תביעה להכרה במחלת מקצוע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להכרה במחלת מקצוע: 1. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן:ו"הנתבע") לתשלום דמי פגיעה. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק: "עפ"י סעיף 35 לחוק הביטווח הלאומי פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. "תאונת עבודה" הינה תאונה שארעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו. "מחלת מקצוע" הינה מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה תוך כדי ועקב עבודתו. 1. עפ"י המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך אשר הביא למחלתך. לפיכך אין לראות במחלתך כתאונת עבודה. 2. הנזק בכתף שמאל ובגב התפתח על רקע מצב תחלואתי שאינו קשור בתנאי עבודתך", הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. ביום 11.7.96 ניתנה בתיק זה החלטה לפיה עובדות המקרה בתיק זה הינן: א. התובע יליד שנת 1944 ומקצועו עוזר מדפיס. ב. עבודת התובע כללה, בין השאר, הרמת גלילים ולסים, חביות, פחי צבע, אמבטיות של צבע שצריך לנקות ולהחליף צבעים. עבודתו היתה כרוכה בהרמת משאות כבדים במשקלים שונים, בגדלים שונים ובעומסים גדולים. במהלך עבודתו עשה התובע תנועות שחזרו על עצמן וזאת משנת 1985. ג. המשקלים של פחי הצבע הינם בין 15 ק"ג ל- 25 ק"ג, אותם הרים הת' כל הזמן. ד. משקל הגלילים נע בין 5 ק"ג ל- 320 ק"ג. כאשר הגלילים היו כבדים מאד הזיז אותם התובע מצד אחד בעזרת מוט ע"מ להרים אותם ולהשכיב אותם וכנ"ל בסוף ההדפסה. בהתאם לסוג העבודה, יכול היה התובע להגיע להרמת 40 גלילים ביום. ה. "הולסים" (מעין מוט ברזל שעליו מדביקים את הגלופה) משקלם בין 20 ק"ג ל- 85- 100 ק"ג והיה צורך להחליפם בין 2 ל- 4 פעמים ביום, בהתאם לעבודות. ולסים אלו מורמים על ידי שני אנשים. ו. בסוף היום היה התובע מוריד את אמבטיות הצבע שמשקלן כ- 25 ק"ג כ"א, מנקה אותן או מנקה את הגומי שמדפיס את הגלופה ומוציא את הצבע מאחר ומדי יום עובדים עם צבעים אחרים. (כאמור, משקל הפח בין 15ל- 25 ק"ג). ז. הפירוט לגבי הגלילים: את הגלילים הביאו במשטח כאשר בכל משטח היו 4 או 5 גלילים. אחד העובדים האחרים היה מרים את המשטח ומכניסו לתוך העסק. מאחר וישנם מספר גדלים ומשקלים ויש לסדרם לפי הגדלים מ- 25 ס"מ גובה ועד 1.10 מ', היה התובע לוקח את המוט, מכניס אותו לתוך חור שבתוך הגליל ומגלגל אותו מהמשטח למטה, מרים בעזרת המוט באלכסון את הגליל עד מקום העבודה כשהוא מוטה לצד אחד והמוט נשען עליו וכאשר הת' החזיק את המוט שעליו הגליל באלכסון בגובה הבטן או המותן. התובע גלגל, בעזרת היד השניה, את הגליל עד למקום שיש להציבו והרים כלפי מעלה את צד הגליל מגובה הבטן או המותן והעמידו. עבודה זו כרוכרה בהשקעת כח רב. 4. ד"ר גדעון מן מונה כמומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה הרפואי") בתיק זה ונתבקש להשיב על השאלות כלהלן: א. ממה סובל התובע? ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטת בית הדין לבין מחלתו. ג. אם התשובה לשאלה א' חיובית - האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי בגבו של התובע שאפשר לייחסה לזמן מסויים ולאירוע מסויים. ד. אם התשובה לשאלה ב' חיובית - ההיתה אותה פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך. ה. אם התשובה לשאלה ג' חיובית -האם תנאי עבודתו הנ"ל של התובע השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) אם היו כאלה. ו. האם יש להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע. 5. ביום 2.12.96 נתן המומחה הרפואי את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת") ולאחר שעבר על עובדות המקרה והמסמכים הרפואיים שהועברו אליו קובע הוא, בין היתר, בהתייחסו לשאלות שהועברו אליו ע"י בית הדין - " 1. התובע סובל ממספר פגיעות: א. פגיעה בכרית הרוטוטורית בכתף שמאל. ב. אפיקונדיליטיס בשתי המרפקים. ג. שינוי ניווני קל בשתי הברכיים. ד. שינוי ניווני מתקדם עם פגיעה בדיסקות הבינחוליתיות בעמה"ש המתני. פרוט והבהרת המושגים הנ"ל מוסברים בפרק הדין שלעיל. 2. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטת בית הדין לבין מחלתו? תשובה : להערכתי יש קשר ישיר בין הממצאים בגבו, בברכיו וקרוב לוודאי במרפקיו ובכתפו השמאלית של התובע לבין תנאי עבודתו כפי שפורט לעיל בסעיף הדיון. 3. האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כלשהי בגבו של התובע שאפשר לייחסה לזמן מסויים ולאירוע מסויים? תשובה : כל מאמץ אשר לאחריו לא היה סיפק להחלמה גרם לפגיעה כלשהיא לגבו של התובע אשר ניתן ליחסה לזמן מסוים או לאירוע מסוים. 4. ההיתה אותה פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כאשר הצטרפה לפגיעות דומות וחוזרות הגורם למצב הקיים או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? תשובה : התהליך המתואר הוא תוצאה של הצטברות פגיעות מינימליות. תהליך זה מתלווה לתהליך תחלואי ממושך שהוא התהליך הניווני המלווה את תהליך ההתבגרות ברוב בני אדם. 5. האם תנאי עבודתו הנ"ל של התובע השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים אם היו כאלה? תשובה : תנאי עבודתו של התובע השפיעו על התפתחות מחלתו יותר מאשר נתוניו האישיים. 6. האם יש להכיר במחלת התובע כמחלת מקצוע? תשובה : להערכתי יש להכיר בכל ארבע הפגיעות מהן סובל התובע כמחלת מקצוע או לפחות להכיר במירב ארבע המחלות כנובעות ממקצועו ומעבודתו של התובע". 6. בישיבת בין הדין מיום 12.2.97 סיכמו הצדדים. 7. לאור העובדות בתיק זה, לאור החומר הרפואי, משקבע המומחה הרפואי שיש קשר ישיר בין הממצאים בגבו, בברכיו וקרוב לוודאי במרפקיו ובכתפו השמאלית של הת' לבין תנאי עבודתו, שכל מאמץ שלאחריו לא היה סיפק להחלמה גרב לפגיעה כלשהיא בגב הת' שניתן ליחסה לזמן מסוים או לאירוע מסוים, שהתהליך המתואר הוא תוצאה של הצטברות פגיעות מינימליות, וכי תנאי עבודת הת' השפיעו על התפתחות מחלתו יותר מאשר נתוניו האישיים וכן לאור קביעת המומחה הרפואי שיש להכיר בכל 4 הפגיעות מהן סובל התובע כמחלת מקצוע - הננו קובעים שיש להכיר במחלות התובע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (שהחליף את סעיף 35לחוק הביטוח הלאומי (נ"מ) התשכ"ח - 1968). .8התוצאה, איפוא, שהתביעה מתקבלת. .9אין צו להוצאות. מחלת מקצוערפואה