תאונה בזמן תדלוק רכב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בזמן תדלוק רכב:

.1התובע יליד 1971, הגיש תביעה זו נגד הנתבעת לפיצויים, עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975(להלן:נ "חוק הפלת"ד") וזאת עקב תאונת הדרכים שארעה לו לטענתו בתאריך 28.8.95, כאשר התובע מעד על צינור של משאבה שהיתה על חלקו האחורי של הרכב.
כתוצאה מהנפילה, נפגע התובע ב- 4שיניו הקדמיות.
.2הנתבעת כפרה בחבות וטענה כי התאונה איננה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק
הפלת"ד.
לפיכך, קבע ביהמ"ש כי תחילה תידון שאלת החבות.
.3בהתאם לסיכום טענותיה של ב"כ התובע, ארעה התאונה כאשר התובע נהג בטנדר עם ארגז סגור, עלה לתא הסגור בו חבית סולר עליה מורכבת משאבה המופעלת באמצעות מצבר הרכב. מנוע הרכב נשאר דולק, הוא תדלק את הרכב, חזר לתא על מנת לעצור את המשאבה וכשהסתובב כדי לרדת מהרכב, רגלו נתפסה בצינור המשאבה והוא נפל.
ב"כ התובע טוענת כי המקרה נופל בגדר ההגדרה הבסיסית של כניסה לרכב או ירידה ממנו. כמו כן, טוענת ב"כ התובע כי השימוש של כניסה לרכב או ירידה ממנו הוא שימוש לצורך תחבורתי כנדרש עפ"י ההגדרה.
.4באופן חילופי, טוענת ב"כ התובע כי באם המקרה איננו נופל במסגרת ההגדרה הבסיסית, הרי שהוא נופל בגדר החזקה החלותה המרבה, דהיינו כי מקרה התאונה ארעה כאשר התובע ניצל את הכח המכני של הרכב ובמקרה כזה, גם הייעוד הלא תעבורתי מוכר כשימוש ברכב והתאונה היא תאונת דרכים.
.5הנתבעת כפרה בטענות התובע וטענה כי התאונה ארעה כאשר התובע הפעיל משאבה חשמלית לצורך תדלוק הבאגר. חבית הסולר היתה בתוך הרכב מאחור והמשאבה החשמלית מותקנת עליו. עם סיום תדלוק הבאגר, נכנס התובע לארגז המטען, סגר את המשאבה וכשרצה לצאת מהארגז, נתקל בצינור אשר היה מונח בארגז ומחובר למשאבה ונפל.
בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי מעידתו של התובע כאשר רגלו נתפסה בצינור התדלוק, איננה מהווה כניסה ויציאה מרכב במסגרת ההגדרה הבסיסית לסעיף 1בחוק הפלת"ד הדורש שהשימוש ברכב יהיה גם למטרות תחבורה.
באשר לחלותה של החזקה המרבה המדברת על ניצול כח מכני של הרכב, טוענת הנתבעת כי אין מדובר ברכב מנועי בעל ייעוד דו תכליתי או אחר ואין מדובר בייעוד מקורי שאינו תעבורתי של הרכב.
.6שקלתי את טענות הצדדים וכן עיינתי במסכמים ונראה לי כי דין התביעה
להדחות.
בהתאם להלכה שנקבעה בפסק הדין בעניין פדידה (רע"א 8548/96,
פדידה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, "דינים עליון", כרך נ"ב, עמ' 538), שם מדובר
היה במקרה של נהג משאית, אשר מעד ונפל מן המשאית זמן קצר לאחר שעלה עליה בכדי ליטול ממנה מצית. התביעה שם נדחתה בנימוק כי כניסתו של הנהג למשאית, לא היתה כדי לעשות בה שימוש כלשהו למטרות תחבורה.
בחינתה של הפעולה "עליה לרכב או ירידה ממנו" כשימושי הלוואי התעבורתיים, נבדקת עפ"י המבחן התעבורתי ועל כן כניסה ויציאה מרכב צריך שתענה גם על ההגדרה כי שימוש הלוואי האמור, היה למטרות תחבורה.
.7ביישום האמור על המקרה שבפני, המצאותו של התובע בארגז האחורי של הרכב, איננו עונה להגדרה האמורה ועל כן אין מדובר בירידה מרכב למטרות תחבורה.
מכאן, שהמקרה איננו נופל במסגרת ההגדרה הבסיסית ועל כן יש להמשיך בהליך הפרשני ולבחון האם נופל המקרה למסגרת החזקה החלוטה המרבה של "מאורע שארעה עקב ניצול הכח המכני של הרכב..." (רע"א 8061/95, עוזר נ' אררט חברה לביטוח
בע"מ ואח’, פ"ד נ(3), 532).
בחינת המקרה גם בשאלה זו, אין בו כדי להועיל לתובע.
.8בפסק הדין בעניין עוזר הנ"ל, אומר כב' הנשיא א. ברק בהתייחסו לשאלה האם טעינה ופריקה תוך ניצול הכח המכני של הרכב הינה בגדר החזקה החלוטה המרבה הנ"ל:ב
"... אם הרכב הוא "חד ייעודי" וייעודו הוא תעבורתי בלבד, לא תחול החזקה החלוטה מקום שהטעינה והפריקה עשו שימוש "מאולתר" בכח המכני של הרכב. בדומה אם הרכב היה "דו תכליתי" אך איבד את תכליתו התעבורתי (כגון שהורדו ממנו הגלגלים והוא הפך למתקן קבוע), לא תחול החזקה החלוטה. לעומת זאת, כאשר הטעינה והפריקה באמצעות הכח המכני של הרכב העומד הם חלק מייעודו המקורי של הרכב אשר ממשיך להיות גם בעל ייעוד תעבורתי, כי אז נזק הנגרם תוך כדי טעינה ופריקה נופל לגדר החזקה החלוטה בעניין "ניצול הכח המכני של הרכב" " (עמ' 570מול האות ג' שם).
.9במקרה שבפני, אין חולק כי מדובר ברכב מסוג טנדר עם ארגז סגור, אשר
ייעודו המקורי הוא אחד ויחיד לצורך נסיעה וזאת להבדיל מרכב דו תכליתי או עם
ייעודים נוספים.
די באמור כדי לקבוע כי המקרה איננו נופל למסגרת החזקה החלוטה המרבה.
.10נשאלת השאלה האם עצם העובדה שמשאבת הדלק הופעלה על ידי מצבר הרכב, יש בה כדי לענות בחיוב לשאלה אם המקרה נופל במסגרת "ניצול הכח המכני של הרכב". שקלתי עניין זה והגעתי למסקנה כי יש לענות לשאלה זו בשלילה.
כידוע, אין צורך להוכיח את האלמנט הכלול בביטוי "שימוש" שיהיה ל"מטרות תחבורה" כפי שהוא מופיע בהגדרה הבסיסית כאשר מדובר באחת מהחזקות החלוטות המרבות (פסק הדין בעניין עוזר, בעמ' 558).
.11המבחן הקובע לעניין הקשר הסיבתי המשפטי כאשר מדובר בחזקות המרבות, הוא "מבחן הסיכון", אשר ממשיך לעמוד גם לאחר התיקון מס' 8לחוק הפלת"ד. בפסק דין נוסף, לאחר פסק הדין בעניין עוזר, הוא פסק הדין בעניין קואסמה
(ע"א 6000/93, עזבון המנוח פואז קואסמה ואח' נ' רג'בי, פ"ד נ(3),
עמ' 661), מאזכר כב' הנשיא ברק את פרשת שולמן ואומר:ו
"על פי מבחן זה מתקיים הקשר הסיבתי-משפטי אם נזק הגוף שנגרם לניזוק הוא בתחום הסיכון שיצרה התנהגות של המזיק. השאלה היא מה הסיכון אותו ביקש המחוקק למנוע. ומשנקבע "מתחם הסיכון" כל תוצאה מזיקה, הנופלת לאותו מתחם, מקיימת את הקשר הסיבתי הדרוש" (עמ' 671מול האות ב').
למטה מזה אומר כב' הנשיא ברק:נ
"מבחן הסיכון כמבחן לקשר סיבתי משפטי, קובע כי ניתן לראות בפעילות ברכב מנועי - בין אם זה "שימוש" ברכב מנועי למטרות תחבורה עפ"י ההגדרה הבסיסית, ובין אם זה אחד הארועים שהחזקות החלוטות עוסקות בהם - כדבר אשר "גרם" לנזק גוף, אם הנזק הוא בתחום הסיכון שהפעילות ברכב יצרה" (עמ' 672מול האות ו').
.12כלומר, החזקה המרבה בעניין "ניצול הכח המכני של הרכב" מבוססת גם היא על מבחן הסיכון כאמת מידה לקשר הסיבתי - משפטי, אין מדובר "בסיכון תעבורתי" ואין הוא קשור ל"שימוש" ברכב לפי ההגדרה הבסיסית, אלא ל"שימוש" עפ"י החזקה החלוטה המרבה הנ"ל.
ובעניין זה אומר כב' הנשיא ברק בפסק הדין בעניין קואסמה הנ"ל:ב
"סיכון זה (בחזקה החלוטה המרבה לעניין ניצול הכח המיכני שנדון שם י.ו.) קשור למבחן היעודי, ובוחן את יעודו המקורי הלא תעבורתי של הרכב" (שם בעמ' 673מול האות ד').
הנשיא ממשיך ואומר דברים מפורשים:ו
"נמצא, כי עניינו של מבחן הסיכון במסגרת החזקה החלוטה בענין "ניצול הכוח המיכני של הרכב" הוא במתן תשובה לשאלה אם הנזק שנגרם הוא בתחום הסיכון שניצול הכח המיכני ליעודו המקורי הלא תעבורתי יצר" (שם בעמ' 673מול האות ה').
.13במקרה שבפני, אין לומר כי פעולותיו של התובע היו בתחום הסיכון שניצול הכח המכני של הרכב בייעודו המקורי יצר. אין לראות הבדל במקרה בו נהג משאית עלה למשאית על מנת להדליק סיגריה באמצעות מצית הרכב (פסק דין פדידה הנ"ל), שבו השתמש הנהג במקור חשמלי שברכב לבין המקרה שבפני שבו השתמש התובע בחשמל ממצבר הרכב להפעלת המשאבה החשמלית.
אמנם, בפסק הדין בעניין פדידה, לא עלתה השאלה של חלותה של החזקה המרבה הנ"ל, אלא שאלת שימושי הלוואי שבהגדרה הבסיסית, אולם מצאתי צד שווה והוא השימוש במצבר הרכב בשני המקרים.
שונה היה המצב אילו נפגע התובע כתוצאה מזרם חשמלי או מקצר חשמלי שמקורו במצבר הרכב או ברכב (השווה לדוגמאות שהובאו בפסק הדין בעניין קואסמה הנ"ל, עמ' 673מול האות ו').
.14סיכומו של דבר, ירידתו של התובע מהרכב והתקלותו בצינור איננה עונה להגדרה הבסיסית שבסעיף 1לחוק הפלת"ד וכן איננה נופלת במסגרת החזקה החלוטה המרבה בעניין "ניצול הכח המכני של הרכב" ועל כן דין התביעה להדחות.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון