אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה אצל הבעל / אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה:

.1מדובר בתביעה לקבלת דמי לידה.
הנתבע טוען, כי התובעת אינה זכאית לדמי לידה אודות הלידה מ- 16.1.95, מאחר ולא צברה תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 98(א) לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח - 1968(להלן - "החוק").
הנתבע טוען, כי התובעת הינה והיתה בזמן הרלוונטי אחת מבעלי המניות ומנהלי החברה הובלות טל שחר בע"מ (להלן - "החברה") וכי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה ועבודתה נבעה ממעמדה ותפקידה בחברה.
.2בדיון שהתקיים בפני בית הדין העידה התובעת, כי הינה בעלת מניה אחת
בחברה ושאר המניות מוחזקות בידי בעלה. כי עבדה בחברה כעובדת שכירה
החל ממאי 93עד דצמבר 94כמנהלת המשרד, עסקה בריכוזי הובלות, מתן חשבוניות
וסידורי עבודה של נהגים, בקשר יום יומי עם הנהגים ודיווחים לרשויות המס.
התובעת העידה, כי עבדה באותה תקופה משעה 00:ב 08עד שעה 00:ו.14
התובעת המציאה מכתבים מאת לקוחות אשר אישרו, כי התובעת עבדה בחברה (ת/ 1עד
ת/4). כן הציגה טופסי 106לשנים 93ו- 94המאשרים תקופת עבודתה בחברה (ת/ 5ות/6) ואשור, כי קבלה פצויי פטורים מהחברה ביום 10.8.95(ת/7).
בתביעתה לתשלום דמי לידה (נ/1) נרשם, כי החלה לעבוד בחברה ביום 1.1.94,
ובחקירתה הנגדית הסבירה, כי מדובר בטעות אשר פקיד המוסד לבטוח לאומי אמר לה, כי יתקן הטעות במחשב הנתבע, ואין צורך, כי תביא אישור מרואה חשבון על התאריך המתוקן בו החלה לעבוד בחברה לטענתה.
התובעת הסבירה, כי גם לפני שהעסק של בעלה הפך להיות חברה, היא עבדה, אולם רק עזרה ולא ניהלה את המשרד ובעלה הוא זה שעזר בכל עבודות המזכירות באותה תקופה. התובעת מאשרת, כי גם לאחר הלידה המשיכה לעבוד ולהפקיד שיקים אולם עזרה בלבד ולא עבדה.
בעלה של התובעת העיד, כי החברה הוקמה ב- 1.1.93קודם לתאריך הנ"ל עסק
כעצמאי באותו עסק ונעזר באשתו שהיתה עקרת בית. אשתו, התובעת עזרה לו בהגשת חשבונות ללקוחות, הפקדת שיקים ובכל הנושא המינהלי.
הבעל העיד, כי "מתחילת החברה התחלתי מ- .93היה לנו גם משרד והעסקתי אותה (את התובעת - י.ה.) גם בתור פקידה. ממאי התחלתי להעסיק אותה". ובתשובה לשאלה מה ההבדל בין העבודה של התובעת לפני שהחל לשלם תלושי משכורת ולאחר מכן השיב, כי רצה שתהיה מכוסה מבחינה בטוחית, כי המס הכללי נפל עליו ולכן הנפיק גם לאשתו וגם לו תלושי משכורת (עמ' 6לפרוטוקול מיום 7.3.96).
עוד הוסיף, כי לא נחתם כל חוזה אישי בין החברה לתובעת וכי שכרה היה בשעור 000, 2ש"ח נטו.
.3מטעם הנתבע הוגשו תלושי שכרה של התובעת (נ/1) הודעתה בפני חוקר המוסד (נ/2) ומסמכי החברה (תזכיר החברה, תקנון החברה, פרוטוקולים ודיווח על מינוי דירקטורים ראשונים (נ/3).
.4מתוך האמור בהודעת התובעת בפני חוקר המוסד עולה, כי התובעת לא קיבלה
שכר עבור העבודה שבצעה עד שעסקו של בעלה הפך לחברה ומאז מקבלת משכורת על אותה
עבודה כמו קודם. התובעת העידה, כי לא שינתה את העבודה. עוד נטען בהודעה, כי התובעת ובעלה הם שקבעו את שכרם וכי שכרה בשעור 000, 2ש"ח הופקד בחשבון הבנק שלה. לאחר הלידה המשיכה לעזור לבעלה כשהיא עובדת בביתה ומציינת בהודעתה, כי עבור העזרה הזאת אינה מקבלת כסף "כי זה העסק שלנו" וכי אם לא תתרום לעסק העסק יאבד שליטה. התובעת מאשרת, כי תרומתה ועזרתה לעסק גם בחופשת הלידה שלה הינה בבחינת עזרה וכי היא מרגישה כי היא תורמת לעסק מה שאף אחת אחרת לא תעשה עבורו.
.5הצדדים סכמו טענותיהם בעל פה.
.6נשאלת השאלה האם התקיימו יחסי "עובד ומעביד" בנסיבות שפורטו לעיל בין התובעת לחברה אשר הינה בעלת מניות בה, מנהלת בה ובעלת זכות חתימה?
.7על פי סעיף 1לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח-1958, מוגדר:נ-
"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד
מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה
אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד".
מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מדרג היחסים של עזרה משפחתית
הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע. (דב"ע לג/159-0, בטי
מרקו נ. המוסד, פד"ע ה' 134).
שני תנאים מצטברים צריך שהתמלאו על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין המפעל יחסי עובד ומעביד ייחשב כעובד. התנאי הראשון - עבודה במפעל באופן סדיר. והשני - אילולא נעשתה עבודה על ידי אותו קרוב, היתה נעשית בידי עובד. משעולה ממסכת העובדות, ללא ספק, כי לא נתמלא התנאי השני בהגדרה, אין עוד צורך להתייחס לשאלת הסדירות שבעבודה של "קרוב המשפחה" (דיון מס' מז/6-0, מרדכי סרוסי נ. המוסד, פד"ע י"ח 434, 436).
מנוסח ההגדרה של "עובד" שפורטה לעיל, עולה, כי ההגדרה מכוונת למעסיק שאינו תאגיד (דב"ע מא/6- 0דורית שוורץ נגד המוסד, פד"ע כג' עמ' 202)
אמות המידה לבחינת השאלה, אם פלוני הוא "עובד" של תאגיד, שונות שעה שיחסי העבודה הנטענים בין קרובי משפחה, והדברם אמורים גם בחברה משפחתית. ביחסים אלה, אין מקום לבחון יחסים וולנטרים התנדובתיים אלא יש להשיב על שאלה אחת ויחידה והיא האם היה פלוני עובד בחברה לפי המבחנים המקובלים לבחינת יחסי "עובד מעביד", או שמא בפיקציה עסקינן, אשר "הולבשו" עליה סממנים של יחסים אלה.
לא מעטים המקרים בהם קרוב משפחה של בעלי החברה עובד בחברה, ואין מקפידים
עימו בקלה וחמורה בכל הנוגע למסגרת שעות העבודה, ושכרו אינו "ריאלי" אלא
"מוגזם" או "סמלי", אך אין בהם כדי לשלול את מעמדו כ"עובד החברה".
(דיון מס' מח/141- 0חנה גלנדאור - המוסד, פד"ע כ' עמ' 102).
בדב"ע לג/108- 0המוסד לביטוח לאומי - שרה כץ, פד"ע ה' עמ' 31, קבע ביה"ד
הארצי, כי קירבה משפחתית אין בה לכשעצמה למנוע אפשרות של יחסי עובד ומעביד. אולם, אין חולקים גם, כי המניע לבחירת העובד בין כמניע עיקרי לבין מניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העדר קיום יחסי עובד ומעביד. הקובע הוא, מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, קביעת המהות הנ"ל היא שאלה של חוק ושל עובדה (שם בעמ' 35).
כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בבדיקת יתר את טיב היחסים שנוצרו, יחסים וולנטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת בין היתר, לסימני היכר כגון:ב מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או "סמלי" וכו' (דב"ע לג/108- 0הנ"ל בעמ' 36, דב"ע מח/141- 0הנ"ל, שם בעמ' 100).
בתביעה שלפנינו, מחד, יש לדון במעמדה של התובעת כ"עובדת" על פי הדינים הכלליים, ולא על פי הגדרה המרחיבה שבסעיף 1שצוטט לעיל, מאחר ומנוסח ההגדרה, תוכנה ורוחה, עולה, שהיא מכוונת למעסיק שאינו תאגיד.
שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח
חוק הביטוח הלאומי, יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו, יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו:ו לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו, יש ללמוד מביטויים חיצוניים, ואחד הביטויים לכך הינה התמורה (פס"ד דורית שוורץ בעמ' 208).
צורת תשלום השכר היא רק מבחן עזר לקיומם של יחסי עובד ומעביד, אך אין בה לכשעצמה ללמד על עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד, אולם, אין אף להסיק מהעובדה שהתובעת לא קיבלה שכר, כדי ללמוד באופן נחרץ, כי לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד (דב"ע נב/13- 0לאה מירון נגד המל"ל, פד"ע כד' עמ' 82, שם דובר בעובדת אשר המשיכה לעבוד בזמן חופשת הלידה בחברה אשר ניהלה).
בדב"ע נג/19- 0בתיה אקרמן נגד המוסד לביטוח לאומי [לא פורסם] קבע ביה"ד,
כי יתכנו מקרים שקרוב משפחה של בעלי החברה עובד בחברה ולא מקפידים עימו בכל
הנוגע למסגרת שעות עבודתו.
על פי הפסיקה הגבול בין חבר בתאגיד העובד בתאגיד בתוקף היותו חבר (או בעל שליטה) לבין חבר העובד בתאגיד כ"עובד" והכנסתו היא משכורת הינו לעיתים דק וגמיש ומבחנים שונים משמשים כאמצעי עזר לסייע לשופט להכריע בעניין (ע.א. 86/85דננברג ואחיו נגד וולף ואחיו, פד"י מב' (3) עמ' 465, עמ' 471שצוטט בדב"ע תש"נ 11- 2ששון לוי נגד מלונות שלום בע"מ, פד"ע כב' עמ' 286, 288).
"נקודת המוצא היא שיחסים בין חברה ששניים הם בעלי המניות בה והשנים הם מנהלי החברה - אינם יחסי עובד ומעביד, אלא יחסים שבין חברה למנהליה או יחסים שבין חברה לבין בעלי המניות (דב"ע לה/73- 3גיסון.נגד חב' ביה"ס אריאל בע"מ, פד"ע ז' עמ' 293, עמ' 299).
אכן, יכול ויהיו יחסים מקבילים בין פלוני לחברה, כדירקטור וכ"עובד" ואין צורך
בחוזה עבודה פורמלי דווקא, אלא די בקביעת יחס זה בתקנות החברה או ברישום בפרוטוקול אשר לפיו נתקבל המנהל כעובד בחברה, אולם שעה שקיימת מערכת יחסים כזו, היא חייבת להיות בת הפרדה. יחסים מקבילים כגון אלה קיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי בין השניים.
משטוענים ליחסים מקבילים כאמור - יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם קיימים
אומנים יחסים בני הפרדה, כאמור, או שהעבודה אשר מבצע מי שבו מדובר - אינה אלא נלווית לעולה מחברות בתאגיד או מכהונה כמנהל (דב"ע תש"נ 11- 2שצוטט לעיל וכן ראה דיון נב/33- 02חמדה ליובין נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד' 368)
.8במקרה שלפנינו הוכח, כי התובעת הינה בעלת מניות בחברה, מנהלת בחברה ובעלת זכות חתימה (נ/3) אין הסכם כלשהו לפיו התובעת הינה במעמד "עובד" בחברה. לפיכך יש ללמוד ממסכת הראיות שהובאה בפני בית הדין, האם מכללא נוצרו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לחברה, כאשר בית הדין מונחה במבחנים המוכרים ובהלכות שפורטו לעיל.
מתוך הראיות שהובאו בפנינו עולה, כי התובעת עבדה בחברה הן לפני שהוקמה והן לאחר מכן, התובעת מציינת בהודעתה בפני חוקר המוסד, בניגוד לעדותה בפני בית הדין, כי למעשה מדובר באותה עבודה וכי עבור אותה עבודה החלה לקבל שכר לאחר הקמת החברה. קיימים אי דיוקים באשר למועד תחילת עבודתה בחברה, כאשר טוענת מחד, כי החלה לעבוד ב- 1.5.93אולם בתביעתה לדמי לידה ציינה המועד כ- .1.1.94הסברה של התובעת בחקירתה הנגדית, כי מדובר בטעות אשר פקיד המוסד לקח על עצמו לתקן, אינו מקובל על בית הדין. מעדות בעלה עולה, כי המטרה המסתתרת מאחורי תשלום "משכורת" לתובעת הינה משיקולי מס ואי הטלת מלוא הכנסות החברה על שמו של בעלה. במקרה הנדון הוכח, אמנם, כי התובעת בצעה עבודה עבור החברה, אולם לא הוכח בפנינו, כי נתמלאו התנאים על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לרבות הוראות החוק, כי בין התובעת לחברה נוצרו יחסי "עובד מעביד".
עולה מתוך האמור בהודעת התובעת, כי מטרתה היתה לעזור לעסק וכי מדובר
בפעילות הנובעת מתוך היותה בעלת מניות בחברה ועל מנת לקדם עניניה הכלכליים,
אשר התובעת ובעלה נהנים מפרי עמלם. התובעת חזרה על עובדה זו מספר פעמים
בהודעתה בפני חוקר המוסד.
לסיכום בהתחשב במעמדה של התובעת בחברה ובעובדה, כי מדובר בחברה משפחתית, כאשר הגבול בין חבר בחברה העובד בחברה בתוקף היותו חבר לבין חבר, העובד בחברה כ"עובד" והכנסתו היא "משכורת" הינו לעתים דק וגמיש. לא ניתן אף ללמוד ממסכת העובדות כי היו יחסים בעלי הפרדה בין תפקידה כבעלת מניות בחברה וכמנהלת ולבין העבודות אשר בצעה כ"עובד" בחברה (ראה דיון נא/85-3, אלי אלעזרי נ. אימפריה
של קולנוע בע"מ, פד"ע כד, עמ 218- לענין דירקטור שהינו עובד בחברה).
.9ככל שפורט לעיל המסקנה המתבקשת, כי לא מדובר בתובעת במעמד של "עובד" בחברה אלא היתה מבצעת עבודות שונות הנילוות למעמדה מכח היותה בעלת מניות בחברה ומנהלת בחברה ולפיכך לא נוצרו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לחברה (התובעת תפעל, לפיכך לאור הוראות הנתבע במכתבו מיוום 12.7.95אשר בו דחה את תביעת התובעת לתשלום דמי לידה).
.10לפיכך ובשל כל האמור לעיל דין תביעת התובעת להידחות.

.11זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה
בירושלים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון