תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב:

בפני תביעה בגין תאונת דרכים.
.1התובע הינו חבר המושב אלישמע ובבעלותו רכב טיוטה היילקס מסחרית, אשר
משמש אותו לצרכי עבודתו כחקלאי.
.2הנתבעת 1הינה המועצה האזורית דרום השרון, אשר בתחומה התנהלו בעת הרלוונטית עבודות איסוף וסילוק שפכים על ידי הנתבעת 2המתמחה בעבודות מסוג אלה.
.3הנתבעות קשורות ביניהם בחוזה מיום 29.4.96ולפיו תבצע הנתבעת 2את
העבודות במושב.
לית מאן דפליג, כי בהתאם לסעיף 4.01לחוזה דלעיל אחראית הנתבעת 2"לכל נזק שיגרם לרכוש או לחיי אדם וחיה עקב אי נקיטת אמצעי זהירות כנדרש, והמזמין (הנתבעת 1- ר. ניב) לא יכיר בשום תביעות מסוג זה אשר תופננה אליו... כל תביעה לפיצויים עקב תאונת עבודה לעובד של הקבלן, או לאדם אחר, או תביעת פיצויים לאובייקט כלשהו שנפגע באתר העבודה, תכוסה ע"י הקבלן באמצעות פוליסת ביטוח מתאימה והמזמין לא ישא באחריות כלשהי בגין נושא זה".
נציג הנתבעת 2העיד כי הוא "מסכים שהאחריות אם בכלל נופלת על הנתבעת מס' 2
ואני אף מסכים למחיקת נתבעת מס' 1מכתב התביעה".
לאור האמור לעיל הריני מורה, כי יש לדחות את התביעה כנגד נתבעת .1
.4לגופו של ענין; התובע נסע ביום 31.10.96בשעה 00:ו 19לערך בכביש עפר
המצוי בתחומו של מושב אלישמע. לטענתו, עקף רכב אשר חנה בצד ימין של הדרך, וכאשר חזר לנתיב ימין של הדרך "נתקע" בתלולית עפר שהייתה בצד ימין של הדרך, כשהיא בולטת למדי מן הכביש, וכל זאת ללא שסומנה כלל.
כתוצאה מן הפגיעה נגרמו לרכבו של התובע נזקים בסך של 872, 2ש"ח אותם הוא מבקש בתובענה זו בצירוף 000, 1ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ובסך הכל מסתכמת תביעתו ב - 872, 3ש"ח.
.5בפיהן של הנתבעות ארבע טענות הגנה עיקריות כדלהלן:נ
א. התובע כתושב המושב קיבל הודעות בדואר, הן מהמועצה האזורית דרום השרון והן ממזכירות המושב על תחילת ביצוע העבודות במושב. בנוסף נתלתה בכניסה למושב שלט הודעה של המועצה האזורית המקומית על כך שמתבצעות עבודות בשטח המושב (נ/1).
לפיכך, טוענות הן, כי התובע היה מודע "למפגעים" הצפויים לו במהלך נהיגתו
בכבישי המושב כל זמן שהעבודה מתבצעת.
ב. לטענתן, נהג התובע בקלות ראש, בלא זהירות, בפזיזות בתוך כדי מהירות
מופרזת או במהירות מופרזת בנסיבות הענין.
העובדה כי "נעלמה ממנו העובדה" כי מבוצעות עבודות בכביש היא זו שגרמה
לתאונה. תאונה זו היתה נמנעת לולא התרשלותו של התובע שיכול וחייב היה למונעה.
ג. לחילופין, טוענות הן, כי יש ליחס לתובע אשם תורם בכך שנהג במהירות מופרזת, שלא בהתאם לצרכי הדרך, בהתעלמו מהשילוט המזהיר, בחוסר עירנותו ובכך שלא בלם כלל, ו/או לא בלם במועד.
ד. על כל פנים, טוענת הנתבעת 2, כי הערימה בה "נתקע" התובע היתה מגודרת
"בסרטי סימון אדומים כמו כל ערמה אחרת במושב" - כך בכתב הגנתה.
.6זה המקום לציין, כי במהלך עדותה חזרה בה הנתבעת 2מטיעון זה, ונציגה
העיד כי:ב "פסי האזהרה הם בד"כ על סוללת העפר, אך במקרה הנ"ל אינני זוכר".
כמו כן, העיד כי הם גידרו את הבור הסמוך לתלולית העפר, אך לא הזכיר בעדותו את דבר גידור וסימון תלולית העפר עצמה.
מתוך התמונות שהוצגו בפני לא היתה תלולית העפר מסומנת אלא, הבור שנחפר
בצידה.
.7האם בה הנתבעת 2חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע; לשון אחר, האם העובדה שלא סימנה את תלולית העפר יש בה משום הושתת אחריות עליה בגין נזקי התובע. השניה היא, האם יש על התובע אשם תורם כלשהו ומהו שעורו; דהיינו, האם נקט התובע את כל האמצעים הסבירים אשר נהג סביר ונבון היה נוהג כדוגמתן על מנת למנוע את התאונה דעסקינן.
.8בכדי לקבוע את אחריות נתבעת 2בעוולת הרשלנות, יש לבדוק ראשית, האם מוטלת על הנתבעת 2חובת זהירות מושגית, הקובעת אמת מידה נורמטיבית וחובת זהירות קונקרטית הבאה לקבוע אמת מידה אינדיבדואלית (ראה פרופ' ברק, שיקול דעת שיפוטי. ת"א תשמ"ז עמ' 452).
.9חובת הזהירות המושגית; בפסק דין ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש,
פד"י לז (1) 113, נקבעו אמות המידה בשאלה האם מתקיימת חובת זהירות מושגית אם
לאו.
במסגרת עוולת הרשלנות משקפת חובה זו בהיבט העקרוני שבה האם קבוצת
האנשים עליה נמנה המזיק חבה חובת זהירות מסויימת כלפי קבוצת אנשים
עליה נמנה הניזוק.
"קיומה של החובה נקבע על פי מבחן הציפיות. המבחן הוא, אם אדם סביר 'צריך היה' (ought) לצפות התרחשות נזק... מקום שניתן לצפות נזק, כענין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדינויות משפטית, השוללים את החובה" (פס"ד ועקנין לעיל בעמ' 123).
במקרה דנן, הנתבעת 2נמנית על קבוצת קובעי המדיניות האחראים על כשירותם של הכבישים, ואילו התובע נמנע על הנוהגים המשתמשים בכבישים אלה.
אין ספק, כי הנתבעת 1חבה חובת זהירות מושגית כלפי התובע אשר השתמש בדרך
שהיתה אמורה להיות נקיה מכל מכשול.
.10חובת הזהירות הקונקרטית; כעולה מפס"ד ועקנין המוזכר לעיל, בוחנת חובה זו האם מוטלת על המזיק הספיציפי חובת זהירות כלפי הניזוק בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה בגין הנזק שהתרחש, "כמו חובת הזהירות המושגית, כך גם חובת הזהירות הקונקרטית, נקבעת על פי מבחן הציפיות", אולם "בקביעתה של חובת הזהירות הקונקרטית, יש לזכור, כי לא כל נזק צפוי (מבחינה פיזית) הוא נזק שיש לצפותו (במישור הנורמטיבי) ... חיי היום יום מלאים סיכונים, אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים ישאו באחריות בנזיקין. הטעם
לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים הם לפעילות האנוש המקובלת, שבגינם
נקבע, כענין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת".
כלומר, "אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים אלא, הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר, רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית... הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתרה, באופן שהיא דורשת
כי ינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו" (פסק דין ועקנין לעיל בעמ'
127-125).
.11השאלה אינה רק מהו האמצעי שמבחינה פיזית מונע נזק, אלא מהו האמצעי שיש לדרוש כי ינקט בנסיבות הענין, לשון אחר, "עלינו לשקול איפוא בכל מקרה שלושה דברים:ו את מידת הסכנה, את הקושי למונעה והוצאה הכרוכה בכל, ואת האינטרס הציבורי שבמתן השירות על אף סכנתו". (דברי השופט ויתקון בע"א 285/73 לגיל טרמפולין נ' נחמיאס, פ"ד כ"ט(1) 63,75).
