סוגית שליחתו של נאשם לממונה על עבודות השירות כבר נדונה לא אחת בפני בית המשפט העליון, ונקבע, כפי שאף מביא המבקש, כי "כאשר בית משפט מפנה את הנאשם לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות שירות... הרי שההפניה, כשלעצמה, אינה מהוה עילה להיווצרותה של ציפיה סבירה או הסתמכות מצד נאשם" (ע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל פסקה 10 לפסק דינו של השופט דנציגר). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שליחת הנאשם לממונה על עבודות השירות: א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיא טל, השופטים מקובר ואמיר) מיום 17.4.11 בתיק עפ"ג 35521-03-11, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופט קרשן) בת"פ 1877-08 מיום 10.2.11. הבקשה מכוונת לחומרת העונש, העומד על מאסר מאחורי סורג ובריח לשישה חודשים. רקע והליכים ב. המבקש הורשע, על פי הודאתו ולאחר ניהול חלק מן ההוכחות בתיק, בכתב אישום מתוקן המיחס לו עבירה של התעללות בקטין ושתי עבירות של תקיפת קטין בנסיבות מחמירות נגד שתי בנותיה של אשתו בשעתו, ע' (בת כ-9 בשעתו) ו-ר' (בת כ-10 בשעתו). על פי המתואר בכתב האישום, במועד מסוים היכה המבקש את ע' בבטנה כיון שזו ליטפה ארנבת. במועד נוסף, הורה לה המבקש להיכנס לשירותים, כיבה את האור והורה לה לקרוא שם ספר, והיא עשתה כדברו במשך חצי שעה. אשר לר', במועד מסוים, הורה לה המבקש להיכנס לשירותים ולא לצאת עד שתסיים לפתור את שיעורי הבית שלה. בחצי שעה שעשתה כן, איים עליה המבקש שאם לא תקבל 90 במבחן תישן בשירותים. ואכן, לאחר שהודיעה לו כי היא קיבלה 80 במבחן, מימש המבקש את איומו והורה לה לישון בלילה בשירותים וכיבה את האור. לאחר מספר שעות בהן שהתה בשירותים בחושך ביקשה ר' לצאת, אולם המבקש הורה לה לחזור, משך אותה במדרגות והכניס אותה בחזרה לשירותים, בהם שהתה עד הבוקר. ג. טרם גזר בית משפט השלום את דינו, הופנה המבקש לשירות המבחן כדי שזה יערוך תסקיר בעניינו, ובהמשך הופנה לממונה על עבודות השירות על מנת שהאחרון יערוך חוות דעת. שירות המבחן ערך שלושה תסקירים בעניינו של המבקש. בתסקיר הראשון מיום 6.5.10, נוכח חרטת המבקש ונסיבותיו המשפחתיות הקשות, המליץ שירות המבחן על צו שירות לתועלת הציבור וכן צו פיקוח. ואולם, בתסקיר השני מיום 25.10.10 ציין שירות המבחן, כי המבקש לא הגיע לפגישות שנקבעו לו ומכאן נלמד, כי יש לו קושי להתחייב לטיפול. על כן, חזר בו שירות המבחן מהמלצותיו הקודמות, והמליץ על עונש מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות. בתסקיר השלישי (אשר לא צורף לבקשה ועל כן נלמד תוכנו מגזר דינו של בית משפט השלום), הוסיף שירות המבחן, כי המבקש לא ייתרם מהעמדתו בצו מבחן, וכי הוא לא הגיע אף לפגישה נוספת אליה זומן. גם חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות לא צורפה לבקשה זו (באופן מעורר תמיהה, יש לציין, שכן חלקה המרכזי של הבקשה נוגע לה), ועל כן גם היא נלמדת מגזר דינו של בית השלום. לפי המתואר בגזר הדין, הממונה סירב תחילה לקבל את המבקש בשל הקושי שלו למסור כתובת קבועה, אולם הסכים לבסוף לקבלו בתנאי שהמבקש יספק כתובת קבועה לקבלת דברי דואר, שגם ניתן יהא לאתרו בה במידת הצורך. ד. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של שנת מאסר בפועל ומחצית שנת מאסר על תנאי. בגזרו את הדין קבע בית המשפט, כי במקרים מסוג זה נקודת המוצא צריכה להיות מאסר בפועל, בשים לב לחומרת העבירות ולנזק שנגרם בהן לקטינים חסרי הישע. כן שקל בית המשפט לחובתו של המבקש את העובדה כי שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו. מנגד נתן בית המשפט דעתו להודייתו של המבקש, אף שזו ניתנה לאחר עדות ר', הבעת החרטה, היעדר הרשעות קודמות וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד מתן גזר הדין (5 שנים). בית המשפט התייחס לקביעת הממונה על עבודות השירות וציין, כי המבקש נמנע ממתן כתובת קבועה ועל כן נותר בעינו הקושי לפקח על מעשיו, ונראה איפוא כי גם מעשית אין ריצוי בעבודות שירות אפשרי. אולם בית המשפט הטעים, כי אפילו הייתה אפשרות שכזו, אין המקרה הולם ענישה בעבודות שירות, שכן זו אינה משקפת את חומרת המעשים בהם הורשע המבקש. ה. המבקש עירער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי מרכז, ערעורו התקבל באופן חלקי, ומאסרו בפועל הופחת לשישה חודשים, מאחורי סורג ובריח. בית המשפט ציין, כי עצם שליחת המבקש אל הממונה על עבודות שירות, לא היה בה כדי ליצור אצל המבקש ציפיה שהעונש שייפסק לו יהיה עבודות שירות, שכן "עד למועד גזר הדין אין לו למערער לצפות לעונש כלשהו, לרבות לריצוי מאסר בעבודות שירות"; הכוונה כמובן לציפיה קונקרטית לעונש מסוים. כן קבע בית המשפט המחוזי, כי חומרת התנהגותו של המבקש בצירוף הימנעותו מהשתתפות בהליך טיפולי, מצדיקים מאסר בפועל. עם זאת ראה בית המשפט לנכון להפחית מעונשו של המבקש, ובנימוק כי העונש שהושת עליו חורג מרף הענישה הנהוג במקרים דומים, ואינו מתחשב דיו בנסיבות האישיות, בהודיה ובעבר הנקי. נקבע, כי המבקש יחל בריצוי עונשו ביום 4.5.11. הבקשה ו. בקשה זו הוגשה ביום 2.5.11 ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע. במוקדה החלטתם של בתי המשפט הקודמים להימנע משליחת המבקש לעבודות שירות, לאחר שהמבקש נשלח לממונה. בין היתר נטען שוב, כי עצם שליחת המבקש לממונה על עבודות השירות יצרה בקרבו ציפייה לגיטימית לכך שזה יהיה עונשו. נאמר כי המדובר בסוגיה "אנושית-מצפונית" וב"שיקול צדק". כן נטען, כי בגזירת עונשו של המבקש לא ניתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות הקשות, להודאתו, לחלוף הזמן ולעובדה שזו הרשעתו הראשונה בפלילים. דיון והכרעה ז. לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כידוע, בקשה לגלגול שלישי תישקל אך במקרים בהם עולה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 3503/04 אהרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 673). המקרים מצומצמים עוד יותר כאשר עסקינן, כבענייננו, בבקשה שעניינה חומרת העונש בלבד (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל; רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה). מקרה זה אינו מצדיק התערבות בגלגול שלישי. ח. סוגית שליחתו של נאשם לממונה על עבודות השירות כבר נדונה לא אחת בפני בית משפט זה, ונקבע, כפי שאף מביא המבקש, כי "כאשר בית משפט מפנה את הנאשם לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות שירות... הרי שההפניה, כשלעצמה, אינה מהוה עילה להיווצרותה של ציפיה סבירה או הסתמכות מצד נאשם" (ע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל פסקה 10 לפסק דינו של השופט דנציגר). לעניין זה אדרש בקצרה גם בהמשך. בענייננו, מכל מקום, קבע בית משפט השלום עובדתית, כי אי יכולתו של המבקש לספק כתובת מגורים קבועה יש בה כדי לפגום באפשרות הפיקוח על עבודות השירות, ועל כן אין למעשה אפשרות לפיה ירצה המבקש את עונשו בדרך של עבודות שירות. ועוד, שני בתי המשפט הקודמים הטעימו את החומרה בה יש לראות את העבירות בהן מדובר, ואצטרף לדעתם הנורמטיבית. הסוגיה האנושית המתעוררת כאן היא המעשים שנעשו בקטינות, ומכאן הצורך בענישה ראויה. אין איפוא מקום להתערבות בגלגול שלישי. ט. מעבר לתיק זה ובהערה כללית אשוב ואדרש להחלטה לשלוח את המבקש לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. בית משפט השלום  ציין בגזר דינו כך: "יהא הדבר אשר יהא (הדגשה הוספה - א"ר), אינני סבור כי ראוי לאפשר לנאשם לבצע המאסר בדרך של עבודות שירות. ריצוי העונש בדרך זו לא יוכל להעביר את מסר ההוקעה הנדרש לציבור, ואין בו כדי להלום את חומרת המעשים" (פסקה 19 לגזר הדין). נוכח קביעה זו של בית המשפט, תמהני מה תועלת היתה מתחילה בשליחתו של המבקש לפגוש את הממונה על עבודות השירות, ולא כל שכן בלא אזהרתו שאין בכך כדי לטעת מסמרות. כך ציינתי בע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל "מטבע הדברים כשמזמין בית משפט חוות דעת לגבי נאשם מאת הממונה על עבודות שירות, יש בכך אינדיקציה לכיוון מסוים וציפיה אנושית (גם אם לא - מכל וכל - אינטרס הסתמכות במובן המשפטי)". לשיטתי, כפי שציינתי בעניין הייב, "ייטיבו בתי המשפט לנהוג אם יזמינו חוות דעת מן הממונה על עבודות שירות רק בשעה שיגיעו לכלל סברה מגובשת, כי אם תהא חוות הדעת חיובית אכן יגזרו עונש שירוצה בעבודות שירות" הוספתי: "ברי גם, כי אם סבר בית המשפט מתחילה כי יטיל עבודות שירות אך נפרסו לפניו בהמשך מטעם זה או אחר פרטים מלאים יותר - בידו לשנות דעתו..." ועוד נאמר שם: "דרך המלך צריכה להיות זו: שמיעת הטיעונים לעונש, עיון בתסקיר שירות המבחן ככל שהוזמן, ורק אז - משנתגבשה ביסודה דעתו של בית המשפט שיש מקום לעבודות שירות, אחד משני אלה: גזירת הדין תוך הפניה לממונה על עבודות שירות או הפניה לממונה עובר לגזירת הדין. בכך נמנעים עגמת הנפש, וגם ערעורים הנאחזים באותה ציפיה". לטעמי ראוי כי כך ינהגו בתי המשפט לתועלת הכלל, לרבות חיסכון בזמנו של הממונה על עבודות שירות שאף עתותיו אינן בלתי מוגבלות. י. הוא הדין מתחילה בנידון דידן, אך אין בכך כדי להפוך את הקערה על פיה וליצור "אינטרס הסתמכות אופרטיבי", וזאת הן בנימוק המעשי שהעלה בית המשפט השלום והן נוכח העבירות בהן הורשע המבקש, נסיבות ביצוען ויחסו של המבקש לעניין ההליך הטיפולי. אין איפוא מקום לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי אף הלך כברת דרך לעבר המבקש וקיצר את עונשו באופן משמעותי, והתערבות נוספת אינה מצודקת. ט. מטעמים אלה איני נעתר לבקשה, וממילא גם מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לריצוי עונשו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ביום 4.5.11 בשעה 1200 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי מרכז. משפט פליליעבודות שירות