קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בריטיש איירוויס: בפני שלוש תביעות קטנות שהוגשו בת.ק. 855/97, ת.ק. 856/97, ת.ק. 857/.97 לבקשת ב"כ הצדדים הוריתי על אחוד הדיון. בשלש התביעות תובעים כל אחד מהתובעים סך של 000, 8ש"ח, לפיצוי בגין נזקים נטענים, שארעו להם לטענתם כתוצאה מהפרת התחיבויות הנתבעת כלפיהם ומחדלים נטענים. תחילה הוגשה התביעה גם כנגד הסוכן ממנו רכשו התובעים את כרטיסי הטיסה, אך טרם הדיון בתביעות גופן, עתר ב"כ התובעים למחוק את התביעה כנגד סוכנות הנסיבות ולדון בתביעה כנגד הנתבעת בלבד ונעתרתי לבקשתו. עובדות המקרה שבפני אינן שנויות במחלוקת: .1בתאריך 09.10.96יצאו התובעים ובני משפחתם בטיסת הנתבעת מנתב"ג לניו - יורק. .2התובעים ובני משפחתם הושבו במושבים שלא היו צמודים זה לזה. .3במהלך עצירת ביניים בעיר לונדון התברר, כי קיימת תקלה במטוס, ועל כן היה על התובעים להחליף מטוס. סופו של דבר, שהיה על התובעים להמתין כ - 5שעות בשל התקלה. .4לאחר מכן הסתבר, כי במטוס מלונדון לניו - יורק לא היה אוכל כשר, והתובעים, שהם שומרי כשרות נאלצו להעביר את הטיסה הארוכה כשהם רעבים. .5בהגיע התובעים לניו - יורק התברר להם, כי מזוודתה של אחת התובעות, הגב' כהן, לא הגיעה עמם בטיסה. לטענת התובעים הם זכאים לפיצוי בסך 000, 24ש"ח, וזאת מחמת עגמת נפש והוצאות שהיו להם. דיון: ארבעה טעמים לתביעת התובעים. הטעם הראשון הוא, שלא הושבו יחדיו כקבוצה אחת. הטעם השני הינו, שנגרמה להם עגמת נפש מחמת איחורים בזמני הטיסה. טעם שלישי הינו, שלא הוגשו להם ארוחות כשרות. והטעם האחרון, שהיו צריכים להמתין להגעת כבודתה של גב' כהן, הגב' כהן נאלצה לרכוש בגוד חליפי ובתוך ההמתנה אבדו להם שלושה ימי טיול. אדון באחריות הנתבעת הן במשור החוזי והן במשור הנזקי. אך טרם הדיון אפתח ואומר כי היחסים שבין התובעים לנתבעת מצויים במשור החוזי, המושתת על החוזה שביניהם שמעוגן בכרטיס הטיסה. התובעים מצדם לא טרחו להציג בפני אותו חוזה -דהיינו, הכרטיס, אך מלאכתם לענין זה נעשתה ע"י הנתבעת אשר במהלך העדות מטעמה הציגה הכרטיס אשר מבסס את חובות הנתבעת כלפיהם במשור החוזי. יצויין, כי גם מקום בו מוכחת התחייבות, הרי עדיין נותרת בעינה שאלת הוכחת הנזק. להלן אדון בעילות השונות הנטענות, אחת לאחת. .1סדר ההושבה: מסתבר כי בני המשפחה (חלקם הגדול - בגירים) ישבו במושבים זוגיים צמודים זה מאחורי זה כאשר אחד הנוסעים נאלץ לשבת לבד במושב מאחורי יתרת בני משפחתו. התובעים לא הפנו אותי לסעיף בחוזה הטיסה בינם לבין הנתבעת, לפיו אני למדה כי הובטחו להם מושבים צמודים זה לזה. בנוסף לכך לא למדתי כי הבטחה כזו ניתנה להם בעל פה מאת הנתבעת. לא זאת אף זאת: לא היתה כל מניעה שהתובעים יגיעו להסדר בינם לבין עצמם לגבי חלוקת המושבים באופן שהבן הקטין ישב בצמוד לאחד ההורים. אם התובעים בחרו לישב בגירים ביחד ולהושיב הקטין במושב הבודד מאחור - הרי שעשו זאת מתוך בחירה, ואין להם להלין אלא על עצמם. יתרה מכך, לא מצאתי שהעובדה שבני המשפחה לא ישבו כולם בשורה אחת יש בה כדי להביא לגרימת נזק כלשהו. אני קובעת, כי לא הוכחה אחריות ולא הוכח נזק לענין זה, ואני דוחה התביעה ככל שהיא נוגעת לפיצוי בגין מיקום המושבים. .2האחורים בזמני הטיסה: עילת תביעה זו אינה מצויה בכתב התביעה, וממילא, לא הופניתי לסעיף בחוזה לפיו מתחיבת הנתבעת להביא את התובעים ליעדם בשעה מסוימת ואף לא באיזו שעה הובטח. יתירה מכך הנתבעת הוכיחה, כי על פי התחיבות הנתבעת כלפי נוסעיה כעולה מס' 9לכרטיס הטיסה, כי אין כל התחייבות חוזית מצידה של הנתבעת להביא הנוסעים ליעד בשעה מסוימת. אני קובעת, כי לא זו בלבד שהתובעים לא הרימו את הנטל אף לא במשקל נוצה להוכיח התחיבות כזו כלפיהם, אלא שהנתבעת מצידה הרימה את הנטל להוכיח העדר כל התחיבות. אשר על כן דינה של טענה ועילה זו להדחות מכל וכל. .3הארוחה הכשרה: התובעים לא הפנו אותי לסעיף בחוזה טיסה לפיו על הנתבעת לספק להם ארוחה, קל וחומר ארוחה כשרה, ועל כן דין הטענה להדחות. אני קובעת כי התובעים לא הוכיחו כל התחייבות מצידה של הנתבעת לאספקת ארוחה כשרה. אם הובטחה להם ארוחה כשרה מאת סוכן הנסיעות, הרי שעליהם לתבוע את סוכן הנסיעות. הבטחות סוכן הנסיעה אינן מחייבות את הנתבעת, ממילא אין כאן הפרת התחייבות ואף לא כל התרשלות. .4אחור בהגעת המזוודה: ב"כ הנתבעת ביקש שלא לקבל את גרסת התובעים לנוכח שינוי הגרסאות. תחילה תבעו התובעים סך של 500$ בגין הוצאות שהיה על הגב' כהן להוציא ברכישת מלבושים ואביזרים אחרים. הגרסה השניה היתה, שמחמת שהמזוודה לא הגיעה במועד, ומאחר שהובטח להם כי המזוודה תגיע בתוך יום, נאלצו כל הנוסעים, ובסך הכל 7אנשים, להמתין משך שלושה ימים בבית עד שתמסר להם המזוודה. בנוסף לכך טען ב"כ הנתבעת, כי הפיצוי המקסימלי שיש לשלם לתובעים הינו בסך של 20$ לקילו מטען. יצויין, כי התובעים לא הבהירו מדוע כל אחד מהם תבע בנפרד עבור החזר הסכום שהוציאה הגב' כהן לרכישה. שהרי גם לגרסתם סכום זה הוצא אך ורק ע"י הגב' כהן! הדיון לענין זה התמקד לכן, רק בשאלה אם הגב' כהן זכאית לפיצוי בגין פריט זה. מאחר שהנתבעת לא כפרה בעובדה, שכבודתה של הגב' כהן הגיעה באחור, הרי שהמחלוקת השנויה בין הצדדים הינה לענין שעור הנזק. בסעיף 1לתנאים המצויים בכרטיס הטיסה נאמר, כי קיימת אחריות קבועה ומוגבלת של הנתבעת לאבדן מטען, בסך של 20$ לקילו מטען. הוראה זו תואמת את אמנת ורשה לאיחוד כללים מסוימים בעניני תובלה בינלאומית באויר, ולפרוטוקול המתקן את האמנה אשר נחתם בהאג, וכן את חוק התובלה האוירית, התש"מ - .1980 והתוצאה הינה, שלהוראה זו תחולה על המקרה שבפני. מאחר שלא נטען כי נתקיים במקרה דנן החריג הקבוע בסעיף 25לאמנה, לפיו "גבולות האחריות הנקובים בסעיף 22לא יחולו אם יוכח שהנזק נגרם כתוצאה ממעשה או ממחדל של המוביל... שנעשו בכוונה לגרום נזק או מתוך אי איכפתיות ובידיעה, שקרוב לודאי שיגרם נזק בעטין...", מובן שאין תחולת סעיף 1הנ"ל מסוייגת הלכה למעשה. על פי עדותו של אחד התובעים משקל המזוודה היה כ - 17ק"ג. התוצאה הינה, שגבול אחריות הנתבעת עומד על סך של: $ 043 = 20 17x$, וזאת נכון ליום .10.10.96 עיון בנ/ 1- הוא מכתב תשובה למכתב התובעים מיום 10.12.96(ודהיינו: לאחר מועד הגשת התביעה), מאת ב"כ הנתבעת, מעלה כי הנתבעת הציעה לתובעים לפצותם בסך של 500$ כנגד הצגת קבלות על רכישת הבגדים לגב' כהן, וכן בסכום כולל של 700 ש"ח. הצעה זו היתה לצרכי פשרה בלבד. בפני לא הציגה הגב' כהן בעצמה, או באמצעות עד מטעמה כל קבלות לגבי רכישת הבגדים, מה גם שגם לו היו מוצגות קבלות, עדין נותרת בעינה תחולת האמנה בנסיבות בהן לא נטען ולא הוכח קיום חריג לתחולה. סכום ההצעה עולה, בודאי, על הסכום אותו אני פוסקת לתובעים. מטעם זה, אינני עושה צו להוצאות, וכן אינני מחייבת את הנתבעת בהפרשי ריבית. סופו של דבר: אני קובעת, כי התובעים יוסף קורקוס ושמחה סימן טוב לא הוכיחו תביעותיהם ואשר על כן תביעותיהם תידחנה במלואן. אני מקבלת תביעת התובעת גב' כהן, ככל שהדבר נוגע לסכום שקבעתי לעיל, יתרת תביעתה נדחית. הנתבעת תשלם לתובעת - הגב' כהן - סך של $ 340כערכם בשקלים, על פי השער היציג ביום 10.10.96, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק עד ליום מתן פסק הדין. מיום מתן פסק הדין ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל. לפנים משורת הדין, אינני מחייבת התובעים ה"ה קורקוס וסימן טוב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.תביעות נגד חברות תעופהתעופה