"על בית המשפט לאזן בין האינטרס של הפרט הניזוק לבטחונו האישי לבין האינטרס של המזיק לחופש פעולה סביר". (פס"ד ועקנין, לעיל בעמ' 131).
האיזון הראוי במקרה שלפנינו הינו, כי על הנתבעת 2היה לסמן בסרטי סימון
הנראים אף בחשכת הליל לעין כל את תלולית האפר אשר יצרה.
ההוצאות למניעת הנזק, בין אם ע"י שלט אזהרה או סרטי סימון, ובין אם על ידי פנוי המפגע על אתר כפי שנצטותה בחוזה עליו חתמה עם המועצה "הקבלן מתחייב לבצע את עבודתו תוך התחשבות מירבית בצרכי החיים והעבודה האחרים הוא יבטיח תנועה חופשית ורצופה בכל הדרכים באיזור וגישה חופשית לכל הכבישים... ותוך נקיטת האמצעים הנדרשים למניעת תקלות והפרעות מכל סוג שהוא.
כמו כן מתחייב הקבלן שלא לבצע עבודות או להניח על פני השטח חומרים ו/או
ציוד בצורה שיש בה כדי להפריע לתנועתם החופשית של כלי רכב מכל סוג שהוא,
לחסום דרכים או לפגוע במתקנים קיימים, ולשפוך עפר על פני השטח וכד'". (הדגשות
לא במקור - ר. ניב).
בעשותה אחת מבין שתי פעולות פשוטות אלה, אשר עלות ביצוען אינה גבוהה
במיוחד היה מתאזן האינטרס הציבורי בדבר פעילותה הרנטבילית של נתבעת 2עם טובת הכלל. שעה שמאזנים שני פרמטרים אלה, נמצא כי אין בהטלת חובה שכזו על הנתבעת 2משום הכבדה יתרה שלא תוכל לעמוד בה.
.12מכאן שנתקיימה חובת זהירות קונקרטית מצד הנתבעת 2לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע התאונה - אמצעים אלה לא ננקטו ולפיכך ארע אשר ארע.
בנסיבות דנן, הריני קובעת, כי יש לראות את הנתבעת 2אחראית לקרות התאונה.
.13אשם תורם; שקלתי ומצאתי כי יש לראות בנהיגתו של התובע בנסיבות הענין
משום אשם תורם לתאונה.
התובע אומנם הכחיש כי קיבל הודעה בדיוור ישיר לביתו בדבר ביצוע העבודות
בכביש, אך יחד עם זאת, הינו "מודה שיש הודעה של המועצה המקומית על כך שמתבצעות עבודות בשטח המושב". לדידי, בהתחשב בעובדה כי התובע היה מודע בדרך זו או אחרת לעבודות שביצעה הנתבעת 2במושב, היה עליו לנהוג בזהירות כפי שאדם סביר ונבון היה נוהג בתנאים אלה.
הוסף על כך, כי תנאי הדרך אינם מן המשובחים, ואין המדובר בכביש סלול אלא בדרך עפר, ונמצא כי התובע הפר את חובתו לנהוג באופן זהיר, יקשה עלי לקבל את טענתו שלא שת ליבו לתלולית העפר, אשר נחזית בעיני די גדולה ובולטת אפילו בשעת חשכה.
לפיכך, מוצאת אני את התובע אשם באשם תורם בקרות התאונה בשיעור של %.50
.14היקף הנזק; אין ממש בטענת הנתבעות, כי התובע לא הוכיח את נזקו.
דוח שמאי מפורט צורף לתביעה, וכן ברור הוא כי לתובע נגרמה עוגמת נפש בשל
התאונה. יחד עם זאת, אין דרכו של בית משפט זה לפסוק בגין ראש נזק של עוגמת
הנפש ואין זה המקום לשנות ההרגל. לא הוכח שיעור הפסד ההשתכרות בתקופת השבתת
הרכב המשמש לפרנסת התובע. הינני קובעת כי הנתבעת תשלם לו בין ראש נזק זה -
500ש"ח בלבד.
.15כאמור, קבעתי כי שיעור אשמתו התורמת של התובע מגיע עד כדי % 50מהסיבה שהובילה לתאונה.
לנוכח האמור לעיל, הרני מחייבת את נתבעת 2לשלם לתובע סך של 680, 1ש"ח
(%782 50, 2x+ 500), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 23.2.97,

ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כמו כן, תשלם נתבעת 2לתובע סך של 500ש"ח בגין הוצאות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד, 3.11.97, ועד ליום התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק לחממה

  2. נזק לעצי זית

  3. נזקי הסתמכות

  4. נזק במיניסקוס

  5. נזק לרכב שנגרר

  6. נזק למערבל בטון

  7. נזק למערכת השקיה

  8. כימות נזק לא ממוני

  9. נזקים למכולות בנמל

  10. אין פיצויים ללא נזק

  11. תביעת נזק רכב חונה

  12. נזק שלא התגלה במועד

  13. נזק בלתי הפיך למנוע

  14. נזק למכונת שטיפת רכב

  15. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  16. נזקים עקב טיפול פילינג

  17. נזקים לרכב עקב מהומות

  18. נזקים לתמונות בתערוכה

  19. טיפול סיכה - נזק לגיר

  20. נזקים לארגז בנמל חיפה

  21. פיצוי על נזקים לאספלט

  22. נזק למרצפות בגלל פוליש

  23. פיצוי בגין נזקים למושכר

  24. נזק בגלל שימוש במי פנים

  25. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  26. פיצוי על גרימת נזק לרכב

  27. חובת הקטנת הנזק בדוח שמאי

  28. נזקים בגין תחליף חלב צמחי

  29. נזק לרכב שחנה במקום אסור

  30. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  31. פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל

  32. נזק לרכב עקב כניסה לשלולית

  33. נזקים למטעים ע''י עדר פרות

  34. נזקים עקב הריסת בית של מחבל

  35. נזק לעובד כתוצאה מחשד לגניבה

  36. עקרון הקטנת הנזק במשפט העברי

  37. תביעה על נזק לרכב פגיעה מאחור

  38. נזק מוחי לתינוק בלידה מוקדמת

  39. פיצויים בגין נזקים לשלטי חוצות

  40. פיצוי בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב

  41. שורשים של עץ פיקוס - נזקי צנרת

  42. נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום

  43. נזק לעובד בגלל נהלי עבודה רשלניים

  44. נזקים בגלל סגירת מרפסת ע''י השכן

  45. נזק לאריחים עקב טיפול בנזקי צנרת

  46. נזק ממוני גבוה מהפיצוי הסטטוטורי

  47. נזקים עקב עיכוב בהשלמת עבודות פיתוח

  48. תביעה לחייב בגין נזקים בגין רכישת רכב

  49. נדחתה תביעה על נזקים עקב ייעוץ משפטי

  50. נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה

  51. פיצוי על נזקי חקלאות עקב חומרי ריסוס

  52. תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

  53. תביעה בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה

  54. הכרעה בשאלת הנזק לפני הכרעה שאלת החבות

  55. תביעה בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק

  56. תביעה על נזקים במהלך טיול מאורגן לאירופה

  57. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  58. האם חובה לעבור טיפול רפואי מכוח חובת הקטנת הנזק

  59. פיצוי על נזק כספי עקב הפסקת עבודה בגלל צו בטיחות

  60. כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה

  61. בעת שהרכב אותת לפנות בכניסה לישוב התנגש בו מאחור וגרם לו נזק חמור

  62. למרות שלא תיקן את הרכב, ביהמ"ש קיבל תביעה לסכום המע"מ בגין הנזק הישיר

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון