא להיעתר לעתירה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכות במקרקעין

  2. רישיון במקרקעין

  3. רשות חינם מקרקעין

  4. זכות חזקה במקרקעין

  5. מתחזק חוק המקרקעין

  6. חלוקת מקרקעין בעין

  7. מהי תביעה במקרקעין

  8. עסקה בחלק ממקרקעין

  9. סיום רישיון במקרקעין

  10. סעיף 16 לחוק המקרקעין

  11. התחזות בעסקת מקרקעין

  12. ביטול ייעוד מקרקעין

  13. דרישת הכתב במקרקעין

  14. סעיף 49 לחוק המקרקעין

  15. סעיף 71 לחוק המקרקעין

  16. פיצול תביעה במקרקעין

  17. סעיף 9 לחוק המקרקעין

  18. סעיף 40 לחוק המקרקעין

  19. סעיף 16 לחוק המקרקעין

  20. זכויות שביושר במקרקעין

  21. רישיון מכללא במקרקעין

  22. ביטול רישיון במקרקעין

  23. צו הפסקת שימוש במקרקעין

  24. עסקאות סותרות במקרקעין

  25. סעיף 18 ב לחוק המקרקעין

  26. תנאי מתלה בעסקת מקרקעין

  27. סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין

  28. עשיית דין עצמי במקרקעין

  29. עסקת מקרקעין באזור שיקום

  30. רישיון בלתי הדיר במקרקעין

  31. ביטול החלטת רשם המקרקעין

  32. זכויות העירייה על מקרקעין

  33. תביעת השבה של חוכר מקרקעין

  34. זיהוי צדדים לעסקת מקרקעין

  35. רישום הערה במרשם המקרקעין

  36. ניצול זכויות בניה במקרקעין

  37. תביעה לפקיד ההסדר במקרקעין

  38. התחייבויות נוגדות במקרקעין

  39. בקשה לפדיון מקרקעין מעוקלים

  40. מכירת זכויות בחלק ממקרקעין

  41. שימוש מפריע במקרקעין פרטיים

  42. רשות מכללא לשימוש במקרקעין

  43. בקשה לעריכת מדידה של מקרקעין

  44. דיווח על עסקת מקרקעין בדיעבד

  45. הערה על יעוד מקרקעין תקנה 27

  46. בנייה ונטיעה במקרקעין משותפים

  47. רכישת מקרקעין בפרוייקט הרחבה

  48. התחייבות לעשות עסקה במקרקעין

  49. בדיקה במינהל לפני עסקת מקרקעין

  50. שימוש במקרקעין לגידול מרעה בקר

  51. מחלוקת לגבי תאריך רכישת מקרקעין

  52. עיכוב ברישום זכויות בעל מקרקעין

  53. תביעה על בניה על מקרקעין מוסדרים

  54. רשות שימוש במקרקעין לפי חוק הנפט

  55. סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין

  56. תביעה של פסול דין - זכויות במקרקעין

  57. החובה להציע למוכר מקרקעין לקנות בחזרה

  58. עסקת מקרקעין לפני חקיקת חוק המקרקעין

  59. תחרות בין זכויות נוגדות במקרקעי המינהל

  60. ביטול זכות הסותרת רישום בפנקס המקרקעין

  61. ביטול רישיון ללא תמורה ע''י בעל המקרקעין

  62. תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למקרקעין

  63. בקשה להתקנת אנטנת שידור לחובבי רדיו במקרקעין

  64. איך מוכיחים שעסקה במקרקעין היא "פיקטיבית" ?

  65. ערר על החלטה להורות לתקן שטחים בנוגע למקרקעין

  66. סעיף 10 לחוק המקרקעין - תקנת השוק במקרקעין

  67. פגיעה עקיפה במקרקעין - פיצויים לפי סעיף 197 ?

  68. האם חלוקה בעין של המקרקעין תגרום נזק לצדדים ?

  69. ערר על החלטה לאשר תוספת לבית מגורים משותף במקרקעין

  70. ביטול מכר מקרקעין לאחר אישור סופי של ראש ההוצל''פ

  71. סעיף 5 לחוק המקרקעין - חיזוק בתים מפני רעידות אדמה

  72. תביעה שיינתן פסק דין המצהיר סכאות להירשם כבעלים במקרקעין

  73. נוהל לפיו יוכל כל שליח להגיש למשרדי רשם המקרקעין שני תיקים ביום בלבד

  74. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון