קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום משכורת על מספר ימים: .1התובע טוען כי הנתבע חייב לו שכר עבודה של 11הימים האחרונים לעבודתו אצל הנתבע, שהיו בחודש יולי 93וכמו כן דמי פדיון חופשה עבור חמישה ימים, בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע שהיא בת חמישה חודשים, כלומר מחודש מרץ ועד חודש יולי .93 .2יצויין כי התובע הגיש התביעה נגד העסק אותו מנהל הנתבע, על פי שם העסק, אך במהלך הדיון התבררה זהותו הנכונה של המעביד ועל כן הנתבע הרשום בכותרת פרוטוקול זה, הוא הנתבע הנכון והמעביד של התובע לגבי תביעה זו. .3הנתבע טען כטענת הגנה כי התובע לא עבד בחודש יולי 93, אלא בסוף חודש יולי 93הודיע שהוא יוצא לשירות מילואים, אך כשחזר לא הציג אישור על היותו בשירות מילואים ועל כן לא ניתן לשלם לו את שכרו עבור תקופה זו ומיד לאחר סיום שירות המילואים, התפטר התובע מהעבודה. מכאן שלא מגיע לתובע שכר עבור חודש יולי ומכאן גם שלא מגיע יום חופשה חמישי, שהרי התובע עבד רק ארבעה חודשים. .4התובע חזר וטען כי הוא עבד אצל הנתבע בפועל, כלל לא אמר שהוא יוצא לשירות מילואים, לא יצא לשירות מילואים ובכלל הוא פטור מזה שבע שנים משירות מילואים ומכאן מתבקשת המסקנה כי לא היה מעז לשקר בנושא זה, כאשר השקר הוא כה ברור. .5יצויין כי בין הצדדים היתה מחלוקת נוספת והיא לגבי גובה שכר העבודה. התובע טען כי שכרו הוא 16ש"ח לשעה ועל כן מכיוון שמדובר בתביעה לתשלום שכר עבור 16ימים למעשה, התביעה היא על סך 2048ש"ח בעוד הנתבע טען כי השכר הינו נמוך בהרבה. .6בעדותו הסביר התובע כי קיבל סכומי כסף נוספים לאלה הרשומים בתלוש המשכורת וכי תלושי המשכורת לא העידו על שכרו האמיתי. אשת הנתבע, הפעילה בניהול העסק, העידה כי תלושי השכר משקפים את השכר האמיתי ששולם ולא יכול להיות אחרת. .7מכאן שיש שתי מחלוקות קיצוניות בין הצדדים אשר ניתן לגלות בהן את האמת באמצעות נתונים חיצוניים. .8לפיכך, לאחר תום הדיון הוזמן התיק האישי של התובע מצה"ל וכמו כן עוד טרם ניתן צו המצאת מסמכים לבנק בו מנהל התובע את חשבונו, מיהר התובע והמציא בעצמו מסמכים מהבנק להוכחת טענתו בדבר גובה שכרו. .9התובע המציא צילומים של מספר שוברי הפקדה של צ'קים בחשבונו. כאמור, אין מחלוקת על כך שהתובע עבד אצל הנתבע במשך ארבעת החודשים שבין חודש מרץ 93ויוני 93ושני החודשים בכלל זה. אם מדובר בשכר של 16ש"ח לשעה, הרי מדובר בשכר חודשי ברוטו של 3200ש"ח, לפני שעות נוספות. יצויין כי בטופס 101שהגיש הנתבע, מוצג נ/1, כלל אין רישום של שעות נוספות והשכר הכולל נטו הוא 7939ש"ח. .10עיון בשוברי ההפקדה שהציג התובע מלמד על כך שבתקופה הנדונה, כלומר במשך ארבעת החודשים הללו הוא הפקיד בחשבונו מספר צ'קים אשר כולם משוכים על בנק לאומי, סניף 963חשבון מס' 6310510086וסכומם הכולל הוא 896, 10ש"ח. .11כאשר מדובר בעובד שכיר, אין למעשה כל הסבר אחר, פרט לתשלום משכורת לכך שהוא מקבל סכומים כאלה בפרק זמן כזה, מגורם אחד. עוד יצויין כי עותק המסמכים נשלח לנתבע ב- 28.6.94אך לא התקבלה עד היום בבית הדין כל תגובה על כך ומכאן נראה כי לכל הפחות סכומים אלה, אכן היו סכומי שכר. .12כאמור, סכומי השכר נטו על פי גירסת הנתבע צריכים להיות 7939ש"ח והנה מתברר ששולם שכר נטו של 896, 10ש"ח, כלומר כ- 3000ש"ח יותר מהנקוב בתלושי המשכורת. .13מכאן, שאכן צודק התובע בטענתו שהוא קיבל שכר הגבוה בהרבה מזה הנקוב בתלושים. מטעמי זהירות בלבד, לא יצורף לסכום הנטו הזה הצ'ק אשר הופקד על ידי התובע בחשבון הבנק שלו ביום 22.7.93על סך 2000ש"ח, הן מכיוון שהוא משוך על בנק אחר ועל חשבון אחר ולא ניתן בודאות לשייך אותו לנתבע והן מכיוון שהוא הופקד בחודש יולי 93ואין לדעת מהי התמורה לצ'ק זה. מכיוון שהמחלוקת היא לגבי שכר חודש יולי 93, לא ברור מה הקשר של צ'ק זה לענין הנדון. .14מכאן יוצא שהתובע קיבל שכר נטו ממוצע של 2724ש"ח וזאת לעומת 1984.75ש"ח כפי שעולה מטופס 101, מוצג נ/.1 .15כפי שאנו רואים מהמוצג נ/1, היחס בין השכר ברוטו לנטו הוא לכל הפחות 1.1220052ומכאן שלאחר שאנו יודעים שהתובע קיבל 2724ש"ח נטו לחודש, הרי שמשכורתו ברוטו לחודש, בממוצע, היא לכל הפחות 3056.34ש"ח כלומר 122.25ש"ח ליום עבודה ואכן זה נתון קרוב מאד לגירסת התובע בדבר שכר עבודה יומי של 128ש"ח. .16לפי החישוב דלעיל, ערכה של התביעה הוא 1956ש"ח שהוא מכפלת 122.25ש"ח ליום כפול 16ימי עבודה. .17אין ספק כי העובדה שבדיקת נתונים חיצוניים מאשרת את גירסת התובע לגבי גובה שכרו, משפיע גם על התיחסות לאמינות גירסת הנתבע באשר לעבודה בחודש יולי. .18לכך יש להוסיף את העובדה כי אכן תיקו האישי של התובע בצה"ל, הומצא לבית הדין ומתברר ממנו כי בקיץ 1977שירת התובע בפעם האחרונה שירות מילואים פעיל והחל מקיץ 79לא היה מוצב בשום יחידה עד כי ביום 1.1.93קיבל פטור רשמי משירות מילואים. .19מכאן שכל הטענה של הנתבע כי התובע הודיע שהוא יוצא לשירות מילואים ואף הציג העתק של צו מילואים, כפי שטען הנתבע בעדותו, היתה טענה בלתי נכונה. לא זו בלבד שהתובע לא היה יכול להקרא לשירות מילואים כאשר הוא כבר פטור באופן רשמי משירות כזה, אלא שהוא לא יכול היה להציג לא את המקור של הצו ולא את ההעתק של הצו, פשוט מכיוון שלא היה צו כזה. למעשה, נתוני התיק האישי מאשרים את טענת התובע כי מזה שבע שנים לא נקרא לשירות מילואים. למעשה מתברר כי מדובר בהרבה יותר מאשר שבע שנים, שהרי לא ניתן לזמן לשירות מילואים את מי שאינו מוצג ביחידה מסויימת. .20כמובן שעל רקע דחיית גירסת הנתבע בנושא של שכר העבודה, רק מתחזקת הידיעה כי גם בנושא העבודה בחודש יולי, העלה הנתבע גירסה בלתי נכונה אשר נסתרה באופן מוחלט על ידי מסמך חיצוני ובמקרה זה מדובר במסמך שהנתבע עצמו ביקש שיוצג בפני בית הדין. .21מסקנת הדברים היא כי אכן התובע עבד בחודש יולי אצל הנתבע ועל כן יש לקבל את התביעה, תוך שינוי קל בסכום הנתבע, לאור החישוב שנעשה לעיל. .22לאור כל האמור לעיל, מחוייב בזה הנתבע לשלם לתובע את הסך 1956ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.8.93ועד מועד התשלום בפועל. .23כמו כן, מחוייב בזה הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .24על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו. משכורת