קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום שעות נוספות לשומר: .1התובע טוען כי עבד אצל הנתבעת בתקופה שבין 1.6.93- 10.8.93, כשומר באתר בניה וכי שעות עבודתו היו משעה 30: 15עד השעה 00: 07בבוקר שלמחרת ובסופי השבוע החל מיום ו' בשעה 00: 13ועד ליום א' בשעה 00: 07בבוקר. .2לפיכך, טוען התובע כי הוא זכאי להשלמת שכר, כנטען בכתב התביעה, מכיוון שהנתבעת שילמה לו סכומים פחותים בהרבה מאלה המגיעים לו על פי שעות עבודתו אלה. .3התובע העיד עדות התומכת באמור בכתב התביעה. לדבריו, בתום כל משמרת, כלומר בשעה 00: 07בבוקר, חתם לו מנהל העבודה של הקבלן על כרטיס נוכחות ובכך אישר כי ראה אותו בבוקר באתר הבניה. כרטיסים אלה נמסרו לנתבעת לשם חישוב השכר. .4גרסתו של התובע היא סבירה והגיונית מכיוון שהשעות שפורטו על ידו כשעות שמירה, הן אכן שעות בהן יש צורך בשמירה מכיוון שאינן שעות עבודה של פועלי הבנין באתרי הבניה. .5הנתבעת טענה בכתב ההגנה באופן כללי וסתמי כי התובע קיבל את כל המגיע לו והוסיפה כי באוגוסט 93, התובע לא עבד אצלה. .6הנתבעת לא הביאה להעיד את המפקח מטעמה שביצע ביקורות שמירה באותו אתר וגם לא את מי שקיבל את התובע לעבודה, אשר לדברי התובע, הוא זה שאמר לתובע מהן שעות השמירה. נציג הנתבעת גם לא חקר את התובע בחקירה נגדית לגבי הוראות שקיבל בקשר לשעות השמירה ואף לא המציא את ההסכם של הנתבעת עם מזמין השמירה, כדי שניתן יהיה לדעת מהו היקף השמירה אותו התחייבה הנתבעת לספק למזמין. .7לאחר כל זאת, העיד מנהל הנתבעת, שאינו מכיר את התובע ושלא היה לו כל קשר עם התובע בתקופה הרלוונטית, כי על התובע היה לשמור בין השעות 30:15 ל-30: 21ובשעות הבוקר בין 00: 05ל-00: 07בבוקר. לפי גרסה זו, בין השעות 30:21 ל-00:05, לא צריכה להיות שמירה נקודתית באתר הבניה, אלא רק ביקורים של סייר לילה שלרשותו רכב, המסייר בין כ- 20אתרי שמירה שונים. כמו כן טען מנהל הנתבעת, שלא מידיעה אישית, כי התובע נעדר מהעבודה שלושה ימים בחודש יולי. .8אין לקבל את הגרסה של מנהל הנתבעת וברור כי גרסה זו נולדה רק בשלב מאוד מאוחר, לצורך המשפט בלבד. אין זה הגיוני כי דוקא בשעות שבין 30: 21לבין 00: 05, לא תהיה שמירה באתר הבניה באמצעות שומר המצוי במקום. דוקא אלה הן השעות המועדות לגניבות ושאר פעילויות פליליות ובהן נחוצה במיוחד שמירה באתר בניה, בודאי יותר מאשר בשעות אחר הצהרים והערב בהן יש אור, במיוחד בתקופת הקיץ כאשר מונהג שעון קיץ ובשעות הבוקר המוקדמות. .9גרסת מנהל הנתבעת לא נתמכת בכל תמיכה שהיא. כאמור, גרסה זו לא נכללה בכתב ההגנה, לא נכללה אפילו לא ברמז בחקירה שחקר מנהל הנתבעת את התובע, אין על עדות התומכת בה ומי שיכלו להעיד מטעם הנתבעת כדי לתמוך באותה גרסה, המפקח ומי שקיבל את התובע לעבודה, לא הובאו להעיד וכמו כן לא הוגש ההסכם עם מזמין העבודה כדי שנוכל להיווכח בכך שאכן מי שהזמין את השמירה הסתפק בסייר לילה לגבי השעות 30: 21- 00:ו.05 .10אפילו אם היה מדובר בגרסה הגיונית, עדין מדובר בעדותו של מנהל הנתבעת שיכול להעיד רק על ההנחיות שהוא נתן למפקחים אבל עדין אין בכך כדי להעיד מה אמר המפקח האחראי על התובע לתובע וכיצד התנהלו הדברים למעשה. לא מן הנמנע שהיו אי הבנות וקצרים בתקשורת בתוך מערכת העברת ההוראות אצל הנתבעת ואפילו יתכן שהמפקח הורה לתובע לעבוד יותר מאשר הנתבעת התכוונה לכך, במסגרת "עסקה צדדית" שעשה המפקח עם חברת הבניה. לכן, במקרים מסוג זה, מנהל חברת שמירה איננו העד המתאים כדי להוכיח מה היה בפועל לגבי שומר מסויים, מכיוון שהוא איננו יודע מה היה באמת בפועל בכל אתר ואתר שחברתו מופקדת על שמירתם. .11יצויין כי מנהל הנתבעת כלל לא התייחס בעדותו לנושא שעות השמירה בסוף השבוע ובכך יש לחזק את המסקנה כי מדובר בגרסה שנוצרה בחטף תוך כדי המשפט או סמוך לפניו ולכן איננה שלמה ואיננה מלאה וענין סוף השבוע נשמט ממנה. .12הסך הכל העולה מהדברים הוא כי אין לקבל את גרסת הנתבעת וכי גרסת התובע היא הנכונה. .13גם בנושא העדרויות מהשמירה, אין לקבל את טענות הנתבעת. לגבי שלושת הימים בחודש יולי, זו טענה שגם היא נטענה ברגע האחרון וללא כל אסמכתא כגון כרטיס נוכחות או עדות המפקח או עדות של שומר מחליף שנשכר במיוחד כדי למלא את מקומו של התובע באותם ימים. הדברים אמורים גם לגבי הטענה שהופיע בכתב ההגנה לפיה התובע לא עבד בחודש אוגוסט. התובע העיד כי פוטר רק ביום 10.8ואין סיבה שלא להאמין לא ואין כל ראיה נגדית מטעם הנתבעת בענין זה, אשר כאמור נזנח על ידי הנתבעת בישיבת ההוכחות. .14התובע כלל בכתב התביעה גם רכיב של הפרשות לפנסיה. ענין זה נזנח בישיבת ההוכחות והתובע לא הוכיח כל בסיס לזכות הנטענת ולכן יש לדחות רכיב זה של התובענה. .15לתובע מגיעים שני ימי חופשה, על פי הדין, מכיוון שעבד אצל הנתבעת למעלה מחודשיים. .16את השכר המגיע לתובע יש לחשב לפי הנתונים שיפורטו להלן. .17התובע עבד בין 1.6.93ל- .10.8.93עיון בלוח השנה מלמד כי בתקופה זו היו 51ימי עבודה רגילים ועוד 10סופי שבוע. .18יום עבודה רגיל הוא בן 15.5שעות . לפיכך זכאי התובע לשכר עבור 8שעות רגילות ועוד 2שעות נוספות נושאות גמול % 25ועוד 5.5שעות נוספות נושאות גמול %.50 .19מכפלת 51ימי עבודה ב- 8שעות רגילות היא 408שעות. מכפלת 51ימי עבודה ב- 2.5שעות רגילות שהן המקבילה לשתי שעות נוספות נושאות גמול % 25היא 127.5שעות . מכפלת 51ימי עבודה ב- 8.25שעות רגילות שהן המקבילה ל- 5.5שעות נוספות נושאות גמול % 50היא 420.75שעות . .20בסה"כ זכאי התובע לשכר של 956.25שעות רגילות עבור עבודתו בימי העבודה הרגילים. .21בסוף השבוע עבד התובע 42שעות. מזה 7שעות עבודה הן שעות רגילות ויתר 35השעות נושאות גמול של %50, מכיוון שמדובר בעבודה במנוחה השבועית. מכפלת 7שעות ב- 10סופי שבוע היא 70שעות. מכפלת 10סופי שבוע ב- 52.5שעות שהן המקבילה ל- 35שעות נושאות גמול %50 היא 525שעות. חיבורם של שני אלה מביא לתוצאה של 595שעות. מכאן שהתובע זכאי לשכר של 595שעות רגילות עבור עבודתו בסופי השבוע. .22בסה"כ זכאי התובע לשכר של 1551.25שעות רגילות עבור עבודתו בכל התקופה ולאלה יש לצרף 16שעות חופשה שנתית ובסה"כ 1567.25שעות. .23הכפלת מספר זה של שעות בשכר המינימום שהיה קבוע בתקופה הנדונה, 6.88 ש"ח לשעה, מביאה לתוצאה של 782.68, 10ש"ח. .24מכיוון שבחודש אוגוסט עלה שכר המינימום ב- 10אג' לכל שעה, יש להוסיף את 10האג' הללו לשעות העבודה של 8ימים רגילים, כלומר 18.75שעות רגילות וכן ל- 59.5שעות עבודה רגילות לגבי סוף השבוע וכן ל- 16השעות הרגילות של ימי החופשה ובסה"כ ל- 225שעות עבודה כך שיש להוסיף על הסכום האמור לעיל, עוד 22.55ש"ח. .25לפיכך, הסכום המגיע לתובע עבור עבודתו הוא 805.23, 10ש"ח. .26התובע קיבל, על פי התלושים ת/ 1ות/ 3שכר של 3011ש"ח ולפנים משורת הדין, מתווסף לכך גם סכום של 80ש"ח אשר שולם עבור החזקת טלפון. כלומר, יש לזקוף לזכות הנתבעת סכום של 3811ש"ח. .27הפחתת הסכום של 3811ש"ח מהסכום האמור בסעיף 25לעיל, מביאה לתוצאה של 6994.23ש"ח. .28התובע תבע רק סכום של 5444.04ש"ח ולכן לא ניתן לחייב את הנתבעת ביותר מאשר נדרש על פי כתב התביעה ולפיכך תחוייב הנתבעת רק בסכום הנקוב בכתב התביעה. .29לאור כל האמור לעיל, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובע את הסך 5444.04 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.9.93ועד מועד התשלום בפועל. .30כמו כן, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 600ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .31על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.שומריםשעות נוספות