תחנת דלק יבילה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תחנת דלק יבילה:

.1העובדות -
א. העותרים הינם בעלי נכס מקרקעין בטירה עליו הוקמה תחנת דלק. תחנת הדלק של העותרים הינה במתכונת המקובלת כלומר מיכלי הדלק של התחנה הינם תת קרקעיים. לעומת זאת, המשיבה מספר 2(להלן:ב סונול) מעונינת להקים תחנת תדלוק יבילה וזאת בסמוך לתחנת הדלק של העותרים.
ב. תחנת התדלוק היבילה אשר סונול חפצה להקים בטירה הינה תחנה מיוחדת אשר כמותה,
במדינת ישראל, קיימת רק אחת הפועלת במפרץ חיפה. בפני בית המשפט הוצגו תמונות של תחנת התדלוק היבילה האמורה וכן תוכניות הבינוי.
לשם הבהרת התמונה אציין, כי עסקינן בתחנת תדלוק אשר אינה נבנית בשטח פעולתה המיועד, אלא בנייתה נעשית במפעל והתחנה מובלת אל השטח המיועד לפעילותה בגרירה על ידי גורר.
המיוחד בתחנת דלק יבילה הינה העובדה כי מיכלי הדלק אינם קבורים בקרקע אלא מצויים בגוף התחנה.
ג. בעתירה מנהלית זו הוגשה בקשה למתן צו ביניים אשר מורה למשיבים
להימנע מלהפעיל תחנת דלק ניידת (יבילה) בטירה.
במסגרת הליך הביניים בנושא צו המניעה הזמני אשר ביקשו העותרים הוגשו חוות דעת על ידי מומחים שונים וכן נערכו חקירות נגדיות למומחים על ידי ב"כ הצדדים. ביום 28.10.98הוריתי לצדדים להגיש סיכומים בכתב.
ד. ביום 5.11.98לאחר קבלת הסיכומים, הצעתי לצדדים הסדר דיוני לפיו הכרעה במחלוקת נשוא צו הביניים, תחרוץ את גורל העתירה כולה וזאת מכיוון שהדיונים שנערכו בנושא צו הביניים מיצו את כלל הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים.
החלטתי זו הודעה לצדדים ומכיוון שהצדדים לא התנגדו להחלטתי זו, כפי שהותר להם, ואף הודיעו כי הם מסכימים, נכתב פסק דין זה, המסכם את כלל המחלוקת בין הצדדים.
ה. אציין כי ביום 21.10.98שוחרר עו"ד דעאס, ב"כ המשיבה מספר 1
(להלן:ו הוועדה המקומית) מהמשך הופעה. אך המומחה מטעם הוועדה המקומית, לא שוחרר מהופעה ואף העיד בישיבת בית המשפט מיום .28.10.98כן לא הוגשו סיכומים מטעם הוועדה המקומית מכיוון שהמחלוקת שבעתירה צומצמה לנושא הבטיחותי בין העותרים לסונול.
.2טענות העותרים -
א. העותרים טוענים כי תחנת הדלק היבילה אשר סונול חפצה "להניח" על נכס המקרקעין בטירה אינה בטיחותית באותה מידה בה בטיחותית תחנת דלק אשר בנויה בצורה קונבנציונלית, קרי תחנה אשר מיכלי הדלק שלה טמונים בקרקע במרחק גדול ממשאבות התדלוק לכלי הרכב.
ב. העותרים טוענים כי הקמת תחנה דלק יבילה עומדת בסתירה לתקנה 36לתקנות אחסנת נפט הקובעת כדלקמן:נ
"לא יוחסן נפט אלא במיכלים תת קרקעיים שמתקיימים בהם שניים אלה:ב .1הם כוסו בשכבת אדמה בעובי של 60ס"מ לפחות. ".
.3טענות המשיבים -
א. המשיבים טוענים כי המניע האמיתי לעתירה אינו דאגה לשלום הציבור אלא שיקול זר של מתחרה עסקי אשר עושה הכל על מנת לעכב ולמנוע הקמת תחנת תדלוק אשר תמוקם בסמיכות אליו.
ב. לגופו של עניין, טוענת סונול, כי תחנת הדלק היבילה בנויה בהסתמך על טכנולוגיה מתוחכמת וכי תחנה שכזו הינה ידידותית לסביבה ומונעת חלחול דלקים למי תהום. כמו-כן מציינת סונול כי לאחר שמיעת המומחים ברור כי לא נשקפת מתחנת דלק זו סכנה העולה על הסכנה הקיימת בתחנת דלק רגילה.
.4השאלה במחלוקת -
א. השאלה היחידה העומדת לדיון, במסגרת עתירה זו, היא שאלת בטיחות תחנת הדלק היבילה.
.5דיון -
א. ראשית דבר, אציין כי איני מוצא לנכון לבדוק את חוקיות הקמת תחנת הדלק היבילה
באספקלריה של תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) תשל"ז - .1976מקובלת עלי, בנושא זה, טענת סונול כי אין, במקרה זה ובעיתוי זה תחולה ונפקות לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) תשל"ז - .1976כידוע, בשלב זה נבדקת חוקיות היתר הבניה אשר הוצא לסונול על ידי הוועדה המקומית.
הדין הרלוונטי לבחינת תקינות הוצאת היתר הינן הוראות חוק
התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965ואילו לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט) תשלז - 1976יש נפקות רק בשלב רישוי עסק וזאת לאחר הקמתו. מי שאמור לפעול לפי תקנות אלה ועל-פי הוראותיהם הינם הגורמים המקצועיים.
ב. בקשה להיתר ואישור ההיתר מצריכים קבלת אישורים רבים כמפורט בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965וכן בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970וכן בדרישות הוועדה המקומית. סונול מציינת כי כל האישורים הנדרשים לשם קבלת היתר להקמת התחנה התקבלו.
סונול מפרטת כי בידה האישורים לשם הקמת תחנת דלק כמפורט להלן:ו אישור מפקח עבודה ארצי; אישור מפקח עבודה אזורי; אישור פיקוד העורף באמצעות מפקדת ראש הג"א - ענף הנדסה ומיגון; אישור כיבוי אש באמצעות אגוד ערים השרון לשירותי כיבוי והצלה; אישור המשרד לאיכות הסביבה; אישור משרד הבריאות; אישור יועץ תנועה; ואישור משרד העבודה. אין ספק, כי לעובדה שכל האישורים מטעם הגופים המקצועיים ניתנו לסונול יש משקל, לא מבוטל, בבואי להכריע בשאלה האם התחנה היבילה בטיחותית די הצורך.
ג. למרות זאת, ביקשתי מן הצדדים כי יפרסו בפני בית המשפט את טענותיהם לעניין בטיחות תחנת הדלק האמורה. מטעם העותרים העידו שני מומחים הראשון מר תייר והשני מר כחלון. מר תייר התייחס בחוות דעתו לסיכון הביטחוני הנובע מהפעלת תחנת דלק יבילה.
המומחה הסביר כי כמות מעטה של חומר נפץ יכולה לגרום לנזק עצום. עם כל הכבוד, איני סבור כי השיקול הבטחוני הוא השיקול הראוי.
בכל תחנת דלק, בכל חוות מיכלי גז, בכל מכלית להובלת דלק ניתן לפגוע בצורה שתמיט אסון כבד לסביבה ולכן איני מוצא לנכון לפסול תחנה זו רק בשל הסיכוי לפיגוע כלשהו בתחומה.
המומחה השני, מטעם העותרים, מר רמי כחלון שהיה מפקח כבאות ראשי טען כי טמון סיכון בטיחותי בתחנת תדלוק יבילה. דא עקא, שהמומחה מטעם סונול מר אלי היינה חלק על דעת מר כחלון לעניין בטיחות התחנה. בדעת חברת סונול, תמך גם מר נתנאל המומחה האובייקטיבי מטעם הוועדה המקומית.
נקודות המחלוקת העיקריות בין המומחים היו כדלקמן:נ ראשית, לעניין רמת המיגון של מכלי הדלק המצויים בגוף התחנה. שנית, לעניין המרחק בין המכלית המתדלקת את התחנה לבין המשאבות המתדלקות את כלי הרכב הפרטיים. שלישית, לעניין הסדרי הבטיחות בעת תדלוק התחנה כשהמיכלית מחוברת למשאבה היונקת הממוקמת בגוף התחנה. רביעית, לעניין איכות מערכות כיבוי האש המצויות בתחנה. הן לגבי מחלוקות אלו והן לגבי מחלוקות נוספות בין הצדדים השתכנעתי כי אין בתחנה דלק זו סכנה מיוחדת שאינה קיימת בתחנת דלק קונבנציונלית.
אציין, כי לעניין מיגון מכלי הדלק מקובלת עלי עדות מר היינה כי עובי הבטון בדפנות המכלים מספק הגנה ראויה (בנוסף לשאר שכבות הביטחון אשר פורטו בעדותו) וכן מקובלים עלי הסבריו של המומחה נתנאל כי די בבטון בעובי 21.6ס"מ מסוג ב- 300וזאת על אף שרשם בחוות דעתו כי עובי הדופן הינה 40ס"מ. הסבריו בעדותו, ריפאו את הפגם שנפל בחוות דעתו הכתובה.
כן השתכנעתי כי בתחנה זו מצויים מערכות בטיחות אש מהמתקדמות ביותר ואף סידורי האבטחה בעת חיבור התחנה למיכלית הינם משוכללים ובטיחותיים. יש לייחס משקל לעובדה כי מר נתנאל הינו מומחה מטעם הועדה שהינה גוף אובייקטיבי ולדעתו, אין פגם בטיחותי בתחנת התדלוק הניידת.
ד. העותרים מוצאים טעם לפגם בכך שההיתר אשר ניתן לתחנת הדלק היבילה לא התחשב בכך שהתחנה היבילה עשויה לפעול בטירה באופן קבוע ולא באופן זמני. לדידם, של העותרים, לעובדה זו יש נפקות רבה באספקט הבטיחותי מכיוון שהבדיקות והאישורים אשר ניתנו לתחנה היבילה אינם כה מעמיקים כמו בדיקות ואישורים הניתנים למתקן קבע. העותרים סבורים כי הרף הבטיחותי אשר נדרש מתחנה יבילה הינו רף בטיחותי נמוך יותר.
כן העותרים סבורים כי גם מאישור המפקח ניתן ללמוד כי לא התייחס לתחנה כמתקן קבע אלא כמתקן זמני, ובכך טעה מכיוון שהתחנה עשויה להישאר פרק זמן רב. נראה לי, כי אין מקום לחששם של העותרים בנושא זה. מאחר והתחנה ממשיכה להיות תחת פיקוחו של המפקח הנ"ל. עם זאת, וכדי לוודא המשך פיקוח ומעקב על הועדה המקומית להחיל את הוראת סעיף 5לתקנות התכנון והבניה (מפרטים וכללים להקמת מבנה יביל ארעי) (הוראת שעה), התשנ"א - 1991לעניין תוקף ההיתר ולהגבלתו למספר שנים לשם בדיקה בטיחותית (וראו בהמשך).
ה. בשולי הדברים, אציין, כי החלטתי זו ניתנה לגופו של עניין בטיחות התחנה וזאת מבלי שהכרעתי בשאלה האם למבקשים יש בכלל זכות עמידה או זכות טיעון בפני הוועדה, מאחר ומקרקעי העותרים אינם גובלים בשטח עליו תוקם התחנה היבילה עמידתם מוטלת בספק, ויתכן שכלל לא היה מקום לעתירה, לעניין זה ראו החלטתי מיום .22.4.98
ו. כידוע, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת הרשויות בשיקול דעתו. בבג"צ 197/81אילת פרידמן נ' ראש עירית אילת, פ"ד לו(2) 425נדון סירוב ראש עירית אילת להעניק לעותר רשיון עסק למתן שירותי חוף לרבות השכרת והפעלת סירות בחוף. בית המשפט העליון התייחס לשיקול הדעת של הרשות, וקבע:ב
"כידוע אין בית-משפט זה קובע מדיניות הרשויות המוסמכות או המשטרה, ואין הוא מחליף שיקוליהם בשיקולים משלו, כל עוד לא היתה חריגה מסמכות או נלקחו בחשבון שיקולים זרים ושלא לעניין (בג"צ 267/70). הבטחת שלום הציבור, בה מדבר חוק רישוי עסקים, פנים רבות לה, ובשיקולים אלה אין לנו אלא לסמוך על גורמי המשטרה, כי יודעים הם הראוי והרצוי - ולא כל שכן כאשר הם מתבססים על נסיון באותו שטח ועל לקחים שהמציאות מלמדת".
נראה לי, כי גם במקרה זה לא חרגו הרשויות מסמכותם וכי בדקו את כל השיקולים העניינים. בית משפט זה אשר מעוניין לשמור על שלום הציבור בחן את סוגיית בטיחות תחנת הדלק באמצעות מומחים ושוכנע כי הרשויות לא חרגו בהחלטתם ממתחם הסבירות, ולכן אין מקום למנוע את הפעלת התחנה היבילה.
.6סוף דבר -

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה. המשיבים יכולים להמשיך בהליך הרישוי והפעלת התחנה בהתאם לחוק. שומה על רשויות החוק כי יעשו כל אשר לעיל ידן לדאוג כי הבטיחות בתחנת הדלק היבילה תישמר כפי שאמורה להישמר רמת הבטיחות בכל תחנות הדלק וכי ישיתו ליבן לכך שהאישור שינתן לתחנת הדלק ניתן לתחנה יבילה שיכולה להישאר שם דרך קבע ולכן יש מקום לבדוק את בטיחות תחנת הדלק היבילה בפרקי זמן אשר יקבעו על ידי הוועדה המקומית. מכל מקום בשלב ראשון, היתר הוועדה, לא יינתן מעבר לשלוש שנים.
העותרים ישלמו לסונול סך של 000, 10ש"ח בצרוף מע"מ כדין, כשהסכומים נושאים ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון