תביעת מאמן כדורגל לתשלום מענק הישארות בליגה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה של מאמן כדורגל לתשלום מענק הישארות בליגה: התובע בתיק זה דורש סך 000, 20ש"ח נטו בגין מענק השארות בליגה הארצית, זאת בהתאם להתחייבות שקיבלה על עצמה הנתבעת מס' 2בהסכם העסקה. התובע שימש כמנג'ר של קבוצת הכדורגל של הנתבעת בעונת הכדורגל 92'-91' בעת שהקבוצה היתה בליגה הארצית לכדורגל. התובע טוען כי הועסק ע"י הנתבעת בעונה זו מ- 1.7.91ועד .14.12.91תנאי העסקתו היו משכורת נטו של 000, 60ש"ח, תשלום בגין 5חודשי חופשה בסך 000, 10ש"ח ומענק השארות בליגה הארצית בסך 000, 20ש"ח נטו, כאשר הנתבעות התחייבו לגלם ולשלם את כל המיסים ותשלומי החובה בגין מלוא שכרו של התובע. לאחר שיחסי העבודה נותקו ביום 14.12.91, קיבל התובע את מלוא התשלומים עפ"י ההתחייבות, למעט מענק ההשארות בליגה, משהליגה היתה עדיין בעיצומה וטרם ידעו הצדדים אם תשאר הקבוצה בליגה הארצית. בתום העונה ביום 31.5.92, לאחר שהקבוצה נשארה בליגה הארצית, פנה התובע לקבל את התשלום כמובטח, אך הנתבעות התנערו מהתחייבותן. לאור כל זאת, זכאי התובע לסכום הנתבע בתוספת פיצוייהלנת שכר. יש לציין כי מלכתחילה הוגש כתב התביעה המתוקן כנגד 7נתבעים שהם: העמותה אשר במסגרתה פועלת קבוצת הכדורגל, הקבוצה, היו"ר ועוד 4בעלי תפקידים בהנהלת הקבוצה. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה כי הנתבעת מס' 1מקבלת על עצמה את מלוא ההתחייבויות המוטלות על הנתבעת מס' 2אם ינתן כנגדה פס"ד, וכנגד זאת תמחק התובענה כנגד הנתבעים 7-3, נדונה התביעה כנגד הנתבעות 2- 1בלבד. בכתב ההגנה מטעם הנתבעות נטען כי לא היתה התחייבות מטעם הנתבעות מעבר לסכומים ששולמו לתובע. התובע עזב את עבודתו הנוספת במרכז הפועל לקראת פתיחת עונת הכדורגל 92'-91' ועקב כך הוכרחו הנתבעות לקבל תכתיב ולהוסיף על שכרו של התובע את הסכום שנגרע ממנו ממרכז הפועל, זאת בהתייחס לסכום של 000, 10ש"ח ששולמו לתובע מעבר ל-000, 60ש"ח שסוכמו איתו מלכתחילה. באשר למענק ההשארות, יש לדחות את התביעה מכל וכל, הן משום שלא הובטחו והן משום שהתובע הפסיק את עבודתו בשירות הנתבעות במחצית העונה תוך שהוא משאיר את הקבוצה במצב קשה ועצם השארותה של הקבוצה בליגה אינה שייכת לתובע. בעת שהתובע ניהל את הקבוצה בעונה זו היה ברור שהקבוצה עומדת לרדת לליגה נמוכה יותר. הנתבעות מאשרות כי בשלב מסויים אכן נאמר לתובע כי אם יגרום לכך שהקבוצה תשאר בליגה, תשקול הנהלתה תשלום מענק השארות, אלא שעצם תשלום זה נשאר לשיקול דעתה של הנהלת הנתבעת מס' 1, אך מעולם לא דובר על סכום כלשהו בגין מענק ההשארות. לאור זאת, יש לדחות את התביעה מכל וכל. בדיון במעמד הצדדים נחקר התובע על תצהיר עדותו הראשית; וטען כי שימש כמנג'ר הקבוצה גם בעונה הקודמת לעונה נשוא התביעה, וכבר אז קיבל סכום של 000, 60ש"ח נטו וכן לתשלום 000, 1ש"ח בגין כל נקודה מהנקודה ה- 21בליגה. כן טען כי בפועל קיבל סכום נוסף של 088, 28ש"ח נטו בגין עונה קודמת, זאת משהקבוצה השיגה סה"כ 36נקודות באותה עונה. לטענתו, משלקראת פתיחת עונת 92'-91' נדרש ע"י מרכז הפועל להחליט בין המשך עבודתו במרכז לבין ניהול הקבוצה, ובעקבות זאת סוכם שהתובע נשאר לאמן את הקבוצה הנתבעת ושתשולם לו תוספת לשכר בסך 000, 10ש"ח ע"ח 5חודשי חופשה. התובע טוען כי מעבר לכך הסכים לתרגם את התשלום עבור נקודות שקיבל בעונה קודמת למענק השארות של 000, 20ש"ח שאמור להשתלם בסוף העונה, וזאת כדי להוכיח שהוא בטוח בהשארות. מכל מקום, הסיכום היה כי לא ישתכר פחות מאשר בעונה הקודמת, דהיינו לא פחות מ-000, 90ש"ח לעונה. לדבריו, לא נחתם הסכם בכתב משהקשר עם יו"ר הנתבעת, מר כדורי, היה הדוק והיה אמון הדדי. מה גם שהנתבעת קיימה בהגינות את כל הבטחותיה מהעונה הקודמת. גם לאחר סיום העונה, כשבא בדרישה לקבל את מענק ההשארות, נאמר לו כי ההנהלה תתכנס ותדון בענין; ולאחר זאת קיבל הודעה ממר כדורי, שאמר שהוא חושב שלתובע לא מגיע הסכום הנתבע, למרות שהובטח, וזאת משלא היה פיזית כל העונה. מטעם הנתבעת העיד היו"ר מר כדורי, אשר טען כי מלוא שכרו של התובע שולם לו בהתאם למוסכם וכי גם ה-000, 10ש"ח שהוספו לתובע לאחר הסיכום על השכר הינם בגדר מתנה, זאת משהסיכום הראשוני היה על 000, 60ש"ח לעונה בתוספת 000, 1ש"ח לכל נקודה. העד טען כי לא זכור לו שהתובע השתכר בעונה קודמת 000, 88ש"ח, אלא טען כי ה-000, 60ש"ח ששולמו לו בעונה הקודמת שולמו לו לאחר שהוסף שכר עם העליה לליגה הארצית. העד הוסיף כי עם השינוי שחל לגבי התובע במרכז הפועל, וזאת ערב פתיחת עונת 92'-91' ולאחר שהתובע היה עם הקבוצה במחנה אימונים בחו"ל, התחייב בשם הקבוצה לתוספת של 000, 10ש"ח משלא היה זה זמן מתאים לחפש מאמן אחר לקבוצה. מכל מקום, הכחיש התחייבות לתשלום ה-000, 20ש"ח לתובע כמענק השארות, וטען כי לא נתן מענק כזה עד אותה עת. לעומת זאת טען כי, המאמן שבא באמצע העונה במקום התובע דרש את המענק וקיבל אותו על פי הסיכום. העד הסביר כי הדבר נעשה בעת שהתובע פוטר באמצע העונה והושקע מאמץ למצוא מאמן באמצע העונה. העד חזר וטען כי אכן דובר על מענק ההשארות, אך זה היה נתון לשיקול דעת של ההנהלה ולא היתה הבטחה. עדים נוספים מטעם הנתבעת היו: מר ציון ג'מיל, אשר ציין כי לא ישב בסיכומים עם התובע לגבי תנאי שכרו ולא שמע בישיבות ההנהלה על הבטחת מענק השארות לתובע. עד נוסף היה מר שמש עובדיה, אשר טען כי היה נוכח בחלק מהנושאים הכספיים וכל שהובטח שולם לתובע כולל הפיצוי של 000, 10ש"ח, וכי היו דיבורים על מענק ההשארות, אך זה לא אושר ע"י ההנהלה, זאת משההנהלה לא מצאה לנכון לתת למאמן שמפסיק במחזור ה- 9מענק השארות. העד גם הכחיש את הטענה כי בעת שב- 12/91ניתנו לתובע השיקים הדחויים לגבי שכרו, נאמר לו כי בסוף העונה יבדק הענין לגבי מענק ההשארות. גם העד לוגסי טען כי אינו יודע מה השתכר התובע ומה הובטח לו, אף שישב בכל ישיבות ההנהלה בתקופת עבודת התובע. להלן החלטתי:ו- המחלוקת בין הצדדים מתייחסת למענק ההשארות בליגה בסכום של 000, 20ש"ח. התובע חוזר וטוען כי המענק הובטח לו מלכתחילה, זאת משהסיכום בינו לנתבעת היה בהתייחס לעונת 92'-91', כך שהשכר שישולם לתובע לא ירד מהשכר שקיבל בעונה הקודמת; ולכן אין, לטענתו, כל משמעות לעובדה שעבודתו הופסקה לאחר 9מחזורים כבר בחודש .12/91 הנתבעות, לעומת זאת, על פי כתב הגנתן המתוקן, כמו גם טענות העדים מטעמן, חוזרות וטוענות כי לא היה סיכום עם התובע מלכתחילה בדבר תשלום מענק ההשארות, אלא הנושא הועלה ע"י התובע ותגובת הנתבעות היתה כי הענין נתון לשיקול דעתה של הנהלת הנתבעות בתום העונה. לאחר ששקלתי את הראיות שהוצגו בפני, מוצאת אני כי, כפי שנכון טען ב"כ הנתבעות, נטל ההוכחה היה מוטל על התובע להראות כי ניתנה לו הבטחה לגבי תשלום המענק הנתבע. יו"ר הנתבעות הדגיש בעדותו, וכן הדגיש זאת העד שמש עובדיה, כי לא יכול להיות מצב שהתובע, אשר עזב את הקבוצה ב- 12/91בעת שהיתה במצב קשה, יקבל מענק השארות בתום העונה, כאשר המאמץ והעבודה הושקעו ע"י מאמן אחר. אין אני מסכימה עם טענת ב"כ התובע בסיכומיו, כי המסקנות בתיק זה צריכות להקבע על פי העדפת גירסת צד אחד על פני גירסת משנהו, כאשר לטענתו יש להעדיף את גירסת התובע. באשר לשוני בגירסאות בין כתב ההגנה שהוגש במוסד לבוררות שליד התאחדות הכדורגל לבין כתבי ההגנה שהוגשו לתיק ביה"ד, אשר לטענת ב"כ התובע צריך לפעול לתמיכת גירסת התובע דווקא (כי מלכתחילה הוסכם על תשלום מענק ההשארות ורק בדיעבד החליטו הנתבעות שלא לשלם את המענק לאור התדרדרות הקבוצה לתחתית הליגה): סבורה אני כי גם אם היה שינוי באופן הניסוח של כתבי ההגנה שהוגשו מטעם הנתבעות במוסד לבוררות שליד התאחדות הכדורגל לבין אלה שהוגשו לתיק זה עדיין המסקנה המתבקשת היא כי, גם אם היתה התחייבות לתשלום מענק, היא היתה מותנית בקבלת אישור הנהלת הנתבעות עפ"י שיקול דעתה. אין אני מוצאת חוסר עקביות בעדותם של העדים יעקב כדורי ושמש עובדיה, משהעדות, לכל אורכה, מכחישה את הסיכום עם התובע באשר למענק ההשארות. העובדה (שנטענה גם ע"י התובע) על יחסי האמון ההדדיים ששררו בינו לבין יו"ר הנתבעות מר כדורי, והעובדה שכל מה שהובטח לתובע בעונה קודמת שולם - פועלת לתמיכת גירסת הנתבעות, כי אכן גם בעונה זו הסיכום עם התובע כובד; ואף שעבודתו הופסקה בשליש הראשון של הליגה, עמדו הנתבעות בהתחייבויותן ושילמו לו את מלוא שכרו בסך 000, 60ש"ח נטו וכן את התוספת של 000, 10ש"ח שהוספו לתובע עם תחילת העונה, כאשר התובע מעמיד בפני הנתבעות אפשרות כי יאלץ לעזוב את האימון וניהול הקבוצה עקב ההחלטה שנדרש לקבל בדבר המשך עבודתו במרכז הפועל; דבר אשר לא השאיר בידי הנתבעות ברירה באותה עת, אלא להוסיף לו סכום כפיצוי, בלבד שלא יעזוב את הקבוצה באותה עת (זאת כפי שהתובע עצמו טען כי באותה עת הוא היה, או מפר את החוזה עם הנתבעת, או דורש פיצוי הולם על נטישת עבודתו במרכז הפועל). התובע, אף שטען בעדותו (עמ' 9שורות 27,26,17) כי הרכב המשכורת שלו היה על פי 000, 90ש"ח זאת משבעונה קודמת השתכר בסדר גודל של 000, 88ש"ח בפועל, לא הביא לכך כל ראיה; והעובדה ש-000, 10ש"ח (שניתנו לו ע"ח חופשת 5חודשים לאחר סיכום שכרו בעת שנאלץ לעזוב את מרכז הפועל), יוצא שלמעשה כלולים עפ"י חישובו של התובע בתוך הסכום הכולל, מלמדת כי מלכתחילה לא היה סיכום בגין הצדדים שהתבסס על הסך 000, 90ש"ח כטענתו של התובע. לסיכום: סבורה אני כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את הסיכום שנתקבל לגבי תשלוםהמענק בסך 000, 20 ש"ח עם תחילת העונה; ואני קובעת כי הנתבעות התחייבו בתום העונה לשקול את עמדתן לגבי דרישת התובע לתשלום המענק; והנתבעות החליטו, כי משהתובע עזב סיים את אימון הקבוצה עוד ב- 12/91ומאותו שלב לא היה לו כל קשר לעובדת השארותה של הקבוצה בליגה, אין הוא זכאי למענק השארות; זאת בניגוד לשכר התובע והפיצוי על עזיבת עבודתו בהפועל, אשר שולמו לו במלואם לכל עונת 92'-91' על פי התחייבות הנתבעות. כדורגלדיני ספורטמענק