קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקצבת שירותים מיוחדים: .1מדובר בתביעה לקיצבת שירותים מיוחדים לנכים, על פי סעיף 127כה לחוק הביטוח הלאומי, ותקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים לנכים) התשל"ט - .1978 לתובעת אושרה במכתב מיום 28.10.92קיצבה בשיעור של % 100מקיצבת יחיד מלאה, על פי תקנה 3(ב) לתקנות האמורות, בעוד שהתובעת טוענת שהיתה זכאית לקיצבה בשיעור של % 150על פי 3(ג) לתקנות האמורות, כפי שהיה לה קודם לכן. .2לטענת הנתבע, לא היתה התובעת זכאית לקיצבה בשיעור של % 150החל במועד האמור, הואיל ומידת תלותה בעזרת הזולת היתה תלות בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היום-יום ברוב שעות היממה, כאמור בתקנה 3(ב) לתקנות האמורות, אך לא היתה תלות לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום בכל שעות היממה כאמור בתקנה 3(ג) לתקנות האמורות. .3בדו"ח בדיקה של אחות לבריאות הציבור מיום 30.4.92, נמצאו הנתונים שלהלן: ביחס לניידות בבית - קמה מישיבה לאחר מספר נסיונות, נתמכת ביד שמאל בשולחן, הליכתה על בסיס רחב, תוך תמיכה בקירות ורהיטים. מתישבת בכוחות עצמה תוך תמיכה בשולחן. קיבלה ניקוד של 0כמי ש"מתהלך באופן חופשי". ביחס להלבשה - זקוקה לעזרה מלאה או לעזרה רבה. ביחס לרחצה - זקוקה לעזרה מלאה ברחצה באמבטיה או במקלחת. ביחס לאכילה ושתיה - לא הצליחה להדגים הדלקת גז. מחזיקה כוס עם ידית ב- 2אצבעות, שותה בעצמה, אוכלת מכף, מלכלכת בגדיה ואת סביבתה. המטפלת מגישה לה מזון מחומם, חתוך לשולחן, והתובעת אוכלת באופן עצמאי. התובעת קיבלה ניקוד של 0.5, כמי ש"זקוק לסיוע באכילה, אינו מסוגל לקחת לעצמו אפילו לחם, שתיה חמה וקרה, אינו מסוגל לחמם לעצמו אוכל, אם לא מזכירים לו אינו אוכל." ביחס להפרשות - שולטת על הסוגרים. מגיעה לשירותים, מורידה מכנס גומי, מתישבת וקמה בתמיכת תומכי קיר, מרימה מכנסיים בצורה לא מסודרת, מנקה עצמה בחוסר יעילות עקב חוסר תחושה באצבעות, ושימוש רק ב- 2אצבעות יד שמאל. קיבלה ניקוד של 0.5, כמי ש"משתמש בשירותים או סיר/בקבוק, אך זקוק לסיוע מועט". ביחס להשגחה - לא נשארת לבד, מטפלת צמודה אליה יום ולילה, אך אינה מסכנת את עצמה או אחרים כאשר נשארת לבד לזמן קצר, עם אמצעי בטיחות. .4לטענת התובעת: א. ב- 1/90נקבעה לה בבדיקה זכאות של % 150מקיצבת יחיד מלאה, ולאחר כשנה וחצי בבדיקת תפקוד שניה מיום 15.7.91נקבעה לה זכאות בשיעור של %100, למרות שלא היה שינוי מהותי ברמת התפקוד. ב. מאוחר יותר נעשתה בדיקת תפקוד נוספת מיום 30.4.92, שהינה הבדיקה נשוא הדיון, אך גם תוצאות בדיקה זו אינן נכונות, והן נועדו לכסות על טעויות שנעשו בבדיקה משנת .91 ג. בדו"ח משנת 91נקבע בטעות שהיא "מהלכת באופן חופשי" למרות שנקבע שהיא הולכת בחוסר שווי משקל בולט, מתישבת תוך זריקה עצמית לכיסא. לגוף הענין, מאז 1990היא זקוקה לעזרת אדם נוסף לצורך ניידות. האמור בדו"ח האחות בחודש 4/92נכון, אך לא ניתן לראות אותה כ"מהלכת באופן חופשי" וכיום מצבה חמור יותר, והיא זקוקה לעזרה מלאה כל הזמן. נכון שהיא קמה ממקומה בזמן הבדיקה ב-4/92, אך זה היה רק ממקום אחד בסלון שבו יש שולחן יציב בו היא יכולה להיאחז. ד. ביחס להפרשות - נקבע בדו"ח משנת 91שהיא "שולטת על הפרשות או עצמאית בשירותים ובשימוש באביזרים" למרות שנקבע שהיא "מרימה תחתון עד ברכיה, ומבצעת חלקית את נושא ההגיינה". למעשה - היא מצליחה להתישב ולפעמים גם לקום מהשירותים בעזרת תמוכות מיוחדות שסידרו עבורה, אך אין באפשרותה להשתמש שימוש יעיל בשום אביזר כולל נייר טואלט. לגבי הדו"ח מ-4/92, ההגדרה של "זקוק לסיוע מועט" אינה מקובלת עליה. ה. ביחס להשגחה - נרשם בדו"ח מ- 91לגבי "קיום השגחה בפועל - אין" למרות שהיתה לה מטפלת צמודה 24שעות ביממה, בפועל אינה יכולה להישאר לבד אפילו לזמן קצר. לגבי הדו"ח מ-4/92, לפעמים נשארת לבד אבל מעט מאוד זמן. היא צריכה תמיד לדעת מתי הטלפון מצלצל, והדבר לא מסתדר לה בגלל בעיות שמיעה. כאשר היא לבד, היא יושבת ולא קמה. ו. לאחר שהפחיתו לה את שיעור הקיצבה ב- 91ביקשה בדיקה חוזרת, בה היה נוכח גיסה ישראל קנדל, ואז נערך על-ידי האחות דו"ח בדיקה חדש שבו היתה צריכה האחות להצדיק את הנתונים השגויים שנרשמו בדו"ח מ-.91 ז. בנוסף לכל הבעיות האמורות חלה היחלשות בשמיעה, כך שגם באמצעות מכשיר השמיעה היא שומעת רק קולות, מבלי יכולת לפענח את הקולות למילים ומשפטים. כיום חלה ירידה נוספת בשמיעה, כך שאינה יכולה לשמוע דבר. ח. לגבי רחצה - התיאור המופיע בדו"ח האחות מ- 4/92נכון. ט. לגבי אכילה - אינה אוכלת באופן עצמאי, אינה יכולה לחתוך, ולכן אינה יכולה לאכול מזון מבושל או מוכן. אינה יכולה להכין אוכל, ואינה ניגשת לגז. נמנעת מאכילת מזון עם רוטב על מנת לא ללכלך. .5כמו כן, העיד מטעם התובעת ישראל קנדל, שתמך בגרסתה. .6למעשה אין מחלוקת עובדתית ביחס לתוכן התפקוד כפי שתואר בדו"ח מחודש 4/92, והמחלוקת בענין זה נוגעת רק להגדרה ולניקוד שניתן בקשר לדו"ח. מקובלת עלי טענת התובעת שאין לראות אותה כמי שמתהלכת באופן חופשי, כאשר היא יכולה לקום ממקומה רק במקום בו יש חפץ יציב עליו יכולה להישען, וכאשר היא זקוקה לתמיכה בקירות וברהיטים בניידות בבית. כמו כן, מקובלת עלי טענת התובעת שהיא זקוקה לעזרה מלאה בהלבשה וברחצה, ועל כך לא חלקה גם האחות לבריאות הציבור. ביחס לאכילה, נראה לי שניתן לראות את התובעת כמי שזקוקה לעזרה חלקית. גם ביחס להפרשות, מקובלת עלי טענת התובעת שניתן להגדיר אותה כמי שזקוקה לעזרה מעבר לסיוע מועט. גם לגבי הצורך בהשגחה, אין למעשה מחלוקת שהתובעת מסוגלת להישאר לבדה בבית זמן מועט בלבד. בענין ההחמרה שחלה בשמיעה, מדובר בהחמרה שחלה לאחר הבדיקה נשוא הדיון, ואין מקום להתיחס לכך בדיון זה. .7אכן, ממצאי הבדיקה מחודש 7/91בהשוואה לבדיקה משנת 90ולבדיקה משנת 92לא הוסברו די הצורך, וקיימים פערים בין הבדיקות שלא הוסברו, אך התובעת למעשה לא חלקה על התכנים של ממצאי הבדיקה מ-4/92, ועל אף מצבה הקשה של התובעת לא ניתן לקבוע על פי ממצאים אלה כי היתה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום בכל שעות היממה. התובעת עצמה הצביעה על פעולות חלקיות שהיא יכולה לבצע בניידות בבית, באכילה ובנוגע להפרשות. .8לאור זאת, אני דוחה את התביעה. שירותים מיוחדים